רצף ההתבטאויות של שרים וח"כים מהקואליציה בימים האחרונים, המבטאים רצון להדיח מתפקידה את היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, אינו יכול להיות מקרי. לא יכול להיות ספק שהדברים מבטאים כוונה מחודשת של המושכים בחוטים, להכין את הקרקע להעברתה מהתפקיד.
הנה מה שאמר השר עמיחי שיקלי בישיבת הממשלה ביום ראשון האחרון:
"ההישג המרכזי של היועמ"שית זה מיסוד האלימות וההסתה הקיצונית ביותר שאפשר להעלות על הדעת כמכשיר פוליטי לגיטימי, זו שחיתות במובן העמוק ביותר. מעולם בדברי הימים של מדינת ישראל, לא החזיקה בתפקיד ממלכתי וחשוב כל כך מישהי כל כך לא ממלכתית וכל כך קיצונית".
השר דוד אמסלם אמר באותה ישיבה כי המשנה ליועצת גיל לימון הוא "האדם הכי מסוכן במדינה, צריך לפטר אותו ואת היועמ"שית".
לעת עתה, ראש הממשלה בנימין נתניהו אינו מצטרף למהלך הזה, לפחות לא באופן מוצהר. אפשר להניח שנתניהו רואה לנגד עיניו את מה שחבריו לקואליציה אינם לוקחים בחשבון: אם אכן הממשלה תפטר את היועצת המשפטית, יהיה מצבה של ישראל גרוע בהרבה ממצבה הנוכחי במישור המשפטי הבינלאומי.
זאת ביחס לשני ההליכים המתנהלים בבתי הדין הבינלאומי בהאג: גם ביחס לתביעתה של דרום אפריקה נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ), וגם ביחס לבקשה להוצאת צווי מעצר נגד נתניהו עצמו ונגד שר הביטחון יואב גלנט, בהליך שמוביל כרים קאן, התובע הראשי של בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC).
הנקודה המרכזית כאן, הרלוונטית לשני ההליכים, עניינה בעקרון המשלימות ובטענתה של ישראל כי מערכת המשפט שלה עצמאית ומקצועית ואינה נתונה לשליטה פוליטית.
הנקודה המרכזית כאן, הרלוונטית לשני ההליכים, עניינה בעקרון המשלימות ובטענתה של ישראל כי מערכת המשפט שלה עצמאית ומקצועית ואינה נתונה לשליטה פוליטית
בדיון שהתקיים בחודש ינואר האחרון בבית הדין הבינלאומי לצדק, במסגרת תביעתה של דרום אפריקה נגד ישראל בטענה להפרת האמנה למניעת רצח עם, אמר המשנה ליועצת המשפטית (משפט בינלאומי), ד"ר גיל-עד נועם, כי "היועצת המשפטית לממשלה, העומדת בראש המערכת המשפטית האזרחית, נהנית מעצמאות מוסדית מלאה".
המסר לשופטי בית הדין היה אז: המערכת המשפטית הישראלית מטפלת בכל ההיבטים המשפטיים של ניהול המלחמה והשלכותיה, אין צורך בהתערבותכם. המסר הזה תלוי כולו באופן שבו מערך הייעוץ המשפטי ובתי המשפט בישראל נתפסים כעצמאיים ומקצועיים, כלומר שהם אינם נשלטים על ידי הדרג הפוליטי.
העצמאות הזו של היועצת המשפטית לממשלה, עדיין לא הביאה אותה להורות אפילו על חקירה פלילית אחת ביחס להתבטאויות מפי אישים פוליטיים, המעלות חשש שיש בהן קריאה לביצוע רצח עם באוכלוסייה הפלסטינית ברצועת עזה. חלק מההתבטאויות הללו נכללו בתביעתה של דרום אפריקה לבית הדין הבינלאומי, במטרה להוכיח "כוונה לבצע רצח עם".
בהרב-מיארה אמנם הודיעה ימים ספורים לפני הדיון הראשון בבית הדין לצדק בהאג כי שורה של התבטאויות כאלה "נבחנות" על ידי הפרקליטות. השבוע אף פורסם ב"כאן 11" כי פרקליט המדינה עמית איסמן ביקש את אישור היועצת לפתיחת חקירה נגד השר איתמר בן גביר בעניין זה, אך היועצת שבה והודיעה כי כל התיקים הללו עודם מצויים "בבחינה".
השבוע פורסם כי פרקליט המדינה עמית איסמן ביקש את אישור היועצת לפתיחת חקירה נגד השר איתמר בן גביר בעניין זה, אך היועצת שבה והודיעה כי כל התיקים הללו עודם מצויים "בבחינה"
אפשר שההססנות הזו של היועצת תרמה להחלטתו של התובע הראשי של בית הדין הפלילי הבינלאומי, כרים קאן, להחליט בחודש מאי השנה לפנות לבית הדין ולבקש ממנו להוציא צווי מעצר נגד חמישה ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון גלנט.
בהודעתו הפומבית התייחס קאן לעקרון המשלימות, וציין:
"משלימות מחייבת מסירת הסמכות לרשויות המדינות רק כאשר אלה נוקטות הליכים משפטיים עצמאיים וחסרי פניות, שאינם מגוננים על חשודים ואינם כוזבים. משלימות מצריכה חקירות יסודיות בכל הרמות, המתייחסות למדיניות ולמעשים העומדים בבסיס של בקשות אלה".
דבריו אלו הביעו אי-אמון פומבי ביכולתה של מערכת אכיפת החוק הישראלית – שבהרב-מיארה עומדת בראשה – לנקוט צעדים בעניינם של ראשי המדינה, המנהלים את מהלכי המלחמה של ישראל.
ההליך שבו הרכב של שופטי בית הדין הפלילי הבינלאומי דנים בבקשתו של התובע להוצאת צווי-מעצר הוא חסוי ונעשה במעמד צד אחד, ואין מידע רשמי ביחס להתנהלותו ולתוצאותיו. בנסיבות האלה, נתניהו איננו יכול להרשות לעצמו להיענות לדרישה חסרת האחריות מצד כמה משרי ממשלתו, להדיח את היועצת המשפטית לממשלה מכהונתה.
בנסיבות האלה, נתניהו איננו יכול להרשות לעצמו להיענות לדרישה חסרת האחריות מצד כמה משרי ממשלתו, להדיח את היועצת המשפטית לממשלה מכהונתה
להדחה פוליטית של היועצת יהיו גלי הדף עצומים בכל היבט אפשרי של מערכות השלטון בישראל. זו תהיה טלטלה שעלולה לגרום להתפוררות מהירה של עקרונות יסוד בדבר שלטון החוק וציות לחוק. ההשלכות יהיו מרחיקות לכת עבור המערכת הפוליטית, עבור הפרקליטות ואגף החקירות והמודיעין במשטרה, ועבור מעמדה הבינלאומי המתדרדר במהירות של ישראל.
בנוסף לכך, הדחה כזו תאיין סופית את הטיעון הישראלי בדבר תחולתו של עקרון המשלימות, בשני בתי הדין הבינלאומיים בהאג, ותגדיל במידה ניכרת את הסיכון שבית הדין הפלילי הבינלאומי אכן יורה להוציא צווי מעצר נגד נתניהו וגלנט. מהלך כזה יהיה אסון למדינת ישראל – וגם אסון אישי לראש הממשלה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו