אתמול פורסם כי מערכת הבריאות בעיר אילת על סף קריסה וכי המערכת מתקשה לספק אפילו שירותי בריאות בסיסיים. עוד פורסם, כי לממשלה אין כל תכנית לפתרון מצוקת מערכת הבריאות בכלל ובפריפריה בפרט. ובעברית צחה – שימותו.
עוד פורסם אתמול, כי המשטרה פינתה בכוח ובאלימות רבה אזרחים שישבו בכיכר סמוך לביתו של יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה. האזרחים לא הפגינו, לא נשאו שלטים, לא קראו קריאות ולא עשו דבר שיתפרש כהפגנה או כמחאה (ונזכיר כי מותר להפגין ולמחות נגד השלטון). ועל אף זאת, הגיע למקום כוח רב של שוטרים במהירות וכאמור פינה את האזרחים בכוח, באלימות, חלקם אף נעצרו ואחד מהם סיפר כי שמע שוטר מג"ב מציע לשוטרים להאשים אותו בפגיעה בניידת שניזוקה.
לכאורה אין קשר ולו זניח בין שני המקרים, שהרי האחד נוגע לקריסת שירותי בריאות בפריפריה ואפשר לתלות את האשם על כך במלחמה, בעובדה שהעיר מאכלסת עקורים רבים ועוד, ואילו השני נוגע לפעולה של המשטרה בניגוד לחוק. למעשה הקשר בין שני המקרים לא רק לא זניח אלא הדוק ביותר, ומתאר את שני המופעים הכי שכיחים של עריצות שלטונית.
לכאורה אין קשר בין שני המקרים – האחד נוגע לקריסת שירותי בריאות בפריפריה ואילו השני – לפעולת משטרה בניגוד לחוק. למעשה הקשר הדוק ביותר, ומתאר את שני המופעים הכי שכיחים של עריצות שלטונית
המופע האחד של עריצות שלטונית הוא התפרקות המדינה מכל חובותיה כלפי האזרחים ולו מהחובות הבסיסיות ביותר כמו הבטחת שירותי בריאות. במקרה של עריצות שלטונית מטרת המדינה איננה לשרת את האזרחים ולדואג לרווחתם, אלא לשרת את השלטון, לדאוג לרווחתו ולשגשוגו ולמנוע את החלפת השלטון.
בעריצות שלטונית המדינה נעדרת בכל הקשור לדאגה לאזרח, היא איננה נוכחת כגורם שתכליתו לספק את השירותים לאזרח. והשלטון עושה זאת בעזרת שני אמצעים עיקריים: תקציב המדינה שמועבר כמעט במלואו לתומכי השלטון, והפיכת המנגנון הציבורי לכלי פוליטי באמצעות ג'ובים.
ובישראל אפשר לראות את היישום של המופע הזה בכל אחד מתחומי החיים בישראל: אין בריאות ואין תרבות, אין חינוך ואין משפט, אין רווחה ואין שיקום וגם אין תכניות לעסוק בתחומים אלה.
תקציב המדינה מועבר לחרדים ולמתנחלים ולג'ובים שהשלטון מחלק – טובות הנאה שלטוניות גלויות לעין-כל הן לקבוצות והן ליחידים.
אזרחי המדינה חוו את עוצמת היעדר המדינה בטבח, אבל העוצמה של ההיעדרות רק תלך ותגדל. האזרחים לא מעניינים אף אחד מחברי קואליציית הפשע, הם דואגים רק לעצמם. מטרת השלטון העליונה והיחידה היא לשמר את השלטון. כל מי שמתנגד מוגדר כאויב, אפילו משפחות שכולות.
בעריצות שלטונית המדינה נעדרת בכל הקשור לדאגה לאזרח, בסיוע שני אמצעים עיקריים: תקציב המדינה שמועבר בעיקר לתומכי השלטון, והפיכת המנגנון הציבורי לספק ג'ובים ככלי פוליטי
המופע השני של עריצות שלטונית הוא רדיפה של האזרחים בידי השלטון. אין עריצות בה האזרחים אינם הופכים להיות אויב של השלטון. כל דבר הכי קטן שאזרח עושה ועלול מבחינת השלטון לסכן אותו – יוגדר כמעשה אסור ומבצעיו יירדפו עד חורמה.
החל מהתקהלות תמימה שאפילו איננה מחאה, כפי שאירע בסמוך לביתו של משרת השלטון אוחנה, ועד זריקת נורים שהפכה ל"מעשה טרור" שהצדיק מעצר של חודש וחצי – שהיה ענישה למען יראו ויראו. כל דבר וכל פעולה יכולה לשמש ותשמש נגד האזרחים.
ומינוי העבריין איתמר בן גביר לשר המשטרה משרת את שני המופעים של עריצות שלטונית. מצד אחד המשטרה כבר איננה מערכת אכיפת החוק ולאזרח שנגרם עוול ושהיה קורבן למעשה פלילי אין מה לפנות למשטרה, היא לא תטפל בו – ובכך מיושם המופע של התפרקות המדינה מחובותיה כלפי האזרח.
מצד שני המשטרה הפכה להיות מיליציה פוליטית שמשרתת את העבריין בן גביר ואת קואליציית הפשע, בכך מיושם המופע השני של עריצות שלטונית, שהוא רדיפת האזרחים בידי השלטון. השלטון מחזיק בכוח רב, כוח שניתן לו מעצם בחירתו לשלטון, אבל הוא משתמש בכוח הזה לרעה – לא לשם הגנה על האזרחים אלא לשם רדיפתם.
מדי פעם בפעם יש דיווחים על "שובה של החקיקה המשפטית", רק שבישראל מתקיימת עריצות שלטונית דה פקטו גם ללא חקיקה, ובעיקר מיושמים שני האדנים העיקריים שלה: היעדרות המדינה והתפרקותה מכל חובותיה כלפי האזרח ורדיפה של האזרחים באמצעות מנגנוני הכוח שבידי השלטון.
בישראל מתקיימת עריצות שלטונית דה פקטו גם ללא חקיקה, ובעיקר מיושמים שני אדניה העיקריים: היעדרות המדינה והתפרקותה מחובותיה לאזרח, ורדיפת האזרחים באמצעות מנגנוני הכוח שבידי השלטון
ככל שיחלוף הזמן והממשלה תמשיך לעסוק בביצור כוחה על ידי גניבת התקציב ועל ידי ג'ובים לאנשיה, כך תגבר השפעתם של שני אלה. כך ההתפרקות תלך ותגבר. כך שרותי הבריאות יקרסו – לא רק באילת אלא בכל הארץ. כך יהיה מחסור במוצרי מזון בסיסיים, יתפתח שוק שחור והפשע יפרח עוד יותר מאשר עכשיו. וכך תגבר הרדיפה השלטונית – השלטון לא יזדקק לעילות כדי לעצור אזרחים, די שאזרח לא בא טוב בעין לעבריין בו גביר או לשלוחיו במיליציה, כדי להפוך את חייו לגיהינום.
מדהים שיש מי שעדיין סבורים שמדינת ישראל היא דמוקרטיה שבה יוחלף השלטון בבחירות. ישראל היא עריצות עם שלטון פשע מלא, שמיישם בשטח את המופעים של עריצות שלטונית.
דוקטור לביוכימיה ומשפטנית.































































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנווהפרחים לסער. וגם למירב מיכאלי. וגם לבוני המדינה הזו, שחשבו שהדמוקרטיה תשרוד לעד ולא השכילו לראות את העתיד: ראש ממשלה בלי מצפון ומוסר, עובדי אלילים חסרי השכלה, פושעים ופשיסטים מגובים בטיפשים ועילגים. השאירו לקונות שעכשיו קמו עלינו לכלותנו.
צודקת, בולטת בשטח היעדרות המדינה בעמידה על זכויות פרט וחופש התנועה לדוגמא בעניין נחל האסי, כאשר בחוסר סמכות יישוב שלם עשה דין לעצמו ופגע בזכויות היסוד של הציבור לחופש תנועה, על אחת כמה וכמה כשעסקינן במקרקעי ייעוד ומשאב טבע ציבורי.
ד"ר ענתי – הכל נכון. שנתיים שלא קראתי באלפי מאמרים אפילו עצה אחת אפקטיבית ובעלת סיכויי הצלחה מוכחים שתפיל את ראש ארגון המחבלים הדיקטטור הצורר ורוצח החטופים ביבים שקרניהו מהשלטון. העם היהודי, מודים גם מי שאינם יהודים, יודע לרכז עוצמת חשיבה וניתוח עצומים. איך זה שעדיין לא הוצע הפתרון הסופי והחוקי לבעיית ביבים שקרניהו?