אין שום דבר "מבוקר ומאוזן" במתווה שמציעים לוין וסער

"מתווה ההסכמה" הוא השם המתעתע והמניפולטיבי של התוכנית שהציגו אתמול השרים סער ולוין, שבמרכזה שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים כך שמינויים לעליון ייקבעו רק על ידי פוליטיקאים ● בהציגם את המתווה, סער ולוין לא בחלו בשקרים והתעלמו מהסכנה המשמעותית הנובעת מהמתווה: הפוליטיזציה שתתפשט במערכת המשפט היא אסון לדמוקרטיה ● פרשנות

השר היוצא גדעון סער לוחץ יד ליריב לוין, מחליפו יריב לוין במשרד המשפטים, 1 בינואר 2023 (צילום: מיכאל דימנשטיין, לע"מ)
מיכאל דימנשטיין, לע"מ
השר היוצא גדעון סער לוחץ יד ליריב לוין, מחליפו יריב לוין במשרד המשפטים, 1 בינואר 2023

אפשר היה להתחיל בשיח ענייני באשר למתווה החקיקה שפרסמו אתמול (חמישי) במשותף שר המשפטים יריב לוין וקודמו בתפקיד, שר החוץ גדעון סער, אם ניתן היה לפרק את חבילת החקיקה שהשניים הסכימו עליה, ולברור מתוכה את הרכיבים שאינם עתידים להסב נזק עמוק לדמוקרטיה הישראלית השברירית.

אבל מבלי להסתכן בהערכות פוליטיות הרפתקניות, ניתן לשער שאם המתווה הזה יזכה להסכמה פוליטית רחבה, לוין יעמוד על כך שהוא יקודם כמקשה אחת. ובמצב כזה נזקיו עולים לאין שיעור על יתרונותיו.

תוכניתם של לוין וסער הוכתרה בכותרת המתעתעת והמניפולטיבית "מתווה ההסכמה". שם הולם יותר יכול היה להיות "ההפיכה המשטרית 2.0", כי זו מהותה האמיתית.

תוכניתם של לוין וסער הוכתרה בכותרת המתעתעת והמניפולטיבית "מתווה ההסכמה". שם הולם יותר יכול היה להיות "ההפיכה המשטרית 2.0", כי זו מהותה האמיתית

מצד אחד היא משקפת התמתנות של לוין, ירידה פרגמטית מכמה עצים גבוהים של יוזמותיו הפשיסטיות. מצד שני, דווקא כאן עיקר הסכנה שבה. שמא מתוך עיוורון והליכה אחרי ספין ההתמתנות, או מתוך עייפות מהמאבק הקורע את הציבור מזה שנתיים, עוד יהיו מי שיבחרו לבלוע את כמוסות הרעל שהתוכנית הזו כוללת.

שר המשפטים יריב לוין ושר החוץ גדעון סער מציגים את "מתווה ההסכמה" שחיברו, 9 בינואר 2025

לפני שצוללים לפרטי התוכנית, הנה כלל אצבע אפקטיבי: מי שנאלץ לשקר כדי להצדיק את עמדתו, כנראה לא משוכנע שתמונת האמת תשרת אותו. זה בדיוק מה שעשו לוין וסער בסרטון המשותף שצילמו, ושפרסמו לצד פרטי המתווה. דוגמאות אחדות:

לוין: "שנתיים אני מנסה להגיע להסכמות על מינויים לבית המשפט העליון".

זה שקר. מרגע שהכריז לפני שנתיים על ההפיכה המשטרית, לוין סירב למנות שופטים לעליון, והקפיא כליל את עבודת הוועדה לבחירת שופטים ואת המינויים לכלל הערכאות, עד שאולץ להחזיר את הוועדה לפעילות בצל חשש שבג"ץ יאלץ אותו.

לוין: "העיקרון הוא מינויים בהסכמה רחבה. לא קואליציה יכולה לכפות על אופוזיציה, לא אופוזיציה יכולה לכפות על קואליציה. ולא שופטים יכולים להטיל וטו על החלטות, ובעצם לשלוט בתהליכי המינוי בעצמם".

זהו שקר. לוין רואה את כל העולם כשיקוף של המערכת הפוליטית. כאילו פוליטיקאים מהקואליציה והאופוזיציה יכולים להחליף שיקולים מקצועיים. כמו כן, אם ניתן למנות שופטים ללא הסכמת השופטים, היכן ההסכמה הרחבה?

לוין רואה את כל העולם כשיקוף של המערכת הפוליטית. כאילו פוליטיקאים מהקואליציה והאופוזיציה יכולים להחליף שיקולים מקצועיים. כמו כן, אם ניתן למנות שופטים ללא הסכמת השופטים, היכן ההסכמה הרחבה?

יריב לוין וגדעון סער במליאת הכנסת, 30 בספטמבר 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
יריב לוין וגדעון סער במליאת הכנסת, 30 בספטמבר 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

סער: "אם שופטי העליון חושבים שפלוני או אלמוני אסור לו להיכנס לבית המשפט העליון, הוא לא יכול להיכנס. זה לא דבר חדש, ראינו את זה בשעתו בפרשת אי-בחירתה של פרופ' רות גביזון לעליון. זה ההבדל בין השפעה לבין כוח מוגזם".

ההשוואה בין שיעור קומתם של מועמדיו של לוין לעליון לבין גביזון היא בושה לאינטליגנציה. כמו כן, המחלוקת על מינוי גביזון התרחשה שנתיים לפני חקיקת "חוק סער", שרת המשפטים דאז ציפי לבני לא הצליחה לגבש רוב רגיל של חמישה למועמדת שלה.

לוין: "לשכת עורכי הדין נמצאת בניגוד עניינים מול המערכת השופטת. הרבה יותר נכון לשמור על הייצוג המקצועי של עורכי הדין, אך מצד שני לנתק את זה מהלשכה".

הלשכה היא המייצגת האותנטית של מקצוע עריכת הדין, בוודאי לא נציגי עורכי הדין שייבחרו על ידי חברי הכנסת, שייצגו במובהק אינטרסים פוליטיים נטו. מי שבניגוד עניינים הוא לוין עצמו, שמתעמר בלשכה אך ורק בגלל שמועמדו לראשות הלשכה, אפי נוה, נחל כישלון בהתמודדות.

לשכת עורכי הדין היא המייצגת האותנטית של מקצוע עריכת הדין, בוודאי לא נציגי עורכי הדין שייבחרו על ידי חברי הכנסת, שייצגו במובהק אינטרסים פוליטיים נטו

לוין: "בגלל שיטת המינויים, מערכת המשפט סגורה בפני ציבורים לא מעטים. אנחנו פותחים אותה בפני כולם".

זהו שקר בוטה: רשימת השופטים המתמנים לערכאות היא כבר שנים רבות מגוונת בהרבה מכל פסיפס אנושי שהקואליציה כוללת.

הרכב של כל שופטי בית המשפט העליון דן בעתירות נגד חוק הסבירות. מימין: רות רונן, חאלד כבוב, אלכס שטיין, יעל וילנר, דוד מינץ, דפנה ברק-ארז, יצחק עמית, אסתר חיות, עוזי פוגלמן, נעם סולברג, ענת ברון, יוסף אלרון, עופר גרוסקופף, גילה כנפי-שטייניץ ויחיאל כשר, 12 בספטמבר 2023 (צילום: DEBBIE HILL / POOL / AFP)
הרכב של כל שופטי בית המשפט העליון דן בעתירות נגד חוק הסבירות. מימין: רות רונן, חאלד כבוב, אלכס שטיין, יעל וילנר, דוד מינץ, דפנה ברק-ארז, יצחק עמית, אסתר חיות, עוזי פוגלמן, נעם סולברג, ענת ברון, יוסף אלרון, עופר גרוסקופף, גילה כנפי-שטייניץ ויחיאל כשר, 12 בספטמבר 2023 (צילום: DEBBIE HILL / POOL / AFP)

פוליטיזציה של הוועדה תתפשט כמו רקב

כפי שפורסם אתמול, מתווה לוין-סער כולל שני חלקים מרכזיים: שינוי בהרכב הוועדה לבחירת שופטים ובכללי בחירת שופטים שלפיהם היא תפעל; וחקיקת חוק יסוד החקיקה, שיסדיר את סמכויותיו של בית המשפט העליון לפסול חקיקה של הכנסת.

השינוי המרכזי בהרכב הוועדה לבחירת שופטים: במקום שני נציגים של לשכת עורכי הדין, יכהנו בוועדה שני עורכי דין שייבחרו על ידי הכנסת, אחד על ידי הקואליציה ואחד על ידי האופוזיציה.

שני חברי הכנסת המכהנים בוועדה יהיו גם נציג הקואליציה ונציג האופוזיציה, וזאת במקום המצב כיום שבו שני הח"כים נבחרים בידי מליאת הכנסת בהצבעה חשאית.

יש להניח שגם לוין וגם סער, אם חלילה יזדקקו לניתוח, לא היו מסכימים שהרופאים המנתחים ייבחרו פריטטית על ידי הקואליציה והאופוזיציה בכנסת, ולא בידי רופאים מומחים בהנהלת בית החולים

השינוי הזה בא להגביר את הפוליטיזציה של הוועדה, על חשבון שיקולים מקצועיים. יש להניח שגם לוין וגם סער, אם חלילה יזדקקו לניתוח, לא היו מסכימים שהרופאים המנתחים ייבחרו פריטטית על ידי הקואליציה והאופוזיציה בכנסת, ולא בידי רופאים מומחים בהנהלת בית החולים. איזון פוליטי אינו חזות הכול, אלא רק עוד מופע של פוליטיזציה.

מהארכיון: שרת הפנים איילת שקד, שר המשפטים גדעון סער והשופטת אסתר חיות בוועדה לבחירת שופטים, 21 בפברואר 2022
מהארכיון: שרת הפנים איילת שקד, שר המשפטים גדעון סער והשופטת אסתר חיות בוועדה לבחירת שופטים, 21 בפברואר 2022

לפי התוכנית, עורכי הדין שיחליפו את נציגי הלשכה, יהיו בעלי ניסיון בהופעה בבתי המשפט. זהו קריטריון רעוע: האם עורך דין שהופיע בתיק אחד, כ"כיסא שני", לפני שנים רבות, בבית משפט שלום כלשהו, ייחשב לבעל ניסיון? ממילא, עורכי דין שייבחרו על ידי הכנסת יהיו בהגדרה עסקנים פוליטיים, גרסה עדכנית של חברי מליאת רשות השידור תנצב"ה.

ההרכב הזה ייתן בידי הקואליציה מחנה מוצק של ארבעה מתשעת חברי הוועדה, כך שדי יהיה בשני משת"פים נוספים על מנת שהקואליציה תוכל למנות שופטים כאוות נפשה לכל הערכאות – נציג האופוזיציה ואחד השופטים.

ההרכב הזה ייתן בידי הקואליציה מחנה מוצק של ארבעה חברי הוועדה, כך שדי יהיה בשני משת"פים נוספים על מנת שהקואליציה תוכל למנות שופטים כאוות נפשה לכל הערכאות – נציג האופוזיציה ואחד השופטים

לגבי בחירת שופטים לעליון, אפילו לא יהיה צורך בתמיכת מי מהשופטים, ודי יהיה בהסכמה בקרב הפוליטיקאים.

נציג אופוזיציה עשוי להיות למעשה בשר מבשרה של הקואליציה – גם כאלה היו לאורך השנים בוועדה לבחירת שופטים: דמיינו לרגע את סער פורש בעוד חודש-חודשיים וחוזר לאופוזיציה.

שלא לדבר על כך שהמנגנון המוצע מעניק כוח כמעט אבסולוטי דווקא בידיו של הח"כ האחד המייצג את האופוזיציה, שיחזיק בזכות וטו הלכה למעשה על רוב המינויים בוועדה. פוליטיזציה של הוועדה תתפשט כמו רקב ומשמעותה פוליטיזציה של השופטים שימונו ויכהנו. אסון לדמוקרטיה.

ישיבת הוועדה לבחירת שופטים. 16 בנובמבר 2023 (צילום: מיכאל דימנשטיין, לע
ישיבת הוועדה לבחירת שופטים. 16 בנובמבר 2023 (צילום: מיכאל דימנשטיין, לע"מ)

המתווה כולל כאמור שינוי גם בכללי הבחירה בתוך הוועדה: בראש ובראשונה, ביטול "חוק סער" משנת 2008 המחייב רוב מיוחד של שבעה מתשעת החברים לשם בחירת שופטי העליון.

סער שינה את דעתו, מבלי לנמק; כעת כבר לא נדרשת בעיניו הסכמה רחבה למינוי עליונים. זה לא בדיוק מתיישב עם סיסמת "ההסכמה הרחבה" שלוין ממלמל כמו מנטרה מאז שנקלע למיעוט דחוק של שלושה מתוך תשעה בוועדה. תחת המנטרה הזו, לוין תוקע גם כעת מינויים למחוזי על אף שיש להם רוב של חמישה, ואף יותר מכך.

סער שינה את דעתו, מבלי לנמק; כעת כבר לא נדרשת בעיניו הסכמה רחבה למינוי עליונים. זה לא בדיוק מתיישב עם סיסמת "ההסכמה הרחבה" שלוין ממלמל כמו מנטרה מאז שנקלע למיעוט של שלושה מתוך תשעה בוועדה

הדרישה כי למינוי שופטים לכל הערכאות יהיה צורך בתמיכה של לפחות חבר קואליציה אחד וחבר אופוזיציה אחד (בנוסף לשופט אחד לפחות החבר בוועדה), פירושה צביעת כלל השופטים שימונו, לכל בתי המשפט, בצבעים פוליטיים. השיח סביב מועמדויותיהם יהיה פוליטי, לא מקצועי. מכת מוות לעקרון הא-פוליטיות של מערכת המשפט.

ביחס למינוי שופטים לעליון, לוין וסער לא רק מפחיתים אלא מאיינים כליל את משקלם של השופטים בוועדה: לא זו בלבד ש"חוק סער" יבוטל, אלא שלא יהיה צורך בתמיכה של איש מהם, ודי יהיה ברוב של חמישה מחברי הוועדה האחרים, כשאחד מהם הוא נציג האופוזיציה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ויושב ראש הימין הממלכתי גדעון סער, 29 בספטמבר 2024 (צילום: חיים צח/ לע
ראש הממשלה בנימין נתניהו ויושב ראש הימין הממלכתי גדעון סער, 29 בספטמבר 2024 (צילום: חיים צח/ לע"מ)

זו שיטה שמזמנת מינוי בדילים פוליטיים – תן לי ואתן לך – במקרה הטוב, וכיפוף ידיים כוחני במקרה הפחות טוב. שיקולי מצוינות ייעלמו מהתמונה, וכך גם יוקרתו של בית המשפט העליון. זו כנראה מטרתו האמיתית של שר המשפטים.

אולי הסעיף הציני ביותר הוא זה המדבר על מניעת שיתוק בוועדה. זה מגיע מפיו של לוין, האחראי לבדו לשיתוקה של מערכת המשפט בשנתיים האחרונות, לרבות כעת.

אולי הסעיף הציני ביותר הוא זה המדבר על מניעת שיתוק בוועדה. זה מגיע מפיו של לוין, האחראי לבדו לשיתוקה של מערכת המשפט בשנתיים האחרונות, לרבות כעת

במקרה שבו תחלוף שנה ויהיו שני כיסאות פנויים בעליון, ייבחרו שופטים פריטטית על ידי הקואליציה והאופוזיציה, כך שכל צד יציג שלושה מועמדים והצד האחר יבחר מתוכם. זה מתכון שיאפשר אף למיעוט בוועדה – למשל אם לוין ייקלע שוב למצב שהוא חלק מקבוצה של שלושה בלבד – להכתיב זהות של מועמדים קיצוניים ובלתי מתאימים.

שלא לדבר על כך, שהשיתוק הוא מעשה ידי אדם, לא גזירת גורל. ההסדר הזה נותן לפוליטיקאים תמריץ חזק לייצר שיתוק.

ההסדר נותר בערפל

הדיון בחוק יסוד החקיקה צריך להיעשות בנפרד, מאחר שבאופן עקרוני יהיה זה נכון וחיוני לחוקקו. השאלה היא כמובן מה המתכונת.

מליאת הכנסת מצביעה על חוק הפטור מגיוס, 11 ביוני 2024 (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)
מליאת הכנסת מצביעה על חוק הפטור מגיוס, 11 ביוני 2024 (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)

על פני הדברים, ייחוד חוקי היסוד לנושאים של זהות המדינה, אופיה הדמוקרטי, זכויות האדם וסדרי המשטר – הוא צעד חיובי. הגבלה כזו אמורה להבטיח שהכנסת תימנע מחקיקת דברי הבל וזוטות ותגדירם כחוק יסוד.

אך צירוף ההוראה הזו עם הקביעה שבית המשפט העליון יהיה מנוע מלפסול חוקי יסוד, למעט התערבות בחוקי יסוד הפוגעים בשוויון בבחירות, מוליד תוצאה מסוכנת.

צירוף ההוראה הזו עם הקביעה שבית המשפט העליון יהיה מנוע מלפסול חוקי יסוד, למעט התערבות בחוקי יסוד הפוגעים בשוויון בבחירות, מוליד תוצאה מסוכנת

הסיבה לכך היא שהגדרת התכנים של חוקי היסוד היא בכל זאת רחבה מספיק כדי לכלול שם הסדרים בעייתיים ושנויים במחלוקת. למשל – חוק יסוד לימוד תורה, המעניק פטור לחרדים מגיוס צבאי. הפגיעה בשוויון תהיה אנושה, אך מדובר בשוויון בזכויות אדם, לא בשוויון בבחירות. לפי המתווה, חוק יסוד כזה יהיה חסין מהתערבות שיפוטית.

לוין וסער מבטיחים שהליכי כינונו של חוק יסוד יהיו שונים מאשר חוקים רגילים – אך דווקא בהיבט החשוב הזה הם נמנעים מפירוט. ארבע קריאות? רוב מיוחד של 70 ח"כים בקריאה הרביעית? 80? פרק זמן מינימלי בין הקריאה השלישית לרביעית? משום מה דווקא כאן ההסדר נותר בערפל.

כדי שלא להיראות חלילה ליברלי מדי, לוין משאיר שריד מתוכנית ההפיכה המקורית, המקשיחה את התנאים לביקורת שיפוטית של העליון על חוקים רגילים, עד כדי הפיכתה לכמעט בלתי אפשרית.

שר המשפטים יריב לוין במליאת הכנסת, 24 ביולי 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
שר המשפטים יריב לוין במליאת הכנסת, 24 ביולי 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

כעת לוין כבר לא דורש רוב של 12 מתוך 15 לשם ביטולו של סעיף בלתי חוקתי בחוק רגיל, אלא "רק" רוב מוחלט מבין שופטי העליון, דהיינו של שמונה שופטים מבין ה-15 שאמורים לכהן.

נקודת האור היחידה בכל התוכנית, היא ההצהרה שהשינויים בהרכבתה ובעבודתה של הוועדה לבחירת שופטים ייכנסו לתוקף רק מהכנסת הבאה, ולא בזו הנוכחית.

נקודת האור היחידה בכל התוכנית, היא ההצהרה שהשינויים בהרכבתה ובעבודתה של הוועדה לבחירת שופטים ייכנסו לתוקף רק מהכנסת הבאה, ולא בזו הנוכחית

בכך מחסנים עצמם יוזמי התוכנית מפסילה בבג"ץ בנימוק של שינוי כללי המשחק במהלך המשחק. שחקנים פוליטיים בוודאי יאמרו שיש בכך גם מתן צ'אנס לכנסת הבאה, אם יחסי הכוחות בה יהיו שונים, לבטל את החקיקה הזו בטרם תיכנס לתוקף – אלא שזה לא יהיה כל כך פשוט.

כמו בתוכנית ההפיכה המקורית, כוונתו של לוין היא לעשות שינוי רדיקלי בחקיקת יסוד, ואז לקבע את המצב באמצעות חוק יסוד החקיקה, שימנע את החזרת הגלגל לאחור.

"שינוי אמיתי ויסודי, ומצד שני מבוקר ומאוזן", שיבח שר המשפטים את תוכניתו. איזו בדיחה.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
אין תשובה לטענה מספר אחד "רוב העם מחליט" .אי אפשר לבפות על הרוב. וכל זמן שבג"ץ לא מסוגל לרכוש את לב העם זה בעיה. אני לא מבין למה כל המשפטנים לא עובדים על הכיוון הנכון א. מוכרחים אחדות ב... המשך קריאה

אין תשובה לטענה מספר אחד "רוב העם מחליט" .אי אפשר לבפות על הרוב. וכל זמן שבג"ץ לא מסוגל לרכוש את לב העם זה בעיה. אני לא מבין למה כל המשפטנים לא עובדים על הכיוון הנכון
א. מוכרחים אחדות
ב. מוכרחים את הרוב ואם הרוב לא רוצה דמוקרטיה אין מה לעשות
ג. בג"ץ חייב לרכוש את לב העם (כולל חרדים מתנחלים שמאל וימין)

לפני הכל, הבעיה בתוכנית סער-לוין היא חוסר אמון *מוחלט* בכנות הכוונות של שני האנשים המציעים אותה - מי באמת חושב שטובת המדינה, או הדמוקרטיה זה מה שעומד לנגד עיניהם של שני אלו? ירים את ידו... המשך קריאה

לפני הכל, הבעיה בתוכנית סער-לוין היא חוסר אמון *מוחלט* בכנות הכוונות של שני האנשים המציעים אותה – מי באמת חושב שטובת המדינה, או הדמוקרטיה זה מה שעומד לנגד עיניהם של שני אלו? ירים את ידו.

אין לי את הכלים וההבנה המשפטית לרדת לעומק ההשלכות של ההצעה, ולא אמורים לבחון הצעה על פי האנשים שמציעים אותה. אבל במקרה זה מדובר באדם אחד שהביא עלינו את אסון ההפיכה המשטרית וקרע את המדינה, אדם שמשתק את מערכת המשפט כבר שנתיים, אדם שמסרב לכנס את הועדה לבחירת שופטים (שנבחרה בקדנציה שלו בצורה חוקית) כי אין לו רוב בה, ומנסה בכל כח לדחוף שני אנשים ספציפיים מקהלת שאין להם שום התאמה לשיפוט כסוסים טרויאנים לתוך בית המשפט העליון (לעיתים נראה כי זו מטרת העיקר של לוין). האדם השני הוא אופורטוניסט פוליטי שאין לו שום בעיה לשנות את דיעותיו ואת מחנהו הפוליטי לקידום האינטרסים האישיים שלו, והשרדותו הפוליטית. לכן קשה לי מאוד להאמין שטובת המדינה וחיזוק הדמוקרטיה מהווים איזשהו פקטור בשיקולים שלהם (אולי פקטור שלילי).

אתן לגדולים ממני לנתח את תוכן ההצעה. אשאר בינתיים סקפטי.

עוד 1,656 מילים ו-2 תגובות
סגירה