מי שמגיע לסיורים ביישובי העוטף בימים אלה עדיין יוכל לראות את הבתים המהווים עדות אילמת למה שהתרחש שם ב־7 באוקטובר. רבים מהם עדיין מציגים את הכאוס ששרר בשבת ההיא, שעוד מעט מציינים לה שנה.
פה ושם רואים גם קרובי משפחה שמקימים פינות הנצחה ליקיריהם בבתים המפויחים וההרוסים למחצה. עם זאת, רואים ושומעים גם את שאון הדחפורים שעובדים במרץ על הריסה ובנייה מחדש.
במקרה של המתפרה בבארי כבר אין מה לראות. מה שבכל זאת נשאר הוא מודל של המבנה כפי שהוא היה בסיומו של אותו היום מ־360 מעלות, שמתפרסם כאן לראשונה באישור הקיבוץ.
מודל המתפרה בבארי שבוצע על ידי רשות העתיקות
"זה לא סרטון וידאו, זה מודל"
גם הבית של שי חרמש בכניסה לכפר עזה נמצא בתהליך של הריסה ובנייה מחדש. באותה שבת הוא ואשתו פונו ובנו נרצח כמה מאות מטרים משם, כשבאותו הזמן השתלטה על הבית חוליית חמאס ופגזי טנקים השמידו אותם. גם תיעוד של מה שנשאר מהבית הזה בסוף המתקפה אפשר לראות בתיעוד המצורף.
ליד רעים ניצבת מיגונית המוות שממנה ענר שפירא זרק החוצה את הרימונים עד שלבסוף נהרג בעצמו. היא כבר סוידה בלבן בטעות, למורת רוחם של קרובי הנרצחים. גם המיגונית הזו תועדה ושוחזרה מבפנים ומבחוץ במודל שאפשר לראות כאן וכן את גן תות בניר עוז.
רשות העתיקות החלה את התיעוד בצוות שסקר את השטח ומיפה את המבנים הפגועים. לאחר מכן הגיעו צוותי תיעוד חמושים ברחפנים, מצלמות קרקע, תלת ממד ולייזר
"זה לא סרטון וידאו, זה מודל שחיברנו לטקסטורה של התמונות ומה שאתה רואה זה מה שהיה קיים אחרי המתקפה", אומר עמי שחר, מנהל שימור מבנים ברשות העתיקות.
הרשות יצרו את המודלים האלה במלאכה שהחלה כשלושה שבועות אחרי המלחמה. זה התחיל בצוות שסקר את השטח ומיפה את המבנים הפגועים. לאחר מכן הגיעו צוותי תיעוד חמושים ברחפנים, מצלמות קרקע, תלת ממד ולייזר.
מודל הבית של שי חרמש בכפר עזה שבוצע על ידי רשות העתיקות
שחר: "הצוות השלישי היה זה שישב במטה הרשות ועיבד את החומרים, מרמת היישוב, לשכונה, לבית הפרטי ולרכב ולשביל – וככה מתקדמים לתוצרים שאתה רואה עכשיו. צילום 360 מעלות ופנים המבנים זו עבודה אחת, אחר כך פוטוגרמטריה (מיפוי מתצלומי אוויר) ומודל של היישוב כולו מבחוץ ומבפנים למבני הציבור והבתים הפרטיים ובסוף סנכרנו ביניהם עם שכבות מידע.
"הרבה גויסו בצו שמונה והתחלנו לעבוד מהר מחשש שיפנו ויזיזו דברים בשטח באופן שימנע מאיתנו להגיע לאותנטיות של המקום, וגם מכך שהטילים ימשיכו לייצר הרס. הצוותים היו צריכים לעבוד שם בתנאים מטורפים. באחד הימים באנו עם צוות צילום של כאן 11, העלינו רחפן עם חמש מצלמות לגובה 150 מטר בניר עוז. הגיע האמר של הצבא והתחילו לירות עד שחדלנו אותם.
"הרבה עובדים שלנו גויסו בצו שמונה והתחלנו לעבוד מהר מחשש שיפנו ויזיזו דברים בשטח באופן שימנע מאיתנו להגיע לאותנטיות של המקום, וגם מכך שהטילים ימשיכו לייצר הרס"
"הם לא פגעו ואמרנו שאנחנו מקווים שיפגעו יותר טוב בירי בעזה. היו גם פגעי מזג אוויר שלא אפשרו להטיס וזה אתגר בפני עצמו. ביום החמישים הייתה הפוגה ושמחנו שמחזירים חטופים אבל לא יכולנו לעבוד כי במסגרת ההסכם אסור היה להטיס רחפנים".
המיגונית ליד רעים בתיעוד של רשות העתיקות
החיים שלפני החורבן
צוותי הרשות עדיין פועלים בשטח וגם העיבוד בתהליך. עמי מציג בפניי מודל של מתחם הנובה, שבו "כל עץ, שביל, אבן וסלע מספרים סיפור של ניצולים שנחטפו או כאלה שנרצחו. בנחל גרר מתחת לכל נקיק הסתתרו אנשים ואת זה רוצים להנציח. אלה לא סרטוני וידאו, אלא מודלים שחוברו עם טקסטורה של התמונות.
"סרקנו את המתחם בכל הכלים הייחודיים שלנו כדי לעשות עבודה בקנה מידה כזה. בסוף משתמש הקצה יוכל לפתוח ולראות את הדבר הזה ולשוטט בו, למשל בנובה כפי שהייתה ב־13 באוקטובר".
"משפחת קדם רצו להראות את החיים היפים ולא רק הרס וחורבן וזה הוביל אותנו לייצר משהו שפותח פה: רואים מטבח, סלון, שטיח, טלוויזיה וחפצים שהיו בבית ומשחזרים אותם"
הרשות קיבלה עד כה אישור לפרסם רק חלק קטן מהחומרים שמוכנים ויועמדו לרשות משפחות הקורבנות, מנהלת תקומה וגורמים ממלכתיים אחרים. חלק מהמודלים של הבתים משלבים את הבית ההרוס עם חפצים שהיו בו קודם וסרטונים של בני הבית.
כך, למשל, הבית של תמר קדם סימן טוב שנרצחה עם בעלה ג'וני ושלושת ילדיהם בניר עוז. ראומה וגדי, ההורים של תמר, צפו במודל ולא נותרה אף עין יבשה: "הם רצו להראות את החיים היפים שהיו למשפחה ולא רק הרס וחורבן – וזה הוביל אותנו לייצר משהו שפותח פה – רואים את המטבח והסלון, שטיח, טלוויזיה וחפצים שהיו בבית ומשחזרים אותו אחד לאחד.
"זה מה שהמשפחה ביקשה וזה גם בשבילה וגם להנצחה וכשיהיה אישור נראה גם את זה. זה יהיה חלק ממאגר הזיכרון של מדינת ישראל ויישמר לדורות הבאים. על השואה למדנו מספרים ופה יש מודלים שאפשר לשוטט בהם", אומר שחר על המודל הייחודי שמהווה פיילוט שייתכן שיוצע למשפחות נוספות בהמשך.
"כשיהיה אישור נראה את כל החומרים. זה יהיה חלק ממאגר הזיכרון של מדינת ישראל ויישמר לדורות הבאים. על השואה למדנו מספרים ופה יש מודלים שאפשר לשוטט בהם"
מודל של גן תות בניר עוז שביצעה רשות העתיקות
לצד הנצחה, המודלים הועברו גם ללהב 433 לצורך חקירת אירועי העוטף ותיקי הראיות, לחיל האוויר לצורך תחקירים ולמנהלת תקומה לצורך תכנון מחדש: "זה מאפשר להם לראות גם בליסטיקה, מאיפה לאיפה נורו כדורים. פנה אלינו גם נציג מחיל האוויר.
"התחלנו בזיכרון והנצחה והבנו שהכלי הזה משרת לא מעט גופים. זה ישמש גם לתכנון כי אפשר להפוך את החומרים למעין תצלומי אוויר שבאמצעותם תקומה יוכלו לתכנן את השיקום ולייצר הדמיות".
"העברנו את המודלים לחוקרי להב 433, לחיל האוויר שהשתמש בהם לתחקירים ולמתכננים של תקומה. התחלנו בזיכרון והנצחה והבנו שהכלי הזה משרת לא מעט גופים"
בבוא היום התוצרים יונגשו לציבור וכפי שאפשר לראות במפה המתארת את סטטוס הפרויקט, עד כה נסרקו באופן הזה מעל 20 יישובים מכרם שלום ועד נתיב העשרה.
ממזרח ירושלים לקריית המוזיאונים
לצורך ההנצחה יוקצה אגף מיוחד בקומפלקס החדש של הרשות בקריה הלאומית לארכאולוגיה שבימים אלה מקיימת סיורי הרצה לקהל הרחב. המבנה המרשים בן תשע הקומות היורדות למטה מוקף בשכנים נכבדים כמו מוזיאון ישראל, קמפוס האוניברסיטה העברית, אצטדיון גבעת רם, הספרייה הלאומית, הכנסת ומשרדי הממשלה.
בכניסה לבניין אפשר לראות שולחן וכיסא שהובאו לכאן ("בהשאלה") ממוזיאון רוקפלר שבמזרח העיר, שם היה הבית הקודם של הרשות. נוסף על כך הועתקו משם עשרות אלפי ספרי ארכאולוגיה שזכו לבית חדש ומהודר ("הספרייה הארכאולוגית הגדולה במזרח התיכון").
מנכ"ל רשות העתיקות: "אני חושב שצריך להמשיך לשמר את מוזיאון רוקפלר. אם יאושר המימון לשיפוץ המקום, נפתח בשנה הבאה"
עתירה של ארגון "עמק שווה" נגד העברת הספרים נדחתה ולפחות לעת עתה שאר המוצגים הארכאולוגים נותרו במוזיאון הישן במזרח העיר, שלא ברור מי יפעיל אותו. "אני חושב שצריך להמשיך לשמר את מוזיאון רוקפלר", אומר אלי אסקוזידו, מנכ"ל רשות העתיקות.
"יש לנו תוכנית עסקית להפעיל אותו ולהפוך אותו למרכז ארכאולוגי תיירותי בשיתוף עם מוזיאון ישראל ומגדל דוד, ולשם כך המדינה צריכה להשקיע בשיפוץ המקום. נציג את התוכנית לאגף תקציבים בקרוב ואם יאושר המימון, המקום ייפתח בתחילת השנה הבאה", הוסיף.
מתחם בהרצה
בכניסה למתחם מוצגים כמה פסיפסים שהועתקו מחפירות ברמלה, בבית שאן ומקומות נוספים. מרחבת הכניסה אל החצר של הבניין יורדת רשת צל המדמה את זו שבה משתמשים הארכאולוגים בחפירות – והיא תנקז גם מי גשם בחורף. אפשר לראות שהבניין עדיין בהרצה והעיצוב עדיין לא תפור עד הסוף.
העובדים במעבדות חשופים במשך שעות רבות למבטי המבקרים שצופים בהם ממעל באופן שעלול להקשות עליהם להתרכז בעבודה ואחד החללים שבחוץ עדיין מחכה לטיפול הצללה אחיד כדי להנגיש אותו לתצוגה.
המעבדות כוללות ממצאי זכוכית, מתכת וקרמיקה ובאחת עומלת חוקרת שממיינת את הפריטים. אפשר רק לקוות שהתצוגה במקום לא תתמקד רק בהוכחות לקיום יהודי בארץ ותשרת את כלל המורשות
במבואת הכניסה מוצגים שני חרסים נדירים שנמשו מספינה טרופה מתקופת הברונזה המאוחרת (3,300 שנה אחורה) ועדיין מושרים באקווריום כדי להוציא מהם מלחים. המעבדות כוללות ממצאי זכוכית, מתכת וקרמיקה ובאחת עומלת חוקרת שממיינת את הפריטים. אפשר רק לקוות שהתצוגה במקום לא תתמקד רק בהוכחות לקיום יהודי בארץ ותשרת את כלל המורשות.
"משמרים, לא משחזרים"
"מתכת הוא החומר השני הכי נפוץ שנמצא. הראשון זה חרסים כמובן", אומר מנהל שימור המתכת איליה רזניצקי, שסביבו ארונות מבוקרי אקלים, שקיות אטימה, חומר סופח לחות.
הוא מכניס אותנו לעבודה הייחודית שלו: "מתכת לא משתמרת טוב, ההיפך, זה חומר רגיש לחומציות, לחות וטמפרטורה – ונשבר בקלות. תחשוב מה יקרה לרכב שתשאיר בחניה 15 שנה ועכשיו על פריטים שעמדו בין אלף ל־3,000 שנה. ההשתמרות קשורה לייצור, באיזה סגסוגת השתמשו, כמה הייתה ייחודית ובאיזה תנאים הפריט נמצא.
"מתכת לא משתמרת טוב. זה חומר רגיש לחומציות, לחות וטמפרטורה ונשבר בקלות. תחשוב מה יקרה לרכב שתשאיר בחניה 15 שנה – ועכשיו על פריטים שעמדו 3,000 שנה"
"התפקיד שלנו הוא לא לשחזר אלא לעכב את הבלייה ולגרום לחפץ להשתמר לתקופה ארוכה יותר ולהנגיש אותו. הבלייה תתעכב אם החפץ היה במערה או קבר וברגע שאני חושף אותו לחמצן הוא מקבל שוק ותוך ימים עלול להיהרס אז משתדלים להביא אותו מהחפירה למעבדה כמה שיותר מהר ויוצרים תנאים מתאימים, שהם פחות מ־30 מעלות ו־30% לחות או פחות מ־20 לברזל.
"משתמשים בתמיסות כדי לנסות להוריד קורוזיה וכדי לנטרל את ההשפעה שוטפים ומרתיחים כי אם אני אשאיר את הכימיה בחפץ ההשפעה שלה תימשך. יש פה הרבה סוגים של מתכות כמו ברזל, ברונזה, כסף, זהב, עופרת וניקל והסגסוגות שביניהם. יש תכשיטים ומטבעות שמהווים 80% מהעבודה של ארבעה אנשי צוות שצריכים לטפל ב־4,000 מטבעות בשנה".
מחפירות לתיעוד ואיתור נעדרים
הפעילות של רשות העתיקות באיתור נעדרים סוקרה בהרחבה בחודשים הראשונים למלחמה. לדברי מנכ"ל הרשות זה התחיל מפנייה של אלוף פיקוד העורף רפי מילוא:
"הוא אמר שחסרים להם אנשים באיתור וביקש שנסייע בסינון אפר מהבתים השרופים כדי למצוא שרידי אדם. עברנו בין בתים, מכוניות שרופות ועד היום עובדים בזה. האחרון שנעדר הוא שלמה מנצור, שלא ברור אם הוא בעזה או נעדר בשטח שלנו".
"פיקוד העורף ביקשו שנסנן אפר כדי למצוא שרידי אדם. עברנו בין בתים ומכוניות ועד היום עובדים בזה. האחרון שנעדר הוא שלמה מנצור, שלא ברור אם הוא בעזה או בשטח שלנו"
בחודש נובמבר הם התחילו גם בתיעוד הפוטוגרמטרי בגיבוי משרד המורשת ומתגאים גם בכך שרתמו את הצוותים החינוכיים של הרשות לפעילויות הפוגה במלונת המפונים ובשילובם בחפירות ובעבודות שימור.
בדומה למוסדות אחרים שנמצאים כאן בסביבה, אחרי הסיור (החלקי) בקרית הארכאולוגיה אפשר רק לקנא בעובדים כאן שזכו לסביבת עבודה סדורה והדורה בתכנון האדריכל משה ספדי, שנראית רחוקה כל כך מהמציאות הישראלית המבולגנת והמיוזעת.
המנהלים כאן מתעקשים להוכיח שהצליחו לרתום את המשאבים והפריסה הארצית כדי לצאת מהקופסה ולהתארגן מהר לפעילויות שמחוץ לליבת העשייה הארכאולוגית.
בארץ יש כ־40 אלף שטחים מוכרזים כחשודים בארכאולוגיה ואם בונים בהם נדרשת חוות דעת של הרשות שתשחרר את השטח אם אין בו חשד לממצאים – ואם כן, הוא יועבר לחפירת הצלה או לשינוי תב"ע.
בחודש שעבר אושרה בטרומית הצעת חוק של ח"כ עמית הלוי מהליכוד לאשר לרשות העתיקות לפעול גם בגדה המערבית במקום קמ"ט ארכאולוגיה במנהל האזרחי
אסקוזידו מכהן כמנכ"ל הרשות בשלוש וחצי השנים האחרונות, ולפני כן היה ראש המועצה האזורית נחל שורק במשך יותר משני עשורים. במשרד שלו אפשר לראות תמונה מפגישה שלו עם ראש הממשלה אריאל שרון לפני ההתנתקות ("לפני הגירוש"), וכן תמונה עם הקדשה עם הרב קנייבסקי לפני מותו.
שקיפות שגררה ביקורת
אסקוזידו הוא סמח"ט באוגדה 36 ונמצא במילואים כמעט מאז 7 באוקטובר. הוא מנסה להרחיק את עצמו מזיהוי פוליטי כלשהו. בעבר היה חבר מרכז ליכוד אך לדבריו לא היה פעיל במפלגה וביטל את חברותו בה עם מינויו לתפקיד הנוכחי בידי שר התרבות דאז חילי טרופר – ובהמשך הרשות עברה למשרד המורשת.
בחודש שעבר אושרה בטרומית הצעת חוק של ח"כ עמית הלוי מהליכוד לאשר לרשות העתיקות לפעול גם בגדה המערבית במקום קמ"ט ארכאולוגיה במנהל האזרחי המופקד על העיסוק הזה כיום.
![מנכ"ל רשות העתיקות אלי אסקוזידו. אוגוסט 2024 (צילום: עומר שרביט)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2024/08/20240811_103108-280x360.jpg "מנכ"ל רשות העתיקות אלי אסקוזידו. אוגוסט 2024 (צילום: עומר שרביט)")
אם יתממש, המהלך הזה יקעקע את המוניטין הבינלאומי של הארכאולוגיה הישראלית. אסקוזידו אומר שלא התייעצו איתו לגבי הצעת החוק ומסרב להתייחס לפרטיה ("לא מחווה את דעתי על משהו שאני לא מכיר אותו").
הוא נגיש ושקוף יחסית, גם באמצעות ערוץ טלגרם שבו הוא משתף תכנים שקשורים לפעילות הרשות.
השקיפות הזו גררה גם ביקורת למה שאפשר להגדיר כמעידות או כחוסר מודעות לרגישויות ולנראות של גוף שאמור להתמקד בארכאולוגיה בתוך הקו הירוק. יחד עם פגישות עם קמ"ט ארכאולוגיה וחפירה במדבר יהודה, בערוץ שלו אפשר לראות גם תמונה תמוהה של פרה אדומה מטקסס בשילה ("הקדומה") וסיור במוזיאון ישראל עם אנשי עמותת אלע"ד.
בפברואר הוא גם הציג את פעילות הרשות בישיבת סיעה של עוצמה יהודית ובתשובה לכך הוא אומר שהציג את הפעילות גם ליאיר גולן מהקצה השני של המפה הפוליטית. בפברואר הוא פרסם תמונה של סגנו במחסן עתיקות בעזה, ששייך לאקול ביבליק הצרפתי.
בפברואר הוא פרסם תמונה של סגנו במחסן עתיקות בעזה, ששייך לאקול ביבליק הצרפתי. בתקשורת הבינלאומית עלו חששות לגורל הממצאים וברשתות החברתיות בערבית נטען כי הממצאים הועברו לכנסת
בתקשורת הבינלאומית עלו חששות לגורל הממצאים וברשתות החברתיות בערבית הופיע מצג כוזב של הסיפור, כאילו הממצאים הועברו לכנסת. הנזק התדמיתי כבר נעשה אף שאסקוזידו מתעקש שלא הייתה להם כוונה לקחת את הפריטים ("אין לי מושג לגבי המחסן, לא נגענו בו גם אז, ראינו וצילמנו כמה תמונות, פנינו למשלחת הצרפתית שחפרה שם בהצעה לסיוע ולא חזרו אלינו").
"תיעוד לדורות הבאים"
מנכ"ל הרשות מודע לכך שמבקריו נעזרים בפוסטים שהוא עצמו מעלה לרשת ומעדיף להסיט את תשומת הלב לתרומת הארגון למאמצים הלאומיים מאז אוקטובר וליכולות שלו לרתום את העובדים אליהם: "גם באירוע של הנעדר האחרון ממג'דל שמס כמעט הגענו כדי להשתתף בחיפושים ובסוף נמצאו הרקמות.
"לפני שבועיים ביקשו מאיתנו לשלוח רפאים המתמחים בהדבקת קנקנים לבסיס מודיעין כדי לחבר ממצאים לא שלמים ולבנות בעזרתם תמונת מודיעין מדויקת.
"עם הזמן מנקים, מסדרים, הורסים ובונים ואני מקווה שהכול יהיה חדש ולא יהיה זכר למה שקרה באוקטובר אבל לנו יש תיעוד של הכול ברזולוציות טובות עבור הדורות הבאים"
"אני לא ארכאולוג אבל לנהל אני יודע. יש פה 700 עובדים ויש מנהל שאנשים מחויבים אליו. אנחנו ארגון ארכאולוגים אבל מהשבעה באוקטובר עסוקים גם בדברים אחרים.
"מאז נובמבר ועד עכשיו אנחנו עובדים על מיפוי הבתים שנפגעו בעוטף ובנובה כדי לשמר את התיעוד. עם הזמן מנקים, מסדרים, הורסים ובונים ואני מקווה שהכול יהיה חדש ולא יהיה זכר למה שקרה באוקטובר, אבל לנו יש תיעוד של הכול ברזולוציות טובות עבור הדורות הבאים".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו