1

יותר מארבעים דקות אחרי המועד הנקוב לתחילת מסיבת העיתונאים על רפורמת החשמל, שר האנרגיה אלי כהן עדיין לא הפציע בבית סוקולוב. "הוא עושה לנו ביבי", לחש מישהו, "אולי בגלל שהשבוע כשסייר בגבול הצפון מישהו אמר לו 'אתה ראש הממשלה הבא'". מישהו אחר תרם משאלה: "אני מקווה שבזמן מלחמה, החשמל יגיע בצורה יותר אמינה מהשר".

בסוף כהן הגיע, ומייד הפעיל את מכונת המסרים שבראשה ההשוואה בין רפורמת מחירי החשמל למהפכת מחירי הסלולר של משה כחלון. "דבר כזה לא היה 76 שנה", ציין בסיפוק.

אין חולק על כך שמדובר במהלך משמעותי: החל מיום חמישי הקרוב, כל משק בית בישראל יוכל לבחור מאיזה ספק לרכוש את החשמל שלו. רשימת הספקים שמתחרים על לב הצרכנים ארוכה, והתחרות מכתיבה הצעות מחיר שמגלמות הנחה של 10% בממוצע. "אני בעצמי התחלתי לעשות טלפונים ולחפש את ההצעה הכי טובה", אמר כהן, אבל ספק אם מישהו באולם האמין שהשר באמת מחייג למוקדי השירות ותר אחר דילים.

"אני בעצמי התחלתי לעשות טלפונים ולחפש את ההצעה הכי טובה", אמר כהן, אבל ספק אם מישהו באולם האמין שהשר באמת מחייג למוקדי השירות ותר אחר דילים

נכון ל-1 ביולי, לפי נתוני חברת החשמל, רק 53 אלף ישראלים מבין כ-3 מיליון בעלי חשבונות חשמל עשו את המעבר, אבל עד כה היה צריך להיות בעליו של מונה חכם כדי לעבור לספק חלופי וסביר להניח שמאז תחילת החודש המהלך תפס תאוצה והקצב עוד יתגבר בתקופה הקרובה.

על הבמה יושבים כל קודקודי משק האנרגיה, שמתמוגגים מסרטון ההסברה בכיכובה של מירי נבו שנבחרה לתווך את הרפורמה לציבור (אלי כהן: "אני צופה בו בלופים").

בפעם האחרונה שהבכירים השתתפו בכנס התחוללה מהומה רבתי, כששאול גולדשטיין, מנכ"ל חברת ניהול מערכת החשמל 'נגה', דיבר בכנות על מצב המוכנות למלחמה בצפון, כולל התחזית כי "אי אפשר יהיה לגור בישראל".

העיתונאים עושים עם גולדשטיין חסד ולא מפנים אליו שאלות שנוגעות לתרחישי מלחמה, אולי כי הם מנחשים שהוא קיבל הנחייה לחמוק מהן בנימוס. מי שכמעט בהיסח הדעת מנפק תחזית מטרידה, הוא מנכ"ל חברת החשמל, מאיר שפיגלר.

העיתונאים עושים עם גולדשטיין חסד ולא מפנים אליו שאלות שנוגעות לתרחישי מלחמה. אבל מי שכמעט בהיסח הדעת מנפק תחזית מטרידה, הוא מנכ"ל חברת החשמל, מאיר שפיגלר

שפיגלר מספר על תרגיל המלחמה הגדול שערכה השבוע חברת החשמל, במסגרתו הובאה תחנת כוח ניידת לאזור שבו לכאורה נפלה אספקת החשמל. הצוותים המסורים של החברה הצליחו להשמיש את התחנה הניידת ולהזרים חשמל לאזור בתוך 48 שעות. שפיגלר ניסה לשכנע שגם אם יהיו הפסקות חשמל בשעת מלחמה, הן יהיו אזוריות וזמניות, לא משהו שהמשק לא יכול לעמוד בו.

זה נשמע אופטימי, אבל עם כוכבית: "ככל שעובדי חברת החשמל יוכלו להגיע למוקדי התקלות", אמר המנכ"ל, "זה ייקח בין 12 ל-48 שעות וחיברנו את הכל". ומה יקרה אם הטילים המדויקים של חיזבאללה ימנעו מהעובדים להגיע? "אם יהיה מצב שלא נוכל לצאת, בסוף יש מדינת ישראל". לפחות עד להודעה חדשה.

מנכ"ל חברת החשמל מאיר שפיגלר בוועדה לענייני ביקורת המדינה בכנסת, 7 ביוני 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

השבוע גם התברר שלצד תרחישי העלטה והחממה (השבתת המזגנים), יש תרחיש נוסף שמדיר שינה מעיני ישראלים רבים: ברחבי הארץ יש כ-800 מונשמים שמחוברים בביתם למכשירים חשמליים, ועוד כ-40 אלף נתמכי נשימה.

תמר, תושבת צפת, היא אמא לאילה בת השלוש שסובלת ממחלה נדירה בשם תסמונת אדוארדס. אילה מוזנת באמצעות צינור שפועל על חשמל ונעזרת בלילות במחולל חמצן. תמר סיפרה ב"יהיה בסדר" בגל"צ שבתחילת המלחמה, בטרם תרחישי האימה עלו על הפרק, קיבלה שיחת טלפון מפתיעה ממשרד הבריאות בה בישרו לה שהיא עומדת לקבל גנרטור שיספק לאילה גיבוי לשעת חירום.

אחר כך הגיעו שיחות גם מקופת החולים ומפיקוד העורף עם בשורה דומה. המון שיחות – ורק הגנרטור לא הגיע. כשנקפו השבועות והחודשים, והסבירות למלחמה בצפון גברה, היא פנתה לכל הגורמים הרלבנטיים ושאלה איפה הגנרטור המובטח. לתדהמתה, איש מהנציגים שהשיבו לה לא ידע על מה היא מדברת.

כשנקפו השבועות והחודשים, והסבירות למלחמה בצפון גברה, היא פנתה לכל הגורמים הרלבנטיים ושאלה איפה הגנרטור המובטח. לתדהמתה, איש מהנציגים שהשיבו לה לא ידע על מה היא מדברת

השבוע, בגבור הלחץ בקרב קהילת הסיעודיים והמונשמים ומשפחותיהם, הודיע משרד הבריאות שהמכרז לרכישת גנרטורים הושלם סוף סוף והחלוקה לבתי המונשמים תתחיל באופן מיידי. באשר לנתמכים – הם יצטרכו להסתדר לבד או להגיע לבתי החולים ולקוות שבעת התקפת אמת מישהו יוכל להתפנות אליהם. אם נדמה לכם ששוב המדינה מפקירה אזרחים, אתם לא מדמיינים.

מחוללי חמצן במחסן "יד שרה" (צילום: "יד שרה")

כמו כמעט בכל תחום מאז ה-7 באוקטובר, גם כאן החברה האזרחית נחלצה למלא את מקום הממשלה: ב"יד שרה" פנו בתחילת המלחמה למשרד הבריאות והציעו לשתף פעולה, אבל לא נענו.

במקום להמתין למשרד הבריאות ולמכרזים, "יד שרה" הביאו לארץ אלפי מצברים נטענים שבשעת חירום יוכלו לספק חשמל וחיים למונשמים וסיעודיים. אפשר לקנות אותם מ"יד שרה" במחיר מסובסד של כ-4500 שקל – כמחצית מהעלות בשוק.

במקום להמתין למשרד הבריאות ולמכרזים, "יד שרה" הביאו לארץ אלפי מצברים נטענים שבשעת חירום יוכלו לספק חשמל למונשמים וסיעודיים. אפשר לקנות אותם מ"יד שרה" במחיר מסובסד של כמחצית מהעלות בשוק

ביד שרה הצטיידו גם באלפי מחוללי חמצן ניידים שניתן לשאול בסניפים ויספקו גיבוי של כמה שעות יקרות ערך בעת הצורך. היעילות והמסירות של אנשי "יד שרה" הופכות אותם לגרסה הרפואית-סיעודית של "אחים לנשק", וכמו הקולגות מהעולם הצבאי הם נאלצים לגדול ככל שהוואקום שהמדינה מותירה מתעצם.

2

כשביקרתי בחוף זיקים לפני כשלושה חודשים, הוא נראה יותר כמו אנדרטה לטבח שהתחולל בו בבוקר ה-7 באוקטובר מאשר כמו חוף רחצה: הוא הוגדר עדיין כשטח צבאי סגור ועמד ריק, מוזנח ומלוכלך. קבוצה של פועלים סינים שנשלחה מטעם המועצה האזורית חוף אשקלון עמלה על בנייה מחדש של סוכת המציל שחטפה אר-פי-ג'י בשבת השחורה.

חוק זיקים, אפריל 2024 (צילום: אביב לביא)

עכשיו אומרים במועצה האזורית שעבודות השיקום נמצאות לקראת סיום ושבתחילת אוגוסט – בניכוי עיכובים של הרגע האחרון מהסוג המקובל בישראל – החוף ייפתח מחדש לרחצה.

זהו רגע בעל משמעות פסיכולוגית לא מבוטלת: האם החוף הצמוד לגדר של רצועת עזה יחזור לסוג של שיגרה שפויה? האם את אימי המלחמה תחליף צהלת ילדים שרצים למים ובונים ארמונות בחול?

זהו רגע בעל משמעות פסיכולוגית לא מבוטלת: האם החוף הצמוד לגדר של רצועת עזה יחזור לסוג של שיגרה שפויה? האם את אימי המלחמה תחליף צהלת ילדים שרצים למים ובונים ארמונות בחול?

זה לא יהיה פשוט. לא ברור אם הציבור הישראלי ירגיש בטוח לחזור ולנפוש במרחק של מאות מטרים וכמה דקות שחייה מהרצועה. לפי התוכניות, אמורה להיות נוכחות קבועה של חיילים שיאבטחו את החוף.

הפתיחה המחודשת של החוף היא שלב בלתי נמנע בהתמודדות עם הטראומה הלאומית וצעד מתבקש בדרך ליום שאחרי. השאלה היא, אם עשרה חודשים אחרי שהכול כאן השתנה, תושבי האזור בפרט והישראלים בכלל בשלים לצעד הזה.

3

הסרטון האופטימי הזה נראה כמעט תלוש מהמציאות המורכבת של מפרץ אילת: אנשי קמפוס אילת של אוניברסיטת בן גוריון, בהובלת פרופ' נדב ששר ופרופ' אנדריי שרף, התקינו במעמקים שונית מלאכותית בצורת פסל של נער בעיצוב שמותאם לדגים והתיישבות אלמוגים.

המזח הנטוש אמור להפוך לשונית שוקקת חיים ודגים וגם אטרקטיבית לצוללים. עכשיו רק צריך לוודא שהנער-שונית לא ימצא את עצמו מתבוסס בנפט שקצא"א משתוקקת להזרים במפרץ אילת בלי הגבלה.

4

עולה על גג בפאתי העיר חריש, סוקר את הסביבה, ומראה ייחודי ולא צפוי לוכד את העין: על ראש ההר ממול נטוע יישוב קטן ומבודד, שאפילו באמצע הקיץ הישראלי הלוהט נראה כמו גלויה שנשלחה מאחד מאיי הים התיכון, למשל קפריסין.

על ראש ההר ממול נטוע אום אל-קוטוף, יישוב קטן ומבודד, שאפילו באמצע הקיץ הישראלי הלוהט נראה כמו גלויה שנשלחה מאחד מאיי הים התיכון, למשל קפריסין

קוראים לו אום אל-קוטוף, כפר קטן (כ-1,200 תושבים) במועצה האזורית מנשה, חמש דקות מכביש 6 ומרחק נגיעה מהקו הירוק (מהצד הישראלי שלו).

גגות הרעפים אמנם לא מומלצים ולא מותאמים לאקלים הישראלי, אבל במקרה הזה תורמים, ולו לרגע קצר, לאשליה של קפיצה קטנה לחו"ל.

הכפר אום אל-קוטוף מכיוון חריש, יולי 2024 (צילום: אביב לביא)