אימת המלחמה עשויה להשפיע על העמדות, התחושות וההתנהגות של בני האדם. אנשים שחווים מלחמה עלולים לחוש פחד וטראומה ולאבד את הרגשת הביטחון שלהם. לעתים, ניסיון המלחמה גורם להם לזוז בדעותיהם הפוליטיות או לשנות את תפיסותיהם הערכיות. אך האם המלחמה משפיעה גם על מנהגיהם הדתיים של אנשים ואף על אמונתם באלוהים?

מספר מחקרים אקדמיים עונים על שאלה זו בחיוב ומצביעים על כך שאנשים מתחזקים באמונתם הדתית ומגבירים את השתתפותם בפולחן דתי בעקבות מלחמות.

האם המלחמה משפיעה על מנהגיהם הדתיים של אנשים ואף על אמונתם באלוהים? מכמה מחקרים אקדמיים עולה כי אנשים מתחזקים באמונתם הדתית ומגבירים את השתתפותם בפולחן דתי בעקבות מלחמות

על פי מחקרים אלה, האמונה הדתית מסייעת להתמודד עם תחושת חוסר הוודאות, המצוקה והאיום של המלחמה. טקסי הדת יכולים לעזור בהפגת המתח והחרדה ובמיתון האפקט של החוויה הטראומטית; המחויבות לאל והאמונה בחיים לאחר המוות מסייעות לאנשים להמשיך לפעול במצבים של איום קיומי, סבל וחוסר ודאות קיצוני. בסערת המלחמה, הדת מהווה עוגן של יציבות ומקור לחיזוק ולנחמה.

כך, למשל, מחקר בשלוש מדינות שעברו מלחמות אזרחים – סיירה לאון, אוגנדה וטג'קיסטן –  מצא כי אנשים שנחשפו לאימת המלחמה הראו – שנים אחר כך – נטייה חזקה יותר להתפלל במסגד או בכנסייה. על פי מחקר אחר, השירות בעיראק או באפגניסטן תחת נטל נפשי ופיזי כבד גרם לחיילים אמריקאים להתפלל יותר באופן פרטי ובציבור.

כיצד השפיעה המלחמה שהחלה ב-7 באוקטובר על מידת הדתיות של הישראלים? האם גם הישראלים, במלחמה קשה וממושכת, מוצאים מפלט ונחמה בדת? המכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן בחן סוגיה זו באמצעות סקרי דעת קהל. בסקרים אלה, שנערכו בקרב מדגמים מייצגים של האוכלוסייה בישראל באמצעות חברת iPanel, שאלנו: האם אמונתך באלוהים או בהשגחה עליונה כלשהי השתנתה מאז אירועי ה-7 באוקטובר ופרוץ המלחמה? האם זיקתך למסורת הדתית שלך (יהודית, מוסלמית, או נוצרית) השתנתה מאז החלה המלחמה? שאלנו שאלות אלה לראשונה בסקר שנערך באפריל 2024, חצי שנה מפרוץ המלחמה; שאלנו אותן שנית בסקר בספטמבר 2024, בהתקרב מלאת שנה למלחמה.

הממצאים מצביעים בצורה ברורה על עלייה ברמת הדתיות של הישראלים בהשפעת המלחמה. 20% ממשתתפי סקר אפריל העידו על התחזקות אמונתם באלוהים מאז החלה המלחמה, ו-19% מסרו כי זיקתם למסורת הדתית גברה. בספטמבר, 31% ממשתתפי הסקר חשו כי אמונתם באלוהים התחזקה, ו-28% דווחו כי זיקתם למסורת הדתית התעצמה. פירושם של הנתונים: המלחמה מקרבת את הישראלים אל הדת, וההתקרבות הזו גוברת עם התמשכות המלחמה.

הממצאים מצביעים בצורה ברורה על עלייה ברמת הדתיות של הישראלים בהשפעת המלחמה. פירושם של הנתונים: המלחמה מקרבת את הישראלים אל הדת, וההתקרבות הזו גוברת עם התמשכות המלחמה

הסתכלות מדוקדקת יותר בנתונים מעלה ממצאים מעניינים ביחס לשוני או דמיון בין קבוצות שונות באוכלוסייה.

ראשית, ההתחזקות הדתית ניכרת יותר בקרב מצביעי ימין מאשר בקרב מצביעי מרכז-שמאל. בספטמבר, 47% ממצביעי הימין העידו על התחזקות אמונתם באלוהים, לעומת 14% ממצביעי מרכז-שמאל. זה אינו מפתיע, לאור העובדה שמצביעי הימין נוטים מלכתחילה להיות קרובים יותר למסורת.

מפתיעה יותר היא העובדה שיהודים וערבים העידו על התחזקות אמונתם באלוהים בשיעור דומה. הן יהודים והן ערבים סובלים קשות במלחמה, ועבור חלקים נרחבים בשתי הקהילות האמונה מספקת קרש הצלה.

ממצא מעניין אחר הוא שההישענות על קרש ההצלה הזה משתנה עם הגיל, ובאופן מפתיע היא חזקה יותר בקרב הצעירים. 37% מבני 18-35 מדווחים על התגברות אמונתם באלוהים מאז פרוץ המלחמה, לעומת 18% בלבד בקרב בני 56 ומעלה. באופן דומה, צעירים דיווחו בשיעור גבוה יותר על התקרבותם למסורת הדתית. נראה כי ההתמודדות עם המלחמה, אשר משפיעה על הצעירים באופן חזק במיוחד, מחזקת את פנייתם לאמונה הדתית לצורך התמודדות עם המצב.

המגמה של הפיכת ישראל לדתית יותר מוכרת היטב – הרבה לפני המלחמה. מגמה זו נעוצה, בראש ובראשונה, בדמוגרפיה: שיעור פריון ילודה גבוה יותר בקרב דתיים בהשוואה לחילונים. אך התנועה לעבר הדת מוזנת גם על ידי גורמים חברתיים. כך למשל, מחקרים מגלים כי צעירים בישראל נוטים בשנים האחרונות להגדיר את עצמם כדתיים יותר – אולי כחלק מחיפוש אחר זהות ומשמעות.

מפתיעה העובדה שיהודים וערבים העידו על התחזקות אמונתם באלוהים בשיעור דומה. הן יהודים והן ערבים סובלים קשות במלחמה, ועבור חלקים נרחבים בשתי הקהילות האמונה מספקת קרש הצלה

ממצאינו מעלים כי המלחמה הנוכחית עלולה לשמש זרז אשר יאיץ את תנועתה של ישראל לעבר הדת. ישראלים, ובעיקר הצעירים שבהם, שואבים מן הדת את הביטחון שהם זקוקים לו בזמנים אלה של קושי וטלטלה – וזיקתם הגוברת אל הדת תימשך הרבה אחרי המלחמה. גם במובן הזה, מלחמת 7 באוקטובר משנה את פניה של ישראל.

פרופ׳ אסיף אפרת הוא עמית מחקר בכיר במכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן.