כמו כל הליך פלילי בכל בית משפט, ההליכים בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC) אינם מתנהלים נגד מדינה, אלא נגד יחידים.
אולם בקשתו מעוררת התדהמה אתמול (שני) של התובע הראשי כרים קאן מבית הדין להוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ונגד שר הביטחון יואב גלנט בחשד לביצוע פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות, היא החלטה נגד מדינת ישראל ולא החלטה אישית נגדם.
אם נתניהו וגלנט חשודים בביצוע פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות מאז 8 באוקטובר, הרי שמדינת ישראל כולה חשודה בכך. אם ההליך יתקדם עד לשלב שבו נדרשת להם הגנה משפטית, משרד המשפטים הישראלי יתייצב להגן עליהם, לא עורכי דין פרטיים. ואם יעמדו לדין – תהיה זו בפועל מדינת ישראל שעומדת למשפט.
אם ההליך יתקדם עד לשלב שבו נדרשת לנתניהו וגלנט הגנה משפטית, משרד המשפטים הישראלי יתייצב להגן עליהם, לא עורכי דין פרטיים. ואם יעמדו לדין – תהיה זו בפועל מדינת ישראל שעומדת למשפט
האישומים הפליליים נגד נתניהו וגלנט מטילים כתם פלילי על צה"ל כולו, על הממשלה ועל המדינה כולה. במובן זה, תגובתו של נתניהו מאמש להודעת התובע קאן – מוצדקת.
משרד התובע בבית הדין הפלילי הבינלאומי מנהל חקירה עצמאית משלו מאז מתקפת 7 באוקטובר, וזאת בנפרד מהחקירה הנוספת שהוא מנהל בעניין פעולות ישראל בגדה המערבית וברצועה עזה מאז מבצע צוק איתן בשנת 2014.
בישראל ידעו שהחקירה החדשה כוללת הן את מעשי הטבח והטרור שביצעו חמאס והג'יהאד האסלאמי, והן טענות לביצוע פשעי מלחמה על ידי ישראל, ונתניהו אף הגיב לפני שלושה שבועות להערכות בדבר אפשרות שהתובע יבקש להוציא צווי מעצר נגד ישראלים.
אך איש בישראל לא ציפה, גם בחלומותיו השחורים ביותר, ליצירת סימטריה כמעט מוחלטת מצד התובע בין ישראל לחמאס. שכן, זה בדיוק מה שעולה מפנייתו למותב בית הדין לשם הוצאת צווי מעצר נגד מנהיגי חמאס יחיא סנוואר, אסמעאיל הנייה ומוחמד דף – ובמקביל נגד נתניהו וגלנט.
זוהי הפעם הראשונה מאז הקמתו של בית הדין הפלילי בשנת 2002, שמתבקשת הוצאתו של צו מעצר נגד מנהיג של מדינה דמוקרטית. העמדתו של נתניהו בסיכון להיעצר אם אכן יוצא צו נגדו ואם ידרוך על אדמתה של מדינה החברה בבית הדין והמחויבת לממש את הוראותיו, מהווה חדשות רעות לכלל מנהיגי העולם.
אם ישראל נחשבת לחברה בקהילת המדינות הדמוקרטיות, צו מעצר נגד ראש הממשלה ביחס לאחריותו השילוחית לפשעי מלחמה, מהווה תקדים חמור לכל מדינה המפעילה כוח צבאי בפינה כלשהי של העולם.
אם ישראל נחשבת לחברה בקהילת המדינות הדמוקרטיות, צו מעצר נגד ראש הממשלה ביחס לאחריותו השילוחית לפשעי מלחמה, מהווה תקדים חמור לכל מדינה המפעילה כוח צבאי בפינה כלשהי של העולם
החקירה המקיפה שניהלו הצוותים מטעמו של קאן מאז 7 באוקטובר, הובילה לגיבוש אישומים נגד ראשי חמאס, שהם חמורים אך במעט מאלה שגובשו נגד נתניהו וגלנט.
סנוואר, הנייה ודף חשודים באחריות, הן כמבצעים והן כיוזמים ומפקחים, לטבח 7 באוקטובר, בחטיפתם של ישראלים, רצח, אונס ועינויים של ישראלים. הם מואשמים בשורת פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות, בהתאם לסעיפים 7 ו-8 לחוקת רומא – הקודקס המגבש את הדין הפלילי הבינלאומי.
לעומתם, הסעיפים המרכזיים העומדים נגד נתניהו וגלנט, כראש הממשלה ושר הביטחון, עוסקים בשלילת תנאים הומניטריים בסיסיים מהאוכלוסייה הפלסטינית ברצועת עזה, עד כדי יצירה מכוונת של רעב; וכן הריגה מכוונת של אזרחים ושיטת לחימה המכוונת במזיד נגד אזרחים. גם הסעיפים האלה מתנקזים לאותן כותרות – פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות.
לא ניתן לזלזל בהיקפה של החקירה שביצע, ועודנו מבצע, משרדו של התובע קאן. כמות הראיות שנאספו על ידו היא רחבת היקף. הבעיה היא במסקנות הפליליות שהוא מסיק נגד בעלי תפקידים בישראל, בסלקטיביות של המסקנות הללו, בהיעדר הקשר רחב יותר ובמסגרת הנורמטיבית הכוללת.
לא ניתן לזלזל בהיקף החקירה של התובע קאן. כמות הראיות שנאספו על ידו היא רחבת היקף. הבעיה היא במסקנות הפליליות שהוא מסיק נגד בעלי תפקידים בישראל, ובסלקטיביות של המסקנות הללו
במשרד המשפטים לא מבינים, למשל, מדוע החליט קאן לבקש צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט, אך לא נגד הרמטכ"ל הרצי הלוי ומפקד פיקוד דרום, אלוף ירון פינקלמן.
בעיית הקונטקסט והמסגרת הנורמטיבית הבעייתית שלובות זו בזו. מבחינת בית הדין הפלילי קיימת מדינת פלסטין, לרבות על שטח רצועת עזה, ולכן העימות המזוין הנחקר הוא גם בעל אופי בינלאומי בין שתי מדינות – ישראל ופלסטין – והן עימות א-סימטרי בין מדינת ישראל לארגון חמאס.
התערובת הזו מייצרת כאוס נורמטיבי, בשאלה אילו דינים חלים על מהלכי הלחימה שישראל מנהלת. היא אף מובילה את התובע למסקנות מרחיקות לכת בדבר ביצוע פשעי מלחמה, שלפיהן ההחלטה לסגור את מעברי הגבול בין ישראל לרצועה מיד לאחר 7 באוקטובר מהווה "מצור" השקול לסגירת אספקת המים והחשמל מישראל לרצועה.
מכאן קצרה דרכו של התובע להסיק כי ישראל בחרה באסטרטגיה מלחמתית של יצירה מכוונת של מוות, רעב וסבל לאוכלוסייה האזרחית הפלסטינית.
את מסקנותיו של קאן ביחס לפעולותיהם של ראשי חמאס, הרבה יותר קל לישראל לעכל. לדבריו, סנוואר, הנייה ודף תיכננו ויזמו את טבח 7 באוקטובר וכי בלעדיהם לא ניתן היה לבצע את המתקפה. לטענתו הם גם אחראים לחטיפתם ולהחזקתם בשבי של החטופים הישראלים בתנאים לא אנושיים, תוך שחלקם היו ועודם נתונים לאלימות מינית לרבות אונס.
הקושי בעמדה הישראלית נעוץ בין היתר בכך שאת מסקנותיו של התובע קאן ביחס לראשי חמאס, ישראל מאמצת בשתי ידיים; ובה בעת, היא הודפת בשאט נפש את החלטותיו ביחס לאחריותם הפלילית של ראש הממשלה ושר הביטחון.
הקושי בעמדה הישראלית נעוץ בין היתר בכך שאת מסקנותיו של התובע קאן ביחס לראשי חמאס, ישראל מאמצת בשתי ידיים; ובה בעת, היא הודפת בשאט נפש את החלטותיו ביחס לראש הממשלה ושר הביטחון
גם אם ניתן להצדיק לגופן את ההבחנות בין מסקנותיו של התובע לגבי שני הצדדים, זוהי עמדה בעייתית. בנסיבות אחרות, ישראל הייתה חוגגת את החלטתו של התובע ביחס לאחריותם הפלילית של ראשי חמאס; כעת, היא מוכנה להתעלם מהן ולהתמקד בזעזוע נוכח הכתם שדבק במנהיגי ישראל.
התובע הכללי של בית הדין הלאומי בהאג כרים קאן במעבר הגבול רפיח בדרום רצועת עזה, 30 באוקטובר 2023 (וידיאו: בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג)
לא ברור כמה מהר יתכנס מותב שופטי הקדם-משפט כדי לדון בבקשתו של קאן לצווי מעצר. הדיון ממילא יהיה במעמד צד אחד, וככל הנראה יהיה סגור ואפשר שאף לא יפורסם דבר קיומו או אף אם השופטים נענו לבקשה והוציאו את צווי המעצר המבוקשים.
לתובע הייתה אפשרות להימנע מבקשת צווי מעצר נגד מנהיגי ישראל, ולהסתפק בבקשה להוצאת זימון לחשוד להתייצב ולהיחקר. אך הוא בחר באופציה הבלתי קונבנציונלית.
לתובע הייתה אפשרות להימנע מבקשת צווי מעצר נגד מנהיגי ישראל, ולהסתפק בבקשה להוצאת זימון לחשוד להתייצב ולהיחקר. אך הוא בחר באופציה הבלתי קונבנציונלית
סעיף 58 לאמנת רומא קובע כי מותב קדם-משפט יוציא צו מעצר לבקשת התובע אם השתכנע שיש יסוד סביר להניח שהחשוד שמעצרו מבוקש ביצע עבירות שמצויות בסמכות השיפוט של בית הדין הפלילי, וכן שמעצרו חיוני כדי להבטיח את התייצבותו למשפט, או כדי למנוע ממנו לשבש את החקירה או כדי למנוע ממנו להמשיך להפר את הדין הפלילי הבינלאומי.
אין כל ודאות שהשופטים אכן ייענו למכלול בקשתיו של קאן להוצאת צווי מעצר במקרה הנוכחי. ואולם גם אם יוצאו צווים כאלה, התובע רשאי לשוב ולפנות בהמשך לבית הדין, ולבקש לשנות או להוסיף סעיפי אישום לצווים, בהתאם להתקדמות החקירה.
ככל הידוע, אין תקדים לכך שצווי מעצר שהוצאו על ידי בית הדין הפלילי בוטלו בהמשך לבקשת התובע, מבלי שהחשודים נעצרו או התייצבו. אך כאמור, המקרה הנוכחי משובץ בהיבטים תקדימיים מכל היבט.
ראש הממשלה בנימין נתניהו מגיב להודעה על בקשת התובע הכללי של בית הדין הבינלאומי בהאג להוציא נגדו צו מעצר, 20 במאי 2024 (וידיאו: לשכת ראש הממשלה)
מידת ההיענות של שופטי בית הדין הפלילי לבקשתו של התובע ביחס לצווי מעצר לראשי חמאס ומנהיגי ישראל, היא גם שעת מבחן עבור קאן עצמו. דחיית הבקשה, באופן מלא או חלקי – ככל שתיוודע ברבים – תהיה אבן-בוחן ראשונה במעלה ביחס ליוקרתו המקצועית, ותקרין על כלל הקדנציה שלו בתפקידו הייחודי.
דחיית הבקשה, באופן מלא או חלקי – ככל שתיוודע ברבים – תהיה אבן-בוחן ראשונה במעלה ביחס ליוקרתו המקצועית של קאן, ותקרין על כלל הקדנציה שלו בתפקידו הייחודי
במובן זה, קאן הלך הכי רחוק שאפשר, אפילו מבחינת הביקורת שהשמיע על מערכת המשפט הישראלית. עקרון המשלימות במשפט הבינלאומי קובע כי ככל שערכאות המשפט הפנים-מדינתיות הן עצמאיות ויעילות ומטפלות בהפרות של כללי המשפט הבינלאומי, המוסדות הבינלאומיים אינם צריכים להיכנס לתמונה.
כדי להצדיק את מהלכו, ציין קאן בהודעתו כי "משלימות מחייבת העברת סמכות לרשויות המדינות רק כאשר אלה נוקטות הליכים משפטיים עצמאיים וחסרי פניות, אשר אינם מגוננים על חשודים ואינם כוזבים. משלימות מצריכה חקירות יסודיות בכל הרמות, המתייחסות למדיניות ולמעשים העומדים בבסיס של בקשות אלה".
ובתרגום לעברית קלה – פעולותיו של קאן כתובע בינלאומי נדרשת אף ביחס למנהיגי ישראל, מאחר שמערכת המשפט הישראלית אינה עומדת בתנאים הנדרשים ביחס ליכולתה לחקור את מנהיגיה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוזו קריאה משפטית מעולה של המציאות. זה איננו מקצועו ולכן עו"ד יועז לא מבין בכלל שזהו אירוע פוליטי בלבד וממש לא משפטי. המטרה היא אחת – להביא את הצורר ביבים שקרניהו להקים מדינה פלשטנאצית ולחתום על העיסקה הסעודית או שיגמור בכלא בהאג. וזאת, ע"י לחץ בינלאומי חיצוני וחיצוני בלבד, לאחר שמערכת המשפט הישראלית המתרפסת, הכנועה והמפוחדת נכשלה מלעשות זאת בתשע השנים האחרונות. זו הסיבה שאין צו מעצר נגד הרמטכ"ל וגם לא יהיה, זו הסיבה שיואב גלנט אמר אתמול בסיעת הליכוד "אנחנו ממשיכי דרכו של בגין ולא של בן גביר". האמריקאים אומרים לשקרניהו "תחתום יא כלב על העיסקה הסעודית, או שנגרור אותך בכח להאג" ובלשון מעודנת יותר – זה או פרס נובל לשלום באוסלו, או הצינוק בהאג. תחליט.