המבצע אתמול (שבת) לשחרור נעה ארגמני, שלומי זיו, אלמוג מאיר ז'אן ואנדרי קוזלוב במחנה הפליטים נוסייראת במרכז רצועת עזה, נדחה במהלך סוף השבוע ארבע פעמים. מיום חמישי המתינו הכוחות לבשלות המודיעינית והמבצעית – ולבסוף אתמול בשעה 11:00 בבוקר התקבל האור הירוק.
בפעם השלישית מאז השבעה באוקטובר מערכת הביטחון השיגה הצלחה מודיעינית ומבצעית ראויה להערכה ולשבח. זה קרה ב-28 באוקטובר 2023 עם חילוצה של התצפיתנית אורי מגידיש מלב רצועת עזה, ב-1 במאי עם שחרורם של לואיס הר ופרננדו מרמן ממחנה הפליטים שבורה ברפיח, ואתמול בנוסייראת.
אבל ככל שהמבצעים האלה מוצלחים, ספק אם הם יכולים להוות נקודת מפנה, מעבר לפרצי השמחה הרגעיים (והחשובים למורל הלאומי) שהם מספקים. סביר להניח שחמאס מיהר להדק את טבעות האבטחה סביב החטופים האחרים ואולי גם העביר אותם למקומות מסתור חדשים.
כל מבצע כזה מתוכנן לפרטי פרטים. במקרה של הפעולה אתמול בנוסייראת, המבצע תוכנן במשך כמה שבועות, כשלפניו כנראה ננקטו כמה פעולות הסחה באזור.
כל מבצע כזה מתוכנן לפרטי פרטים. במקרה של הפעולה אתמול בנוסייראת, המבצע תוכנן במשך כמה שבועות, כשלפניו כנראה ננקטו כמה פעולות הסחה באזור
אמ"ן ושב"כ סיפקו בשבועות האחרונים מידע מדויק על החטופים – כולל מיקום בזמן אמת – שאפשר לבנות מודל של הבתים בהם הוחזקו. גורם ביטחוני שהיה במעגל התכנון סיפר כי ההכנות למבצע הזכירו בחלק מהזמן את הפעולה באנטבה, ברמת התכנון והביצוע.
הטענות הפלסטיניות כי ישראל השתמשה במשאית רהיטים בכסות של סיוע הומניטרי הציתה מייד את תיאוריות הקונספירציה ברצועה, כאילו ישראל ומדינות ערב המסייעות חברו יחד לפעולה צבאית.
המראת המסוקים מאזור המזח האמריקאי במרכז הרצועה רק הוסיפה לקולות הללו. חמאס מבחינתו מיהר לאמץ את הנרטיב הזה. אלא שבהודעה שלו, הוא נמנע מלהזכיר את מדינות ערב והאשים רק את ארצות הברית בשיתוף פעולה עם ישראל.
חזית אחרת שפתח חמאס מייד אחרי החילוץ היא הזירה הבינלאומית. על פי הדיווחים של משרד הבריאות של חמאס בעזה, עד לשעות הערב נספרו 210 הרוגים מהפצצות צה"ל באירוע. יש להתייחס כמובן למספר הזה בזהירות רבה, אם כי ברור שבפעולה הזו בלב השוק של נוסייראת נהרגו אזרחים בלתי מעורבים.
על פי הדיווחים בעזה, עד לשעות הערב נספרו 210 הרוגים מהפצצות צה"ל באירוע. יש להתייחס כמובן למספר הזה בזהירות רבה, אם כי ברור שבפעולה הזו בלב השוק של נוסייראת נהרגו אזרחים בלתי מעורבים
בישראל מודעים לביקורת הבינלאומית הקשה, ולכן דובר צה"ל תידרך משעות אחר הצהריים את התקשורת הזרה בישראל בעניין הזה. הטיעון המרכזי של ישראל הוא הימצאותם של פעילי חמאס וחטופים בלב אוכלוסייה אזרחית, כחלק מהתפיסה של חמאס להשתמש באוכלוסייה כמגן אנושי.
מרגע שכוח החילוץ הסתבך ביציאה מהבית השני שבו היו שלושת הגברים החטופים, האש הצה"לית היא זו שבודדה אותם עד הגעת כוחות החילוץ. זה השלב כנראה שבו נפגעו רוב האזרחים.
מה שמעניין הוא שהפעולה לא אושרה בקבינט המלחמה אלא רק על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט.
סביר להניח כי לנוכח עיתוי הפרישה הקרב של השר בני גנץ, נתניהו לא הזדרז לחלוק איתו את הפרטים. מבחינת נתניהו זה סיכון, שהרי אם הפעולה הייתה חלילה נכשלת, לנתניהו היה קל יותר להסביר את זה ולחלוק אחריות לכישלון.
במוצאי שבת טענו בסביבת גנץ כי הוא ידע על הפעולה אחרי שיחה עם ראש שב"כ (לא עם ראש הממשלה) וכי הוא הודיע על מסיבת העיתונאים כדי לשדר עסקים כרגיל.
נתניהו כמו נתניהו, לא היסס לרגע מפאת קדושת השבת: ההצלחה המבצעית נוצלה על ידו ליחסי ציבור עד תום. לעומת גלנט, שהסתפק בהודעה שיצאה מלשכתו עם סרטון שמשבח את כוחות הביטחון, נתניהו הגיע לבית החולים שיבא תל השומר, הצטלם עם המשפחות והחטופים ומיהר לכנס מסיבת עיתונאים בבית החולים.
נתניהו כמו נתניהו, לא היסס לרגע מפאת קדושת השבת: ההצלחה המבצעית נוצלה על ידו ליחסי ציבור עד תום – לעומת גלנט, שהסתפק בהודעה שיצאה מלשכתו עם סרטון שמשבח את כוחות הביטחון
קחו רגע לתזכורת היסטורית: ביוני 2001, באותו בית חולים, כינס ראש ממשלה אחר מסיבת עיתונאים. זה היה אריאל שרון אחרי הפיגוע בדולפינריום שבו נהרגו 21 אזרחים ישראלים ועוד כ-120 נפצעו. כולם חשבו אז ששרון עומד להכריז על מבצע נרחב בגדה נגד הרשות הפלסטינית. במקום זאת, המסר של שרון היה, "איפוק זה כוח".
אתמול זה לא היה איפוק וספק אם הפגנת כוח – אולי שכרון כוח רגעי. רק נזכיר, שיחת תנחומים של ראש הממשלה למשפחות החטופים נדב פופלוול, חיים פרי, יורם מצגר ועמירם קופר, שהוכרזו מתים רק ימים קודם לכן, עדיין לא נעשתה.
השאלה עתה היא כיצד הפעולה הזו תשפיע על המשא ומתן שתקוע וממתין לתשובת חמאס. הפרסום אתמול ב"וול סטריט ג'ורנל" על כך שקטאר איימה במפורש על ראשי חמאס בגירוש מהמדינה והקפאת נכסים כלכליים, נבלע בשבת בתמונות המרגשות מבית החולים שיבא.
אם לשפוט על פי שתי פעולות החילוץ הקודמות שביצעה ישראל, חמאס "הכיל" אותן, והמשיך במגעים. אבל לא מן הנמנע שעתה הוא יקשיח את הדרישות, שכן ככל שיש לו פחות חטופים חיים, קלפי המיקוח שלו נחלשים.
את שתי פעולות החילוץ הקודמות שביצעה ישראל, חמאס "הכיל" והמשיך במגעים. אבל לא מן הנמנע שעתה הוא יקשיח את הדרישות, שכן ככל שיש לו פחות חטופים חיים, קלפי המיקוח שלו נחלשים
זו הייתה הסיבה להודעה המהירה היחסית שהוציאה הנהגת חמאס אחרי שהתאוששה מהלם הפעולה בנוסייראת: "אנחנו מחזיקים במספר רב של חטופים. השחרור של כמה מהשבויים אחרי שמונה חודשים לא תשנה את הכישלון האסטרטגי של ישראל".
האמירה הזו חייבת להחזיר את הדרג המדיני בישראל לקרקע המציאות, ומהר. האופוריה תדעך מהר למציאות מדאיגה מבחינת המשך הלחימה והסיכוי לעסקה. צה"ל עומד למצות את הפעולה ברפיח בעוד כמה שבועות, וספק אם ייכנס בסופו של דבר לשני מחנות הפליטים שנותרו – נוסייראת ודיר אל-בלח.
ההצעה האחרונה שהועברה לחמאס וזכתה לגיבוי אמריקאי, קטארי ומצרי הלכה מבחינת ישראל רחוק מאוד ועדיין לא סיפקה את פריצת הדרך המיוחלת. לזה יש להוסיף את הפרישה הצפויה של המחנה הממלכתי, שתצמצם עוד יותר את מרחב הפעולה של נתניהו מול דופן ימין בממשלה.
זו כנראה הסיבה שהוא קרא אמש לגנץ להישאר בממשלה. גם באופוריה, נתניהו יודע שעוד יגיעו ימים גרועים יותר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו