פרשת ההתעמרות והגזענות לכאורה בבית החולים הדסה, שנחשפה בסדרת תחקירים בזמן ישראל, מגיעה לבית המשפט. קדוש מולא, עובד אספקה אשר הנהלת בית החולים מנסה לפטרו מזה ארבע שנים ללא הצלחה (ולבסוף פיטרה אותו בפברואר האחרון ללא שימוע) פנה לבית הדין לעבודה בדרישה לפצותו עקב "מסיכת הרדיפה, ההתעמרות והאפליה שספג כל השנים" וכן להשיבו לעבודה.
מולא הוא אחד משבעה עובדים ממוצא אתיופי אשר שטחו בפני זמן ישראל טענות שונות לאפליה מצד הדסה. בתביעתו הוא טוען כי ההתעמרות נגדו החלה כבר בפברואר 2019 כאשר החל "לסבול מהערות גזעניות מאנשים אשר עימם עבדה במחלקה […] ביטויים גזעניים באופן מובהק כמו 'כושי' ו'קוף'".
לטענתו לאחר שהתלונן על ההתנהגות המשפילה שספג נמסר לו על ידי מנהלת המחלקה שלו כי הוא יכול להגיש את התפטרותו. בהמשך, כך נטען, הוחתם שלא בידיעתו על מכתב התפטרות – התפטרות שבוטלה מאוחר יותר על פי דרישתו.
לטענתו לאחר שהתלונן על ההתנהגות המשפילה שספג נמסר לו על ידי מנהלת המחלקה שלו כי הוא יכול להגיש את התפטרותו. בהמשך, כך נטען, הוחתם שלא בידיעתו על מכתב התפטרות
מולא טוען שמאז החלה מסכת ארוכה ומתישה של התנכלות אליו במטרה לדחוף אותו החוצה. הוא זכה לשימוע ביולי 2019, במהלכו נטען באוזניו כי הטענות לגזענות מוצגות במעמד זה בפעם הראשונה וכי אם אכן יתגלה שקיימת גזענות "מי שינהג כך יחטוף מאיתנו […] אין בהדסה גזענות, מדובר על האם עובד טוב או לא", כפי שהגדיר זאת היועץ המשפטי של הארגון.
אולם מולא המציא לבית הדין מכתבים קודמים בהם דווקא כן טען כי הוא חווה גזענות, לרבות פנייה של היחידה למניעת גזענות במשרד המשפטים עם טענות לאפליה.
מולא טוען כי זעק את זעקתו "לכל גורם אפשרי נוכח מצוקותיו: פנה לוועד שסרב לסייע לו, פנה להנהלת המשיבה שהתעלמה, פנה למשרד המשפטים שלא הכריע בעניינו, פנה למשרד הכלכלה, פנה ליו"ר הדירקטוריון שהתעלם, פנה למשרד מבקר המדינה […] עובדים בהדסה התעמרו במבקש והפכו את כישוריו ומעמדו לצחוק ולקלס – הכול כדי לייאש אותו ולהביא לכך שיעזוב מרצונו".
טענות לגזענות מול שמועות ורכילות לא מבוססת
כך או כך, טענת הגזענות לא בוררה מעולם כהלכה – לא בשימוע ולא לאחריו – על אף שמכאן והלאה פנה מולא לכל הגורמים האחראים בהדסה, לרבות מנהל בית החולים פרופסור יורם וייס, ליו"ר הדירקטוריון דליה איציק ואחרים.
ההזמנה לשימוע כללה שורה ארוכה של האשמות, חלקן בנות שבע שנים – על אף שב־2015 וב־2016 הוא קיבל ציונים סבירים ומעלה בהערכות האישיות, הועלה בדרגה ואף זכה בקביעות
איציק מעולם לא השיבה לפנייתו, ואילו פרופסור וייס המתין למעלה מחצי שנה ואז ענה לו רק בעקבות פניית היחידה למניעת גזענות במשרד המשפטים – והסתפק בתשובה לקונית שהעידה כי לא נעשתה בדיקה משמעותית של טענותיו – והוא לא זומן לשיחה כדי לאפשר לו לשטוח את טענותיו.
בבית חולים הדסה טוענים זה מכבר כי מולא עובד "לא טוב" ומציגים לראיה שורה של היעדרויות חד־צדדיות מצידו, לרבות החתמות כרטיס לא תקינות. ההזמנה לשימוע כללה שורה ארוכה של האשמות, חלקן בנות שבע שנים – על אף שב־2015 וב־2016 הוא קיבל ציונים סבירים ומעלה בהערכות האישיות, הועלה בדרגה ואף זכה בקביעות.
בשיחות מסדרון ובשיחות פרטיות חוזרים על הטענות האישיות הקשות, המבוססות בחלקן על שמועות ורכילות, ואשר הוכחשו על ידו. בסופו של יום פנה מולא לבקשת עזרה גם ממבקר המדינה. תוך כדי הבירור פיטרה אותו הדסה בפברואר האחרון. לטענתו השימוע האחרון שנעשה לו היה למראית עין בלבד. מאז, כפי שפרסמנו, הוגשו שתי תלונות נוספות למבקר המדינה.
אחת מהן של אילן (שם בדוי), אח מוסמך יותר מ־30 שנה. לטענתו, "אני האח ממוצא האתיופי הראשון בבית החולים הדסה! בתחילת עבודתי היחס שקיבלתי לא היה אנושי ועובר את כל הגבולות הנורמליים. כאח מוסמך שלחו אותי לעבוד במחסן של המחלקה. גם לא הסכימו להדריך אותי לעבוד במקצוע שלי. רציתי לעזוב את המקצוע ופניתי להנהלה. ההנהלה העבירה אותי למחלקה אחרת.
"קיבלתי קללות והשפלות מצד המנהלת שלי. היא הייתה אומרת לי ולעובדים נוספים דברים כמו 'אתה מטומטם'; 'אני תופסת אתכם מהביצים'; 'אתם לא יכולים לעשות כלום'"
"במחלקה הזו לא הסכימו לתת לי משרה מלאה למרות הצורך בעובדים אחים ואחיות ואפשרו לי לעבוד עבודה חלקית. אני מבקש ליידע אותך כבוד מבקר המדינה בצער שבית החולים לוקה בגזענות!!! (ההדגשות במקור, א"ה) ברמה מחפירה".
התלונה השנייה של דגה (שם בדוי) כללה טענות דומות לאלה של מולא על השפלה ושיח לא מכבד: "קיבלתי קללות והשפלות מצד המנהלת שלי. היא הייתה אומרת לי ולעובדים נוספים דברים כמו 'אתה מטומטם'; 'אני תופסת אתכם מהביצים'; 'אתם לא יכולים לעשות כלום'".
לאחר שהתפטר מהדסה, דגה טוען שהוא נרדף על ידי המוסד גם במקומות עבודה אחרים. "היא [המנהלת מהדסה] קיבלה פנייה ממקום העבודה החדש ולכלכה עליי גם שם. היא ממש חיפשה דרך לפגוע בי, עשתה מאמצים כדי להרוס לי את השם. סיפרו לי שהיא אמרה שאני בן אדם לא רציני ולא אחראי ואיך אתה מעסיק אותו בכלל? מאז קיבלתי כמה פעמים רמז שאני אגיד תודה שקיבלו אותי".
לטענת מולא עילת הפיטורים האמיתית היא אפליה על רקע גזעני, תוך התעלמות מנכותו, מצבו הנפשי הקשה ותלונותיו. "האפליה שחווה המבקש וההתעמרות בו השפיעו כאמור על מצבו הבריאותי באופן ישיר ובשל כך אף נעדר תקופה ממושכת והחל ליטול כדורים נוגדי דכאון".
בסך הכול דורש מולא, מעבר להחזרתו לעבודה, פיצויים בסך של יותר מ־350 אלף שקלים, חלקם בשל פיטורים לא חוקיים וחלקם בשל התעמרות, רדיפה ואפליה על רקע גזעני
לטענתו בחודשים הקודמים לפיטוריו "(הדסה) המשיכה להתעמר (בו) כך שבעת חזרתו גילה שכל המערכות בהדסה חסומות בפניו, הוא לא יכול היה לפתוח את המחשב שלו, לפתוח דלתות, לרשום נוכחות, לאכול בחדר האוכל ולהיבדק ולעשות בדיקות רפואיות".
בסך הכול דורש מולא, מעבר להחזרתו לעבודה, פיצויים בסך של יותר מ־350 אלף שקלים, חלקם בשל פיטורים לא חוקיים וחלקם בשל התעמרות, רדיפה ואפליה על רקע גזעני. בעבר הדסה הציעה מספר פעמים למולא פיצויים של כמה עשרות אלפי שקלים במסגרת דיוני פשרה אך מולא סירב ודרש את השבתו לעבודה.
מבית חולים הדסה נמסר בתגובה לתחקיר הנוגע לתלונות על אפליה: "במרכז הרפואי הדסה עובדים בני כל המגזרים, הקהילות והלאומים והם זוכים לתמיכה ולליווי של גורמים מקצועיים באגף משאבי אנוש לכל אורך תהליכי העסקתם.
"כל הליך שכזה נסוב אך ורק על בסיס ענייני רלוונטי ומקצועי וללא קשר למוצא, או להשתייכות לקהילה זו או אחרת. נדגיש כי עובדים, לרבות המוזכר בכתבה, אשר מסתיימת העסקתם בארגון, זוכים להליך חוקי ושקוף ולהקפדה מדוקדקת של מיצוי זכויותיהם במהלכו, כאשר כל מקבלי ההחלטות מבססים את החלטותיהם אך ורק על רקע מקצועי, בבחינת ביצועים והתנהלות משמעתית.
"הדסה גאה בתמהיל העובדים שלה, המוכיח את עצמו מדיי יום ביומו בעשייה מצוינת וביחס שוויוני ומכבד לכל".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוכל הכבוד שהם התאגדו ופנו למבקר המדינה. כנראה לא הייתה להם ברירה!. מקווה שהמבקר לא יפנה להם את הלחי השנייה ויסייע בציבור החולה הרעה של הגזענות. אנחנו יודעים טוב מאוד איך כל הסיפורים האלה היו מתנהלים לו היה מדובר בעובדים ערבים . בכפפות משי.