יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ דוד ביטן רמז אתמול (רביעי) בדיוני הוועדה כי הוא לא תומך בהצעת החוק להפרטת תאגיד השידור הציבורי "כאן". לדבריו, הפרטת התאגיד שקולה לסגירתו. "הצעת החוק של ח"כ גוטליב היא סגירת התאגיד. אין על כך שום מחלוקת. ברור לנו שזו ההצעה", אמר ביטן במהלך הדיון.

הוא הוסיף: "לא נקיים כאן דיון בתור ועד העובדים של התאגיד, אבל אין צורך בעבודת מטה של משרדי הממשלה כדי להבין שהכוונה היא סגירת התאגיד".

בהמשך רמז ביטן כי החוק המוצע עשוי שלא "לספק את הסחורה", כלומר, לא לשרת את שלטון הימין כמתוכנן. זאת מאחר שהגוף המופרט עלול – רחמנא ליצלן – לעבור לידי בעלים שאינם ימנים מספיק. מן הטעם הזה, מבחינת ביטן, החוק הזה עשוי להתגלות כבזבוז זמן.

בהמשך רמז ביטן כי החוק המוצע עשוי שלא "לספק את הסחורה", כלומר, לא לשרת את שלטון הימין כמתוכנן. זאת מאחר שהגוף המופרט עלול – רחמנא ליצלן – לעבור לידי בעלים שאינם ימנים מספיק

ביטן פתח את יום הדיונים הראשון בהצעות החוק הנוגעות לתאגיד השידור "כאן" במתן זכות דיבור למשנה לנשיאת בית המשפט העליון לשעבר, השופט בדימוס חנן מלצר. מלצר, המכהן כיום כנשיא מועצת העיתונות, נשא דברים באופן חופשי. בניגוד למופעי האימים היומיים בוועדת חוק, חוקה ומשפט בראשות ח"כ שמחה רוטמן, הדיון שניהל ביטן בוועדת הכלכלה התנהל באווירה עניינית.

ההפיכה השלטונית, המשתקפת בפגיעות במעמד הרשות השופטת מצד אחד ובמעמד העיתונות וחופש הביטוי מצד שני, מתבטאת באופן שונה בוועדות השונות. אצל רוטמן, ההפיכה מתאפיינת במפגן של ברוטליות ובריונות. לעומת זאת, אצל ביטן ההתנהלות נעימה כלפי חוץ, אך לא פחות כואבת בדרכה.

יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ דוד ביטן בדיון על הפרטת תאגיד השידור הציבורי, 18 בדצמבר 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

כאשר מלצר פתח את דבריו, היה נדמה לרגע כי בליכוד מביעים כבוד למעמדו של שופט עליון לשעבר. בהמשך, גם עו"ד מאיר לוין, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה לענייני משפט כלכלי, הציג את עמדת משרד המשפטים והצליח לדבר באופן רציף יחסית, עם מעט מאוד הפרעות.

שתי הצעות חוק פרטיות נדונו אתמול בוועדת הכלכלה. ההצעה הראשונה, שהוגשה על ידי ח"כ אביחי בוארון מהליכוד, מבקשת להעביר את תקציב תאגיד השידור הציבורי "כאן" לשליטת הממשלה.

הצעתו של בוארון מבקשת לבטל את המימון מאגרת הרכב ולהעביר את הסכום לתוך תקציב המדינה, מה שיאפשר לממשלה לקבוע קיצוצים ורפורמות, בדומה למודל שהיה נהוג בעבר ברשות השידור

כיום, תקציב התאגיד – העומד בשנת 2024 על כ־850 מיליון שקל – ממומן ברובו (כ־78%) מתשלומי אגרת רכב ובשאר (22%) מחסויות ופרסומות. הצעתו של בוארון מבקשת לבטל את המימון מאגרת הרכב ולהעביר את הסכום לתוך תקציב המדינה, מה שיאפשר לממשלה לקבוע קיצוצים ורפורמות, בדומה למודל שהיה נהוג בעבר ברשות השידור.

השופט בדימוס מלצר הבהיר בדיון כי אין התנגדות עקרונית לקיצוצים, בתנאי שהם מתבצעים באופן שוויוני לרוחב משרדי הממשלה ולא מכוונים באופן בלעדי לתאגיד השידור.

הצעת החוק השנייה, שהוגשה על ידי ח"כ טלי גוטליב, עוסקת בהפרטה מלאה של התאגיד.

השופט בדימוס חנן מלצר בוועדת הכלכלה של הכנסת, 18 בדצמבר 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

בדיון שנערך אתמול בוועדת הכלכלה, שני חברי הכנסת שהגישו את הצעות החוק הפרטיות איחרו לישיבה, שהחלה ללא נוכחותם. באופן חריג, השר שלמה קרעי, נציג הרשות המבצעת, הציג את העמדות החקיקתיות במקום המציעים. ח"כ קארין אלהרר מיש עתיד לא נשארה אדישה למצב והעירה בפתח הישיבה: "אלה לא הצעות פרטיות, אלא ההצעות שלך."

ח"כ בוארון הגיע לדיון כחצי שעה לאחר תחילתו, בעוד שח"כ גוטליב הצטרפה רק לקראת סיומו, כשבינתיים קרעי חיפה עליה באומרו: "היא בדרך לכנסת". הדיון בוועדת הכלכלה חשף את התמונה במלואה: קרעי דיבר בפועל מגרונם של בוארון וגוטליב, והצעות החוק שהוגשו כ"פרטיות" הן למעשה יוזמות ממשלתיות בתחפושת.

העובדה שהממשלה בחרה להימנע מהגשת הצעות חוק ממשלתיות מאפשרת לה לעקוף את הצורך בהליכי הכנה תקציבית ועבודת מטה מסודרת, ובכך לזרז את קידום החוקים

העובדה שהממשלה בחרה להימנע מהגשת הצעות חוק ממשלתיות מאפשרת לה לעקוף את הצורך בהליכי הכנה תקציבית ועבודת מטה מסודרת, ובכך לזרז את קידום החוקים.

במהלך הדיון, פירט קרעי את עקרונותיו לסגירת התאגיד: ביטול גופי חדשות במימון ציבורי, הפיכת ערוץ 11 לפלטפורמה להפקות מקור וליצירה ישראלית בלבד, סגירת ערוץ הטלוויזיה בערבית "מכאן 33", והפרטת רשת ב למסחריות, שתהפוך לרשת רדיו כלל־ארצית.

משרדי תאגיד השידור כאן בירושלים, 31 בינואר 2023 (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)

קרעי ציין כי יישמרו ערוץ החינוכית, תחנות הרדיו מורשת, רשת ג (למוזיקה עברית) ותחנות הרדיו בשפות העולים. נוסף על כך, התוכנית כוללת איסור על פרסומות וחסויות, שליטה ממשלתית מלאה בתקציב והגבלתו ל־500 מיליון שקל.

קרעי טען בדיון כי התוכנית תעודד יצירה ישראלית, אך השופט בדימוס מלצר תיאר את הדברים כ"גישה אורווליאנית": "הדברים שלך הם דאבל־ספיק, כמו אצל ג'ורג' אורוול. אתה מדבר כאילו על דמוקרטיה, בזמן שאתה מנסה לחסל אותה".

קרעי טען בדיון כי התוכנית תעודד יצירה ישראלית, אך השופט בדימוס מלצר תיאר את הדברים כ"גישה אורווליאנית": "הדברים שלך הם דאבל־ספיק. אתה מדבר כאילו על דמוקרטיה, בזמן שאתה מנסה לחסל אותה"

איום ישיר על חופש הביטוי

מצב הרשות המחוקקת בכנסת ה־25 התדרדר עד כדי כך, שכינוס ועדה לדיון "נורמלי" הפך לפאטה מורגנה. לולא נושא הדיון – פגיעה חמורה בחופש הביטוי וסגירת גוף תקשורת בישראל – אפשר היה לחשוב שמדובר בימים שגרתיים. אך המציאות רחוקה מכך.

עו"ד לוין הבהיר לחברי הכנסת את המצב. הוא ציין כי עצם קיומו של דיון על סגירת כלי תקשורת מרכזי מערער את האיזונים והבלמים במדינה דמוקרטית ומהווה איום ישיר על חופש הביטוי. לוין אף הדגיש כי הצעת החוק של בוארון, המבקשת להעביר את השליטה בתקציב תאגיד השידור לידי הממשלה, פוגעת בעקרון יסוד מהותי בדמוקרטיה.

ח"כ טלי גוטליב בדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת, 18 בדצמבר 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

בוארון, אחד מיוזמי הצעות החוק לפגיעה בתאגיד השידור הציבורי, פנה לעו"ד לוין ושאל: "למה זה עקרון יסוד של הדמוקרטיה? מדוע שהתאגיד יהיה אקס־טריטוריה בתקציב המדינה?"

לוין השיב באורך רוח, כאילו נדרש להסביר עקרונות בסיסיים לתלמידי כיתה א' ולא לחברי כנסת באחת מרשויות השלטון: "להצעה של בוארון לא קדם כל דיון מקצועי במשרדי הממשלה. תאגיד שידור ציבורי חייב להיות עצמאי – זהו שורש העניין. מדובר ב'רשות הרביעית' במדינה, שתפקידה לבקר את השלטון.

במהלך הדיון שנערך אתמול, הודו חברי הכנסת מהליכוד – ביטן, בוארון, קרעי ואחרים – כי הנושא העומד לנגד עיניהם הוא השידורים נגד הליכוד

"אם התקציב של גוף תקשורת אינו עצמאי, הרי שיש זיקה בין היצירה לבין השלטון. בוארון מבקש לקעקע את העצמאות הזו ולאפשר לממשלה להשתלט על תקציב התאגיד. במצב כזה עולה החשש שהחלטות השידור והתכנים יושפעו מדרישות השלטון. תאגיד השידור יהיה מורתע, מהוסס ותלוי בממשלה לעצם קיומו".

עוד הוסיף לוין. "מאז שעבר חוק התאגיד בשנת 2014, לא הבנו מה השתנה שמצדיק את סגירת שעריו. החוק מובא בבהילות, זמן קצר לאחר שנידון בוועדת השרים לחקיקה ועבר בטרומית".

ח"כ אביחי בוארון בוועדת הכלכלה של הכנסת 18 בדצמבר 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

במהלך הדיון שנערך אתמול, הודו חברי הכנסת מהליכוד – ביטן, בוארון, קרעי ואחרים – כי הנושא העומד לנגד עיניהם הוא השידורים נגד הליכוד.

ביטן אף הסביר: "אני לא מבין את הגישה (של קרעי). היום יש את ערוץ 12 ו־13, והם לא בעדנו. גם אם נמכור את ערוץ 11 לגורם פרטי, מי אומר שזה יטיב עם הימין? לכן ההצעה הזו לא מובנת לי בכלל, גם מבחינה עניינית. היא לא תספק את התוצאה שההצעה רוצה להשיג", אמר ביטן.

במילים אחרות, בהפוך על הפוך, ביטן עשוי להתנגד להצעת החוק, משום שלדעתו התוצאה הסופית לא תשרת את הימין במידה מספקת.

השאלה המרכזית היא כמה זמן ומשאבים יבחר יו"ר הוועדה ביטן להקדיש לנושא. האם יפעל לקידום מואץ של החוקים לסגירת התאגיד, או שמא יעדיף להניח את העניין על אש קטנה?

אסף אמיר, יו"ר האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה, הגיב לדברים ואמר: "אני, כשמאלן, חושב שהרדיו של רשת ב הוא בכלל ימני. כולם שם ימניים. אני פותח את הרדיו ושומע את קלמן ליבסקינד ואת זאב קם. זה לא קשור למגוון דעות, אלא אתם פשוט רוצים לשלוט בתקציב".

הדיון בוועדת הכלכלה אתמול היה הראשון בסדרה, כאשר דיון נוסף צפוי להיערך היום (חמישי). כעת השאלה המרכזית היא כמה זמן ומשאבים יבחר יו"ר הוועדה ביטן להקדיש לנושא. האם יפעל לקידום מואץ של החוקים לסגירת התאגיד, או שמא יעדיף להניח את העניין על אש קטנה?