מפגינה אנטי-ישראלית ניגשה אליי כשהיא מפרה קלות את כללי המאהל בן עשרים וקצת האוהלים הפזורים בכיכר המרכזית של קמפוס האוניברסיטה ארסמוס ברוטרדם, הולנד. בפנים עטויות כאפייה היא שואלת אותי למטרת הביקור שלי. כשלושים מעמיתיה צפו בנו בעודם אוכלים ארוחת ערב: תבשיל אורז עם עדשים שהוגש מתוך סיר גדול שעמד על תנור גז נייד.
"הוא ציוני!", היא קראה כששמעה את שם האתר שאני כותב עבורו, מה שגרם לחברי הקבוצה לכסות את פניהם בכאפיות שלהם ובמסכות מנתחים. הם הקיפו אותנו וצעקו "אינתיפאדה!" בעודם מכסים את המצלמה בדגל פלסטין כדי למנוע את צילום ההתרחשויות באחד ממוסדות ההשכלה הגבוהה היוקרתיים ביותר באירופה.
למפגינים היה מגש מלא בצבע אדום, שבו הם משתמשים במהלך חסימות גישה בקמפוס. רק סטודנטים או חברי סגל שמסכימים לטבול את ידיהם בצבע כדי להפגין סולידריות עם הפלסטינים מורשים להיכנס למתקנים מסוימים.
בחור שנשמע כמו דובר ערבית ילידי החל לתופף על דלי. הפעילים האחרים החלו לקרוא "מהנהר ועד הים", והבחור צעק בערבית: "פלסטין ערבייה". חלקים מהמאהל הועברו לפארק סמוך בחודש שעבר, אבל החסימות ופעולות המחאה הבלתי מורשות נמשכות וכבר הפכו לחלק מחיי הקמפוס בארסמוס, מוסד שבו לומדים עשרות אלפי סטודנטים, ובהם מאות יהודים.
הפגנות נגד ישראל באוניברסיטת ארסמוס ברוטרדם, הולנד, יוני 2024 (וידיאו: כנען לידור)
לא בטוחים בארסמוס
שניים מהסטודנטים היהודים הם ליסה ונתן, סטודנטים שנה א' בני 19, שהקימו בספטמבר את קבוצת הסטודנטים היהודיים הרשמית הראשונה של האוניברסיטה.
כמו בקמפוסים אחרים במערב, מאז מתקפת חמאס בדרום ישראל ב-7 באוקטובר, שבמהלכה נרצחו 1,200 בני אדם ו-251 בני ערובה נחטפו לעזה, יהודים בארסמוס ספגו קריאות מפורשות לטיהור אתני של עמם בישראל, לצד הפחדות ואלימות אנטישמית או אנטי-ישראלית.
כמו בקמפוסים אחרים במערב, מאז ה-7 באוקטובר, יהודים בארסמוס ספגו קריאות מפורשות לטיהור אתני של עמם, לצד הפחדות ואלימות אנטישמית או אנטי-ישראלית. "לא מרגישים בטוחים להזדהות כיהודים בקמפוס"
"ברוכים הבאים לארסמוס", אמרה לנו ליסה, שהגיעה לכאן משווייץ כדי ללמוד מנהל עסקים בינלאומי. בזמן שדיברה, פעילים אנטי-ישראלים קראו סיסמאות כגון "די, די לציונות" ולסלק את הסַיאנים" – הציוֹנים בערבית.
כשצפו במחאות ממרחק, נתן וליסה – שביקשו שלא לחשוף את שמות המשפחה שלהם למען ביטחונם – אמרו כי הם אינם מרגישים בטוחים להזדהות כיהודים בקמפוס.
כשנשאל אם היה מרגיש בטוח להזדהות כיהודי בקמפוס, נתן אמר: "לא, איך אני ארגיש בטוח?", והוסיף: "האווירה מאיימת. אנחנו גם לא מרגישים בטוחים להביע את דעתנו על ישראל", אמר נתן, שהוא במקור מבלגיה.
לא כל הסטודנטים היהודים בארסמוס שותפים לתחושה הזאת. סטודנט יהודי מאוסטריה, שביקש להישאר בעילום שם, אמר כי בעיניו "טוב שסטודנטים חשים תשוקה לגבי משהו. אני אוהב את זה", הוא הוסיף בעודו צופה במפגינים קוראים סיסמאות. "אבל העניין של 'מהנהר ועד הים' דפוק לגמרי", הוסיף הסטודנט, שאימו ישראלית.
חייהם של חלק מהסטודנטים היהודים השתנו באורח קיצוני מאז 7 באוקטובר. המלחמה הציתה גל של הפגנות אנטי-ישראליות ותקריות אנטישמיות בקנה מידה חסר תקדים ברחבי המערב. קמפוסים אוניברסיטאיים מהווים מוקד מרכזי לפעילות הזאת, וקבוצות קיצוניות כמו הסמידון – רשת פרו-פלסטינית בינלאומית המתמקדת בפלסטינים המוחזקים בבתי הכלא הישראליים – מגייסות סטודנטים, בין השאר בארסמוס.
כמה מהתמונות המזעזעות ביותר של אלימות בקמפוס הגיעו מאוניברסיטת אמסטרדם, שם מפגינים אנטי-ישראלים צולמו במאי האחרון כשהם תוקפים בקורות עץ מפגינים לא אלימים שקיימו הפגנה נגדית ביום הזיכרון לשואה
כמה מהתמונות המזעזעות ביותר של אלימות בקמפוס הגיעו מאוניברסיטת אמסטרדם, שם מפגינים אנטי-ישראלים צולמו במאי האחרון כשהם תוקפים בקורות עץ מפגינים לא אלימים שקיימו הפגנה נגדית ביום הזיכרון לשואה.
החסימות באוניברסיטת אמסטרדם ובארסמוס הן חלק מקמפיין חתול-ועכבר מתמשך של פעילים אנטי-ישראלים בקמפוסים ברחבי העולם המערבי. מפגינים משתלטים על שטחים בקמפוס ודורשים מהאוניברסיטה לנתק קשרים עם ישראל או לפטר אנשי סגל ציוניים. אם הם מורחקים או מסכימים להתפזר, לרוב הם מחדשים את החסימה בתוך ימים אחדים.
גם בחודש שעבר מפגינים בארסמוס היכו והבריחו גבר צעיר מפני שנופף בדגל ישראל בקמפוס. על קירות ברחבי הקמפוס תלויות כרזות המציגות את ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו כשלראשו קרני שטן, תמונה שבעיני ליסה ונתן מהדהדת דימויים אנטישמיים.
חוגגים את החיים היהודיים – במקום סודי
אגודת הסטודנטים היהודים החדשה של רוטרדם מקיימת מגעים עם הנהלת האוניברסיטה לגבי שלושה נושאים, אומרים נתן וליסה. אבל הם הקימו את הקבוצה בספטמבר במטרה שונה לגמרי, שהם ממשיכים לחתור אליה.
"האגודה היא לא קבוצת סִנגור על ישראל. היא נועדה לחגוג ולחזק את החיים היהודיים", אומרת ליסה. האגודה קיימה אירוע שבועות וסדר פסח, שעל פי התקשורת המקומית נערכו ב"מקום סודי" מחשש למעשי עוינות.
אגודת הסטודנטים היהודים החדשה של רוטרדם קיימה אירוע שבועות וסדר פסח, שעל פי התקשורת המקומית נערכו ב"מקום סודי" מחשש למעשי עוינות. לדבריהם, זו הייתה "דרמטיזציה מוגזמת"
לדברי ליסה, זו הייתה דרמטיזציה מוגזמת. "כמו ארגוני סטודנטים יהודים בכל העולם, פרסמנו את האירוע מבלי לציין את הכתובת על הכרזות שפרסמו אותו. אנחנו מוסרים את הכתובת למי שנרשם. זה לא הופך את זה לאירוע סודי", היא אומרת.
עם זאת, היא מודה שכרזות לפרסום אירועים נוצריים ומוסלמיים מציינות פעמים רבות את הזמן והמקום. "כן, אנחנו פועלים תחת אילוצים מסוימים, אבל לא ירדנו למחתרת. הרצון בקהילה יהודית גלויה ותוססת בקמפוס היה הסיבה שהקמנו את האגודה הזאת", אומרת ליסה.
סדר פסח היה האירוע המוצלח ביותר של האגודה עד כה, אומר נתן. "קיימנו את ההיבט הדתי, אבל זה היה גם תרבותי", הוא מוסיף.
האינטראקציה בין עשרות המשתתפים חיזקה את הקהילה בארסמוס, שהיא מגוונת כמו אוכלוסיית הסטודנטים הכללית במוסד הידוע בבינלאומיות שלו. "הוא היה שקט ומלא משמעות", אומר נתן על הסדר ומרים מעט את קולו כדי להישמע על רקע הקריאות לטיהור אתני של יהודים.
חגיגות טבח ה-7 באוקטובר – בגלוי
אחד הסטודנטים היהודים בארסמוס, מייקל צווייבאך, נזכר שראה גילויי שמחה ספונטניים ב-7 באוקטובר מצד אנשים בעלי חזות מזרח-תיכונית מחוץ לדירתו ברוטרדם. "הם חילקו ממתקים, כמו שהם עושים בעזה", הוא אומר.
דוברת האוניברסיטה אמרה כי ההנהלה אינה סובלנית כלפי רטוריקה אנטישמית, והכירה בכך שרטוריקה כזו נשמעת בהפגנות האנטי-ישראליות בקמפוס. ואז היא השוותה בין חבישת כיפה לנפנוף בדגל פלסטין
צווייבאך, סטודנט בן 22 מפרו בשנתו השנייה ללימודי תואר בכלכלה, היה "מאוכזב", לדבריו, שהמציאות הזאת הפכה להיבט מאפיין של חיי הקהילה היהודיים בארסמוס. אבל הוא גם חש הקלה שהם היו קיימים ופעילים כשקרה ה-7 באוקטובר.
"עכשיו יש לנו קהילה, אנחנו לא לבד. אם זה היה קורה בלי האגודה היהודית, לא היה לנו איפה לדבר על החוויות שלנו, להיפגש ולעשות משהו לגבי זה", הוא אומר.
דוברת האוניברסיטה אמרה כי ההנהלה אינה סובלנית כלפי רטוריקה אנטישמית, והכירה בכך שרטוריקה כזו נשמעת בהפגנות האנטי-ישראליות בקמפוס. לדבריה, החוקים האוסרים על כך "הוחמרו". ואז היא השוותה בין חבישת כיפה לנפנוף בדגל פלסטין. "כל אחד רשאי להביע את דעתו. כך שחבישת כיפה בקמפוס ונפנוף בדגל פלסטין צריכים שניהם להתאפשר", היא אמרה.
אירועי השנה האקדמית החולפת "תפסו אותנו בהפתעה", אומרת ליסה. אבל היא וחבריה לאגודת הסטודנטים היהודים מתכוננים לשנה הבאה, בין השאר על ידי הקמת דוכן לראשונה, לצד קבוצות סטודנטים אחרות, לגיוס חברים.
האגודה היהודית נולדה מתוך רצון לאחד את הקהילה, אומרת ליסה. אבל אחרי 7 באוקטובר, "הבנו שזה לא רק משהו שאנחנו רוצים לעשות, אלא משהו שחייב להיעשות".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו