אם יש מסר אחד העולה מפסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים, שביטל את החלטת משרד החינוך להוציא את פורום המשפחות השכולות מתוכניות הלימודים, זהו מסר מבהיל בדבר הפוליטיזציה המחלחלת במשרד החינוך – מהדרג הפוליטי מטה אל הדרגים המקצועיים.

בעוד שהחוק הישראלי נותן מעמד חוקי לרשתות חינוך הנשלטות על ידי מפלגות פוליטיות דתיות וחרדיות, החינוך הממלכתי מאבד את הצביון הממלכתי והמאוזן שלו, על יסוד רדיפה פוליטית.

אך לצד המסקנה המבהילה הזו, שורתו התחתונה של פסק הדין מהווה נקודת אור: יש עדיין שופטים בירושלים, שאינם חוששים להציב גבולות לנורמות ההולכות ומידרדרות במשרד החינוך.

שורתו התחתונה של פסק הדין מהווה נקודת אור: יש עדיין שופטים בירושלים, שאינם חוששים להציב גבולות לנורמות ההולכות ומידרדרות במשרד החינוך

שלשום (שני), שעות לפני כניסת חג הפסח, קבע השופט אברהם רובין כי החלטת משרד החינוך בטלה, מאחר שהיא "איננה נסמכת על תשתית עובדתית של ממש". הוא אף הורה על החזרתה המיידית של תוכנית הלימודים של פורום המשפחות השכולות היהודי-פלסטיני לסל התוכניות המאושרות של המשרד, עוד בשנת הלימודים הנוכחית.

מפגש של פורום המשפחות השכולות היהודי-פלסטיני ביפו, 17 באוקטובר 2015 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

"דיון בלהות"

במכרז שפרסם משרד החינוך לקראת שנת הלימודים הנוכחית, נדרשו המתמודדים להצהיר כי התוכנית המוצעת על ידם "לא כוללת תכנים העומדים בסתירה למטרות החינוך הממלכתי", ונאסר על התוכניות המוצעות לכלול "ביזוי והשפלה של צה"ל, חיילי צה"ל, חללי צה"ל או נפגעי פעולות איבה".

משרד החינוך כלל בקריטריונים במכרז הוראה המאפשרת לו להתחשב אפילו במכתבי תלונה על ארגונים שונים, ועל בסיסם לקבוע כי המציעים אינם עומדים בתנאי המכרז אפילו מבלי לבדוק את אמיתות המידע. זה נראה כמו סעיף שנתפר במיוחד על מנת לפסול כניסה לבתי הספר של ארגונים שהאג'נדה שלהם אינה תואמת את זו של הממשלה המכהנת.

משרד החינוך כלל בקריטריונים במכרז הוראה המאפשרת לו להתחשב אפילו במכתבי תלונה על ארגונים שונים, ועל בסיסם לקבוע כי המציעים אינם עומדים בתנאי המכרז אפילו מבלי לבדוק את אמיתות המידע

אין פלא, אפוא, שביוני 2023 נשלח לפורום המשפחות מכתב "שימוע", שבו נכללו ציטוטים של גורמים שונים שהתלוננו על פורום המשפחות למשרד החינוך.

כך למשל, סגנית ראש עיריית ירושלים חגית משה כתבה למשרד החינוך כי "אירועים משותפים תחת הכותרת 'משפחות שכולות משני הצדדים' הם עיוות נוראי המנסה להשוות משפחות שאיבדו את היקר להם מכל על רקע שנאה טהורה לבין אנשים שנפגעו כאשר מערכות הביטחון ביצעו פעולות הגנה נגד מחבלים".

ארגון "בצלמו" כתב כי אחד מחברי הפורום הוא מחבל שהיה אחראי על הפיגוע בנתניה במרץ 2022.

איתמר בן גביר, פעילי ימין ותלמידים מפגינים נגד מפגש עם פורום המשפחות השכולות הישראלי–פלסטיני מחוץ לתיכון רנה קסין בירושלים, 29 במרץ 2022 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

מכתב השימוע נשלח שעות אחדות לאחר שבוועדת החינוך של הכנסת התקיים דיון, שהאגודה לזכויות האזרח כינתה "דיון בלהות", שבה נדונה כוונתו של פורום המשפחות לקיים מחנה קיץ בכפר הנוער בן שמן.

חברי כנסת מהקואליציה איימו לפוצץ את הקייטנה ולשלול מימון מכפר הנוער. יועצו של שר החינוך יואב קיש הודיע לוועדה כי "השר מתנגד לפעילות הפורום, ותיבדק גם הכללתה בתוכנית התכנים החיצוניים בבתי הספר".

חברי כנסת מהקואליציה איימו לפוצץ את הקייטנה ולשלול מימון מכפר הנוער. יועצו של שר החינוך יואב קיש הודיע לוועדה כי "השר מתנגד לפעילות הפורום, ותיבדק גם הכללתה בתוכנית התכנים החיצוניים בבתי הספר"

פורום המשפחות כתב למשרד החינוך כי הוא "פועל לשינוי תפיסת המציאות האלימה והמדממת שפוגעת בשני העמים. איננו נכנעים לעיקרון של לנצח נאכל חרב".

לגבי הטענה כי מחבלים ובני משפחותיהם מגיעים לבתי ספר, כתב הפורום כי זו "טענה מגוחכת וזדונית. כל חברי הפורום הפלסטינים שנכנסים לפעילות בשטח ישראל מקבלים אישור מראש לכך על ידי הצבא והמנהל האזרחי. הצבא אינו מעניק אישורי כניסה למחבלים ולבני משפחותיהם".

זה לא עזר לפורום. בהחלטת ועדת המכרזים נקבע:

"משרד החינוך, המעודד את בוגריו לשירות משמעותי בצבא, אינו יכול לכלול במאגר התוכניות תוכניות שמבזות את צה"ל, מוסריותו וחייליו, ומאפשרות שימוש בשם 'צבא הכיבוש'. כל השוואה בין השכול של משפחות חללי צה"ל ונפגעי פעולות איבה עם שכול של נפגעים מפעולות הגנתיות של צה"ל בהגנתו על מדינת ישראל, אינו מתיישב עם הערכים שמקדם משרד החינוך".

סערה במהלך דיון בוועדת החינוך של הכנסת סביב פורום המשפחות השכולות, 19 ביוני 2023 (וידיאו: ערוץ הכנסת)

השגה שהגיש פורום המשפחות למשרד החינוך על החלטת ועדת המכרזים, נדחתה לפני כחודשיים.

בין העמדה הנחרצת של אנשי משרד החינוך בהחלטותיהם בעניין פסילת התוכנית, לבין עמדת הפרקליטות שהתייצבה להגן בבית המשפט לעניינים מנהליים על החלטת המשרד, קיים פער שאינו ניתן להכחשה.

בין העמדה הנחרצת של אנשי משרד החינוך בהחלטותיהם בעניין פסילת התוכנית, לבין עמדת הפרקליטות שהתייצבה להגן בבית המשפט לעניינים מנהליים על החלטת המשרד, קיים פער שאינו ניתן להכחשה

בנימוקי הפסילה שפירט משרד החינוך בהחלטותיו, נכתב בין היתר:

"ספק אם בעתיד ניתן יהיה לכלול במאגר התוכניות של משרד החינוך תוכניות אחרות שיוצעו על ידי הארגון, שיכללו באופן בלתי נמנע תפיסות ואמירות שבליבת התפיסה הערכית של הארגון, המנוגדת לעקרונות חוק החינוך הממלכתי".

לעומת זאת, הפרקליטות נשמעה מסויגת הרבה יותר בתשובה לעתירה שהגישה לבית המשפט:

"אין מדובר בפסילה גורפת של התוכנית. ראוי להדגיש כי הוועדה לא פסלה באופן גורף את תוכניות הפורום שיוגשו בעתיד, המשרד נכון לבחון [תוכניות אלה] בלב פתוח ובנפש חפצה".

שר החינוך יואב קיש בכנס "מקור ראשון" בשדרות, 19 במרץ 2024 (צילום: לירון מולדובן/פלאש90)

"לא קיימו בדיקה עובדתית"

עילת ההתערבות של בית המשפט בהחלטת משרד החינוך, נטועה בעיקרון יסוד של פעולת רשויות ציבוריות – הצורך לבסס את ההחלטות על תשתית עובדתית. עובדות, להבדיל מטענות בעלמא.

בדיון בעתירה שהתקיים בתחילת השבוע שעבר, הקשה השופט רובין על נציגי הפרקליטות ומשרד החינוך, כששאל אילו פעולות ביצע המשרד כדי לבחון את נכונות הטענות כלפי פורום המשפחות. "אני לא יודע", השיב נציג הפרקליטות.

בדיון שהתקיים בשבוע שעבר, הקשה השופט רובין על נציגי הפרקליטות ומשרד החינוך, כששאל אילו פעולות ביצע המשרד כדי לבחון את נכונות הטענות כלפי פורום המשפחות. "אני לא יודע", השיב נציג הפרקליטות

השופט הוסיף והקשה: "איזו בדיקה נעשתה בשביל לבדוק את התכנים שמועברים בפועל? האם נשלח מפקח להיות נוכח במפגש כדי לראות מה קורה שם?"

נציג הפרקליטות השיב בשלילה: "זה בלתי אפשרי בתוכניות מהסוג הזה. כשיש מפקח בכיתה זה לא דבר שאפשר להעלים אותו. ברור שכשיש חומר נפץ בכיתה – את חומר הנפץ יסתירו כשרואים מפקח".

השופט רובין: "אני מוכן להניח שלא ניתן לשלוח מפקח לבדוק כל תוכנית. האם שוחחתם עם מורים או מנהלים ושאלתם אותם מה היה שם?"

נציג הפרקליטות: "לא. אנחנו יודעים שיש מנהלים שמעוניינים בתוכנית הזו. זה לא מספיק".

השופט אברהם רובין בעת השבעתו לשופט בבית הנשיא, 20 ביולי 2017 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

נציגת משרד החינוך, הממונה על תוכניות לימוד חיצוניות, ביקשה את זכות הדיבור. "למשרד הגיעו אינספור תלונות, גם על התוכנית", אמרה לבית המשפט. אלא שמלבד שלוש התלונות שצורפו למכתב השימוע, לא יכול היה משרד החינוך להצביע על תלונות נוספות שהוגשו נגד תוכנית הלימוד של הפורום.

פסק הדין שניתן כאמור השבוע, לא בא בהפתעה לאנשי משרד החינוך והפרקליטות. כבר בתום הדיון בשבוע שעבר, הודיע השופט למשיבים כי "על פני הדברים קיים קושי בתשתית העובדתית ששימשה בסיס להחלטה". השופט הציע למשרד החינוך לבטל מיוזמתו את ההחלטה לפסול את תוכנית פורום המשפחות, ולייתר את הצורך בכתיבת פסק דין.

בדרך כלל רשויות ציבוריות נענות להצעות כאלה, כשהן מושמעות מפי שופטי בג"ץ או בתי המשפט לעניינים מנהליים. לא הפעם. נציגי הפרקליטות יצאו להתייעץ עם שולחיהם, וכשחזרו לאולם הודיעו כי משרד החינוך לא ייסוג מהחלטתו. "נבקש פסק דין", הם אמרו לשופט. והוא אכן כתב.

נציגי הפרקליטות יצאו להתייעץ עם שולחיהם, וכשחזרו לאולם הודיעו כי משרד החינוך לא ייסוג מהחלטתו. "נבקש פסק דין", הם אמרו לשופט. והוא אכן כתב

"במקרה הזה המשיבים לא קיימו בדיקה עובדתית של ממש לגבי הטענות שהועלו נגד העותרת, ולגבי תשובותיה לטענות אלה", נכתב בפסק הדין.

מנהל הגימנסיה העברית הרצליה שבתל אביב, זאב דגני (במרכז), עם נציגי פורום המשפחות השכולות היהודי-פלסטיני, 4 בספטמבר 2023 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

לגבי התשובות שסיפקו נציגי המדינה לשאלות בית המשפט במהלך הדיון, השופט רובין ציין כי אלה היו "רחוקות מלהניח את הדעת". למעשה, נציגי המדינה עשו בהקשר זה את עבודתו של בית המשפט קלה. התשובות שנתנו הן הודאה בהתרשלות קיצונית של משרד החינוך בבדיקת הטענות נגד פורום המשפחות, שאותן מיהרה ועדת המכרזים לאמץ בעיניים עצומות.

לגבי התשובות שסיפקו נציגי המדינה לשאלות בית המשפט במהלך הדיון, השופט רובין ציין כי אלה היו "רחוקות מלהניח את הדעת". למעשה, נציגי המדינה עשו בהקשר זה את עבודתו של בית המשפט קלה

למדינה עומדת כמובן הזכות לערער על פסק הדין לבית המשפט העליון, ואולם מוטב לה, במקום זאת, להפנים את הנאמר בו.

האופן המרושל שבו נהג המשרד בתלונות נגד פורום המשפחות כעילה לסלקו ממאגר התוכניות של משרד החינוך אינו מקרי, ככל הנראה. הוא תוצאה של לחצים פוליטיים על הדרגים המקצועיים, ולכל הפחות של חלחול "רוח המפקד" אל מי שאמורים לפעול בענייניות ובממלכתיות.

במקום להתייצב להגן על החלטות כה פגומות, צריכים היועצת המשפטית לממשלה והפרקליטות להפנות את מבטם אל רשויות השלטון ומשרדי הממשלה, ולפעול נגד התרחבותה של המגמה המסוכנת של פוליטיזציה.