ב-2020, ג'ו ביידן התחיל את הקמפיין כמועמד לא מלהיב בכלל. שמות נוצצים יותר כמו אליזבת וורן וקמלה האריס התמודדו מולו ותפסו את תשומת הלב.
הרעיון המרכזי של הקמפיין של ביידן היה שאחרי ארבע שנים של כאוס מתמשך, צריך לתת את ההגה לידי פוליטיקאי ותיק ומנוסה, גם אם לא מלהיב במיוחד. וביידן אמנם מבוגר, טען אז הקמפיין – הוא היה הנשיא המבוגר ביותר כשנבחר ב-2020 – אך הוא יהיה הגשר לדור חדש של מנהיגים דמוקרטים.
הכשלון למלא את החלק השני של ההבטחה הזו הוא אולי הגדול ביותר של ממשל ביידן. על אף הצלחות מדיניות מרשימות במדיניות חוץ ופנים – חוקי התשתיות, התמיכה באוקראינה ובישראל – ביידן לא טיפח יורש או יורשת טבעית. האריס התגלתה כסגנית נשיא אנמית לחלוטין, ולא צמח מנהיג מובהק אחר שיירש אותו.
על אף הצלחות מדיניות מרשימות במדיניות חוץ ופנים, ביידן לא טיפח יורש או יורשת טבעית. האריס התגלתה כסגנית אנמית, ולא צמח מנהיג מובהק אחר שיירש אות
הכשלון הזה – בתוספת, סביר להניח, מנה גדושה של אגו שיש לכל פוליטיקאי – הביאו את ביידן להתמודד לכהונה שנייה, למרות שהייתה מעין אמירה לא מוכרזת בקמפיין 2020 שביידן יהיה נשיא של קדנציה אחת.
מתחילת הקמפיין הנוכחי, גילו המתקדם של ביידן היה מהנושאים הבעייתיים ביותר עבורו. בגיל 82, ולאחר ארבע שנים של נשיאות שגובות מחיר מכל אחד, ביידן ללא ספק לא חד כשהיה. התקווה העיקרית של קמפיין ביידן הייתה שהקשיים שנובעים מגילו של טראמפ – 79 – יתגלו כשווי ערך כשיעמדו זה מול זה בבמת העימות.
כבר הייתה נקודה של חשש משמעותי מתצוגה קשה שתמחיש את קשייו של ביידן לפני נאום מצב האומה במרץ, אך אז ביידן נתן הופעה משכנעת. עם זאת, החשש מהעימותים הביא את קמפיין ביידן להציע שני עימותים – אחד מהם מוקדם מאוד, עוד לפני הוועידה. הספקולטיביים ביותר טענו כי התאריך המוקדם נועד לאפשר, במקרה של קריסה מוחלטת בעימות, להחליף את ביידן ברגע האחרון.
החששות האלה כולם התגשמו אתמול (שישי) לפנות בוקר. אמנם לא יצא מהדיבייט רגע של קפאון מוחלט – כפי שקרה לא מזמן למנהיג המיעוט הרפולביקאי בסנאט מיץ' מקונל – אבל העימות היה רצוף רגעים בהם ביידן איבד את חוט המחשבה, כחכח בגרונו, או דיבר בצורה לא מספיק קוהרנטית. טראמפ, לעומת זאת, נתן הופעה רגילה – וההבדל בין השניים היה ניכר לעין.
העימות היה רצוף רגעים בהם ביידן איבד את חוט המחשבה, כחכח בגרונו, או דיבר בצורה לא מספיק קוהרנטית. טראמפ, לעומת זאת, נתן הופעה רגילה – וההבדל היה ניכר לעין
העימות אישש את החששות הגדולים ביותר של הדמוקרטים, והמפלגה נכנסה למצב של פניקה מוחלטת, כולל קריאות רמות מצד גורמים בכירים – למשל, דיוויד אקסלרוד, יועצו לשעבר של ברק אובמה – להחליף את ביידן.
הוועידה הדמוקרטית מתקיימת בסוף אוגוסט בשיקגו, והיא הגוף הרשמי הממנה את המועמד. תיאורטית, החלפה מועמד המפלגה לנשיאות בשלב זה אפשרית רק אם ביידן יסכים לפרוש. מעשית, היא מאוד מאוד מסוכנת.
ביידן, כאמור, צריך להסכים לפרוש מיוזמתו (רוב הנציגים בוועידה מחויבים חוקית להצביע לו אחרי שניצח בפריימריז במדינתם), וצריך להיות קונצנזוס רחב על זהות המעומד או מועמדת שיחליפו אותו. במצבה הרעוע של הקואליציה הדמוקרטית כעת – בעיקר בעקבות המלחמה בעזה – קשה לראות קונצנזוס כזה מתגשם.
![סגנית נשיא ארה"ב קמלה האריס בכנס בחירות בלאס וגס, 28 ביוני 2024 (צילום: AP Photo/Ronda Churchill)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2024/06/AP24180715040363-1024x640.jpg "סגנית נשיא ארה"ב קמלה האריס בכנס בחירות בלאס וגס, 28 ביוני 2024 (צילום: AP Photo/Ronda Churchill)")
התקדים למצב כזה הוא כמובן בחירות 1968. במרץ באותה שנה הכריז לינדון ג'ונסון כי הוא פורש מהמרוץ בעקבות ההתנגדות העזה בקרב חלק מהמפלגה למלחמת וייטנאם. בפריימריז אחר ההודעה ניצח ברוב התחרויות יוג'ין מקארתי, אך הכוכב העולה היה רוברט קנדי, שלבסוף נרצח ביוני 1968 בערב הניצחון שלו בפריימריז בקליפורניה.
כך הגיעה המפלגה לוועידה בשיקגו ללא מנהיגות מוסכמת. הוועידה בסוף העמידה את הוברט האמפרי כמועמד, למרות שלא זכה באף פריימריז, אך האירוע לווה בהפגנות סוערות, כולל רימוני עשן בתוך אולם הועידה, ונחשב לסממן הבולט של התפרקות המפלגה הדמוקרטית.
הנקודה שמרבים לשכוח היא שלמרות הקטסטרופה בוועידה, החשש מריצ'רד ניקסון (שהתברר בדיעבד כמוצדק) הצליח להחזיר את קמפיין האמפרי לחיים והוא לבסוף הפסיד בקול הפופולרי ב-0.7% בלבד
הנקודה שמרבים לשכוח היא שלמרות הקטסטרופה בוועידה, החשש מריצ'רד ניקסון (שהתברר בדיעבד כמוצדק) הצליח להחזיר את קמפיין האמפרי לחיים והוא לבסוף הפסיד בקרב כלל המצביעים ב-0.7% בלבד. בקולות חבר האלקטורים, הוא הפסיד הפסד צורב הרבה יותר, אך כיום פיזור הבוחרים בין המדינות שונה מאוד.
האם הדמוקרטים יהמרו כעת על המהלך הקיצוני הזה, או יבחרו לדבוק עם ביידן עד הסוף, שבשלב זה נראה מר? עד כה הקמפיין נראה חסר תפניות ואירועים מיוחדים, ייתכן שזה עומד להשתנות.
אחרי שהאבק ישקע, ייתכן שהקטסטרופה הזו תשחק דווקא לטובה עבור הדמוקרטים. גילו של ביידן הוא מעמסה כבדה ומשמעותית על הקמפיין שלו מתחילתו. הבוחרים אמרו זאת שוב ושוב בסקרים, ושום מאורע עד כה – כולל הרשעתו של טראמפ – לא קיזזו מספיק את המכשלה הזו.
הדיבייט הציף את בעיית גילו של ביידן במלוא עוזה, ולא מאפשר יותר לקמפיין שלו להשלות את עצמו שגיל לא משנה, שהגיל של ביידן הוא סתם הייפ של התקשורת ושהסקרים כולם טועים.
קולות מכל כיוון קוראים לביידן לפרוש. זה מהלך מסוכן מאוד אבל בעוד שהזמן הטוב ביותר לתקן את הטעות החמורה הזו היה בינואר שעבר, כשביידן החליט לרוץ בשנית, הזמן השני הטוב ביותר לתקן אותה הוא מחר.
קולות מכל כיוון קוראים לביידן לפרוש. זה מהלך מסוכן מאוד אבל בעוד שהזמן הטוב ביותר לתקן את הטעות החמורה הזו היה בינואר שעבר, כשביידן החליט לרוץ בשנית, הזמן השני הטוב ביותר הוא מחר
סוגרים חשבון עם באומן
אחד הביטויים הבולטים ביותר לפולריזציה הגוברת בארצות הברית – ואחד המנגנונים המחזקים אותה – הוא הפריימריז ברמת הקונגרס.
לאורך המחצית השנייה של המאה ה-20, המקרים בהם חבר קונגרס מכהן הפסיד בפריימריז היו נדירים יחסית. עם עליית תנועת "מפלגת התה" בראשית נשיאותו של ברק אובמה, החל גל של מתמודדים בפריימריז הרפובליקאיים שאתגרו חברי קונגרס מכהנים מימין.
המקרה המסעיר והמפורסם ביותר הוא של אריק קנטור, מס' 2 בהנהגה הרפובליקאית בבית הנבחרים מ-2011 עד 2014, שהפסיד ב-2014 בפריימריז במחוז השביעי של וירג'יניה לדייב בראט, פרופסור אלמוני לכלכלה.
כמה שנים לאחר מכן, וביתר זאת עם תחילת נשיאותו של טראמפ, החלו הבוחרים הדמוקרטים לזוז שמאלה, וגל של פריימריז תחרותיים הביאו להדחת כמה חברי קונגרס בכירים, בפרט בניו יורק: כך ב-2018 ג'ו קרולי, מנהיג הסיעה הדמוקרטית, הפסיד את הפריימריז במחוז ה-14, המכיל את דרום ברונקס וחלקים מקווינס, לברמנית אלמונית עד אז בשם אלכסנדריה אוקסיו קורטז.
ב-2020 הודח אליוט אנגל, יו"ר ועדת יחסי החוץ היהודית של בית הנבחרים, על ידי מנהל בית ספר שחור ופרוגרסיבי בשם ג'מאל באומן, בפריימריז במחוז ה-16 של ניו יורק, המכיל חלק קטן מהברונקס ואת רוב מחוז וסטצ'סטר, ובו הפרברים הצפוניים של העיר ניו יורק.
באומן הכריזמטי התחבר לסקוואד – הקבוצה בקצה הפרוגרסיבי של המפלגה, בהנהגת חברות הקונגרס אוקסיו קורטז, אילהאן עומר, ראשידה טאליב ואייאנה פרסלי – והפך לאחד מחברי הקונגרס הבולטים בקבוצה
באומן הכריזמטי התחבר ל"סקוואד" – הקבוצה בקצה הפרוגרסיבי של המפלגה, בהנהגת חברות הקונגרס אוקסיו קורטז, אילהאן עומר, ראשידה טאליב ואייאנה פרסלי – והפך לאחד מחברי הקונגרס הבולטים בקבוצה.
במסגרת זאת, באומן התבטא והצביע בקצה השמאלי של המפלגה, באופן שלא מאוד תואם את עמדות הבוחרים במחוז, שרוב בוחריו הם אנשי פרברים מתונים. במיוחד צרמה לבוחרים הצבעתו של באומן נגד חוק התשתיות הגדול של ביידן בנובמבר 2021, בטענה שהחוק לא נדיב מספיק, וכן בפשרת העלאת תקרת החוב בנובמבר 2023.
זאת ועוד: ב-2020, אחד הטיעונים המרכזיים של באומן נגד אנגל היה שאנגל מרוכז מדי בפוליטיקה לאומית ולא מחובר לבוחרים במחוז; האירוע שקבר סופית את המועמדות של אנגל הייתה תקרית "מיקרופון פתוח" בה התעקש לדבר במסיבת עיתונאים ונתפס אומר If I didn't have a primary, I wouldn't care.
אלא שבאומן נפל לאותה מלכודת, והנכונות שלו להתפלש בחדווה בדיונים ברמה הלאומית ובוויכוחים ברשתות החברתיות החלה לבוא על חשבון קשר עם בוחרים במחוז. כך, למרות ששינוי גבולות המחוז ב-2023 הפכו אותו לידידותי יותר עבור באומן – החלקים המערביים של הברונקס, העשירים והלבנים יותר, הוצאו מהמחוז ובמקומם הוכנסה שכונה שחורה מצפון-מרכז הרובע – מעמדו החל להתערער.
בסתיו שעבר, עם זאת, אירעו שני האירועים שפגעו בבאומן באופן המשמעותי ביותר. הראשון הוא במהלך הצבעה על העלאת תקרת החוב. באומן לא רק התנגד לה, אלא גם הפעיל את אזעקת האש בבניין הקפיטול בניסיון לעכב את ההצבעה, לטענתו בטעות.
באומן נקט בעמדה מאוד אוהדת לפלסטינים. הוא קרא מתחילת הדרך להפסקת אש ללא קשר להחזרת החטופים; והיה מהראשונים לכנות את הפעולות של ישראל בעזה "רצח עם"
בסתיו שעבר גם פרצה המלחמה בין ישראל לחמאס, ובאומן נקט בעמדה מאוד אוהדת לפלסטינים. הוא קרא מתחילת הדרך להפסקת אש ללא קשר להחזרת החטופים; היה מהראשונים לכנות את הפעולות של ישראל בעזה "רצח עם"; ולשיא הגיע כאשר נתפס מכחיש את מעשי האונס של חמאס בנשים ישראליות בשבעה באוקטובר.
עמדותיו אלה של באומן זעזעו את הקהילה היהודית, שבמחוז ה-16 היא משמעותית: כ7% מתושבי המחוז יהודים. הם גם מאוד חרו למצביעים פרבריים מתונים אחרים במחוז. כך, פוליטיקאים מקומיים, רבנים וכן נאמנים ותיקים של אנגל הפצירו בג'ורג' לאטימר, פוליטיקאי מקומי ותיק בן 70 וחבר מועצת מחוז וסטצ'סטר, לרוץ בפריימריז נגד באומן.
גם איפא"ק נכנסה למרוץ בעצמה, והשדולה – יחד עם שדולות הקרובות לה – השקיעה במרוץ 14 מיליון דולר, סכום שהפך הפריימריז במחוז ה-16 ליקרים ביותר בהיסטוריה של בית הנבחרים.
באומן אף הוא לא בחל בתמיכה חיצונית מאושיות פרוגרסיביות כמו אליזבת וורן וברני סנדרס וכן נציגת המחוז השכן, אוקסיו קורטז, שאף חלקה עמו את הבמה באירוע הבחירות האחרון בדרום ברונקס, מחוץ למחוז. באומן התרכז בתקיפת איפא"ק, ובאירוע האחרון אף איבד מעט את עשתונותיו וקילל ממושכות את השדולה.
הבוחרים המתונים של המחוז ה-16, ובפרט התארגנות של הקהילה היהודית – שניצלה הזדמנות נדירה בה יש לה יכולת השפעה כגוף מצביעים ולא רק כתורמים – הנחילו לבאומן תבוסה מהדהדת ביום שלישי
הבוחרים המתונים של המחוז ה-16, ובפרט התארגנות של הקהילה היהודית – שניצלה הזדמנות נדירה בה יש לה יכולת השפעה כגוף מצביעים ולא רק כתורמים – הנחילו לבאומן תבוסה מהדהדת ביום שלישי, ולאטימר ניצח את הפריימריז 58%-41%. לאור אופיו הדמוקרטי של המחוז, סביר להניח שלאטימר ינצח גם בבחירות הכלליות.
ההפסד הצורב של באומן יהדהד באופן משמעותי בבחירות מכאן ואילך. מחד, הוא מציב גבולות מצד הבוחרים על השוליים השמאליים של המפלגה הדמוקרטית; ומאידך, הוא מעמיק את הקרע הפנים מפלגתי.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנורובוט פ. קנדי הבן מועמד עצמאי שיכול לנצח את טראמפ. 2 הגדולות מפחדות ממנו לכן נמנעה באופן אנטי-דמוקרטי השתתפותו בעימות. לצפייה בעימות האמיתי עם קנדי: https://rumble.com/v545lnn-the-real-debate.html