היה ברור שהפעולה ברפיח תיבחן בעולם בזכוכית מגדלת ותייצר גלי הדף בארצות הברית, אירופה וגם מצרים. בתוך פחות משבוע, ישראל מצאה את עצמה במשבר מיידי בשני אירועים שונים.

הראשון היה חיסולם של שני בכירי חמאס בשכונת תל סולטן במערב רפיח, שבעקבותו נהרגו עשרות פלסטינים משרפה שפרצה במתחם פחונים ואוהלים סמוך.

בישראל הבינו מייד את פוטנציאל הנזק המדיני ולכן הכניסו לתמונה כבר בשלב הראשון את מנגנון התחקיר המטכ"לי בראשות האלוף במילואים יואב הר אבן.

בישראל הבינו מייד את פוטנציאל הנזק המדיני ולכן הכניסו לתמונה כבר בשלב הראשון את מנגנון התחקיר המטכ"לי בראשות האלוף במילואים יואב הר אבן

המנגנון הזה הוא למעשה מעין גוף חיצוני לצה"ל, המבוסס על קצינים במילואים שמתחקר אירועים גדולים עם משמעות מדינית, ללא כפיפות פיקודית, מלבד עצם מינויו.

התחקיר הראשון של הצוות הזה היה אחרי הרג שבעת עובדי ארגון WCK מירי בשוגג של צה"ל בתחילת אפריל. ההיגיון שעבד במקרה של ה-WCK הוא גם ההיגיון שעבד במקרה האחרון ברפיח: מדרון מדיני חלקלק שהצריך את ישראל להגיב מהר.

האלוף במילואים יואב הר אבן (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

תוצאת התחקיר ברפיח מצביעה על כך שמה שגרם לשרפה במתחם המפונים הפלסטינים היה ניצוץ שהצית מצבור תחמושת. כמו במקרה של הפגיעה בבית החולים אל-אהלי בעיר עזה בתחילת המלחמה, גם כאן הוכנסה מייד לתמונה יחידת 8200 שכמו אז, איתרה שיחה בין שני תושבי עזה שתיארו את הפיצוץ של מחסן התחמושת ברפיח אחרי הירי של חיל האוויר.

הדחיפות הזו של תחקיר מעמיק עם כל האמצעים האפשריים – כולל חשיפת יכולות של אגף המודיעין – מלמדת עד כמה בישראל נבהלו מהתמונות, אז והיום. לא בכדי ראש הממשלה בנימין נתניהו דיבר על האירוע ברפיח בטון מתנצל בנאום בכנסת השבוע. השומעים היו חברי הכנסת, המען היה העולם.

הדחיפות הזו של תחקיר מעמיק עם כל האמצעים האפשריים – כולל חשיפת יכולות של אגף המודיעין – מלמדת עד כמה בישראל נבהלו מהתמונות, אז והיום

בשלב הזה קשה להעריך את מידת הנזק, שכן בשונה ממקרה בית החולים, אף מדינה עדיין לא אימצה את הגרסה הישראלית הממוסמכת. דובר המועצה לביטחון לאומי של ארצות הברית ג'ון קירבי אמר במסיבת עיתונאים ביום רביעי האחרון כי ארצות הברית ממתינה לחומרים מישראל.

בהמשך הוסיף קירבי שהתמונות קשות וכי ישראל לא צריכה לצאת לפעולה גדולה רפיח. השימוש שעשה במילה "גדולה" היא נחמה עבור ישראל, שכן במובלע יש כאן אישור אמריקאי לפעולה קטנה/זהירה/כירורגית.

האירוע השני – הירי ביום שני של חייל מצרי לעבר כוח צה"ל סמוך למעבר רפיח. הכוח הישראלי ירה לעברו והרג אותו. הקשר הטלפוני בין ישראל ומצרים היה מיידי. שני הצדדים הבינו שאת האירוע הזה חייבים לגדר ומייד, אחרת זה יכול לדחוק את השלטונות המצרים להתמודד עם תאוריות קונספירציה שיתפתחו ברחוב המצרי.

בתוך כמה שעות נערך תחקיר טלפוני משותף של שני הצדדים, ובסיומו הבינו המצרים כי החייל בצד שלהם פתח ראשון באש. בשעות הערב, לאחר בדיקה פנימית שלהם, הם הודיעו לצד הישראלי כי מדובר בחייל שעבר תהליך הקצנה דתית.

בתוך כמה שעות נערך תחקיר משותף, ובסיומו הבינו המצרים כי החייל בצד שלהם פתח ראשון באש. בשעות הערב, לאחר בדיקה פנימית שלהם, הם הודיעו לצד הישראלי כי מדובר בחייל שעבר תהליך הקצנה דתית

בנוסף, בהודעה הרשמית המצרית שיצאה באותו יום, ננקטה לשון מאוד זהירה לגבי נסיבות מותו של  החייל: הוא "נקלע" לחילופי אש בין ישראל לחמאס. כלומר, קהיר השאירה כאן מרחב הכחשה גדול, וסימן שאלה לגבי מי ירה בו למוות. למחרת יצאה משלחת ישראלית לקהיר לדון בשלל נושאים, בהם בין השאר עניין התקרית, וכיצד למנוע הישנות מקרים כאלה בעתיד.

מה שכן ניתן ללמוד מהמקרה הזה הוא הלך הרוח בקרב חלק מהכוחות המצריים שנמצאים בצד השני של ציר פילדלפי.

לא בכדי אומרים בישראל כי למרות עשרות מנהרות ההברחה שנמצאו על ידי צה"ל בשבועיים האחרונים לאורך הציר בין עזה למצרים, עדיין רוב הנשק הגיע לרצועה בהלך השנים האחרונות במשאיות אספקה שחצו את המעבר העילי, הרשמי. זה יכול היה להיעשות רק על ידי שיתוף פעולה של גורמים מצריים מקומיים ששוחדו על ידי חמאס.

מאהל מפונים ברפיח, בצמוד לגבול עם מצרים וציר פילדלפי, 10 במאי 2024 (צילום: AP Photo/Abdel Kareem Hana)

לכן, בכל פתרון עתידי בעניין הציר, ישראל מבקשת להיות שותפה בפועל בהליך בידוק הסחורות, גם אם מדובר באמצעי מעקב טכנולוגיים מרחוק.

התכנון של צה"ל הוא להגביר ולהגדיל את היקף הפעילות ברפיח, מתוך היגיון שחלון הלגיטימציה המדיני הולך ונסגר במהירות גדולה יותר, אחרי פסיקת בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג.

התכנון של צה"ל הוא להגביר ולהגדיל את היקף הפעילות ברפיח, מתוך היגיון שחלון הלגיטימציה המדיני הולך ונסגר במהירות גדולה יותר, אחרי פסיקת בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג

השאלה היא מה יקרה אז, אחרי הפירוק של ארבעת גדודי חמאס. בעניין הזה הסמנטיקה חשובה מאוד. היא תעצב במידה רבה את המשך הפעילות הישראלית וסביר להניח שכל צד במפה הפוליטית הישראלית יעשה בה שימוש. לכן צריך להבין מה ההגדרה של צה"ל ל"פירוק חמאס".

לפני השבעה באוקטובר, חמאס הוגדר כצבא טרור – כלומר, ארגון ללא מדינה אבל עם יכולות צבאיות לכל דבר: מערכי חי"ר, נ"ט, אוויר, ים, מודיעין, פריסה גאוגרפית ומערכת פיקוד ושליטה היררכית. כל זה לא קיים כיום ברוב הרצועה.

חמאס מתנהל אחרי שבעה חודשי לחימה כתנועת טרור המתבססת על פעולות של יחידים ולא כצבא טרור עם פיקוד ושליטה מרכזיים, כפי שפעל בבוקר השבעה באוקטובר.

פעילות צה"ל ברצועת עזה, מאי 2024 (צילום: דובר צה"ל)

המעבר הזה חשוב להבנה והגדרה, שכן פירוק ממד הטרור של חמאס הוא מאמץ סיזיפי ורב-שנים. מצד שני, הכרזה על פירוק צבא חמאס יכולה לאפשר לישראל להכריז על סיום המלחמה.

בהנחה שהמציאות שתלווה אותנו בשנים הקרובות ברצועת עזה תהיה דומה לזו שבגדה המערבית – שתכלול כניסה ויציאה למבצעים בעומק השטח הפלסטיני – ישראל יכולה לעצור אחרי רפיח ולהתחיל לתכנן מנגנון סיום.

בהנחה שהמציאות שתלווה אותנו בשנים הקרובות ברצועת עזה תהיה דומה לזו שבגדה המערבית – שתכלול כניסה ויציאה למבצעים בעומק השטח הפלסטיני – ישראל יכולה לעצור אחרי רפיח ולהתחיל לתכנן מנגנון סיום

אלא שכאן נכנסת שאלת היום שאחרי, שעדיין לא נדונה וסוכמה בדרג המדיני, ולכן זה מצריך את צה"ל להישאר בשטח כדי לוודא שחמאס לא חוצה שוב את הקו האדום מארגון לטרור לצבא.