צה"ל החל להיערך להענקת סיוע כלכלי למשפחות של חיילים פצועים בסדיר. הורים לחיילים פצועים הנעדרים מעבודתם כדי לטפל בהם, מדווחים כי נציגי צה"ל פנו אליהם ולקחו מהם פרטים על ימי העבודה שהפסידו כדי לפצותם.

לפי ההסברים שהעניקו נציגי הצבא להורים, צה"ל מבצע רישום של ימי העבודה שאיבדו – כולל ימי חופשה ומחלה – ואמור לשלם להם על כל יום כזה, כולל תשלום רטרואקטיבי על ימים שכבר הפסידו.

מדובר בתיקון לעיוות הפוגע במשפחות החיילים הפצועים בשירות סדיר. עם פרוץ המלחמה, החליטו במשרד הביטחון ובביטוח הלאומי להכיר מיידית, באופן זמני, בפצועי המלחמה כזכאים לתמיכה כלכלית – בהם ובמשפחותיהם, ולבדוק רק בעוד שנה אם הם זכאים לסיוע קבוע. התמיכה כוללת תמיכה במשפחותיהם.

לפי ההסברים להורי הפצועים, צה"ל מבצע רישום של ימי העבודה שאיבדו, ואמור לשלם להם עליהם רטרואקטיבית. מדובר בתיקון לעיוות הפוגע במשפחות הפצועים הסדירים

אלא שבני משפחות של חיילי הסדיר "נפלו בין הכיסאות" ולא הוכנסו למעטפת הסיוע. האזרחים הוכרו מיידית כנפגעי פעולות איבה – והם ובני משפחותיהם מקבלים סיוע מהביטוח הלאומי.

מסוק מפנה פצועים בפעילות מערך חילוץ הפצועים של יחידה 669 ברצועת עזה, 4 בינואר 2024 (צילום: דובר צה"ל)

חיילי קבע, מילואים וחיילים שהשתחררו מסדיר עקב פציעתם או תום שירותם – הוכרו מיידית באופן זמני כנכי צה"ל, והם ובני משפחותיהם מקבלים סיוע ממשרד הביטחון. חיילי הסדיר ממילא מטופלים בחינם, ולכן לא הוכנסו להסדר – והצבא התעלם מהצורך לסייע למשפחותיהם.

בצה"ל הכינו בינואר פקודה חדשה אשר מתייחסת למשפחות ומבטיחה להן פיצוי על ימי העבודה שנעדרו מהם, וכן טיפול נפשי וסיוע נוסף. אבל לדברי גורם המעורה בפרטים, הפקודה נתקעה בנבכי הביורוקרטיה הצבאית, והגורם הרלוונטי שהיה אמור לאשר ולחתום עליה לא אישר וחתם עד לאחרונה.

"אנחנו מצליחים להגיע לעבודה פעמיים בשבוע. שואלים אותנו, 'כמה זמן זה יימשך?' אני גמרתי את ימי המחלה והחופשה ויצאתי לחל"ת, ובעלי בדרך לזה. עד השבוע הצבא לא אמר לנו האם ומתי נקבל פיצוי"

נעם (שם בדוי), לוחם בהנדסה קרבית, נפצע קשה במלחמה ומאושפז מזה כשלושה חודשים. הוריו שוהים 24 שעות ביממה ליד מיטתו, בתורנות ביניהם.

לדברי אימו רונית (שם בדוי): "אנחנו מצליחים להגיע לעבודה פעמיים בשבוע והראש שלנו לא שם. אנחנו ותיקים בעבודות שלנו אז לא מפטרים אותנו, אף ששואלים, 'כמה זמן זה יימשך?' אני גמרתי את ימי המחלה והחופשה שלי ויצאתי לחל"ת, ובעלי בדרך לזה. עד השבוע הצבא לא אמר לנו האם ומתי נקבל פיצוי".

פינוי פצועים למרכז הרפואי ברזילי (צילום: דוברות בית החולים ברזילי)

לפני כשבוע וחצי שודר בתוכנית "יהיה בסדר" בגלי צה"ל סיפורה של ליאת (שם בדוי), אימו של חייל מיחידה מובחרת, שנפצע קשה במלחמה הנוכחית בפעילות צה"ל בגדה המערבית. ליאת סיפרה כי בשל מצוקת כוח האדם בבית החולים, בנה זקוק להשגחתה והיא נמצאת לידו כל העת. ליאת החלה לעבוד שבועיים לפני פציעת בנה ואין לה ימי חופשה ומחלה, והמעסיק שילם לה שכר רק עד פברואר.

ליאת ביררה בצה"ל, במשרד הביטחון ובביטוח הלאומי על אפשרויות לסיוע, ולא קיבלה תשובה ברורה. בשבוע שעבר פנתה אליה קצינת רווחה ושאלה כמה ימי עבודה הפסידה, במטרה להעניק לה שיפוי.

במשרד הביטחון אמרו לרונית וליאת כי יהיו זכאיות לסיוע מיידי אם וכאשר בניהם ישתחררו מצה"ל. אבל מצבם הקשה של שני החיילים הללו נמצא במגמת שיפור, כך שלא ידוע אם ישוחררו

מבדיקה שערכנו עולה כי הורים נוספים לחיילים פצועים, כמו רונית, אמו של נעם, קיבלו בימים האחרונים פניות דומות מצה"ל; ייתכן כי השלמת ההליך הצה"לי והפנייה להורים התרחשו בעקבות הפרסום בגלי צה"ל.

במשרד הביטחון אמרו לרונית וליאת כי יהיו זכאיות לסיוע מיידי אם וכאשר בניהם ישתחררו מצה"ל. אבל מצבם הקשה של שני החיילים הללו נמצא במגמת שיפור, כך שלא ידוע אם ישוחררו.

חיילי צה"ל ברצועת עזה, מרץ 2024 (צילום: דובר צה"ל)

כמו לרוב החיילים הפצועים, יש להם מוטיבציה חזקה לחזור לשירות פעיל ואף ללחימה, אחרי שיחלימו. ליאת אמרה באותו ריאיון: "הרצון לחזור לשרת זה מה שמחזיק את הבן שלי, לא אפעל כדי להביא לשחרורו".

כ־20 אלף פצועים, רובם יישארו עם מוגבלויות

לפי נתוני משרד הבריאות, מאז 7 באוקטובר טופלו בבתי החולים כ־14,900 פצועים מכל חזיתות המלחמה. לפי נתוני צה"ל, יותר מ-3,100 מהם חיילים בסדיר ובמילואים. היתר הם שוטרים, אנשי ביטחון, ובעיקר אזרחים. 139 מפצועי המלחמה מתו בבתי החולים.

כ־670 מהפצועים הללו (אזרחים, שוטרים וחיילים) ספגו פגיעות נפשיות; השאר – יותר מ־14 אלף – נפצעו פיזית, או גם פיזית וגם נפשית. מדובר במלחמה עם מספר הפצועים הגבוה בתולדות המדינה.

מתחילת המלחמה הכיר הביטוח הלאומי זמנית ביותר מ־60 אלף אזרחים כנפגעי פעולות איבה, רובם (בסביבות 50 אלף) הם נפגעי נפש שמטופלים בקהילה

מתחילת המלחמה הכיר הביטוח הלאומי זמנית ביותר מ־60 אלף אזרחים כנפגעי פעולות איבה, רובם (בסביבות 50 אלף) הם נפגעי נפש שמטופלים בקהילה. משרד הביטחון הכיר זמנית כנכי צה"ל ביותר מ־6,000 חיילים בקבע ובמילואים, שוטרים ואנשי כוחות הביטחון. אנשי מקצוע מעריכים כי רבבות ישראלים נוספים עברו במלחמה פגיעות נפשיות, אך לא הוכרו כנפגעים.

בסך הכול, ההערכה היא שמספר הפצועים הגופניים עומד על כ־20 אלף. אנשי מקצוע במערכת הביטחון מעריכים כי ל־80% מהחיילים והשוטרים הפצועים תיוותר נכות כלשהי.

פעילות צה"ל ברצועת עזה, מרץ 2024 (צילום: דובר צה"ל)

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "בתום עבודת מטה משמעותית שנערכה בשבועות האחרונים על ידי צה"ל ואגף השיקום במשרד הביטחון, אושרה פקודת מטכ"ל תקדימית, אשר מרחיבה באופן משמעותי את הזכאויות המוענקות למשרתים ולבני משפחותיהם, ומשווה את הזכאויות הניתנות לפצועים שלא נמצאים בשירות (סדיר) לאלה המוענקות לפצועים שבעודם בשירות.

"הפקודה המתוקנת אושרה בתאריך 4 בפברואר 2024 ונכנסה לתוקף עם הפצתה. רובן המוחלט של הזכאויות הנוספות, ביניהן מענק חד־פעמי לכל מאושפז, החזר גלובלי בגין הוצאות לינה, נסיעות, חניות, טיפול רגשי לקרובי משפחה מדרגה ראשונה ועוד, כבר ממומשות כיום.

"המנגנון ביחס ליתר הזכאויות יושלם בהקדם, ויינתן באופן רטרואקטיבי לכלל הפצועים ומשפחותיהם מתחילת המלחמה"

"המנגנון ביחס ליתר הזכאויות יושלם בהקדם, ויינתן באופן רטרואקטיבי לכלל הפצועים ומשפחותיהם מתחילת המלחמה. צה"ל ואגף השיקום ימשיכו ללוות את הפצועים ובני משפחותיהם".

"שאר הזכאויות" המוזכרות בתגובת דובר צה"ל, שיינתנו מעכשיו, כוללות את הסיוע למשפחות החיילים הפצועים.