רוב החברה הישראלית מתעלמת מהעדויות והראיות לקיומם של פשעי מלחמה מצד צה"ל וחייליו בעזה, בניגוד לעיסוק הנרחב בנושא בזירה הבינלאומית. עם זאת, ישנם ישראלים – בהם חיילי מילואים וקרובי משפחה של חיילים – שמכירים במתרחש, מוטרדים ממנו ואף מוחים נגדו. באופן שעשוי להפתיע, חלק מהמוחים חיים בהתנחלויות אידיאולוגיות ביהודה ושומרון.
המתנחלים שמדברים בפומבי על פשעי מלחמה רחוקים מהזרם המרכזי בהתנחלויות. הם מתגוררים בגוש עציון ובמדבר יהודה – אזורים שבהם המתנחלים נחשבים "מתונים" או אפילו "שמאלנים" יחסית לשאר אזורי הגדה המערבית. הם פעילים בארגונים מקומיים הפועלים למען זכויות שכניהם הפלסטינים, ובמקביל תומכים במאבק לשחרור החטופים ולסיום המלחמה.
אחד מהם הוא פרופסור דן טרנר, רופא ותושב ההתנחלות כפר אדומים במדבר יהודה. טרנר מתנדב בארגון "רופאים לזכויות אדם", מטפל בשכניו הבדואים בהתנדבות, וממובילי ארגון "ידידי הג'האלין", שנאבק למען זכויות הבדואים.
"ישראל מבצעת בעזה הרג המוני, שבחלקו לא מבחין בין מחבלים לאזרחים, הרעבה מכוונת של אוכלוסייה שלמה והרס שיטתי של בתים לצורך הגליית אוכלוסייה"
"את המלחמה הזאת צריך להפסיק", אומר טרנר, "ישראל מבצעת בעזה הרג המוני, שבחלקו לא מבחין בין מחבלים לאזרחים, הרעבה מכוונת של אוכלוסייה שלמה והרס שיטתי של בתים לצורך הגליית אוכלוסייה.
"עצירים מעזה מוחזקים בישראל בתנאים לא אנושיים: עצירים חולים מטופלים כשהם אזוקים, חלקם קשורים למיטה בארבע גפיים; עצירים מגיעים לטיפול רפואי כשהם בתת־תזונה – אלה דברים שאסור לעשות.
"אנחנו צריכים להחליט אם אנחנו ארגון טרור או מדינה. זה שארגונים בצד השני עושים מעשי זוועה לא אומר שאנחנו צריכים לעשות אותם. אם ננהג כמוהם, זה אומר שהם ניצחו".
התנגדת לעצם קיום המלחמה מההתחלה? או שאתה שותף לעמדה שהמלחמה מוצדקת, אבל לא המעשים שנעשים בה?
"אחרי זוועות 7 באוקטובר, אני מבין בהחלט את ההצדקה למלחמה, אבל זה לא אומר שחכם לעשות אותה. המעשה החכם הוא לשאול את עצמנו לאן זה מוביל.
"הרבה מתנחלים פעילים במאבק לשחרור החטופים. אני מכיר אנשים מעטים שמסכימים איתי גם בנושא ההומניטרי. אבל רובם מדברים בשקט, מפחדים שדעתם תתגלה"
הילדים בעזה, שחיים יותר משנה תחת אש, ישנאו אותנו דורות קדימה. הדבר הנכון לעשות למען העתיד הוא להפסיק את מעגלי הנקמה ההדדיים ולבנות עתיד משותף
אתה מכיר מתנחלים שמסכימים איתך?
"הרבה מתנחלים פעילים במאבק לשחרור החטופים, חלקם גם בהפגנות. אני מכיר אנשים מעטים שמסכימים איתי גם בנושא ההומניטרי. אבל רובם מדברים בשקט, מפחדים שדעתם תתגלה".
רק מעט מאנשי הציבור והאינטלקטואלים בהתנחלויות מדברים בגלוי על פשעי מלחמה בעזה, גם במילים מתונות משל טרנר. המשורר והפעיל החברתי אליעז כהן, יליד ההתנחלות אלקנה בשומרון וחבר קיבוץ כפר עציון, אומנם לא מסכים עם המונח "פשעי מלחמה", אבל כן מביע דאגה לתושבים העזתים.
כהן, עובד סוציאלי במקצועו ועורך בכתב העת "משיב הרוח", פעיל בכמה ארגונים למען זכויות הפלסטינים בגדה המערבית, ביניהם "שורשים" – ארגון של מתנחלים ופלסטינים מאזור בית לחם שמקיימים מפגשים ופעיליויות הומניטריות משותפות, והארגון הישראלי־פלסטיני "ארץ לכולם", שמקדם חזון שלום של שתי מדינות ללא גבול ביניהן.
כהן מצהיר כי כל תושבי הארץ, "כולל הפלסטינים, חוץ מאנשי הזרוע הצבאית של חמאס, הם אחים שלנו ושותפים למולדת הזאת. היעד שלנו צריך להיות ליצור עתיד משותף לשני העמים שבו לא נצטרך לחיות על החרב".
"היה ברור שאם צה"ל יפעל בתוך האוכלוסייה זה ייגמר במספרים נוראיים של הרוגים חפים מפשע – ובלי הכרעת חמאס. כמה פעמים כבר נכנסנו לג'באליה? 10? 20? ומה השגנו?"
שלושת בניו של כהן שירתו מאות ימים במילואים במלחמה בעזה ובלבנון. בשבוע שעבר הוא התראיין להסכת "מעורר מחלוקת" של פעיל השמאל שבתי בנדט, אותו פתח באמירה: "השנה צמחו לי המון שערות לבנות מדאגה לילדיי ולעזתים".
אחרי טבח שבעה באוקטובר כהן תמך בהתלהבות במלחמה, אך קיווה כי האזרחים הפלסטינים יפונו באופן מסודר לנגב או לסיני ויוחזרו בסופה. כהן פנה לבכירים במערכת הפוליטית, הממשלה, צה"ל, ולדיפלומטים זרים, בניסיון לקדם מהלך כזה. לדעתו, העובדה שהאזרחים נשארו בעזה היא הסיבה להרג ההמוני.
לדבריו: "שני מיליון חפים מפשע מצטופפים בעזה, ורבבות מחבלים מסתתרים ביניהם ומתחתיהם. היה ברור שאם צה"ל יפעל בתוך האוכלוסייה זה ייגמר במספרים נוראיים של הרוגים חפים מפשע – ובלי הכרעת חמאס. כמה פעמים כבר נכנסנו לג'באליה? 10? 20? ומה השגנו?"
הרג האזרחים הוא רק בגלל הצפיפות? אין בעיה במדיניות? גם כשמורידים בניין על מאות האזרחים שחיים בו בגלל אדם לא חמוש אחד החשוד כתצפיתן?
"ההחלטה לא לפנות אזרחים היא מדיניות. זאת החלטה שסותרת את מה שלימד אברהם אבינו. אברהם התנגד להרג חפים מפשע בסדום, ושאל את אלוהים 'האף תספה צדיק עם רשע?' שכחנו את הלקח הזה".
"הקריאות לנקמה נוראיות – אבל זאת לא המדיניות. נתניהו והשרים לא מנהלים את הלחימה, המטכ"ל מנהל אותה, ולמטכ"ל אין אג'נדה כזאת"
מה לגבי מאות מקרים מתועדים של ירי באנשים לא חמושים מהקרקע, כולל נשים, ילדים ואף חטופים ישראלים, ביזה, התעללויות וחגיגות בתוך ההרס?
"אלה פשעים! אני מודע להם ושומע עליהם גם מעדויות אישיות מהשטח. זאת בושה! אבל זאת לא המדיניות, הפקודות, ורוח צה"ל. וביחס ל־14 חודשי לחימה עם מאות אלפי חיילים – זה לא הרוב. יש לנו בעיה קשה עם נוער הגבעות ולה פמיליה שהפכו לחלק מצה"ל. אבל הם שוליים".
ראש הממשלה קרא לחיילים לנקום, בהשראת רצח העם שלפי התנ"ך נעשה לעמלק, שרים בכירים קראו לטיהור אתני – אלה שוליים? זאת לא המדיניות?
"הקריאות לנקמה נוראיות – ומנוגדות לחלוטין למסורת היהודית. במסורת, רק ל'אל נקמות' מותר לנקום, לנו אסור. אבל זאת לא המדיניות. נתניהו והשרים לא מנהלים את הלחימה, המטכ"ל מנהל אותה, ולמטכ"ל אין אג'נדה כזאת. יש לי חברים קצינים בכירים, זה לא הראש ולא הפקודות שלהם".
איך מתייחסים שכניך, קרוביך וחבריך בהתנחלויות לעמדותיך בקשר לעזה?
"אני מלמד, נפגש ומדבר עם אינספור מתנחלים ודתיים־לאומיים, ואומר בוודאות שיש תמיכה בעסקת חטופים שתסיים את המלחמה. להערכתי יש לה רוב במגזר ובהתנחלויות. המון דתיים־לאומיים מגיעים לכיכר החטופים ולאירועים למענם. לא במוצ"ש בתל אביב, אבל בירושלים, גוש עציון, קריית גת".
אז נציגי הדתיים־לאומיים והמתנחלים בכנסת ובממשלה פועלים בניגוד לרצון המצביעים?
"הם לא הנציגים שלנו".
"רוב המתנחלים התחרטו מהר על ההצבעה (לסמוטריץ' ובן גביר), ברגע שהחלה ה'רפורמה' המשטרית, ובוודאי אחרי השנתיים הנוראיות, עם הבגידה בחטופים והבגידה במגזר עצמו בנושא הגיוס"
רשימת הציונות הדתית/עוצמה יהודית בראשות איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ' קיבלה את רוב הקולות ברוב ההתנחלויות האידיאולוגיות.
"רוב המתנחלים התחרטו מהר על ההצבעה, ברגע שהחלה ה'רפורמה' המשטרית, ובוודאי אחרי השנתיים הנוראיות, עם הבגידה בחטופים והבגידה במגזר עצמו בנושא הגיוס. סמוטריץ' לא עובר בסקרים את אחוז החסימה, ולדעתי רוב אלה שאומרים בסקרים שיצביעו לבן גביר הם חילונים ומסורתיים מהפריפריה.
"אבל כשמדברים עם אנשים על סבל האזרחים הפלסטינים בעזה, אין אוזן קשבת. זה לא רק בהתיישבות ובין הדתיים, אלא בכל החברה היהודית בישראל. אפשר בהחלט להבין למה, ועדיין זה מצער".
אותם מתנחלים שמכירים בקיומם של פשעי מלחמה בעזה מדברים גם על עלייה חדה בהתעמרויות ופגיעה בזכויות שכניהם הפלסטינים בגדה המערבית. בניגוד למצב בעזה, בגדה הם נאבקים במעשים הללו ומסייעים לקרבנות בעצמם.
כהן מזכיר כדוגמה אירוע שקרה השבוע: שלוש פלסטיניות מהכפר בית סאחור נסעו לעבודתן בניקיון בירושלים, והמתינו לתחבורה ציבורית ליד ההתנחלות אלעזר. עוברי אורח מאלעזר התרשמו שלבושן מודרני והסיקו מכך שהן "מתחזות למתיישבות ומנסות לתפוש טרמפים", כביכול כדי לבצע פיגוע.
"אני בעד שיהודים וערבים יגורו בכל מקום, ואפשר וצריך להתיישב ביו"ש בלי לפגוע בתושבים הערבים. אבל זה לא מה שנעשה, במציאות נעשים המון פשעים נגד הפלסטינים"
רבש"ץ ההתנחלות הזעיק את צה"ל והמשטרה; הצבא הגיע, עצר אותן לחקירה במקום ושחרר אותן כשהתברר שאין סיבה לחשוד בהן. אחת הנשים טוענת כי התשאול נמשך שעתיים, וכי לא הגיעה לעבודתה. במשטרה אומרים בתגובה כי המעצר שביצעו החיילים היה קצרצר וכי השוטרים לא הספיקו להגיע למקום.
מדובר צה"ל לא נמסרה תגובה עד למועד פרסום הכתבה. את תגובת היישוב אלעזר לא ניתן היה להשיג.
לדברי כהן: "בקבוצות ווטסאפ בגוש עציון רצות הודעות נוראיות על 'מתחזות שנתפסו'". כהן כתב בקבוצות: "מפגרים!! גם אם נניח שהתלבשו 'כמו יהודיות', הן בטוח לא התכוונו לבצע שום פיגוע, אלא להתמודד עם הקושי להסתובב במרחב שלנו. כמו במקרה של רצח הגֵּר הפלסטיני המסכן ההוא, מרוב פחד, צרות מוחין וגזענות שכחנו מה היא אנושיות בסיסית. שימו לב מה אתם משתפים!"
חיה טל, מדריכת טיולים ומתרגמת מאלון שבות שבגוש עציון, מעורבת בפעילות למען זכויות שכניה הפלסטינים. בין השאר, היא עובדת ב"ידידי הג'האלין" ופעילה ב"שורשים".
לדבריה: "אני בעד שיהודים וערבים יגורו בכל מקום, ואפשר וצריך להתיישב ביו"ש בלי לפגוע בתושבים הערבים. אבל זה לא מה שנעשה, במציאות נעשים המון פשעים נגד הפלסטינים, ובמלחמה זה החמיר. בשומרון בכלל, אבל גם כאן בגוש עציון".
"גם בלי להית מומחית בנושא אני יודעת שחלק מהדברים לא מועילים לביטחון ואפשר היה להילחם בלעדיהם, בצורה מוסרית. אני רוצה להאמין שזאת לא מדיניות צה"ל"
טל מספרת על אירוע שהתרחש בזמן המלחמה באלון שבות: חקלאים פלסטינים מכפרים שכנים, שמחזיקים באדמות חקלאיות פרטיות בשטח שבו הוקמה ההתנחלות, הגיעו לעבד את אדמותיהם. באותו זמן מתנחלים צעירים הגיעו לאדמת הפלסטינים, התעמתו איתם ולדבריה גם היכו אותם: "הפורעים הם אנשים מהיישוב שכולם מכירים".
טל שוחחה על המקרה עם רב היישוב, זאב וייטמן. לדבריה: "הוא הגיב בחומרה ואמר שאסור לעשות דברים כאלה, אבל אחר כך דיבר עם המתפרעים, חזר אליי ואמר ש'הם עושים עבודת קודש', שהערבים בכלל התקיפו אותם, ושאסור לערבים להיכנס לאדמות הפרטיות של עצמם, ובעצם אימץ את הצד שלהם".
הרב וייטמן אומר בתגובה: "דבריה לא מדויקים. דיברתי איתם כי לא הבנתי כיצד אנשים רחוקים מאלימות שמיודדים עם הערבים דוחפים ומגרשים חקלאים. אחרי ששמעתי אותם התברר שהערבים נכנסו לאזור שאסור היה להם להיכנס בתקופת המלחמה.
"לאחר מכן נתתי שיעור בו הסברתי שאסור ליהודים לקטוף מהעצים הללו, ואף הצעתי שיהודים שרוצים לעזור לערבים יקטפו עבורם". מבדיקה שערכנו עולה כי בניגוד לדברי הרב, החקלאים עוברים בידוק ומותר להם להיכנס לאדמתם.
טל פנתה למזכירות אלון שבות, ולדבריה בזכות ההתערבות רבש"ץ ההתנחלות אסר על התנכלויות כאלה; ככל הידוע, הן לא התרחשו שוב, אבל טל אומרת: "יש בלי סוף מקרים כאלה וחמורים מהם, והיכולת שלנו להשפיע אפסית".
בהתייחס לעזה, אומרת טל: "נעשים שם פשעי מלחמה רבים וחמורים – מספר מזעזע של הרוגים אזרחיים, הרס מוחלט של שכונות שלא יאפשר להם לחיות שם, כדי לדחוק אותם לפינה. גם בלי להית מומחית בנושא אני יודעת שחלק מהדברים לא מועילים לביטחון ואפשר היה להילחם בלעדיהם, בצורה מוסרית. אני רוצה להאמין שזאת לא מדיניות צה"ל. אבל, לבושתי, אני כמעט לא מדברת על הנושא".
מתנחלים תוקפים פלסטינים
אבו־עוואד: "המלחמה הייתה מוצדקת, אבל הפכה לנקמה"
ארגון "שורשים" ממשיך כיום בפעילות הומניטרית למען תושבי אזור גוש עציון, שבה עסק לפני המלחמה. פעילי הארגון אוספים ומחלקים מזון לתושבים הפלסטינים, מבצעים מפגשים בין יהודים לפלסטינים, פעילויות חינוכיות וימי כיף משותפים, ופועלים מול כוחות הביטחון למנוע התעמרויות בפלסטינים.
לאלה נוספו במלחמה פעילויות למען יהודים באזור. פעילים אספו וחילקו מזון וציוד למען עקורים מעוטף עזה שפנו לגוש עציון; סייעו במשק הבית ותמכו במשפחות חיילים במילואים ארוכים; הגיעו לביקורי הזדהות ותמיכה עם משפחות חטופים, ניצולי טבח שבעה באוקטובר וחיילים פצועים.
לפחות חלק מפעילי "שורשים" היהודים והפלסטינים, אם לא כולם, מצדיקים את עצם קיום המלחמה, אך מגנים את פשעי המלחמה שנעשו במהלכה
מייד לאחר הטבח פרסם הארגון גינוי חריף למעשי חמאס, אך לגבי המלחמה עצמה טרם נמסרה התייחסות פומבית. עם זאת, לפחות חלק מפעילי "שורשים" היהודים והפלסטינים, אם לא כולם, מצדיקים את עצם קיום המלחמה, אך מגנים את פשעי המלחמה שנעשו במהלכה. הם קוראים זה זמן לחתום בהקדם על עסקה לסיום המלחמה ולשחרור החטופים. מדובר במסר קשה לעיכול הן בחברה הפלסטינית והן בחברה היהודית־ישראלית, ובפרט בקרב ההתנחלויות.
בשבוע שעבר ערכו חברי "שורשים" מפגש שבו דנו במלחמה. הפעילים מסרבים לחשוף לייחוס את תוכן הדיונים, אך אחד מהם תיאר את השיחות כ"מלאות אהבה, אך קשות". משתתף נוסף ציין כי הוכנה חוות דעת משותפת על המלחמה, אך עד כה בחרו שלא לפרסמה.
את "שורשים" ייסד איש החינוך הפלסטיני חאלד אבו־עוואד, בעברו מנהל שותף לפורום המשפחות השכולות הישראלי־פלסטיני, יחד עם אקטיביסטים יהודים, ביניהם כהן והרבנית הדסה פרומן, אשת הרב מנחם פרומן. אבו־עוואד מנהל את הארגון יחד עם שאול יודלמן מההתנחלות תקוע. יודלמן סירב להתראיין לכתבה והתנגד לפרסום שלה בטענה כי הזמן אינו מתאים לכך.
לדברי אבו־עוואד: "מה שחמאס עשה בשבעה באוקטובר היה פשע חמור, זוועה שלא מייצגת אותנו, הפלסטינים, וסותרת את האסלאם, המתנגד לכל פגיעה בחפים מפשע. לכן המלחמה שישראל עושה, הייתה בהתחלה לגיטימיות בעיניי. זכותה של ישראל להגן על עצמה ובשלב הראשוני זאת הייתה הגנה".
"לרדוף אחרי טרוריסטים של חמאס זאת הגנה על קיום ישראל והיא לגיטימית. אבל אחר כך, בשלב מאוחר יותר, האג'נדה של המלחמה הפכה לנקמה, גירוש עם, הרג ופגיעה בנשים, ילדים וחפים מפשע"
אתה מדבר על הלחימה במחבלים בתוך שטחי ישראל בזמן הטבח ובימים אחריו, או גם על השלבים הראשונים של הלחימה בעזה?
"גם וגם. לרדוף אחרי טרוריסטים של חמאס זאת הגנה על קיום ישראל והיא לגיטימית. אבל אחר כך, בשלב מאוחר יותר, האג'נדה של המלחמה הפכה לנקמה, גירוש עם, הרג ופגיעה בנשים, ילדים וחפים מפשע. אנחנו מתנגדים לכך ודורשים לסיים את המלחמה ולשחרר את החטופים".
מי זה "אנחנו"? "שורשים"?
"הרוב ב"שורשים" מסכימים עם הדברים שאמרתי ודורשים לסיים את המלחמה".
איך מתייחסים בחברה הפלסטינית לגינוי שלך למעשי חמאס ולתמיכה שלך בשלב הראשוני של המלחמה?
"יש בחברה שלנו מחלוקות, אבל זאת לא חברה חופשית שבה אנשים יכולים לומר מה שהם חושבים. יש פחד גדול מחמאס שיש לו כוח גם בגדה".
אתה לא מפחד?
"אני איש דתי ומצווה לומר מה שאני מאמין בו. אני לא מקבל שום עמדה שדוגלת באלימות והרג. צריך לדחות ולהחרים כל מי שקורא ומסית לאלימות, גם, במיוחד, אם הוא שייח או רב".
"דווקא אחרי 7 באוקטובר האמנתי שישראל תשנה כיוון"
במהלך המלחמה נוצר קשר בין מתנחלים מגוש עציון לחברי הקיבוצים בעוטף עזה, בעיקר עם חברי קיבוץ ניר עוז שפונו לקריית גת. מתנחלים מהגוש מגיעים במוצאי שבת לעצרות בקריית גת למען שחרור החטופים ואף נאמו בהן.
בין המתנחלים השותפים בפעילות הזאת נמנים שוחרי זכויות האדם של גוש עציון, בהם פעילי "שורשים" ו"ידידי הג'האלין". לחלקם יש ביקורת נוקבת על פשעי המלחמה, אך ביקורת כזו נדירה ואינה נשמעת באירועים הללו
בין הפעילים משתי הקהילות נוצרו חברויות אישיות. הם מקיימים מפגשים ומכינים מנשר משותף שיקרא לשחרור החטופים, אחדות לאומית, יישום ערכים ציוניים ודמוקרטיים, שינויים חוקתיים שיותנו בהסכמה רחבה וחיפוש פתרון לסכסוך היהודי–פלסטיני.
בין המתנחלים השותפים בפעילות הזאת נמנים שוחרי זכויות האדם של גוש עציון, בהם פעילי "שורשים" ו"ידידי הג'האלין". לחלקם יש ביקורת נוקבת על פשעי המלחמה, אך ביקורת כזו נדירה ואינה נשמעת באירועים הללו. היא נחשבת לתופעה שולית, גם בקיבוצים, ובוודאי בהתנחלויות.
אחד ממובילי הפעילות המשותפת הוא יוחנן בן יעקב, ממייסדי כפר עציון, בעבר מנהל בכיר במערכת החינוך ופעיל פוליטי בחברה הדתית־לאומית. לדבריו: "יש לנו בגוש הרבה מהמשותף עם אנשי הנגב המערבי ואנחנו מסכימים על הרבה דברים.
"הדבר הכי חשוב, שאנחנו מנסים להוביל יחד איתם, הוא שהמדינה צריכה לפדות את החטופים בהסדר שראש הממשלה ונשיא ארה"ב כבר הסכימו עליו מזמן, גם במחיר שחרור אסירים וסיום המלחמה".
"לאנשים כאן לא פשוט להצטרף למחאות. כמו שהיה קשה לאנשים להשתתף במחאות נגד הרפורמה המשפטית, למרות שהתנגדו לה, קשה גם להשתתף במאבקים הנוכחיים"
סיום המלחמה הוא "מחיר" בעיניך? אלמלא החטופים, היית מעדיף שתימשך?
"הפסקת המלחמה תשאיר מעבר לגדר ארגון של מפלצות אדם רצחניות. זה מחיר כבד אבל שווה לשלם אותו כי החזרת החטופים היא מצווה והעובדה שהם עדיין בעזה קורעת את החברה הישראלית לגזרים".
מה עמדתך ביחס לפשעי מלחמה שצה"ל או חלק מחייליו מבצעים בעזה?
"לא ידוע לי על דבר כזה".
לדברי מאיר מירון יהושע, גימלאי מכפר עציון שמשתתף גם בפעילות עם חברי הקיבוצים וגם בפעילות למען זכויות הפלסטינים: "אנשים רבים בהתיישבות חושבים שצריך לשחרר את החטופים, וברור שזה כרוך בסיום המלחמה. יש לא מעט אנשים עם ביקורת על המדיניות, גם מזווית של זכויות אדם.
"אבל לאנשים כאן לא פשוט להצטרף למחאות. כמו שהיה קשה לאנשים להשתתף במחאות נגד הרפורמה המשפטית, למרות שהתנגדו לה, קשה גם להשתתף במאבקים הנוכחיים שמערבבים מחאה כללית נגד הממשלה ונגד המלחמה כולה.
"גם לי יותר קשה לדבר על מה שקורה בעזה ופחות קשה לדבר על מה שקורה כאן ביו"ש. והמצב כאן נעשה חמור. יש אבטלה רחבה ביותר של הפלסטינים, יש חקלאים פלסטינים שמפסידים יבולים כי אנשי ביטחון מונעים מהם להגיע לאדמותיהם, או שלוקח להם שעות להגיע אליהם בגלל סגירת היציאות מהכפרים.
"אנחנו הולכים ונעשים דומים למקומות כמו יצהר, אבל קבוצת הפעילים שלנו מנסה לפעול מול הצבא והציבור כאן. אנחנו עובדים בשקט"
"יש מתנחלים במאחזים שהרימו ראש ומתקיפים, כולל אפילו בגוש עציון, למרות שיש כאן מסורת שמתנגדת לכך. לאחרונה, למשל, הייתה התנגשות של מתיישבים עם אנשי הכפר ואדי רחאל, ופלסטיני־ישראלי נהרג בידי איש ביטחון. נערי גבעות מגיעים למאהלים בדואים במדבר יהודה ומתנכלים להם, מכים אנשים, שורפים אוהלים, שוחטים כבשים, משחיתים ציוד, מטיסים רחפנים בתוך המאהלים.
"אנחנו הולכים ונעשים דומים למקומות כמו יצהר, אבל קבוצת הפעילים שלנו מנסה לפעול מול הצבא והציבור כאן. אנחנו עובדים, בעיקר, בשקט".
בצה"ל מקשיבים לכם?
"הקצונה פתוחה לשמוע את מגוון הקולות באזור. יש קצינים, חלקם מהמגזר הדתי־לאומי, שמזדהים עם ההתיישבות, ובהחלט מבינים את חומרת המצב.
איך מגיבים לאמירות כמו שלך בנושא בהתנחלויות?
"חלקם לא מאמינים שקורים דברים כאלה, ואומרים שאלה 'המצאות מתוך אנטישמיות'".
מה אתה אומר על המתרחש בעזה?
"אין ספק שבעזה המציאות קשה מאוד ונעשים מעשים רעים. יש לי קרובי משפחה וחברים ששירתו במלחמה בעזה, והם מספרים על מתחים בין חיילים ועל דאגה בצבא מהפגיעה בטוהר הנשק.
"יש לי חבר פלסטיני בגדה שכאשר יש בעיות הוא מדבר רק עם המילואימניקים, כי עם הסדירניקים הוא לא מאמין שיוכל לדבר. זאת מגמה מדאיגה"
"אני שומע גם דברים יפים. שמעתי על קבוצת חיילים שנכנסה לבניין שהיו בו מחבלים ושהופצץ כדי לנקות אותו, והיה שם אזרח פלסטיני פצוע. אחד החיילים, דובר ערבית, טיפל בפצוע ולקח אותו משם. אבל שמעתי שהיו על זה ויכוחים סוערים ואני לא בטוח שאם החייל הזה לא היה שם, לא היו מפקירים את האזרח למוות.
"אני יודע, מדיווחים אמינים בתקשורת, שיש מקרי ירי והרג חסר הצדקה. יש הבדל גדול, גם בגדה וגם בעזה, בין המילואימניקים, שאני רוצה להאמין כי רובם מתנהגים בצורה שקולה ואנושית, לבין חיילים צעירים, שחלקם מתנהגים גרוע. יש לי חבר פלסטיני בגדה שכאשר יש בעיות הוא מדבר רק עם המילואימניקים, כי עם הסדירניקים הוא לא מאמין שיוכל לדבר. זאת מגמה מדאיגה.
"אחרי שבעה באוקטובר חשבתי שמהאסון הנורא יכולה לצאת הזדמנות למהלך גדול נגד חמאס יחד עם האמריקאים, האירופים, מדינות ערב המתונות והרשות הפלסטינית. נגד חמאס – ולא נגד הפלסטינים. האמנתי שאפשר וצריך לפנות את האזרחים בצורה זמנית, מסודרת ומתואמת מחוץ לעזה, שלא ייפגעו, כמו שאליעז הציע.
"הרי עברנו הרבה סבבי לחימה חסרי תוחלת בעזה, שבהם נהרגו הרבה אנשים בלי הצדקה, וחשבתי שדווקא אחרי הטבח ישראל תתעשת ותפעל בכיוון אחר. במשך הזמן הבנתי שזאת הייתה פנטזיה, והמלחמה, שהייתה הכרחית בהתחלה, הפכה להיות לא נכונה ולא מוצדקת. צריך לסיים אותה".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
כחבר קהילת נחל עוז שמגיע לככר החטופים כל שבוע
אין בככר החטופים כיפות סרוגות. אפס כיפות סרוגות. אפס כיתות סרוגות בשער בגין.
הרוב המוחלט של המתנחלים הם יודו פאשיסטים. רואים בתוצאות הבחירות הכלליות והמקומיות!!!
רואים כמה מהם מעורבים ביוזמות שלום וכמה בקריאה להתיישבות בעזה
נערי גבעות לא יכולים לשרוד על גבעה בלי תמיכה של התנחלות-אם. בלי תמיכה של אלפי שכנים מהתנחלויות "מתונות".
מאיפה הם יאכלו, מאיפה יש להם מים חשמל כסף כלים הנדסיים כוח פוליטי?
האמירה שנערי הגבעות הם קמצוץ היא שקר. בלי תמיכת הרוב המתנחלי אין חוות בודדים אין נערי גבעות ואין פוגרומים בפלסטינים
מי שאומר שיש מתנחלים שלא יודעים על קבוצות הווטסאפ של שורפי חווארה משקר
הפתרון הוא לא בבודדים שמתוארים כאן
הפתרון הוא בסירוב נרחב לשירות בשטחים הכבושים. האחיזה בשטחים הכבושים הוכרזו על ידי האומ ומוסדותיו כפשעים נגד האנושות
נער ישראלי בן 18 שמחזיק נשק עם מדים או בלי מדים בשטחים האלה מבצע פשעים נגד האנושות
כולם אנטישמים? אחרי 67 העולם העריץ את ישראל. פתאום הפכו "אנטישמים"? סתם?