תקציב המדינה לשנת 2025, שאושר בשבוע שעבר בקריאה ראשונה, פוגע בצמיחה, מעמיק את הפערים החברתיים ואינו אמין. הוא יכביד על כל משפחה בישראל, אך בעיקר על השכבות החלשות, עם פגיעה משולשת: ירידה בהכנסה החודשית במאות שקלים; עליית מחירים – בפרט של שירותים ומוצרים בפיקוח ממשלתי כמו חשמל מים וארנונה; וקיצוצים חדים בשירותים הציבוריים כמו חינוך, בריאות ורווחה.
1
תקציב שמעמיק את האי-שוויון ומחמיר את בעיית יוקר המחיה
התקציב כולל קיצוצים רוחביים והעלאות מיסים בהיקף של 37 מיליארד שקל, אשר פוגעים בעיקר בשכבות המוחלשות תוך העמקת הפערים החברתיים. הוא כולל העלאת המע"מ ל-18% באופן רגרסיבי שמעמיק את האי-שוויון ופוגע בשכבות החלשות.
התקציב כולל הקפאת מדרגות מס הכנסה ונקודות הזיכוי במס, העלאת דמי הביטוח הלאומי, העלאת מחירים על מוצרי בסיס, כמו גם פגיעה משמעותית בשירותים חיוניים כמו חינוך, בריאות ורווחה
התקציב כולל הקפאת מדרגות מס הכנסה ונקודות הזיכוי במס, העלאת דמי הביטוח הלאומי, העלאת מחירים על מוצרי בסיס, כמו גם פגיעה משמעותית בשירותים חיוניים כמו חינוך, בריאות ורווחה.
אין בתקציב כל ניסיון לטפל ביוקר המחיה. גם אין בו כל התמודדות עם מחירי הדיור המאמירים שמטילים עומס עצום בעיקר על זוגות צעירים.
בנוסף, צעדים כמו ביטול המיסוי על כלי פלסטיק ומשקאות מתוקים (מתנה מיותרת של 1.4 מיליארד שח לחברות המשקאות וכלי הפלסטיק) מלמדים על העדפה של שיקולים פוליטיים והעדפת אילי הון על חשבון שיקולים כלכליים ראויים ועל חשבון בריאות הציבור.
2
התמשכות המלחמה פוגעת בכלכלה
להתמשכות המלחמה, שרבים מבין בכירי מערכת הביטחון רואים בה כיום מערכה מיותרת שאינה מתיישבת עם המטרות שהוגדרו, יש השלכות כלכליות כבדות שמשפיעות על יכולת המימון של עלויות הלחימה, ירידה בדרוג האשראי והשפעות הרסניות, בחלקן בלתי הפיכות, על ענפי המשק.
שר אוצר בצלאל סמוטריץ', שנושא גם בתפקיד שר במשרד הביטחון, לא מציג בפני הממשלה את ההשלכות הכלכליות של התמשכות המלחמה – ובכך מועל בתפקידו
שר אוצר בצלאל סמוטריץ', שנושא גם בתפקיד שר במשרד הביטחון, לא מציג בפני הממשלה את ההשלכות הכלכליות של התמשכות המלחמה – ובכך מועל בתפקידו.
3
חוק ההשתמטות עלול לתרום גם הוא לפגיעה בכלכלה
לחוק ההשתמטות השפעה כלכלית חמורה מכיוון שאי-גיוס הצעירים החרדים לשירות סדיר מחייב גיוס חיילי המילואים, שהם כוח עבודה משמעותי במשק.
מי שנאלץ לתת מאות ימי מילואים בשנה מנוע מלייצר הון למשק הישראלי, ובמרבית המקרים המדובר בשכבת אוכלוסייה שהיא חיונית לכלכלה. חשוב לזכור כי העלות למשק של חייל מילואים גבוהה פי-8 מעלותו של חייל בשרות חובה.
4
התקציב לא אמין
הגרעון התקציבי לשנת 2025 מתוכנן ל-4.4%, אך בפועל הוא צפוי להיות גבוה הרבה יותר.
תהליך גיבוש התקציב התאפיין בכשלים, התפטרויות של בכירים באוצר, חריגה מהזמנים הקבועים בחוק והתעלמות חריגה מהמלצות הצוות המקצועי.
תהליך גיבוש התקציב התאפיין בכשלים, התפטרויות של בכירים באוצר, חריגה מהזמנים הקבועים בחוק והתעלמות חריגה מהמלצות הצוות המקצועי
במקביל, כפל התפקידים של שר האוצר במשרד הביטחון מעלה חשש לניגוד עניינים ומעמיק את הפגיעה באמון הציבור.
5
התקציב פוגע בבריאות
אין בתקציב מענה הולם למשבר הבריאותי, בדגש על תחומים שמשרד הבריאות ומערכת הבריאות מצביעים עליהם כבעייתיים במיוחד עקב המלחמה הממושכת – כמו בתחום בריאות הנפש, תחומי השיקום ברמה האישית והקהילתית, ובריאות הציבור, תוך דגש על צמצום פערים בין המרכז והפריפריה.
סדר העדיפויות לקוי ומזניח את בריאות הציבור ואת המחסור החמור ברופאים. נדרשת תוכנית והשקעה בהגדלת כוח האדם במקצועות הבריאות השונים, בשיקום בריאות העקורים בצפון ובדרום, ובמענה ארוך-טווח לפצועים הרבים, בגוף ובנפש.
חסר גם מענה הולם לשיבוש הרגלי הבריאות של הישראלים, עם עלייה בהתמכרויות, בעישון בהשמנה וביציאה מאיזון מחלות כרוניות.
6
התקציב פוגע בחינוך
מדיניות התקצוב הנוכחית מחזקת מגזרים מסוימים תוך העמקת הפערים בין מרכז לפריפריה. החינוך הממלכתי יספוג את הפגיעה המשמעותית ביותר, בעוד שתקציבי הישיבות, ההתנחלויות והתוכניות המגזריות ימשיכו לגדול.
מדיניות התקצוב מחזקת מגזרים מסוימים תוך העמקת הפערים בין מרכז לפריפריה. החינוך הממלכתי יספוג את הפגיעה המשמעותית ביותר, בעוד שתקציבי הישיבות, ההתנחלויות ועוד ימשיכו לגדול
קיצוץ משמעותי בתקציבי ההשכלה הגבוהה והחינוך הממלכתי יחליש את בסיס החינוך הציבורי ויעמיק את חוסר השוויון החברתי. יש לכך גם השפעות שליליות ארוכות טווח על יכולתו של המשק לצמוח בעתיד.
7
התקציב פוגע בצמיחה בכלכלה
שובו של המשק לצמיחה הוא תנאי הכרחי לביסוס כלכלה איתנה העומדת בפני זעזועים, מממנת הוצאות ביטחון גוברות, מפנה משאבים לשיקום היישובים בדרום ובצפון ודואגת לאספקת שירותים אזרחיים ברמה גבוהה. אולם תקציב 2025 הוא תקציב שמדכא צמיחה ומוביל לירידת התוצר לנפש.
אין בתקציב 2025 הצעות לרפורמות כלכליות שיזניקו את המשק קדימה. אין בו כל עידוד של מנועי צמיחה והשקעות בתשתיות חיוניות לצמיחה. אין בתקציב אפילו תחילתו של פתרון למערכת התחבורה הקורסת, כאשר מיליוני ישראלים תקועים כל יום שעות רבות בפקקים ומספר הנפגעים בתאונות הדרכים שוברים שיאים.
אין בתקציב 2025 הצעות לרפורמות כלכליות שיזניקו את המשק קדימה. אין בו כל עידוד של מנועי צמיחה והשקעות בתשתיות חיוניות לצמיחה. אין בתקציב אפילו תחילתו של פתרון למערכת התחבורה הקורסת
התקציב גם אינו נותן מענה לענף ההייטק, הקטר של המשק שאחראי לכ-50% מהצמיחה ואשר ניכרים בו סימנים מדאיגים של קיפאון ואף משבר.
* * *
שיקום הכלכלה הוא מרכיב מרכזי בחוסן הלאומי. תקציב המדינה לשנת 2025 פוגע בחוסן הלאומי. הפגיעה הכלכלית בענפי המשק ובאזרחים נעשית בעוד שהכספים הקואליציוניים והמשרדים המוזרים והמיותרים נותרים ללא שינוי. בכך, ניתן ביטוי למנטרה שממילא מובילה את הממשלה הנוכחית: שרידות הממשלה מעל הכול.
כותבי המאמר:
- ירום אריאב, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר.
- דורית ביניש, נשיאת בית המשפט העליון בדימוס.
- ד"ר זאב דגני, מנהל הגימנסיה העברית "הרצליה" בתל אביב.
- פרופ' דוד הראל, נשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.
- רא"ל (מיל') דן חלוץ, הרמטכ"ל לשעבר.
- רא"ל (מיל') משה יעלון, שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר.
- פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור.
- פרופ' ברק מדינה, האוניברסיטה העברית.
- דב מורן, יזם, משקיע הון סיכון, איש עסקים, סופר ומרצה.
- ד"ר מירי מזרחי ראובני, מנהלת בית ספר דינה רקנאטי לרפואה ולשעבר משנה למנכ"ל מכבי שירותי בריאות.
- פרופ' חגית מסר-ירון, פרופסור אמריטה להנדסת חשמל אוניברסיטת תל אביב ויו"ר "בשער".
- ערן עציון, לשעבר סגן ראש המל"ל.
- פרופ' מרדכי קרמניצר, פרופסור למשפטים באוניברסיטה העברית ולשעבר סגן יו"ר המכון לדמוקרטיה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו