המתקפה השנייה של איראן על ישראל ב־1 באוקטובר הייתה אגרסיבית בהרבה מכפי שדווח בתקשורת הישראלית. בעוד שבכלי התקשרות בארץ הופיע מידע מצומצם, בלי כותרות גדולות, התקשורת הבינלאומית ניתחה תצלומי לוויין והגיעה למסקנות קריטיות בנוגע להיקף הפגיעה וליכולות הבליסטיות של איראן.

היעדר הסיקור בישראל עשוי להיות קשור לימי החג, אך ישנה גם תחושת זהירות פנימית הנובעת מחוסר רצון לחשוף מידע נוסף בפני האויב. עם זאת, האויב האיראני חכם מספיק ולא זקוק לשיח הפנים־ישראלי כדי להבין את תוצאות המתקפה.

בניגוד למתקפת הטילים ב־13 באפריל 2024 – שכללה 36 טילי שיוט, 185 כטב"מים וכ־120 טילים בליסטיים, ונהדפה ברובה – המתקפה האחרונה כללה כ־200 טילים בליסטיים בלבד. כ־20 מהם יורטו או סוכלו במרחבים המזרחיים למדינת ישראל על ידי ארה"ב, בריטניה וירדן, בעוד שכ־180 טילים יורטו או פגעו בשטח ישראל.

המתקפה האחרונה כללה כ־200 טילים בליסטיים בלבד. כ־20 מהם יורטו או סוכלו במרחבים המזרחיים למדינת ישראל על ידי ארה"ב, בריטניה וירדן, בעוד שכ־180 טילים יורטו או פגעו בשטח ישראל

כלי תקשורת מובילים בעולם, כמו הוושינגטון פוסט והוול סטריט ג'ורנל, פרסמו במהלך החג כתבות המבוססות על צילומי לוויין וראיונות עם מומחים לירי בליסטי, שעסקו בפגיעות ביעדים צבאיים בישראל.

לפי הערכות בתקשורת הזרה, הטילים שבהם השתמשה איראן במתקפה האחרונה הם מדגם "פתאח-1" או "ח'ייבר שכן".

מבנה בהוד השרון שנפגע במתקפת הטילים של איראן על ישראל, 2 באוקטובר 2024 (צילום: AP Photo/Ariel Schalit)

הפתאח-1, שהוצג על ידי האיראנים ביוני 2023, נטען להיות בעל מהירות של פי חמישה ממהירות הקול (חמישה מאך) וטווח של עד 1,400 קילומטרים. לטענת האיראנים הטיל מסוגל לתמרן מחוץ ולתוך האטמוספירה, לעקוף מערכות הגנה, לפגוע בהן ולפנות את הדרך לטילים בליסטיים נוספים.

ה"ח'ייבר שכן", אף שהוא איטי יותר (שניים–שלושה מאך), נושא מערכת כנפיים לשיפור הדיוק ומגיע גם הוא לטווח של עד 1,400 קילומטר.

על פי דיווחים זרים, בסיס חיל האוויר נבטים שבדרום היה אחד היעדים המרכזיים במתקפה, כאשר 32 פגיעות זוהו במרחבי הבסיס, במבנים ובשטחים פתוחים

כאשר הטילים נורים בכמות גדולה ובמהירות גבוהה, מערכות הזיהוי והיירוט מתקשות להתמודד עם העומס. לכן אחת האסטרטגיות של איראן הייתה לשגר כמות גדולה של טילים בבת אחת לעבר יעד מסוים. על פי דיווחים זרים, בסיס חיל האוויר נבטים שבדרום היה אחד היעדים המרכזיים במתקפה, כאשר 32 פגיעות זוהו במרחבי הבסיס, במבנים ובשטחים פתוחים.

עם זאת, באותה מתקפה לא נגרם נזק לחיילים או למטוסי הקרב. הפרטים הללו נחשפו בצילומי לוויין, ולא הוכחשו על ידי צה"ל בדיווחים של התקשורת הזרה.

I updated our map to include the crater @gbrumfiel noticed. A few of the impact points are still being assessed — but the number is definitely "more than 30." pic.twitter.com/pn6382DRdv

— Dr. Jeffrey Lewis (@ArmsControlWonk) October 4, 2024

המומחים מציינים עוד שתי פגיעות במרחב הסמוך לבניין המוסד באזור צומת גלילות, וכן כשלוש פגיעות אפשריות במבנים בתוך בסיס תל נוף. הפגיעה במסעדה במתחם "סי אנד סאן" בצפון תל אביב עשויה להיות קשורה לניסיון לפגוע בבניין המוסד, בעוד שהפגיעה בבית הספר בגדרה עשויה להיות חלק מהניסיון לפגוע בבסיס תל נוף

ניתוח הפגיעות באזור המוסד ותל נוף מבוסס על קטעי וידאו שעלו ברשתות החברתיות. בחלק מהסרטונים ניתן לראות את גודל ועומק המכתש שנוצר כתוצאה מפגיעת הטיל הבליסטי, ובאחרים תועדו מרחוק ההדף ותמרות האש והעשן שעלו מהפגיעה בבסיס.

הפגיעה במסעדה במתחם "סי אנד סאן" בצפון ת"א עשויה להיות קשורה לניסיון לפגוע בבניין המוסד, בעוד שהפגיעה בבי"ס בגדרה עשויה להיות חלק מהניסיון לפגוע בבסיס תל נוף

האם החרשת הדיון פוגעת בישראל?

האם לציבור הישראלי אין זכות לדעת את המחיר האפשרי של המשך התקיפות ההדדיות בין ישראל לאיראן? בזמן שצה"ל מתכנן את תגובתו למתקפה האיראנית האחרונה, השיח הציבורי בישראל מתעלם מהמשמעות של תקיפה בליסטית שלישית בתוך חודשים בודדים.

בחצי השנה שחלפה מאז המתקפה הקודמת האיראנים הפיקו לקחים ושינו את האסטרטגיה – הם זנחו את התקיפות באמצעות כטב"מים, שהעניקו לישראל התראה של כשמונה שעות, ועברו לשימוש בטילים בליסטיים.

מטח טילים איראני פוגע באזור בסיס נבטים, 1 באוקטובר 2024 (צילום: שימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים, טלגרם)

האיראנים כיוונו את הטילים לבסיסי צה"ל, אך לא הצליחו להשבית את כוחותיו. עם זאת, קיים חשש שבפעם הבאה הם ינסו לפגוע במתקני אנרגיה, שחלקם ממוקמים בסמוך לריכוזי אוכלוסייה. "הפספוסים" שלהם עלולים להוביל לפגיעה מסיבית באזורים מיושבים וצפופים בישראל, מה שעלול לגרום לנזק עצום.

על אף החשש מפגיעה במטוס F-35, שלא התממשה אך הייתה אפשרית, פגיעה בריכוזי אוכלוסייה, בבניין או בשכונת מגורים תהיה קשה בהרבה עבור הציבור בישראל. ייתכן שאם ייערך דיון ציבורי על השלכות מתקפת הטילים, ההתלהבות הציבורית מהמשך המלחמה מול איראן תהיה מתונה בהרבה.

מערכות ההגנה של ישראל היו חדירות יותר במתקפה האחרונה. לפי דיווחים בתקשורת הזרה, מערכת ההגנה יירטה כ־80%–85% מהטילים, שיעור נמוך יותר מהיירוט באפריל

נוסף על כך, מערכות ההגנה של ישראל היו חדירות יותר במתקפה האחרונה. לפי דיווחים בתקשורת הזרה, מערכת ההגנה יירטה כ־80%–85% מהטילים, שיעור נמוך יותר מהיירוט באפריל, אז טען דובר צה"ל כי 99% מהשיגורים יורטו.

אחת הסיבות לכך עשויה להיות החלטה אסטרטגית של ישראל לא ליירט את כל 180 הטילים, אולי בשל מגבלות מלאי מיירטי חץ 2 וחץ 3. ייתכן שבצה"ל מעדיפים לשמור את המיירטים להתקפות עתידיות על ריכוזי אוכלוסייה.

בית ספר בגדרה שנפגע מטיל איראני, 1 באוקטובר 2024 (צילום: AP Photo/Tsafrir Abayov)

שיקול נוסף הוא כלכלת החימושים – העלות של תיקון מבנה פגוע או מסלול המראה נמוכה בהרבה מעלות שימוש במיירט של מערכת חץ.

הדיון הציבורי בישראל צריך להיות ער לשיקולים הללו: הכמות המוגבלת של המיירטים, הצורך בהגדלת תקציבים לרכישת מיירטים נוספים בשנים הקרובות, העלות היחסית של יירוט טילים לעומת תיקון בסיסים ויעדים אחרים, וכן השיפורים הטכנולוגיים הדרושים למערכות ההגנה האווירית.