JavaScript is required for our website accessibility to work properly. דן פרי: מפגש מוזר עם לאונרד ברנשטיין (או: צעדיי הראשונים כעיתונאי) | זמן ישראל

מפגש מוזר עם לאונרד ברנשטיין (או: צעדיי הראשונים כעיתונאי)

Cרנשטיין משמאל, אלפרד מימין, ודן פרי (צילום: באדיבות דן פרי)
באדיבות דן פרי
Cרנשטיין משמאל, אלפרד מימין, ודן פרי

לכל העיתונאים יש איזה סיפור שמסביר איך הם התדרדרו למצב שכזה. שלי קשור למוזיקאי הדגול לאונרד ברנשטיין, שנפטר ב-14 באוקטובר לפני 34 שנה, לאחר חיים ארוכים של הצלחות מדהימות כמלחין, מנצח, פסנתרן וסקנדליסט.

הכל החל באמפיתיאטרון הפתוח בפארק פיירמאונט בפילדלפיה, עיר בה גדלתי. הורי גררו אותי לשם בתקווה להצית בי אהבה למוזיקה קלאסית. מכיוון שהם היו מהגרים יהודים מרומניה, מטרה זו הייתה שלובה איכשהו בשאיפה הרחבה יותר שאהיה, אם לא רופא, אז לפחות אינג'ינר. הם לא ידעו מה מחכה.

הכל החל באמפיתיאטרון הפתוח בפארק פיירמאונט בפילדלפיה, בה גדלתי. הורי גררו אותי לשם בתקווה להצית בי אהבה למוזיקה קלאסית. כמהגרים יהודים מרומניה, זה היה שלוב בשאיפה רחבה יותר שאהיה רופא

זה היה באוגוסט 1979, ובאותם ימים גיליתי את מה שנקרא כיום רוק קלאסי. חלק כבר היה "ישן" – כמו שירי הביטלס – אבל זו הייתה תקופה שהייתי שם רדיו ושומע שיר חדש של פינק פלויד. מצטער שאני צפוי, אבל לנוער של היום אין מושג מה זה אומר, דבר כזה. חזרה לענייננו.

הסימפוניות לא באמת עניינו אותי באופן דומה. ברור שיש איכות שם, והבנתי זאת בגלל שיעורי פסנתר, אבל בסך הכל השתעממתי מהיעדר מילים או קצב וגם מהעובדה שבגדול מדובר היה בביצוע ולא ביצירה. אני בטוח שאבי חש דומה  ביושבו שם בקונצרט ההוא בחום עם החליפה, אבל אמא שלי הייתה מאושרת סוף-סוף והוא לא העז לקלקל.

כן אהבתי דבר אחד: המנצח היה סלב גדול, ולא רק לחנונים. לאונרד ברנשטיין הלחין את West Side Story, להיט גדול בעשור הקודם, והוא גם נודע בכל מיני מעשי שובבות, כמו למשל אירוע גיוס התרומות שלו ב-1970 למען הפנתרים השחורים. הוא גם היה סוג של גיי, וזה היה אז בהחלט על הקצה.

והיה מה לעשות עם זה, כי הייתי אז  פעיל באולפן הטלוויזיה במעגל סגור של בית הספר התיכון שלי במחוז מריון העליון שבפרברי פילדלפיה האינסופיים. כן, אולפן טלוויזיה – רק באמריקה. חברי אלפרד ואני הפקנו "תוכנית" ששודרה בבית הספר בשם "16 דקות" (לא היה תקציב ל-60, אתם מבינים), וכשישבתי שם וצפיתי בברנשטיין מזנק ומצביע עם השרביט שלו לכל עבר, החלטתי שהוא יהיה נושא אידיאלי לראיון – כדי להרחיב את ההיצע הרגיל של מורים ובריוני שכונה.

בתיכון, חברי אלפרד ואני הפקנו "תוכנית" ששודרה בביה"ס בשם "16 דקות" (לא היה תקציב ל-60), וכשצפיתי בברנשטיין מזנק ומצביע עם השרביט שלו לכל עבר, החלטתי שהוא יהיה נושא אידיאלי לראיון שם

אחרי ההופעה, בעידוד אמי, ניגשתי אל ברנשטיין על הבמה; זה היה אפשרי אז מבלי שיירו בך. הוא נראה זקן מאוד – ולמעשה היה בדיוק בגילי היום. מייד הוא הפנה אותי לעוזר שריחף בקרבת מקום. הבחור העצבני אמר משהו כמו "בוא מחר לחזרה".

אז למחרת אמא שלי, מרוצה מהצלחתה בחזית המוזיקה הקלאסית, הסיעה את אלפרד ואותי בחזרה למקום. ברנשטיין היה הפעם בג'ינס וחולצה לבנה לא מכופתרת, אבל עדיין הטיל אימה על התזמורת עם המקל הקטן שלו.

לאחר החזרה המשכנו באין מפריע לאזור חדר ההלבשה בחלק האחורי של הבמה, ונשאנו אתנו מצלמת טלוויזיה ענקית המחוברת למקליט בעל משקל לא פחות כביר. העוזר היה שם, עצבני אפילו יותר, מארגן כניסות ויציאות של קבוצות לקקנים לחדרו הקטן של האיש הגדול. מדי פעם שמענו צחוק רם, אך בעיקר מלמולים, וגם שקט מוזר. חיכינו חצי שעה טובה. האיש העצבני, אני חושב, ציפה שנוותר ונלך.

לבסוף נוקה החדר מכל המעריצים, ואנו נותרנו שם בעקשנותנו האינפנטילית, למורת רוחו הברורה של האיש העצבני. הוא אמר משהו על כך שברנשטיין עייף. אמרנו משהו על כך שזה ייקח רק כמה דקות מזמנו היקר. האיש הרים את זרועותיו ברוגז ותחב את ראשו בדלת. "מַר ברנשטיין, הבנים ממריון כאן".

רגע של שתיקה מורטת עצבים – ואז נהמה מהמאסטר: "תן להם להיכנס, תן להם להיכנס, בוודאי".

אחרי ההופעה, בעידוד אמי, ניגשתי לברנשטיין על הבמה; זה היה אפשרי אז מבלי שיירו בך. הוא נראה זקן מאוד – ולמעשה היה בדיוק בגילי היום. הוא הפנה אותי לעוזר העצבני בקרבת מקום, שאמר: "בוא מחר לחזרה"

גררנו את ציוד הטלוויזיה פנימה. היה ברור שאני אעשה את הריאיון, כי אני יצרתי את הנס הקטן הזה. אלפרד התעסק עם הכבלים והתאים את הפוקוס, ברנשטיין  הזמין אותי לשבת על הספה לצדו, ויצאנו לדרך.

בסרטון, ששוכן כעת ביוטיוב, תוכלו לשמוע את ההתרגשות בקולי כשניסיתי להסביר בנונשלנטיות  כי "אני מדבר עם מר לאונרד ברנשטיין הנערץ". הייתי נפעם אולי, אבל לא כל כך נפעם שלא תקפתי מייד בשאלה קשה נורא: "מההיבטים השונים של הקריירה שלך כמלחין, מנצח ופסנתרן, מה אתה מוצא שהכי מאתגר?".

ברנשטיין לא ירא. "כולם, אני חייב לומר", הוא אכן אמר. "ומה שהכי מאתגר זה לחלק את הזמן כדי שאוכל לעשות את כולם. אני מניח שמה שמעניק לאדם את התגמול המתמשך ביותר, התגמול הפנימי, הוא הלחנה".

הבנתי שיש לי עסק עם אמן לא רק במוזיקה. הוא סתר את עצמו, ובכל זאת השאיר אותי אסיר תודה על כך שסחטתי תשובה. יתרה מכך, זו הייתה בחירה שיכולתי לכבד – זכרו את ההערכה שלי ליצירה. כאילו קרא את מחשבותיי.

כשאספתי את עצמי, הבנתי שיש לי פתח לשאלה הקשה מכולן: "מהיצירות השונות שלך, מאיזו הפקת הכי הרבה סיפוק?".

"ובכן, קשה מאוד לומר. זה כמו לשאול אותי את מי מהילדים שלי אני הכי אוהב". קשה לומר? אי אפשר לומר? האם יש לו ילד הכי אהוב? זה שדה מוקשים. ניסיתי גישה אחרת.

"ביקרת בכל העולם. איך היית משווה את בני הנוער בארה"ב לאלה במדינות שונות, יבשות שונות, כמו אירופה, מבחינת הידע של מוזיקה קלאסית?".

"טוב, זה תלוי באילו מדינות אתה מדבר," הטעים. "ביפן, למשל, יש הכרות אדירה של מוזיקה קלאסית בקרב הנוער". הנה – ההזדמנות לכותרת! ודאי הוא יודה ששום "הכרות" כזו אינה "אדירה" בקרב הנוער בבית. "האם אתה מוצא שהנוער פחות מתלהב כאן בארצות הברית?".

אבל ברנשטיין פשוט התעלם מהשאלה – טכניקה שהכרתי היטב בהמשך אצל פוליטיקאים ישראלים – והמשיך בשלו. "הם חוסכים כל השנה כדי לקנות כרטיסים יקרים מאוד. כי זה עתה באתי מיפן. נפעמתי מכמות הבני 19 ו-20 שמשלמים 60 דולר לכרטיס".

ניסיתי לשאול את אותה שאלה, אבל אחרת: "ניצחת בעבר בפילדלפיה. איך אתה אוהב את הקהל כאן?"

האיש הגדול הביט בי כפי שמביטים באדם שמעדיף את סליירי על פני מוצרט.

"הו, הם נפלאים," הוא אמר. הוא השמיע את המילים האלה ביובש – ובכל זאת, ממנו, זה נשמע לירי בצורה כלשהי.

"בסדר," סיכמתי. לא היה יותר מדי מה עוד לומר.

גררנו את ציוד הטלוויזיה פנימה. היה ברור שאני אעשה את הריאיון, כי אני יצרתי את הנס הקטן הזה. אלפרד התעסק עם הכבלים והתאים את הפוקוס, ברנשטיין הזמין אותי לשבת על הספה לצדו – ויצאנו לדרך

ידעתי שזה לא הריאיון הגדול בהיסטוריה. אבל ידעתי גם שאם אהיה עדיין בסביבה בשנת 2024, עוד אספר את הסיפור מחדש. ואו אז התחלתי לחשוד שלא אהיה רופא וגם לא אינג'ינר. כי הרי מהו עיתונאי, אם לא אדם שמספר סיפור?

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות איי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://danperry.substack.com

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 1,021 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // שבת, 30 במאי 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
ארה"ב במו"מ עם איראן, האש נמשכת בלבנון

צה"ל: נערכים להתגברות הירי לצפון; אין שינוי בהנחיות

בצוהריים הופעלו לראשונה מאז הכרזת האש בלבנון אזעקות באזור צפת, ראש פינה ויישובים באזור. הלילה נפלה רקטה בקריית שמונה, ללא נפגעים ● יועצו של חמינאי: טראמפ בוגד בדיפלומטיה; הגסת׳: ארצות הברית מוכנה לחדש את התקיפות נגד איראן אם לא יושג הסכם

לכל העדכונים עוד 3 עדכונים

הפה של מאי גולן לא רק דוחה, הוא גם מסכן את ישראל

בשבוע שעבר, השרה לשוויון חברתי מאי גולן עלתה לנאום במליאת הכנסת והטיחה בחבר הכנסת גלעד קריב ממפלגת הדמוקרטים שהוא "מחתן כלבים בבתי הכנסת ההזויים שלך".

כידוע, גלעד קריב אינו מפקד פלגה ביחידת עוקץ הצה"לית ולא אחראי על צוותי כלבנים, אלא אחד ממנהיגי היהדות הרפורמית בישראל.

צח בורוביץ' הוא מנכ"ל חברת "הקבינט" קשרי ממשל ולובינג, ובעברו איש המועצה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 548 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

אנרגיות של מלחמה בעמק

חברי קיבוץ גבעת חיים מאוחד הצביעו נגד הקמת תחנת כוח גזית, אבל זו רק התחנה הראשונה במאבק שמסעיר את עמק חפר ● אתרי הטבע בצפון שוב נסגרו בגלל המלחמה, והישראלים מתנתקים מחבל ארץ שאין לו תחליף ● הגשר החדש מעל הירקון אלגנטי ומזמין אבל נטול צל ● וגם: רשתות ישנות ממטעי הבננות מגנות על חיילים בלבנון

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 1,682 מילים
אמיר בן-דוד

בינה מלאכותית, רגשות אמיתיים

בימים האחרונים עורר ראש הממשלה בנימין נתניהו סערה ציבורית לאחר ששיתף סרטון תחת הכותרת "ביביסט, לא חצי בן אדם". הסרטון מציג סצנה משפחתית הבנויה כפרודיה על "יציאה מהארון": בן צעיר מתיישב מול הוריו, והם מבטיחים לו שיאהבו אותו בכל מקרה. אלא שהגילוי הדרמטי אינו נטייה מינית אלא זהות פוליטית: "אני ימני. אני ביביסט".

מכאן מתגלגלת הסצנה לתגובה מבוהלת של המשפחה הליברלית כביכול, שמתקשה ליישב בין דמותו של הבן המשכיל, עובד ההייטק וקורא הספרים, לבין האפשרות שהוא תומך בנתניהו. הסרטון הפוליטי והבוטה טוען, שבישראל קיימים "ביביסטים בארון", אנשים שמסתירים את עמדתם מפני סביבה חברתית, מקצועית ותרבותית שמביטה בהם בבוז.

פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי. ראש המרכז לחקר המוח של אוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
מעניין כתרגיל וכחו ר למחשבה, אך לטעמי ראוי להוסיף לכל אחד מהכלים שתי משימות מקדימות: 1. "לצפות" בסרטון שבו מדובר ושאליו מתייחס הטור. 2. להגדיר מהו "ביביסט" (לפחות באחת מהתגובות שמתייחסת... המשך קריאה

מעניין כתרגיל וכחו ר למחשבה, אך לטעמי ראוי להוסיף לכל אחד מהכלים שתי משימות מקדימות:
1. "לצפות" בסרטון שבו מדובר ושאליו מתייחס הטור.
2. להגדיר מהו "ביביסט" (לפחות באחת מהתגובות שמתייחסת לכל "ימני" באשר הוא).

לפוסט המלא עוד 1,259 מילים ו-1 תגובות

צללים, גלימות ואקסטזה קתולית

בגלריה הלאומית בלונדון עלתה החודש תערוכה של אחד מגדול ציירי תור הזהב הספרדי ● בין קדושים מעונים שמתלבשים כמו דוגמני צמרת ועד ללימונים הכי משכנעים בתולדות האומנות, פרצ'סקו דה סורבראן מתגלה כגאון שצייר את האמונה – אך הלב שלו היה בכלל באופנה

לכתבה המלאה עוד 1,476 מילים

למקרה שפיספסת

סיפור לשבת דו-קרב

ב-1971 יצא למסכים סרט מינורי של במאי צעיר ולא מוכר, שזה היה סרטו העלילתי הראשון. שמו של הבמאי היה סטיבן שפילברג. ככל שהסרט, שצולם בשלושה עשר יום בלבד, נחשב מינורי, עדיין הוא צבר מוניטין ונעשה מוכר וידוע. 

עד כדי כך היה הסרט מוצלח, עד שמבקרי קולנוע היללו את הבמאי הצעיר שהפך סרט בתקציב זעום לאחד מסרטי האקשן המותחים של תקופתו. אני לא ממש זוכר אם מישהו מהמבקרים ניבא לבמאי הסרט הזה עתיד גדול.

"הזמן של הדי בן-עמר" הוא בלוג אישי בזמן ישראל, הכולל סיפורים ורשמים. הדי בן-עמר הוא סופר וחבר יד חנה, שפרסם ספרים כמו "בשם שמים" ו"הביוגרפיה החולנית של הדי בן-עמר", ומביא בכתביו סיפורים אמיתיים מהחיים המשלבים הומור וביקורת.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 1,133 מילים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

השבוע התברר סופית שאף אחת ממטרות המלחמה לא הושגה

שלושה חודשים למלחמת איראן השנייה, ואף אחת מהמטרות שהוצבו בתחילתה לא הושגה במלואה ● חזבאללה קורא להפלת הממשלה הלבנונית, הלחימה בדרום לבנון הולכת ומתגברת ● ארדואן מרסק את האופוזיציה ומעצב אותה מחדש ● והשבוע ב-1946: ירדן הופכת למדינה עצמאית ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזה"ת

לכתבה המלאה עוד 1,186 מילים

תגובות אחרונות

מלחמת האזרחים של גולי איראן

קונגרס חירות איראן (IFC) התכנס לאחרונה בלונדון במטרה ליצור חזית אחידה נגד ממשל האייתוללות, אך נתקל באלימות מצד תומכי השאה לשעבר שהולכים ומקצינים ● כעת, חברי הארגון מנסים לנווט בין פלגים מסוכסכים, להקים "ממשלה" חלופית, לשמור על מרחק בטוח מישראל ולזכות באמונו של העם האיראני בדרך להפלת המשטר

לכתבה המלאה עוד 2,328 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
בֶּן גְּבִיר 303

הגיע הזמן שפוליטיקאים יפסיקו להישאל אם הם מתחייבים לא להיכנס לממשלה עם המפלגות הערביות ויעומתו עם השאלה הקיומית החשובה באמת: האם הם מתחייבים לא להיכנס לממשלה עם איתמר בן גביר

לכתבה המלאה עוד 835 מילים

התסבוכת הפלילית של רומן גופמן

מסמך הראיות שהגישה היועמ"שית לבג"ץ מוכיח מעבר לכל ספק כי המועמד לראשות המוסד שיקר בפרשת הפעלתו של אורי אלמקייס - ומניח תשתית מספקת לחקירה פלילית על שיבוש מהלכי משפט ● הנזק שגופמן גרם חמור לא פחות - ואולי אף יותר - מהנזק שגרמה הפצ"רית לשעבר ● גורלו לא צריך להיות לא שונה מגורלה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 936 מילים ו-1 תגובות

נתניהו רוצה ניצחון מוחלט על רשימת הליכוד לכנסת

הפחד מנציגי המחוזות העלה אצל נתניהו רעיון ישן של הקמת ועדה מסדרת שתקבע את הרכב הרשימה לכנסת ● בפגישה בלשכתו הוא עשה "כיפה אדומה" לשרים הבכירים כשהביא ראשי ערים שדרשו להעניק לו שליטה כמעט מוחלטת באמצעות שריונים ● הבכירים שחוששים לאבד את כוחם מתנגדים בתוקף, אבל נראה שבסוף ראש הממשלה יכופף שוב את המפלגה ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 774 מילים
סקר זמן ישראל
הסקר השבועי
YT
של יוסי טאטיקה

רוב המצביעים - ואפילו בגוש הקואליציה - מתנגדים לישיבה עם המפלגות החרדיות

גם מצביעי הימין מאבדים סבלנות כלפי השותפות עם ש"ס ויהדות התורה, כאשר רוב בוחרי עוצמה יהודית והציונות הדתית מתנגדים לקואליציה איתן - כך עולה מסקר חדש שערך יוסי טאטיקה ● במקביל, מגמת ההתחזקות של איזנקוט נמשכת ומפלגת ישר מזנקת לשיא של 18 מנדטים ● ואילו איחוד אפשרי של המפלגות הערביות עלול לטרוף שוב את הקלפים

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 503 מילים ו-2 תגובות

עיניים עצומות לרווחה

ריאיון טענה מפוקפקת של תקיפה מינית באמצעות כלב אפשרה לישראלים לפטור בשאט נפש את תחקיר "הניו יורק טיימס" על אלימות מינית נגד אסירים פלסטינים ● עו"ד שרי בשי, מנכ"לית הוועד נגד עינויים - ומי שסיפקה לכתב העיתון חלק מהעדויות - עומדת מאחורי הטענות הקשות ומסבירה מה קרה לנו מאז השבעה באוקטובר ● "אין תרבות שמענה, יש כוח שמענה. וכשנותנים לאנשים כוח בלתי מרוסן, הם תמיד ינצלו אותו לרעה"

לכתבה המלאה עוד 4,124 מילים

גפני גילה את הפמיניזם כשצריך להציל את הפטור מגיוס

חוק המעונות הוא לא מאבק על נשים חרדיות אלא עוד פרק במלחמת ההתשה של המפלגות החרדיות נגד שירות ושוויון ● גפני עטף את פטור הגיוס באריזה פמיניסטית, יהדות התורה השתמשה בוועדת חקירה ממלכתית כקלף מיקוח, והליכוד שוב הוכיח שאין לו קו אדום כשמדובר בהישרדות הקואליציה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 688 מילים

מלכודת הדבש האיראנית

המשטר באיראן לא נפל ולא השתנה: הוא נותר כוחני ותאב נקם ● חילופי האש במפרץ בוחנים את גבולות הפסקת האש, אבל המטרה המיידית של טהרן היא כסף: לנצל את רצונו של טראמפ בשקט עד אחרי המונדיאל כדי לשחרר מיליארדים מוקפאים ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 693 מילים ו-1 תגובות
הקורא בקלפי
הקורא בקלפי
תקשורת, פוליטיקה ושקרים אחרים

שנ"צ במושב האחורי לא יפיל את נתניהו

תיעוד הקמפיין של גדי איזנקוט ב"עובדה" היה ההפך מסרט מלחמה: שיוט אגבי ונינוח ברכב ממפגש למפגש, והירדמות קצרה בתווך, במושב האחורי ● הכריזמה הדובית של איזנקוט מוסמסה לגמרי ● אולי זה מספיק כדי להפוך לראש ממשלה, אבל הרושם הוא שחסר כאן קרב: חזרה מיוזעת מיום ארוך של התחככות, צרידות חרוכה ממאמץ בלתי פוסק לשכנע אנשים, תחושה שמישהו נלחם על זה באמת ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 858 מילים
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.