ביום השמיני למבצע "צוק איתן", ביולי 2014, בסביבות השעה 16:00 בצוהריים, זיהו כוחות צה"ל ברצועות עזה כמה דמויות חשודות במתחם חוף הים בחאן יונס, סמוך למכולה ששימשה לאחסון אמצעי לחימה.

צה"ל ירה טיל אחד מהאוויר לעבר המכולה, וכשהדמויות החשודות החלו במנוסה, נורתה אש מהאוויר לעברם. התברר שבתקיפה נהרגו ארבעה ילדים, בני משפחת בכר.

יום לאחר התקרית, הופנה האירוע לבדיקה על ידי מנגנון הבירור המטכ"לי לבחינת אירועים חריגים שאירעו במהלך מבצע "צוק איתן". הממצאים שאסף הצוות הובילו את הפרקליט הצבאי הראשי, אלוף דני עפרוני, להחליט על פתיחת חקירה פלילית, שבסופה הוחלט לסגור את התיק בלא להעמיד איש לדין.

היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין גיבה את ההחלטה. עתירה שהגישו הוריהם של הילדים לבג"ץ נגד החלטת הפצ"ר נדחתה פה אחד.

המתחם בו נהרגו ילדי משפחת בכר מירי צה"ל במבצע "צוק איתן", 16 ביולי 2014 (צילום: THOMAS COEX and MOHAMMED ABED / AFP)

הריגת שבעת עובדי הארגון ההומניטרי "המטבח העולמי המרכזי" (WCK) – אזרחי ארה"ב, קנדה, בריטניה, אוסטרליה ופולין – על ידי כוחות צה"ל, אור לאתמול במחנה הפליטים דיר אל־בלח, מאיימת להפוך לנקודת מפנה אסטרטגית בכל הנוגע ליכולתה של ישראל להמשיך לנהל את המלחמה.

ישראל מיהרה להודיע על שורה של צעדים שבכוונתה לנקוט כדי למנוע הישנות תקריות דומות, אך בצעדים אלה אין די – הפצ"רית, אלוף יפעת תומר ירושלמי, חייבת להורות מיידית על פתיחת חקירה פלילית. בדיוק כמו במקרה של הריגת ילדי משפחת בכר.

זו אומנם לא סמכותו של שר הביטחון אלא של הפצ"רית להורות על חקירה פלילית, אך זו מתחייבת בנסיבות האירוע הזה. תחקיר מבצעי הוא כלי חשוב, אך תכליתו היא מבצעית

אתמול (שלישי), לאחר שהתבררו ממדי האסון, קיים שר הביטחון יואב גלנט הערכת מצב עם הרמטכ"ל, רב־אלוף הרצי הלוי, ובכירי מערכת הביטחון. גלנט אמר שיש "לתחקר לעומק" את האירוע, והורה להקים צוות לבדיקת נסיבות האירוע, לפתוח חמ"ל משותף לפיקוד הדרום ולארגונים ההומניטריים הבינלאומיים, ולעדכנם בהפקת הלקחים.

כל אלה צעדים ראויים, אך העיקר חסר מן הספר: זו אומנם לא סמכותו של שר הביטחון אלא של הפצ"רית להורות על חקירה פלילית, אך כאמור, זו מתחייבת בנסיבות האירוע הזה. תחקיר מבצעי הוא כלי חשוב, אך תכליתו היא מבצעית, לשם שיפור הביצועים ומניעת תקלות.

הדרכונים הזרים של עובדי ארגון המטבח העולמי המרכזי שנהרגו ברצועת עזה, 2 באפריל 2024 (צילום: AFP)

המטרה של חקירה פלילית לעומת זאת היא לבחון אם בוצעה הפרה של הדין הפלילי או דיני המלחמה, ובמידת הצורך להעמיד לדין את מי שנמצאו ראיות נגדו.

השאלה המרכזית המהדהדת היא האם ישראל הפרה, באירוע הזה, את דיני הלחימה שבמשפט הבינלאומי. ההנחיות הנוגעות לחקר אירועים כאלה נקבעו בדוח השני של ועדת טירקל, שהוקמה בעקבות משט המרמרה לעבר חופי עזה במאי 2010.

הדוח הזה, שפורסם בפברואר 2013, עסק בהליכי הבדיקה והחקירה בישראל של תלונות וטענות בדבר הפרה של דיני הלחימה על פי המשפט הבינלאומי.

דיני הלחימה מאפשרים הרג של חפים מפשע במסגרת פעולה לחימתית שמטרתה פגיעה בחיילי אויב או בטרוריסטים, ואולם על הפגיעה להיות "מידתית" – אך אסור שתהיה כוונה

ועדת טירקל המליצה לשנות את הפרקטיקה הנוהגת בצה"ל, שלפיה ההחלטה בדבר פתיחת חקירה מבוססת על ממצאי התחקיר המבצעי. הוועדה קבעה: "הרף הנדרש לניהול חקירה הוא מקום שבו נשמעת האשמה אמינה, או מקום שבו עולה חשד סביר כי בוצע פשע מלחמה". זאת כמובן בהתאם לנסיבותיו של האירוע הקונקרטי. חשד סביר מקים חובת חקירה לאלתר.

בעקבות דוח ועדת טירקל הקימה הממשלה צוות ליישום המסקנות בראשות ד"ר יוסף צ'חנובר, ודו"ח צוות היישום הוגש לממשלה בספטמבר 2015 ואומץ על ידי הממשלה והקבינט הביטחוני.

הרכב של ארגון המטבח העולמי המרכזי לאחר שהותקף ברצועת עזה, 2 באפריל 2024 (צילום: AFP)

הצוות קבע כי סמוך לאירוע שבו עולה חשש לביצוע פשע מלחמה, על הפרקליטות הצבאית לסווג את נסיבות האירוע והקשרו, ולקבוע האם מדובר באירוע לחימה, שעליו חלים דיני הלחימה במשפט הבינלאומי, או שחלות עליו נורמות מתחום אכיפת החוק בהקשר לא מלחמתי.

גם במלחמה הנוכחית, כמו ב"צוק איתן", פועל מנגנון בירור מטכ"לי, בראשות קצין בדרגת אלוף, המבצע הערכות עובדתיות של אירועים מבצעיים חריגים. בסופן מועברים החומרים שנאספו לבחינת הפרקליטות הצבאית לשם גיבוש החלטה בדבר פתיחה בחקירה פלילית. בצה"ל אומרים כי מנגנון הבירור בדק מאות אירועים מאז תחילת המלחמה.

על פני הדברים, באירוע הזה האצבע שלחצה על ההדק ביקשה להמית חפים מפשע. מותם איננו בבחינת נזק אגבי מידתי. לכן מתחייבת חקירה פלילית

על פי פרטי התקרית הידועים נכון לעכשיו, נעשה ירי מכוון – הן על ידי כלי טיס צה"לי לא מאויש, ואולי גם מנשק קל – לעבר עובדי הארגון ההומניטרי. זאת, נוכח החשד שהיה עימם מחבל חמוש של חמאס.

דיני הלחימה מאפשרים הרג של חפים מפשע במסגרת פעולה לחימתית שמטרתה פגיעה בחיילי אויב או בטרוריסטים, ואולם על הפגיעה להיות "מידתית" ובכל מקרה אסור שתהיה כוונה להרוג את מי שאינם מעורבים בלחימה. על פני הדברים, באירוע הזה האצבע שלחצה על ההדק ביקשה להמית חפים מפשע. מותם איננו בבחינת נזק אגבי מידתי. לכן מתחייבת חקירה פלילית.