כל מי שעקב אתמול אחרי השידור החי מהדיון בבג"ץ בסוגיות חוק הגיוס הבין לאן נושבת הרוח ויכול להעריך מה תהיה ההחלטה של רוב השופטים, אם לא כולם.
אחרי 75 שנים שבהן נקרעת המדינה בשאלות העדר השוויון בנטל, המגזר החרדי לא יקבל הפעם הנחות. גם הטוענים החרדים שהשתתפו אתמול בדיון וגם בכירים ביהדות התורה ובש"ס שאיתם שוחחתי מבינים כי ההחלטה השיפוטית תחייב צווי גיוס לכל המלשב"ים בגיל 18 והפסקת תמיכות לישיבות עבור התלמידים שאינם מתגייסים. מלחמת השבעה באוקטובר ריחפה מעל הדיון וחרצה כנראה את הדין.
האם זה יהיה סוף הסיפור? לגמרי לא. אולי רק ההתחלה של סיבוב נוסף, פוליטי, חברתי ואזרחי. החרדים לא הולכים לצבא והדיון בבג"ץ ובכנסת רק יוציא אלפים מהם לרחובות. אתמול כבר חסמו פעילים קיצוניים כבישים בבני ברק ובירושלים, צעקו "נמות ולא נתגייס" ופונו בכוח בידי המשטרה.
"בג"ץ הופך את כולנו לפלג הירושלמי, למרות שאנחנו לא רוצים את זה. ככל שהחלטת בג"ץ תהיה נחרצת יותר, כך יצאו יותר לרחובות. אי אפשר לדחוף אותנו לצבא בצורה לא טבעית"
"בג"ץ הופך את כולנו לפלג הירושלמי, למרות שאנחנו לא רוצים את זה", אומר בכיר ביהדות התורה. "ככל שהחלטת בג"ץ תהיה נחרצת יותר, כך יצאו יותר לרחובות. כוח מול כוח. אי אפשר לדחוף אותנו לצבא בצורה לא טבעית".
![דיון בפני הרכב של תשעה שופטים בבג"ץ על חוק הגיוס, 2 ביוני 2024 (צילום: Amit Shabi/POOL)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2024/06/F240602ASPOOL16-1-1024x640.jpg "דיון בפני הרכב של תשעה שופטים בבג"ץ על חוק הגיוס, 2 ביוני 2024 (צילום: Amit Shabi/POOL)")
טענה חרדית חוזרת ונשנית היא כלפי העדר המוכנות של הצבא לגייס חרדים, למרות הרצון הלאומי הנרחב לראות אותם עולים על מדים בבקו"ם.
אחרי 7 באוקטובר ביקשו חרדים רבים להתגייס, בעיקר מבוגרים, ששירתו בעברם שירות צבאי קצר, או צעירים שלא לומדים בישיבות. הצבא קלט כמה מאות בודדות. אחרים התחילו תהליך וברחו בחזרה הביתה אחרי שהבינו כי מדובר בשירות גם מול חיילות.
אחרי 7 באוקטובר ביקשו חרדים רבים להתגייס. הצבא קלט כמה מאות בודדות. אחרים התחילו תהליך וברחו בחזרה הביתה אחרי שהבינו כי מדובר בשירות גם מול חיילות
גם אם הצבא רוצה, קשה לקלוט אוכלוסייה ייחודית כה גדולה, ועוד להיערך לכל השינוי הזה באמצע מלחמה.
בכיר ביהדות התורה, איש חסידות גור רבת ההשפעה, שעסק בנושא הסביר אתמול כי הגיוס הוא חסר סיכוי. "נניח שמגיעים 63 אלף איש לבקו"ם, כל מי שהגיוס שלו נדחה השנה", אמר לזמן ישראל, "אוקיי. הם רוצים מקוואות, בתי כנסת, לא מוכנים לראות נשים בסביבה. הם דורשים להשבית את הצבא בשבת. הם לא מבינים משהו אחר.
"הם תובעים כשרות באוכל. כל חסידות תדרוש בד"צ אחר. הם כולם חרדים הארד קור. הם לא יודעים מה לעשות שם. אין להם לימודי ליבה. אין להם אנגלית ובנוסף לכל הם התחנכו כל החיים לא לאהוב, במקרה הטוב, את המדינה החילונית הזו".
במישור הפוליטי ינסו החרדים להעביר את החוק הנוכחי שמקדמת הממשלה – חוק שיזם לפני שנתיים בני גנץ וכיום הוא מתנגד לו – אף שכלפי חוץ החרדים מתנגדים לו כמובן. האווירה הציבורית הקשה אחרי השבעה באוקטובר מקשה גם על המהלך הזה, למרות המאמצים של הממשלה לסיים כך את הפרשה.
אם החוק הממשלתי לא יעבור, החרדים יישארו חשופים לגיוס כל צעיר שמגיע לגיל 18, כפי שמחייב החוק בישראל. השאלה היא מה יעשו המפלגות החרדיות במקרה כזה? האם הן יישארו בממשלה שבה מתנהל תהליך גיוס לכאורה?
עו"ד דורון טאובמן, הפרקליט הפרטי שייצג את הממשלה אתמול בבג"ץ, טען כי הממשלה מודעת לקושי של הקהילה החרדית והחשש הקרדינלי בפגיעה באורח החיים ובלימוד תורה. הוא אפילו טען כי הפסקת ההקצבות לישיבות כרוכה בדיני נפשות של עשרות אלפי אברכים, וקומם עליו את השופטת דפנה ברק-ארז שהעירה: "לא דיני נפשות רק של אברכים, אלא של אזרחים רבים".
עו"ד טאובמן טען כי הפסקת ההקצבות לישיבות כרוכה בדיני נפשות של עשרות אלפי אברכים, וקומם עליו את השופטת דפנה ברק-ארז שהעירה: "לא דיני נפשות רק של אברכים, אלא של אזרחים רבים"
החרדים אהבו את דבריו של טאובמן. הפוליטיקאים החרדים לא התראיינו אתמול. הם לא רצו לעמוד במתקפה. בשיחות פרטיות הם אומרים כי לעולם לא יקבלו יחס שכזה בשום ממשלה עתידית, ולכן אין להם שום אינטרס לעזוב את הממשלה ולהקדים את הבחירות, יהיה מה שיהיה.
![עו"ד דורון טאובמן, מייצג הממשלה, בדיון בבג"ץ על חוק הגיוס, 2 ביוני 2024 (צילום: Amit Shabi/POOL)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2024/06/F240602ASPOOL10-1024x640.jpg "עו"ד דורון טאובמן, מייצג הממשלה, בדיון בבג"ץ על חוק הגיוס, 2 ביוני 2024 (צילום: Amit Shabi/POOL)")
"עשינו המון טעויות לאורך הדרך", סיכם בכיר ביהדות התורה. "לא קיבלנו את ההסדרים הנוחים שהציעו לנו כולם בעבר, כולל אביגדור ליברמן כשהיה שר הביטחון וגם גנץ. אחרי השבעה באוקטובר לא יזמנו מספיק. לא הצענו את עצמו למשטרה, לא הקמנו כיתות כוננות, לא הלכנו לשירות לאומי. לא הראינו נכונות, והציבור רשם הכול.
"עשינו המון טעויות לאורך הדרך. לא קיבלנו את ההסדרים הנוחים שהציעו לנו כולם בעבר. אחרי השבעה באוקטובר לא יזמנו מספיק. לא הקמנו כיתות כוננות, לא הלכנו לשירות לאומי. לא הראינו נכונות, והציבור רשם הכול"
"היום אנחנו עומדים בפני שוקת שבורה. תור הזהב שלנו עומד להסתיים. הדבר הכי טיפשי שנעשה זה לפרק היום את הממשלה וללכת לבחירות מוקדמות. בבחירות האלה חוק הגיוס לחרדים יהיה להיט. יאיר לפיד יחגוג וליברמן יקבל 20 מנדטים. אסור לנו לקרב את הקץ של עצמנו".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוחובת גיוס כן. לגייס מייד לא, אין טעם. איוולת של 75 שני לא תתוקן ברגע.
קודם כל יש לבטל את כל הקצבאות, ופטור מגיוס ל-5 שנים הבאות. במקביל, אין שום התחייבות של האברך לישיבות. בגיל 18 הצעיר החרדי יצא מציפורני הרבנים ויחפש עבודה. כל המבוגרים יותר ממילא לא שווים כלום לצבא ועדיף שיעזבו את הישיבות וילכו לעבוד.
כאשר העבודה תהפוך לנורמה במקום אוננות רוחנית בישיבות, גם הגיוס יראה הגיוני לחלק נרחב מהאוכלוסיה החרדית הצעירה.
הרבה יותר מעשי וחשוב זה להוציא אותם מהגטו לחופשי. תהליך ההתאזרחות והשילוב בחברה יוביל בהדרגה גם לגיוס חובה, בלי כל מני תנאים מגוחכים ויחידות מיוחדות לכל ישיבה.
הרבנים מפחדים הרבה יותר מחופש של האברכים לעזוב את הישיבות מאשר משירות בצבא.