ארבעה ימים חלפו – למעלה משלוש יממות – מאז פרץ המון אדם מוסת לשני בסיסים של צה"ל – לבסיס שדה תימן בדרום, ולמחנה בית ליד שבשרון.

מטרתם של מסיגי הגבול הייתה לסכל הליך משפטי בישראל בכוח הזרוע: למנוע את עיכובם, ובהמשך את הדיון בהארכת מעצרם, של חיילי המילואים החשודים בהתעללות, לרבות תקיפה מינית, של מחבל נוח'בה המוחזק בישראל.

ארבעה ימים – ועדיין לא נעצר או זומן לחקירה איש מהפורעים שפרצו לבסיסי צה"ל.

פריצתם של אזרחים לבסיסים צבאיים היא כישלון מבצעי ואבטחתי בלתי נתפס. העובדה שעד רגע זה לא נעצר אף חשוד במעשה היא כישלון אכיפתי מהדהד של משטרת ישראל, של הפרקליטות הצבאית, ובראש ובראשונה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה.

העובדה שעד רגע זה לא נעצר אף חשוד במעשה היא כישלון אכיפתי מהדהד של משטרת ישראל, של הפרקליטות הצבאית, ובראש ובראשונה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה

מפגינים מוחים בכניסה למחנה שדה תימן, 29 ביולי 2024 (צילום: Menahem Kahana / AFP)

העובדה שבין הפורצים לשני בסיסי צה"ל מצויים גם שר וחברי כנסת – שגם הם, כמו יתר העבריינים שחדרו לבסיסים במטרה לסכל הליך אכיפה, טרם נחקרו – מלמדת מה היקפו של הפער שנפער ברשת אכיפת הדין.

חדירה לא מורשית לבסיס צה"ל היא סכנה ביטחונית, והיא גם עבירה פלילית. כאשר החדירה לבסיס צבאי נעשית בקבוצה, תוך מיטוט יכולתם של החיילים השומרים על הבסיס להשליט בו חוק וסדר, נלווה לפעולה זו ממד של חומרה מיוחדת.

כאשר מטרת הכניסה ההמונית היא מניעת ביצוע הליך חוקי – במקרה הזה עיכובם לחקירה של חיילים החשודים בהתעללות סדיסטית במחבלי נוח'בה, קיים הכרח עליון לאכוף את הדין על העבריינים.

כאשר מטרת הכניסה ההמונית היא מניעת ביצוע הליך חוקי – במקרה הזה עיכובם לחקירה של חיילים החשודים בהתעללות סדיסטית במחבלי נוח'בה, קיים הכרח עליון לאכוף את הדין על העבריינים

כשם שחובה למצות את הדין עם החיילים שחשודים כי ביצעו את ההתעללות במחבל, כך חובה למצות את הדין עם מי שפרצו לבסיסים במטרה למנוע את אכיפת הדין על המתעללים.

מפגינים מתעמתים עם חיילים בכניסה למחנה בית ליד, 29 ביולי 2024 (צילום: Oren Ziv / AFP)

מיד לאחר האירועים הבלתי נתפסים ביום שני השבוע, החלו לזרום ללשכת היועצת המשפטית לממשלה פניות בדרישה לפתוח בחקירה נגד חברי הכנסת שהיו בראש הפורצים לבסיסי צה"ל.

ח"כ אפרת רייטן (העבודה) כתבה ליועמ"שית כי הח"כים הפורצים צבי סוכות (הציונות הדתית) וניסים ואטורי (ליכוד), ועמם גם השר עמיחי אליהו, הפריעו לחיילי צה"ל במילוי תפקידם, ניצלו לרעה את מעמדם כחברי כנסת, וניסו להטיל מורא על חיילים במטרה לגרום להם לסטות מן השורה – דהיינו, להימנע מלמלא את תפקידם.

התנועה לאיכות השלטון פנתה אתמול (חמישי) לבהרב-מיארה, וטענה כי האחריות הפלילית חלה גם על חברי הכנסת שעמדו מחוץ לבסיסים ועודדו את האספסוף להיכנס פנימה ולמנוע את מעצר חיילי המילואים החשודים בהתעללות. מדובר בין היתר בחברי הכנסת אלמוג כהן, טלי גוטליב, לימור סון הר-מלך והשר יצחק וסרלאוף ש"תועדו כשהם מעודדים מתפרעים בכניסה לבסיסים".

התנועה לאיכות השלטון פנתה לבהרב-מיארה, וטענה כי האחריות הפלילית חלה גם על חברי הכנסת שעמדו מחוץ לבסיסים ועודדו את האספסוף להיכנס פנימה ולמנוע את מעצר חיילי המילואים החשודים בהתעללות

העבירות הרלוונטיות לעניין זה הן העבירה הקבועה בסעיף 115(א) לחוק העונשין – כניסה למקום צבאי בלא היתר; וכן עבירת תקיפת עובד ציבור, הקבועה בסעיף 382א לאותו חוק.

ח"כ אלמוג כהן בכניסה לבסיס שדה תימן, 29 ביולי 2024 (צילום: דודו גרינשפן/פלאש90)

מדובר במקביל גם בעבירה צבאית, שכן הפרה של פקודות מטכ"ל ושל חוק העונשין מהווה גם עבירה על פי חוק השיפוט הצבאי. פקודת מטכ"ל ייעודית מסדירה את נושא הכניסה למתקנים צבאיים, ומובן שהמתפרעים פרצו לשני בסיסי צה"ל תוך הפרת הפקודה.

בראיונות בתקשורת לאחר האירועים, טען ח"כ סוכות כי כניסתו לבסיס "שדה תימן" היוותה מימוש של תפקידו כחבר כנסת וחבר בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ולכן היא מוגנת על ידי חוק החסינות

בראיונות בתקשורת לאחר האירועים, טען ח"כ סוכות כי כניסתו לבסיס "שדה תימן" היוותה מימוש של תפקידו כחבר כנסת וחבר בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ולכן היא מוגנת על ידי חוק החסינות. לא מדובר רק בעצם החסינות המהותית והדיונית החלות לטענתו על מעשה העבירה, אלא שלדבריו כלל אין מדובר בעבירה, אלא בפעולה המותרת לחבר כנסת.

סעיף 9(א) לחוק קובע:

"שום הוראה האוסרת או המגבילה את הגישה לכל מקום במדינה, שאינו רשות היחיד, לא תחול על חבר הכנסת, אלא אם היה האיסור או ההגבלה מטעמים של ביטחון המדינה או של סוד צבאי".

הפרשנות של ח"כ סוכות להוראה זו בחוק החסינות אינה יכולה לעמוד, מאחר שעולה מגישתו כי מותר לו להיכנס לכל בסיס צה"לי. אולי גם ללשכות של אלופים, של הרמטכ"ל, לבור – הכול מותר. לכל חבר כנסת. מובן שפרשנות כזו מובילה לתוצאות אבסורדיות.

ח"כ צבי סוכות בהפגנה בכניסה למחנה שדה תימן, 29 ביולי 2024 (צילום: דודו גרינשפן/פלאש90)

ואכן, בג"ץ העניק בעבר פירוש אחר לסעיף חופש התנועה של חברי הכנסת, וקבע כי תכליתו היא למנוע הטלת מגבלות על חבר כנסת להגיע למקומות שאליהם הציבור רשאי להגיע, ובכך לשלול ממנו גישה לציבור בוחריו, או להגיע למקומות "שבהם נוכחותו אינה רצויה למישהו".

בוודאי שאין מדובר בהיתר להיכנס לבסיסים צבאיים, המוחרגים במפורש בחוק במסגרת המילים "טעמים של ביטחון המדינה".

הדברים הללו ידועים היטב ליועצת המשפטית לממשלה. עליה לחדול מהיסוסיה, ולפעול על מנת לאכוף את הוראות החוק, בנחישות יתרה – דווקא במקרה הנוכחי. זהו מקרה מבחן עבורה, עבור מערכת אכיפת החוק ועבור המדינה כולה.

הימנעות ממיצוי הדין נגד הפורצים לבסיסי צה"ל, יהא מעמדם אשר יהא, תהווה מסר מהדהד עבור כלל הציבור, בדבר התפוררות שלטון החוק במדינה, בשעת מבחן קריטית

הימנעות ממיצוי הדין – תחילה בפתיחת חקירה פלילית ובהמשך בהעמדה לדין פלילי – נגד הפורצים לבסיסי צה"ל, יהא מעמדם אשר יהא, תהווה מסר מהדהד עבור כלל הציבור, בדבר התפוררות שלטון החוק במדינה, בשעת מבחן קריטית.