מייד לאחר המבצע האחרון במחנה הפליטים של טולכרם, שבו חוסלו מפקד חמאס במחנה והמקביל שלו מגדודי אל־אקצא, אמר קצין בכיר בפיקוד מרכז כי "הרבה מבצעים כאלה ימנעו מבצע אוגדתי אחד גדול".

האמירה הכנה והנדירה הזו מבטאת את הלך הרוחות בפיקוד המרכז בחודשים האחרונים, הדוגל בלחץ מבצעי מתמיד על שלושה אזורים: מחנה הפליטים של ג'נין, מחנה הפליטים של טולכרם ומחנה הפליטים נור שמס. לא בכדי מדובר בשלושה מחנות פליטים ולא שכונות בערים הגדולות או בעיירות.

המאפיינים של כל האזורים הללו דומים: כולם צפופים ומקשים על הפעילות הביטחונית של מי שלא מכיר את הסמטאות, בכולם מתגוררות חמולות – או במילים אחרות: כולם מכירים את כולם – ובכל שלושת האזורים הללו הרשות הפלסטינית מתקשה לתפקד. במצב שנוצר הם הפכו למעין אקס־טריטוריה עבורה ולוואקום הזה נכנס צה"ל וביתר שאת מאז תחילת הלחימה בעזה.

למאמץ הישראלי נוסף נדבך חשוב שלא היה קיים מאז האינתיפאדה השנייה – הפעלת כוח אווירי. מאז 7 באוקטובר צה"ל ביצע יותר מ־60 תקיפות מהאוויר, בהן חוסלו 107 מחבלים

למאמץ הישראלי נוסף נדבך חשוב שלא היה קיים מאז האינתיפאדה השנייה – הפעלת כוח אווירי. מאז 7 באוקטובר צה"ל ביצע יותר מ־60 תקיפות מהאוויר, בהן חוסלו 107 מחבלים. כמה מהתקיפות בוצעו על ידי מטוסי קרב.

הנתון הזה משמעותי מאוד בהתחשב בעובדה שבמשך כמעט שני עשורים צה"ל נמנע מלהפעיל כוח אווירי בגדה המערבית, לא מעט בשל חשש לתגובה חריפה שתגיע בצורת ירי רקטות מעזה. אחרי שהמכשול הזה הוסר, מרחב הפעולה של צה"ל גדל משמעותית.

פעילות כוחות צה"ל בג'נין, 13 ביוני 2024 (צילום: דובר צה"ל)

האווירה כיום בגדה המערבית היא של סטגנציה מסוכנת. כולם ממתינים לראות מה תהיה תוצאת הלחימה ברצועת עזה ומה יקרה בבחירות בארה"ב. ישראל מנהלת בין שני הקטבים האלה מדיניות של ניהול המציאות הביטחונית עם פעולות מתפרצות לסיכול התראות מיידיות ו/או סיכולים ממוקדים.

הכוונה היא להשאיר פלח גדול ככל הניתן של האוכלוסייה הפלסטינית מחוץ ללחימה ולצעדי העונשין הישראליים. המדיניות הזו בעייתית משום שהיא תלויה לא מעט בדרג המדיני השסוע והחלוק כמעט על רוב הצעדים. הדוגמה הבולטת ביותר היא המחלקות בין השרים יואב גלנט ובצלאל סטמוריץ'.

סמוטריץ' לדעת רבים מבקש למוטט את הרשות הפלסטינית, גלנט ומערכת הביטחון עושים הכול כדי לחזק אותה מחשש לגלישה למהומות אם תתפרק

סמוטריץ' לדעת רבים מבקש למוטט את הרשות הפלסטינית, גלנט ומערכת הביטחון עושים הכול כדי לחזק אותה מחשש לגלישה למהומות אם תתפרק. אלא שבינתיים הלבה מתחת לפני השטח רותחת ומסכנת את המצב השברירי הזה. כאמור, המלצת מערכת הביטחון היא לחזק ככל הניתן את הרשות הפלסטינית ולנצל את תחושת הנרדפות של חמאס בגדה המערבית כדי לפגוע בו קשות.

זה משחק סכום אפס בעיני רבים – חיזוק הרשות על חשבון החלשת/ריסוק חמאס. זה לא קורה בעיקר בשל עצירת הכספים שישראל אמורה להעביר לרשות הפלסטינית על ידי שר האוצר סמוטריץ'.

שר הביטחון גלנט ושר האוצר סמוטריץ' במסיבת עיתונאים משותפת, 26 בדצמבר 2023 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

פקידי הרשות ועובדיה, כולל מנגנוני הביטחון הפלסטיניים, מקבלים כיום בממוצע מחצית ממשכורתם – והפועלים שהיו רגילים לצאת לעבודה בישראל נאלצים למצוא חלופות בגדה, ואלה אינן משתוות לשכר בישראל.

לפני חודש הגיע ראש הממשלה לביקור בפיקוד המרכז ושם הוצגה לו תוכנית שגובשה בצה"ל במטרה להזרים כסף לגדה, במעין ציר עוקף סמוטריץ'. מאז בכל סוף שבוע עוברים דרך מעברי צפון השומרון אזרחי ישראל הערבים לג'נין וסביבתה כדי לעשות קניות.

על פניו זה נשמע אוקסימורון: מצד אחד צה"ל פושט על מחנה הפליטים בג'נין או תוקף שם מהאוויר ובמקביל מאפשר לאזרחים ישראלים להחיות את הכלכלה הפלסטינית

כנסית האזרחים הישראלים מנוטרת בקפידה. הם נרשמים במחסום הכניסה בג'למה, הרכבים שלהם נסרקים, וכך גם ביציאה. הפיילוט הזה שנמשך כבר כמה שבועות מקבל הדים חיוביים מהשטח. הכוונה היא לנסות להגדיל ככל הניתן את מספר הנכנסים.

על פניו זה נשמע אוקסימורון – מצד אחד צה"ל פושט על מחנה הפליטים בג'נין או תוקף שם מהאוויר ובמקביל מאפשר לאזרחים ישראלים להחיות את הכלכלה הפלסטינית. בצוק העיתים של הממשלה הנוכחית זו כנראה פתרון הביניים. סביר להניח שהדברים האלה ידועים לסמוטריץ' ושות' והעובדה שזה לא נפסק מעידה כנראה כי העניין לא נמצא בסמכותו.

כוח צה"ל במחנה הפליטים ג'נין, 16 בנובמבר 2023 (צילום: FADEL SENNA / AFP)

אלא שלצד המאמצים הללו, המציאות הביטחונית מצריכה את ישראל לחשוב אחרת בהיבט הסיכול המוקדם של פעולות טרור. שלשום הופעל מטען רב עוצמה על סיור של משרד הביטחון שנע סמוך לגדר ההפרדה באזור הגלבוע. שני עובדים שהיו ברכב נפצעו קל מרסיסים.

מחקירת המטען על ידי חבלנים התברר כי מדובר בהפעלה מרחוק. גורם ביטחוני סיפר לזמן ישראל כי לאחרונה ניכר שיפור משמעותי במנגנוני הפעלת המטענים המופעלים על הכוחות בצפון השומרון. "כיום הרבה יותר קל להרכיב מטען מחומרים דו־שימושיים עם הפעלה אלחוטית מחומר הקיים באינטרנט. הקלות הזו מצטרפת לנשק הרב שנמצא בשטח ולכן רואים עלייה גדולה במספרים".

מאז 7 באוקטובר בוצעו בגדה המערבית 700 פיגועי ירי ו־18 פיגועי מטענים. 20 ישראלים נהרגו, 11 מהם אזרחים והשאר אנשי כוחות הביטחון.

בהערכות המצב האחרונות בפיקוד החומרים הדו־שימושיים תופסים קשב גדול יותר ולא מן הנמנע שבקרוב נתחיל לראות הכבדה משמעותית על מעבר הסחורות הללו לגדה

לאחרונה הכריז אלוף פיקוד המרכז החדש אבי בלוט על מדיניות חדשה – בידוק והחרמה של חומרים דו־שימושיים. הרקטות שנמצאו שלשום ליד טולכרם וכוונו לעבר דרום השרון, יחד עם המטענים הגדולים שבהם נתקל צה"ל בפעילות שלו בשנה האחרונה בצפון הגדה, הביאו את הפיקוד למסקנה שחייבים לצמצם את המצאי הרב של חומרי הגלם לטרור.

במבצע שנערך לפני שבועיים הוחרמו יותר מ־150 שקים של דשן חקלאי שיכול לשמש להרכבת חומרי נפץ. בהערכות המצב האחרונות בפיקוד החומרים הדו־שימושיים תופסים קשב גדול יותר ולא מן הנמנע שבקרוב נתחיל לראות הכבדה משמעותית על מעבר הסחורות הללו לגדה.

דשן שיועד להכנת מטענים נתפס בגדה המערבית, יולי 2024 (צילום: דובר צה"ל)

אחד הצעדים שנבחנים הוא פיקוח לכל אורך הדרך – מהספק הישראלי ועד הלקוח הסופי, הן בהיבט הכמויות והן בהיבט השימוש. סביר להניח שאי אפשר יהיה למנוע את זליגת החומרים הללו באופן הרמטי, אבל זה בהחלט יכול להקטין את ההיצע שכיום הוא בבחינת בלתי מוגבל.

הניסיון המר מעזה מהדהד כל העת למקבלי ההחלטות בצה"ל בעניין הזה, ולכן הגיוני שצעדים דרסטיים יותר נראה כבר בעתיד הקרוב.