אילן (שם בדוי), אח מוסמך עם היסטוריה של חובש צבאי, עובד בהדסה מאז סוף שנות ה־80. כ־35 שנים שהוא משרת את המוסד הרפואי בירושלים, ונדמה שכבר אין לו שאיפות גדולות. סיפורו נחשף בזמן ישראל לפני חצי שנה כחלק ממארג עדויות של עובדים יוצאי אתיופיה בבית החולים, עם טענות קשות על אפליה שיטתית ואף גילויי גזענות מצד גורמים בהנהלה.
לפני כשבועיים התקבל במשרד מבקר המדינה מכתב התלונה שלו, אשר נשלח כתמיכה בתלונה סביב סאגה מתמשכת של עובד ממוצא אתיופי אחר. וכך הוא כותב, בכתב ידו:
"לאחר שירותי הצבאי התחלתי לעבוד בהדסה במחשבה שהדסה מוסד ציוני מדרגה ראשונה שיוכל לקדם אותי בחיים. צברתי המון ניסיונות גם בתחום מקצועי, יחס מיטבי למטופלים בנדיבות ובהזדהות עם הסבל האנושי של כל מטופל ומטופל. במשך כל התקופה שאני מועסק לא קיבלתי יחס הוגן ולא קודמתי. כשהתמודדתי מראש (על תפקידים, א"ה) נתנו לאחרים לא לי.
"אני האח ממוצא האתיופי הראשון בבית החולים הדסה! בתחילת עבודתי היחס שקיבלתי לא היה אנושי ועובר את כל הגבולות הנורמליים באדם. כאחד מוסמך שבא לעבוד, שלחו אותי לעבוד במחסן של המחלקה. גם לא הסכימו להדריך אותי לעבוד במקצוע שלי. רציתי לעזוב את המקצוע ופניתי להנהלה בזמן זה. ההנהלה העבירה אותי למחלקה אחרת.
"במחלקה זו לא הסכימו לתת לי משרה מלאה למרות הצורך בעובדים אחים ואחיות ואפשרו לי לעבוד עבודה חלקית. אני מבקש ליידע אותך כבוד מבקר המדינה בצער שבית החולים לוקה בגזענות!!! ברמה מחפירה. אני 34 שנים עובד במוסד הזה. אודה לך על קביעת פגישה בינינו בה ארחיב בפניך על האפליה שאני עדיין עובר (ההדגשות במקור, א"ה)".
שימועים ופיטורים חוזרים ונשנים
שש עדויות עם טענות לגישה מפלה ואף לגזענות (לעיתים שיטתית) של בית החולים הדסה פורסמו בזמן ישראל בספטמבר האחרון. הקשה והמורכבת מכולן היא של קדוש מולא, עובד מחסן אשר בית החולים מנסה "להיפטר" ממנו ללא הצלחה כבר 4.5 שנים. שוב ושוב הוא מוזמן לשימועים, שוב ושוב מפוטר ואז מוחזר. נדמה שהדסה אובססיבית לזרוק אותו והוא אובססיבי לא לוותר.
מולא עובד בהדסה יותר מעשור. "הייתי אתיופי יחיד בין 50 עובדים במחלקה", סיפר לזמן ישראל. "עם הזמן הרגשתי שכל הזמן מסתכלים עליי. בוחנים אותי בשבע עיניים. בעבודה כזאת קורא שישנן טעויות. אצל אחרים טעויות יכולות להתקבל – אצלי זה אסון טבע. כל בוקר, 'קדוש, גש אליי, קדוש גש אליי'. על כל דבר קטן ושולי הוגשה נגדי תלונה".
הפיטורים בוטלו וקדוש הושב לעבודה. אולם, מאז, לטענתו, מתנכלים לו ללא הפסקה, ולמרות מספר פניות בנושא, הטענות על אפליה מעולם לא נבדקו בהדסה כמו שצריך
ביוני 2019 הוחתם מולא על מכתב התפטרות, אך ההתפטרות בוטלה לאחר שטען כי הוחתם שלא בתום לב לבקשת המנהלת שלו על דף ריק, שלאחר מכן הוספו בו פרטי ההתפטרות. חודש אחר כך הוא זומן לשימוע לקראת פיטורים.
מפרוטוקול השימוע ההוא עולה, על פניו, כי לפחות חלק מהטענות נגד קדוש היו לא מבוססות או מבוססות רק באופן חלקי. אחת החמורות שבהן, שנוגעת להתנהגות בלתי הולמת, לא החזיקה מים. חלק מהתלונות (כמו הדבקה לא נכונה של מדבקות) נראות כמו ניטור יתר.
כבר באותו שימוע התלונן מולא על אמירות גזעניות המופנות כלפיו במחלקה, ונציגי בית החולים ענו לו בתגובה כי לא ידעו על כך ו"חבל שלא הציף את הדברים קודם". הפיטורים בוטלו וקדוש הושב לעבודה. אולם, מאז, לטענתו, מתנכלים לו ללא הפסקה, ולמרות מספר פניות בנושא, הטענות על אפליה מעולם לא נבדקו בהדסה כמו שצריך.
בצר לו פנה מולא לפני כמה חודשים למבקר המדינה (בתפקידו כנציב תלונות הציבור) שיבחן האם הוא זכאי לצו הגנה הניתן לעובד בעקבות חשיפת שחיתות, פגיעה חמורה במנהל תקין או הפרה חמורה של חיקוק.
זמן קצר אחר כך נחתה על שולחנו של מבקר המדינה תלונתו של אילן, אשר ממחישה שגם אם מולא אינו עובד טוב לשיטתה של הדסה, טענותיו על אפליה הן לחלוטין לא עניין פרטי רק שלו
סיכום ביניים של בדיקת המבקר העלתה כי תנאי סעיף החוק בעניין זה לא התמלאו וכי הוא אינו זכאי לצו הגנה. כאן המקום להזכיר שלמבקר המדינה אין סמכות להכריע לגבי אמיתות או צדקת התלונות, אלא רק באשר לשאלה אם הוכחה הפרה של החוק המאפשרת מתן צו הגנה (זמני או קבוע) לעובד שחשף שחיתות או הפרת החוק.
לאחר שקיבל תשובה זו הגיב עורך דינו של מולא, עו"ד בועז אורמן, בפני מבקר המדינה והעלה שורה ארוכה של טענות גם לגבי אופן הבדיקה שביצע משרד המבקר, עם טענות נוספות לגבי התנהלות בית החולים. אחת הטענות היא שמבקר המדינה לא בדק תלונות נוספות על גזענות בהדסה, לרבות כאלה שהתפרסמו בכתבה שלנו.
ואכן, זמן קצר אחר כך נחתה על שולחנו של מבקר המדינה תלונתו של אילן, אשר ממחישה שגם אם מולא אינו עובד טוב לשיטתה של הדסה, טענותיו על אפליה הן לחלוטין לא עניין פרטי רק שלו. בהדסה לא הגיבו לשאלותינו בעניין אילן, וככל הידוע מעולם לא נשמעה טענה הנוגעת לתפקודו בעבודה (כאמור, הוא עובד הארגון כ־35 שנה).
בינתיים, לאחר שלא הופיע לשימוע האחרון בעניינו, בטענה למחלה, פוטר מולא ב־10 באפריל באופן חד צדדי, ומבלי שמבקר המדינה עודכן בנושא. ממשרד מבקר המדינה נמסר בתגובה: "תגובת בא כוחו של מר מולא התקבלה בנציבות, כמו גם תלונתו של העובד הנוסף, והן נבחנות בימים אלה".
מולא זועק כנגד חווית הגזענות שהוא חווה לשיטתו כבר זמן רב, וגם הצעות לפשרה כספית נדחו על ידו. הוא דורש להיות מוחזר לעבודה וכובל על ההתעלמות של הנהלת בית החולים מטענותיו ליחס מפלה ולא הוגן
בהדסה טוענים שמולא עובד "לא טוב" שמרבה להעדר ומאחר לעבודה. לטענתם את טענות הגזענות שלף רק אחרי שהחל ההליך נגדו. אבל מולא זועק כנגד חווית הגזענות שהוא חווה לשיטתו כבר זמן רב, וגם הצעות לפשרה כספית נדחו על ידו. הוא דורש להיות מוחזר לעבודה וכובל על התעלמות שיטתית של הנהלת בית החולים מטענותיו ליחס מפלה ולא הוגן.
כינויים כמו "כושי" ו"קוף" והערות על צבע העור
מולא, צריך לומר, מאוד עקבי בטענותיו. מכתב אחר מכתב הוא פונה לבכירים ולגופים חיצוניים ומבקש הגנה מפני גילויי התעמרות הכוללים לדעתו זלזול, מניעת קידום, פגיעה בשכר, ניטור דקדקני של פעולותיו ואפליה קשה. בהדסה טוענים בתוקף כי טענותיו "נבדקו", אולם היסטוריית המכתבים מראה שאם נבדקו – נבדקו, לטענתו, בלעדיו.
בשיחות סגורות נשמעות על ידי הדסה טענות חמורות ומגוונות נגד מולא, אולם אלה נאמרות תמיד אוף רקורד, וחלקן לא מגובה בכתובים או בתלונות רשמיות. חלק מהתלונות הללו לא הופיעו כלל בשיחות השימוע (לא בראשון וגם לא בזימון לשימוע השני).
כבר ב־2019 פנה מולא ליחידה לתיאום המאבק בגזענות במשרד המשפטים והגיש תלונה רשמית על אפליה קשה בגין גזענות. הוא התלונן על כינויים כמו "כושי" "קוף" והערות על צבע עורו שהופנו לעברו.
לפני חודש הוזמן שוב מולה לשימוע, אליו לא הגיע, לטענתו בגלל מחלה (מולה סובל מכמה בעיות נפשיות ופיזיות מתמשכות). הדסה החליטה על פיטוריו בהסתמך על שימוע קודם
לפני חודש הוזמן שוב מולה לשימוע, אליו לא הגיע, לטענתו בגלל מחלה (מולה סובל מכמה בעיות נפשיות ופיזיות מתמשכות). הדסה החליטה על פיטוריו בהסתמך על שימוע קודם, וקבעה כי "אין שחר" לטענותיו כי הוא מופלה על רקע גזעני. הדסה ביססה את ההחלטה לפטרו בשל תפקודו הלקוי, לטענתם, ועל היעדרויות ואיחורים רבים מהעבודה.
מאחורי הקלעים נמשכות ההאשמות הלא מבוססות נגד מולא לעשות קילומטרז', בין היתר ההאשמה שהוא מגיע לעבודה "שיכור" (האשמה שככל שבדקנו אינה מופיעה באף מסמך רשמי, גם לא בשימוע האחרון).
את קדוש מנסים לפטר בהדסה כבר ארבע שנים רצופות, באמצעות שרשרת של שימועים ו"פיטורים" מבוטלים, בינתיים ללא הצלחה. בהחלטתה האחרונה על פיטוריו קיוותה הדסה לשים סוף לסאגה, בתקווה לסתום את הגולל גם על העסקת העובד וגם על טענותיו.
אלא שגם הפעם נתקלו הפיטורים בקשיים, מכיוון שההסתדרות התייצבה לצדו של מולה, וטוענת כי הפיטורים נוגדים את חוקת העבודה של בית החולים, הדורשת נוכחות נציגות עובדים בעת השימוע והסכמת ההסתדרות לפני החלטה סופית.
"הנכם נדרשים לפעול בהתאם לחוקת העבודה ולקיים הליך תקין בו יידון עניינו של העובד עם נציג ההסתדרות", כתב להנהלת הדסה סגן יו"ר ההסתדרות אייל לוי.
"ההתנהלות של הדסה כלפי מר קדוש מולא החמירה ככל שעמד על טענותיו וגבתה ממנו מחיר כבד, בגוף ובנפש. התנהלותה זו של הדסה איננה חוקית ו/או מוסרית"
גם אגודת יהודי אתיופיה נכנסה לתמונה ושיגרה לאחרונה את מחאתה: "מר קדוש מולא עבד בשורות הדסה עין כרם מזה כ־12 שנים. בשנים האחרונות סבל מר קדוש מולא מהתעמרות קשה וחמורה ומגזענות על רקע מוצאו האתיופי.
"יצוין, כי ההתנהלות של הדסה כלפי מר קדוש מולא החמירה ככל שעמד על טענותיו וגבתה ממנו מחיר כבד, בגוף ובנפש. ברצוננו להדגיש כי התנהלותה זו של הדסה איננה חוקית ו/או מוסרית, עומדת בניגוד להחלטת מבקר המדינה שלא לפטרו טרם מועד הגישור, וכן בניגוד לשורה של חוקים", כתבה למבקר המדינה מנכ"לית האגודה רינה איילין גורניק.
מבית החולים הדסה נמסר בתגובה: "נסיבות ההליך המשמעתי שהובילו לפיטורים כפי שמתואר בכתבה נידונו כבר בערכאות שונות, ולגביהן קבעו רשויות החוק באופן חד משמעי כי לא מדובר בשיקולים על רקע אפליה או יחס גזעני אלא על רקע מקצועי בלבד לאור ביצועי/התנהגות העובד, וקבעו חד משמעית כי התלונות ביחס לעובד אינן מבוססות על גזענות או הנובעת משיקולים זרים.
"גם מבקר המדינה, אשר נדרש לנושא, לא מצא לנכון להטיל צווים למניעת ההליך המשמעתי. בניגוד לנכתב בפנייתך, הוא מעולם לא פוטר והוחזר לעבודה. יתרה מכך, כל תלונה מצד העובד באשר ליחס גזעני לא הושמעה על ידו עד לתחילת ההליך המשמעתי. החומרים בנוגע להתנהלות המשמעתית אף הוצגו בפני ההסתדרות.
"במרכז הרפואי עובדים בני כל המגזרים, הקהילות והלאומים, והם זוכים לתמיכה ולליווי של גורמים מקצועיים באגף משאבי אנוש לכל אורך תהליכי העסקתם"
"במרכז הרפואי עובדים בני כל המגזרים, הקהילות והלאומים, והם זוכים לתמיכה ולליווי של גורמים מקצועיים באגף משאבי אנוש לכל אורך תהליכי העסקתם. כל הליך שכזה נסוב אך ורק על בסיס ענייני רלוונטי ומקצועי וללא קשר למוצא, או להשתייכות לקהילה זו או אחרת.
"נדגיש, כי עובדים, לרבות המוזכר בכתבה, אשר מסתיימת העסקתם בארגון, זוכים להליך חוקי ושקוף ולהקפדה מדוקדקת של מיצוי זכויותיהם במהלכו, כאשר כל מקבלי ההחלטות מבססים החלטותיהם אך ורק על רקע מקצועי, בבחינת ביצועים והתנהלות משמעתית. הדסה גאה בתמהיל העובדים שלה, המוכיח את עצמו מדיי יום ביומו בעשייה מצוינת וביחס שוויוני ומכבד לכל".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו