שבעה בני אדם נהרגו בסוף השבוע שעבר בתוך 24 שעות. סיבת המוות: תאונת דרכים. שבע משפחות הרוסות. שישה ישראלים נוספים נפצעו קשה בתאונות באותה יממה. שישה אנשים שחייהם השתנו ברגע, חלקם יהפכו נכים לצמיתות.
שמותיהם של ההרוגים לא פורסמו עם הקידומת המצמררת "הותר לפרסום" שמלווה את חללי המלחמה, הנכים החדשים לא יזכו לביקורים של צוותי טלוויזיה שינציחו את גבורתם באגף השיקום. להיות קורבן של תאונת דרכים בישראל זה מעמד נטול הוד והדר שמלווה באפס עניין ציבורי.
לא שחלילה יש סיבה לקנא בפצועי המלחמה או במשפחות השכולות, אבל הפער מעיד על היחס של הממשלה והציבור למכת התאונות בכבישים: הקורבנות שקופים כי הבעיה שקופה. וכשהבעיה שקופה, איש לא משלם מחיר על הכישלון – או לפחות נדרש לספק הסברים.
הפער מעיד על היחס של הממשלה והציבור למכת התאונות בכבישים: הקורבנות שקופים כי הבעיה שקופה. וכשהבעיה שקופה, איש לא משלם מחיר על הכישלון – או לפחות נדרש לספק הסברים
שמו המלא של משרד התחבורה הוא "משרד התחבורה והבטיחות בדרכים", ותחת הנהגתה של מירי רגב הבטיחות בדרכים נמצאת בשפל של שנים רבות.
בדיוק לפני עשור, ב-2014, נהרגו 87 ישראלים בתאונות דרכים מתחילת ינואר ועד 28 באפריל. השנה, באותה תקופה, נהרגו בכבישים 136 בני אדם – עלייה בלתי נתפסת של 56% בתוך עשר שנים. בתקופה הזו אשתקד עמד מספר ההרוגים בכבישים על 120, וכך גם ב-2022. כלומר, מדובר בעלייה של 13.3% השנה לעומת השנתיים הקודמות.
רגב לא נדרשת להסביר את הקשר בין הנסיקה בממדי הקטל לקיצוץ ולהחלשה שהרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הרלב"ד) חווה במשמרת שלה.
את הרשות עזבו במפתיע היו"ר אבי נאור והמנכ"ל יניב קיטה – שניהם הגיעו מעמותת "אור ירוק" (שאותה נאור ייסד לאחר שבנו נהרג בתאונת דרכים), שניהם הגיעו מתוך תחושת שליחות ורצון אמיתי לחולל שינוי, ושניהם מונו בתקופת קודמתה של רגב, מרב מיכאלי, שזה כידוע חטא בלתי נסלח.
רגב גם לא נותנת דין וחשבון לציבור על דחיקת שירות האוטובוסים ותשתיות האופניים לתחתית סדר העדיפויות ועל החמרת ההתמכרות לרכבים הפרטיים שמצטופפים בכבישים וגורמים לרובן המכריע של התאונות.
רגב גם לא נותנת דין וחשבון לציבור על דחיקת שירות האוטובוסים ותשתיות האופניים לתחתית סדר העדיפויות ועל החמרת ההתמכרות לרכבים הפרטיים שמצטופפים בכבישים וגורמים לרובן המכריע של התאונות
ובעיקר – היא לא מציגה תכנית לאומית סדורה, מנומקת ומתוקצבת להפחתת מספר ההרוגים בכבישים מהקצב הנוכחי שעומד על כהרוג אחד ביום, כל יום.
שיא אחר נשבר השבוע בתחום הטמפרטורות. הפרסומים על כך שבתל אביב נרשם בחול המועד שיא של 85 שנה (40.8 מעלות) היו מטעים מעט. לפני 85 שנה (1939) לא נמדדה כאן טמפרטורה גבוהה יותר – פשוט רק אז התחילו מדידות הטמפרטורה המסודרות ברוב תחנות תל אביב, כולל תחנת החוף שהניבה את השיא החדש.
למעשה, רק פעם אחת בהיסטוריה – ב-1907, בתחנה בשכונה הטמפלרית – נמדדה בתל אביב באפריל טמפרטורה גבוהה יותר: 42.7 מעלות סלציוס. עסקינן, אם כך, בשיא של 117 שנים.
רק פעם אחת בהיסטוריה – ב-1907, בתחנה בשכונה הטמפלרית – נמדדה בתל אביב באפריל טמפרטורה גבוהה יותר: 42.7 מעלות סלציוס. עסקינן, אם כך, בשיא של 117 שנים
נסיקת הטמפרטורות ברחבי הארץ הייתה קצרה יחסית (כיומיים) ולכן אפילו לא זכתה להגדרה הרשמית "גל חום", אבל ברור שהיא עוד דוגמה להקצנת האקלים.
הנזק הישיר היה קל יחסית: 147 מטופלים על ידי מד"א – מתוכם שלושה במצב קשה שהובהלו עם מכות חום לבית חולים. זה אפשר לישראלים להדחיק ולהמשיך הלאה.
במקביל נרשמו במזרח התיכון אירועי אקלים דרמטיים הרבה יותר: באיחוד האמירויות ירדו בתוך יממה כמויות גשמים (142 מ"מ) שבדרך כלל יורדות שם בשנה וחצי, לובי של מגדלים ומכוניות פאר הוצפו ושדה התעופה של דובאי הושבת.
סופות החול שהגיעו מאפריקה ושאת הקצה שלהן טעמנו גם כאן, צבעו בכתום את שמי יוון והאיים שלה, והטביעו אותם בענן סמיך של אבק. בניגריה קרסו חומות של בית כלא בגלל הצפות ויותר ממאה אסירים נמלטו. בקיצור, זה היה עוד שבוע אביבי בעולם שבו האקלים הולך ומשתבש.
וזה גם היה עוד שבוע שבו ממשלת ישראל לא עשתה דבר כדי להכין את המדינה לשיבושים ולאירועי הקיצון שמשבר האקלים מניח לפתחנו יותר ויותר. בליל הסדר צוין בעולם יום כדור הארץ, בישראל נרשמה התעלמות מוחלטת.
וזה גם היה עוד שבוע שבו הממשלה לא עשתה דבר כדי להכין את המדינה לשיבושים ולאירועי הקיצון שמשבר האקלים מניח לפתחנו יותר ויותר. בליל הסדר צוין בעולם יום כדור הארץ, בישראל נרשמה התעלמות מוחלטת
משבר האקלים, כמו הקטל בדרכים, לא נספר אצל הממשלה הזו.
לא צריך עיתונאים חמוצים בשביל לדעת את זה: די לעיין בשני הדוחות האחרונים של מבקר המדינה מתניהו אנגלמן – זה שכזכור מונה על ידי בנימין נתניהו – שהעניק לממשלה את הציון "נע בין פיגור לאפס" על הטיפול במשבר האקלים, וחזר על אותו דוח בתוך פחות משנתיים בגלל תחושת הבהילות רק כדי לראות שדבר כמעט לא נעשה ולא השתנה. אבל גם את המבקר לא סופרים היום, כי שקט – יורים.
לא שממשלת ישראל הצטיינה בתחומי התחבורה והסביבה עוד לפני המלחמה, אבל בחסות ערפל הקרב עשינו עוד כמה צעדים בדרך להפוך למדינת עולם שלישי בשדות הקריטיים האלה.
לא שממשלת ישראל הצטיינה בתחומי התחבורה והסביבה עוד לפני המלחמה, אבל בחסות ערפל הקרב עשינו עוד כמה צעדים בדרך להפוך למדינת עולם שלישי בשדות הקריטיים האלה
ביום שאחרי – אם נתניהו ייתן ליום הזה להגיע מתישהו – נתעורר למדינה עם פיגור עמוק בתחומי התחבורה והסביבה, מדינה שעל התנהלותה הכושלת והמושחתת ישראלים רבים משלמים ועוד ישלמו בחייהם.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם