לאחר משפט אדולף אייכמן, קבוצה של אנשי רוח חכמים ומצוינים, וביניהם מרטין בובר, גרשום שולם, נילי זק"ש, לאה גולדברג ושמואל הוגו ברגמן, פנו אל נשיא המדינה דאז, יצחק בן צבי, כדי שלא יבוצע עונש מות באייכמן.
הטיעון לא היה חנינה לאייכמן, אלא הימנעות ממעשה רצח על ידי יהודים בישראל, והחשש שעונש המוות לאייכמן יהיה סוף פסוק בטענות לזוועות הנאצים. בעיקר, שהדבר ישמש דווקא את שונאי ישראל נגד היהודים.
ד"ר עמיר עקיבא סגל הוא סוציולוג, משורר, מבקר ספרות ופעיל שמאל. חוקר ומלמד על הגירה ,תהליכי גלובליזציה וקשרים טראנס-לאומיים, חברה אזרחית ופילנתרופיה. סיים לימודי דוקטורט במחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית בחקר עלייה לישראל. פרסם ספר על שירה פוליטית בישראל, שלושה ספרי שירה ורומן. חי בירושלים.
הכותרות הראשיות עכשיו
מלחמת "חרבות ברזל" מיקדה את המבט, בין יתר הסוגיות שהונחו על השולחן, על מערכת היחסים בין ישראל וארה"ב, ובעיקר סביב יכולת ההשפעה האמריקאית על מדיניותה של ישראל.
ממשל ביידן התייצב לצידה של ישראל מייד לאחר ה-7 באוקטובר ולמעשה עד היום, למרות חילוקי דעות, שעלו (ולעיתים העמיקו ואף קיבלו ביטוי פומבי) בין שתי המדינות במהלך השנה. אלו נגעו בעיקר לאופן ניהול המלחמה ברצועה, בדגש על ההיבט ההומניטרי, כמו גם בסוגיית "היום שאחרי" והחשש מהסלמה אזורית.
השגריר בדימוס מיכאל הררי הוא עמית מדיניות במיתווים – המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ולשעבר שגריר ישראל בקפריסין. הררי כיהן בתפקידים בכירים בחטיבה לתכנון מדיני ובמרכז למחקר מדיני במשרד החוץ. כיום הוא מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. https://www.mitvim.org.il/he/
הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
בערב השקת הספר "חיים במלחמה זו שאף פעם אינה נגמרת", הסופר תת-אלוף בדימוס, ד"ר דב תמרי (88) עמד בפני הנוכחים הרבים בחולצה כחולה, תמיר, עם שיער לבן, עיניים כחולות וארשת פנים עקשנית, חכמה ונדיבה.
עבור הצעירים שבקהל תמרי הוא דמות שהתגבשה מתוך סיפורי גבורה ששמעו ומתוך ידיעה על החותם העז שהטביע על המדינה בהקשר הצבאי, בשדה המחקר ובאקדמיה. עבור נוכחים אחרים, עמיתיו וחייליו מהעבר, מחילות הצנחנים, סיירת מטכ"ל, שריון ומודיעין, הוא אישיות נערצת – דמות הלוחם והמפקד האגדי העטור בשישה עיטורי עוז ומופת; אך בעיניהם הוא גם אישיות שעתה הם יראים מפני ההתהוות החדשה שלה – המושכת ומרתיעה אותם בעת ובעונה אחת.
לאה ענבל דור היא סופרת ("טיפות שהן ים", "שוליה נודד") ועיתונאית. כותבת מאמרי דעה לצד ביקורות ספרים "בתרבות וספרות" ב"הארץ" ב"ידיעות אחרונות" ו"בעיתון 77". בין מייסדי השבועון "כותרת ראשית" לצד נחום ברנע ותום שגב ובהמשך במוסף "הארץ" ובמוסף השבת של "ידיעות אחרונות". כיהנה בעבר כחברה ב"מועצה לתרבות ואמנות" של משרד התרבות, והיום חברה בהנהלת התזמורת הקאמרית. נולדה באלוני אבא, ומתגוררת כעת ברמת גן. משפטנית בהשכלתה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
דב תמרי הוא שם ענק לאורך שנים רבות..
אחיו נהרג בתאונת מסוק וגם היה קצין
בכיר בצה''ל.
אני מסכים בכל מה שקבע לגבי גבולות
המדינה..
באין גבולות יש בזה גם חיסרון גדול.
כי היריב יכול לפלוש ולהתמקם גם
בתוך הקו הירוק כי אתה לא קבעת
גבול מוכר על-ידי אומות העולם..
צודק כשהוא אומר שבמצב הנוכחי
של כוחות משיחיים שמתרבים יחד
עם כוחות חילוניים לאורך זמן מקצרים
את חיי המדינה..
נהנתי מאד לקרוא את הכתבה.
כתובה בעברית משובחת..
על החתום:: זך שאול
תמרי צודק היעדר סימון הגבול, הטריטוריה, מביא לטשטוש גבולות מוסריים ונורמטיביים ויוצר סביבה ארעית שאין לה גבולות ואין בה סדר חברתי, והכל בה קורא דרור לטבע השפל ולאכזריות, גם כלפי החטופים הנמקים בעזה. למדינה כזאת באמת אין תקומה.
למקרה שפיספסת
הפוסטים הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
-
11
הי אבנר,
אנחנו לא מכירים וכנראה גם לא נכיר לעולם. האמת היא שאין לי עניין בך או בחייך הפרטיים. כן קיימת בי סוג של הערכה על בחירתך להתרחק ככל הניתן מאור הזרקורים. אני מקווה שגם בחדרי חדרים אתה מקפיד להתרחק מענייני ניהול המדינה, אשר נוכחים באופן חריג בתוך בית משפחתך.
לירז רימון הוא אדם מן הישוב. פועל חברתי, ידידותי לסביבה ומיודד עם החברה. מנהל תוכן ושיווק לפרנסתו וכותב לנשמתו. שואף ליותר ונהנה ממה שיש.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
לירז יקר,
אני לא יודע מה סיפור הפרטי שלך עם החתונה שלך, אני מקווה שקבלת חירות מוחלטת מהמשפחה שלך ושל זוגתך. גם אני קיבלתי חירות יחסית כזאת, אם כי היו כמה קווים אדומים מצד המשפחה של זוגתי שאליהם היינו חייבים להתיישר (הם הסכימו לחתונה ביער אבל בשום פנים לא הסכימו שהאורחים יביאו את האוכל לחתונה החברתית שרצינו להפיק. בסוף רק החברים הביאו את אוכל).
אבל, יש לי הרבה חברים.ות שלא קבלו כזאת חירות מהמשפחה שלהם. חתונה היא לא אירוע רק של בני הזוג אלא גם של ההורים שלהם והמשפחות. וכשההורים שלך הם אנשים כמו ביבי ושרה, חירות לא תהיה שם. אני לא מכיר את אבנר ובטח שלא את זוגתו, אבל יש לי תחושה, שאם זה היה תלוי בו, אכן היה שם אירוע צנוע רחוק מאור הזרקורים. אם אני מנחש נכון, זאת ממש לא הבחירה שלו.
לכן, בעיני זה זאת תהיה טעות אסטרטגית למחאה וגם מוסרית לעשות הפגנה שם.
תגובות אחרונות
עוד שטח ירוק עשוי ליפול קורבן לתכנון הלקוי בישראל
ראש הממשלה ורעייתו הגיעו השבוע לניחום אבלים וחיללו ברגל גסה את הטקס היהודי המקודש ביותר בישראל
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אני לא חושב שהטיעונים המוסריים שאתה מעלה הם בתוקף לאור העובדה שמדובר בפעילי טרור. לדעתי צריך להפסיק תא החיסולים פשוט כי בתור כלי אסטרטגי הם לא השיגו לנו שום דבר. אנחנו מחסלים בכירים מאז שנות ה-90. האם יש פחות טרור? האם יש ארגון טרור ש"יצא מהמשוואה" ככה?
מדיניות החיסולים מאפשרת לדרג המדיני "לעשות" משהו, במקום להודות שאין לנו מדיניות אמיתית ועשייה אמיתית שמפשיעה על המציאות. זו הסיבה להפסיק אותה, לא קשקשת מוסרית כזו או אחרת.
לכותב הפוסט המתועב הנ"ל ולכל בעלי הנפש והרוח חסרי הבושה אשר דם יהודים קדושים מרוח על ידיהם, בלא בושה ותחת מעטפת של מילים יפות ומתיפייפות, עם זלזול באינטליגנציית הקורא ובהפרת סדר ובעידודה למרד בממשלה המכהנת (בין אם היא טובה או לא) תחת אש אויב, אשר בלא ספק הוא אויב העונה לכל ההגדרות איבה שנאה תיעוב ומיאוס וכו' ובציטוטי התורה הקדושה וכל זה בכדי להביא את רצונם הבזוי להגיע ולמשול ולשלוט. והכל איננו נובע כי אם מגאווה בזויה להמליך את עצמם בכסא לא להם. מי שמכם שר ושופט מי בר מוות ומי אינו. אנו היהודים משיבים נקם על דמם של כל הנופלים – השם יקום דמם! ולא תנוח ידינו על כל מי שהייתה לו יד במיתת יהודי כזה או אחר באשר הוא יהודי. בבחינת הקם להורגך השכם להורגו! ואשריהם של כל המוחות העומדים בראש הפעילויות החסויות הללו, ותהיינה ידיהם חזקה, וברכת השם עליהם יחיו!
ומאחר וכותב הפוסט הביא לדוגמא את זה שדם יהודי נזל מידיו, אין זה מפליא אותי, כי כמובן הלא קל דמם של היהודים בעינכם כמו שהיה בעיניו! ואל לנו להתייפייף כמאמר שלמה המלך בכתוב: אל תהיה צדיק הרבה! והיפך הוא הנכון יש ליהודים לקום ולנקום את דמם של אחינו! והוראות הממשלה וביצועם המיוחד של כוחות הביטחון עושים זאת ביד רמה אשריהם!
די לסמות את עיניהם של ישראל בהבליכם! די לשטות את העם בדברי הסרק הם דבריכם! שימו לפניכם אהבה לעמכם ודי לקום ולגונן על מי ששונא אתכם! די! פשוט די להפיץ שנאה עם כל טענותיכם טענות הכזב!
במקום למצוא את הגורם המאחד תמיד תמצאו את הגורם המפריד! במקום לשנוא תנסו לאהוב! במקום לבזבז הון על פילוג ומחלוקת, תשקיעו בלתת מילה טובה ולמצוא איך אפשר לעודד ולפרגן לסביבתכם! תנסו להיות אנשים טובים יותר (ולא רק בעיניכם ובעיניי אנשים שהם כמותכם!!!) סורו מן הדרך הרעה אשר פוגעת לא רק בהמונים אלא גם בכם! האויב איננו מבדיל בין מי שעוזר לו ובין מי שמתנגד לו הוא פשוט יורה ומתכוון לפגוע בכולם כאחד! תתאחדו ושימו סוף לשנאת עצמכם! תתעוררו כבר!!!! הדרך שלכם מכוערת ומכערת את העם היפה שלנו! יום הדין של כולם קרוב, והשם יתברך שמו לא יחוס על מי שדם יהודי נשפך בסיבתו!