פריחה כזו של אנרגיה לא זכורה כאן. סליחה, לא אנרגיה – "אנרג'י". בתקופה האחרונה הסיומת אנרג'י נוספה כמעט לכל מותג ותאגיד מוכר בישראל: יש "הוט אנרג'י", "בזק אנרג'י", "סלקום אנרג'י" ועוד כהנה וכהנה. וכולם רוצים למכור לנו חשמל.

למשל עדי אשכנזי. הקומיקאית הפופולרית התייצבה לתחרות מול שקע ותקע ומככבת בתשדיר הפרסומת של "בזק אנרג'י", בו היא מבטיחה ללקוח המבולבל עתיד ורוד ומחושמל.

"חשמל זורם בכל מכשיריך", היא מזמרת לצלילי השיר הקלאסי של רותי נבון, מבטיחה ש"בקיץ לא תחשוף ירכיך" (משמע תוכל ללבוש בגדים ארוכים כי הבית יהיה ממוזג למשעי); ותוכל להשאיר את האור בחדר של הילדה דולק כל הלילה (שאלו את הילדה אם היא בעניין?); ובקיצור, ים של חשמל זול הולך ליפול לנו על הראש ונוכל להשתמש בו כמעט בלי חשבון, כלומר עם חשבון יותר צנוע.

"חשמל זורם בכל מכשיריך", אשכנזי מזמרת לצלילי השיר הקלאסי של רותי נבון, מבטיחה ש"בקיץ לא תחשוף ירכיך" ותוכל להשאיר את האור בחדר של הילדה דולק כל הלילה

הקמפיין של "בזק אנרג'י" הוא חלק מההסתערות על ליבם של הצרכנים לקראת ה-25 ביולי. רשמית, שוק החשמל נפתח לתחרות כבר מזמן. מעשית, זה קורה בסוף החודש הבא, כאשר לכל בעלי חשבון החשמל בישראל תיפתח האפשרות לקנות אותו מספקים שאינם חברת החשמל. בהחלט תפנית היסטורית, אבל לא בטוח שהיא רק חיובית.

הזרעים לפסטיבל החשמל הנוכחי נזרעו בחודש פברואר, זמן קצר אחרי שאלי כהן החליף תפקידים עם ישראל כ"ץ ונחת בלשכת שר האנרגיה. האפשרות לקנות חשמל מספקים פרטיים כבר הייתה קיימת, אבל הייתה פתוחה רק למי שחברת החשמל התקינה בביתו מונה דיגיטלי חכם. מונים כאלה הותקנו עד כה בכ-750 אלף משקי בית, כרבע מכלל המונים בישראל.

בגלל מספרם המצומצם יחסית של משקי הבית שנהנו מחופש תנועה חשמלי, השוק היה מנומנם. נכון לתחילת 2024 רק כ-9,000 משקי בית (ועוד כ-20 אלף לקוחות עסקיים) עברו לספקים פרטיים.

בגלל מספרם המצומצם יחסית של משקי הבית שנהנו מחופש תנועה חשמלי, השוק היה מנומנם. נכון לתחילת 2024 רק כ-9,000 משקי בית (ועוד כ-20 אלף לקוחות עסקיים) עברו לספקים פרטיים

התקנת המונים הייתה אמורה להסתיים במקרה הטוב ב-2028, אבל לשר הטרי כהן, שזיהה מייד את הפוטנציאל הפוליטי והיח"צני, לא הייתה שום כוונה להשאיר את התענוג ליורשיו בתפקיד. הוא נחוש להיכנס להיסטוריה כמי שחתום על רפורמת מחירי החשמל על משקל רפורמת הסלולר של משה כחלון.

מעט לאחר כניסתו למשרד, כהן כינס מסיבת עיתונאים והכריז בחגיגיות על הסרת החסם המרכזי – הצורך להיות מצויד במונה חכם. ההחלטה עברה הליך של שימוע ואישור ברשות החשמל ותאריך היעד לשינוי הכללים נקבע ל-25 ביולי.

מותר לשער שבשבועות שנותרו, התחרות על ליבם של הצרכנים תהפוך לאגרסיבית וקולנית ונפגוש אותה בכל ערוץ ופלטפורמה אפשריים. בין הספקים הבולטים – חברות התקשורת שחלקן מציעות חבילות משולבות (אינטרנט פלוס טלוויזיה פלוס חשמל), חברות הגז הגדולות ועוד.

מנכ"ל חברת חשמל מאיר שפיגלר לצד השר אלי כהן בסיור בתחנת הכוח רידינג, 30 בינואר 2024 (צילום: יוסי וייס, חברת חשמל)

יש מסלולי הנחה כללית של 5%-10% ויש מסלולים בחלוקה לשעות היממה, למשל הנחה של 20% על צריכת חשמל בלילה שעשויה להיות כדאית לבעלי מכוניות חשמליות שבלילה מטעינים את הסוללה. כמה ישראלים ייענו להצעות הללו, זו שאלה של הרבה יותר ממיליון דולר, לאור העובדה שחשבון החשמל הקולקטיבי שלנו עומד על כ-35 מיליארד שקל בשנה.

חשמל זול הוא חדשות טובות. עד רמה מסוימת, מדובר במוצר צריכה בסיסי. הקיצים בישראל, כפי שניתן לחוש בשבועות האחרונים, הופכים קשים יותר ויותר והפעלה של מזגן מסביב לשעון מכבידה מאוד על חשבון הבנק.

אבל להוזלה של החשמל יש גם צד שני, פחות מואר. כל עוד משק החשמל הישראלי מושתת על שני שליש גז ורבע פחם (ובמצבי קיצון שהולכים ונהיים תכופים גם על דלקים מזהמים במיוחד כמו סולר ומזוט), כל קוט"ש שאנחנו צורכים תורם לזיהום האוויר שאנחנו נושמים ולפליטת גזי חממה שמקצינה את משבר האקלים (ואז אנחנו צריכים להשתמש יותר במזגן ולשלם יותר עבור החשמל – מי אמר מעגל קסמים?).

כל קוט"ש שאנחנו צורכים תורם לזיהום האוויר שאנחנו נושמים ולפליטת גזי חממה שמקצינה את משבר האקלים (ואז אנחנו צריכים להשתמש יותר במזגן ולשלם יותר עבור החשמל – מי אמר מעגל קסמים?)

לפי ארגון הבריאות העולמי, יותר מאלפיים ישראלים מתים מדי שנה מתחלואה שנגרמת מזיהום אוויר, ומשק האנרגיה הוא האחראי המרכזי ליצירת הזיהום הזה לצד התחבורה. גם כשהמחיר הכספי של החשמל יורד, המחיר הבריאותי והסביבתי נשאר – רק שאותו קל להדחיק ולשכוח.

"נחנקנו מאבק" נכתב על שמשת מכונית מכוסה באבק ב-2017 (צילום: דוד כהן/פלאש90)

כל מהלך שיצמצם את יוקר המחיה המשתולל בישראל הוא מבורך, אבל דווקא מחירי החשמל בישראל נמוכים יחסית לממוצע במערב. הפער המתסכל בין עלות המחיה בישראל ובאירופה נמצא במקומות אחרים.

הוזלת חשמל היא מהלך חיובי, כל עוד היא לא מעודדת גידול בצריכה. הבעיה היא שבעוד השיח על המחירים הנמוכים שולט ועוד ישתלט בשבועות הקרובים, השיח על חשיבות החיסכון בחשמל (להבדיל מחיסכון בכסף) כמעט לא מתקיים. לדבר על חיסכון זה חמוץ ולא פופולרי, אבל האמת היא שהקוט"ש הזול והנקי ביותר הוא הקוט"ש שלא צרכנו.

ישראל עומדת להשקיע מיליארדים בבניית תחנות כוח חדשות כדי לעמוד בביקושים המאמירים; הגיע הזמן לטפל בביקושים ולא רק לשבור את הראש ואת הכיס כדי לדאוג שיהיה מספיק היצע.

ישראל עומדת להשקיע מיליארדים בבניית תחנות כוח חדשות כדי לעמוד בביקושים המאמירים; הגיע הזמן לטפל בביקושים ולא רק לשבור את הראש ואת הכיס כדי לדאוג שיהיה מספיק היצע

מאז שפרצה המלחמה עלתה למודעות סוגיית הביטחון האנרגטי – הצורך לגוון את מקורות האנרגיה ובעיקר להגדיל את הנתח של אנרגיית השמש המבוזרת כדי לשמר את יכולתו של המשק לתפקד בכל מצב.

הדברים חסרי התקדים שאמר היום (חמישי) שאול גולדשטיין, מנכ"ל חברת "נגה" שמנהלת את משק החשמל – לפיהם "אחרי 72 שעות בלי חשמל אי אפשר יהיה לגור בישראל" – מבהירים שלפי שעה מצב הביטחון האנרגטי של ישראל ירוד מאוד. על הרקע הזה, הפרסומות העולצות שמזמינות את הציבור לחינגת חשמל נראות מופרכות ומנותקות במיוחד.

מנכ"ל חברת נגה, שאול גולדשטיין, בכנס המכון למחקרי ביטחון לאומי בשדרות, 20 ביוני 2024 (צילום: רונן טופלברג, INSS)

זה לא אומר שצריך להכניס את הישראלים לדיאטת חשמל קשוחה ולכפות עליהם לרעוד מקור בחורף ולמות מחום בקיץ (זו לא מליצה, גלי חום גובים אבדות בנפש), אבל זה אומר לשנות פאזה, תרתי משמע: להבין שחשמל הוא לא עוד מוצר צריכה, ושלשימוש בזבזני בחשמל יש השלכות מעבר לאלה הכלכליות.

זה לא אומר שצריך להכניס את הישראלים לדיאטת חשמל קשוחה, אבל זה אומר לשנות פאזה, תרתי משמע: להבין שחשמל הוא לא עוד מוצר צריכה, ושלשימוש בזבזני בחשמל יש השלכות מעבר לאלה הכלכליות

פרסומות בנוסח זו של "בזק אנרג'י" משדרות בדיוק את ההיפך – הן מציעות חגיגה של חשמל זול במרחק לחיצה קלה על השלט. אבל כמו שסבתא שלי נהגה לומר, מה שקונים בזול עולה ביוקר.