"ירידה משמעותית בתאונות העבודה בשנת 2024", הכריז מנהל הבטיחות בהודעה על הסיכום השנתי שפרסם בשבוע שעבר. לטענת המנהל, מדובר ב"ירידה דרמטית" של 29% במספר ההרוגים בענף הבנייה וב־50% בענף החקלאות. ההישגים, כך נמסר, נובעים מפעולות אכיפה והסברה נרחבות, לצד חקיקה מתקדמת והטמעת טכנולוגיות לניטור סיכונים.

זו פרשנות אופטימית מדי למציאות העגומה. הירידה הנומינלית במספר ההרוגים נובעת בעיקר מצמצום דרמטי בפעילות בענפי הבנייה והחקלאות, כאשר בענף החקלאות קיימת הפרה שיטתית של כללי הבטיחות. ההרוג האחרון, ניר פלק, נהרג בנפילה מגובה במהלך תיקון רפת במרחביה.

הדוח של "קו לעובד" מציג תמונת מראה משלימה לזו של מנהל הבטיחות, ומספק תיאור מציאותי יותר של הקיפאון בתחום, אם כי לא בעוצמה המבהילה של ההידרדרות בתאונות הדרכים והפשיעה הגואה.

למעשה, מספר ההרוגים בתאונות עבודה דומה לשנת 2022, ושיעורו היחסי למספר המועסקים אפילו עלה בהשוואה לשנה זו, כך שאין באמת שינוי ב"אקלים הבטיחות בישראל"

למעשה, מספר ההרוגים בתאונות עבודה דומה לשנת 2022, ושיעורו היחסי למספר המועסקים אפילו עלה בהשוואה לשנה זו. אין באמת שינוי ב"אקלים הבטיחות בישראל", ציינו בארגון שעוקב אחר התחום הזה ושבניגוד למנהל, מפרסם תמונת מצב עדכנית של נתוני התאונות באופן שוטף.

הרוגים בתאונות עבודה לפי ענפים בשנים האחרונות (צילום: דוח מנהל הבטיחות)

פטור מהשעיה לחזקים

אזרחי ישראל הערבים הם הנפגעים העיקריים, ומהווים קרוב לשליש מההרוגים. אף שנאסר על פלסטינים לעבוד בארץ, הם עדיין היוו חמישית מההרוגים השנה. במנהל הבטיחות מועסקים 80 מפקחים בלבד, שהוציאו השנה פחות צווי בטיחות, אף ששיעור התאונות החמורות נותר גבוה. את הירידה במספר התאונות ניתן לייחס לגיוס עובדים למילואים ולצמצום הפעילות במשק.

חברות שמקבלות מספר גבוה של צווי בטיחות – או שמעורבות בתאונות קטלניות – מועברות לרשם הקבלנים, שעשוי לזמן אותן לשימוע לבחינת רישיונן. הסנקציה המשמעותית ביותר היא השעיית הרישיון, המונעת מהן להשתתף במכרזים ממשלתיים.

במצב הנוכחי, לחברות בענפי הבנייה, התעשייה והחקלאות פשוט לא משתלם לפעול לפי הוראות הבטיחות, ואין להן סיבה ממשית לחשוש מסנקציות כבדות

אלא שהחברות הגדולות והחזקות שהועמדו לשימוע בשנים האחרונות הצליחו לחמוק מהשעיה ממכרזים ממשלתיים באמצעות התחייבות להשתתף בתוכנית בטיחות שמבוצעת באופן בלעדי על ידי חברה פרטית, שבה מעורב גם אלוף במילואים איל בן ראובן.

במצב הנוכחי, לחברות בענפי הבנייה, התעשייה והחקלאות פשוט לא משתלם לפעול לפי הוראות הבטיחות, ואין להן סיבה ממשית לחשוש מסנקציות כבדות.

ב"קו לעובד" ממליצים על כמה דרכים להגברת האכיפה ולעידוד צמצום תאונות העבודה. אחת ההצעות היא לעודד מעסיקים באמצעות הוזלת פרמיית הביטוח הלאומי, בתמורה לירידה בסיכונים והשקעה בבטיחות. הליך החקיקה הנדרש לכך החל, אך בהמשך נקבר בוועדה של המוסד לביטוח לאומי.

הרוגים בתאונות עבודה לפי ענפים (צילום: "קו לעובד")

אקלים של הפקרה

נפילה מגובה ממשיכה להיות הגורם לכמחצית מהתאונות הקשות בכל הענפים, אך משרד העבודה עדיין לא מחייב התקנת רשתות מגן וממשיך למרוח את הטיפול בבעיה, שפתרונה היה אמור לצאת לדרך בוועדה כלשהי כבר לפני שש שנים. המעסיקים לא הרחיבו את הפיילוט שנערך לפני שלוש שנים להכשרה מקצועית, דבר שנדרש במיוחד לאור כניסתם של עובדים חדשים מחו"ל.

לפני מספר חודשים פרסם רשם הקבלנים נוהל לטיפול בהפרות בטיחות, בעקבות עתירה של "קו לעובד" לבג"ץ. עם זאת, עדיין אין שקיפות בהתנהלות השוטפת של המנגנון.

המנהל אומנם דיווח על 21 פניות לרשם בנוגע לקבלנים עם הפרות בטיחות, אבל הרשם לא פרסם החלטות בשימועים והחשכ"ל לא עדכן במאגר את אלה שהוטלו עליהם סנקציות

מנהל הבטיחות אומנם דיווח השנה על 21 פניות שהעביר לרשם הקבלנים בנוגע לקבלנים עם מספר רב של צווי בטיחות, אך הרשם לא פרסם החלטות או פרוטוקולים של השימועים, והחשב הכללי באוצר לא עדכן במאגר את הקבלנים שהוטלו עליהם סנקציות.

ועדת העבודה בכנסת דנה בהרחבת האחריות לבטיחות גם למזמיני העבודות ולמבצעים הראשיים, אך ככל שהזמן חולף, גובר החשש שבעלי עניין יסכלו את המהלך. ב"קו לעובד" טוענים כי כיום שורר "אקלים הפקרה", שהתחזק במהלך המלחמה.

חזי שוורצמן, ראש מנהל בטיחות (צילום: באדיבות המצולם)

איפה הפצועים?

אף שבמהלך השנה החולפת דיווח המנהל על הגשת 13 כתבי אישום ועל 5 גזרי דין שניתנו, לא ברור אם כתבי האישום הוגשו על ידי הפרקליטות או התובעת ממשרד העבודה. כך או כך, האכיפה בהיקפים כאלה זניחה ואינה מתקרבת להדביק את הפער העצום מול עשרות ומאות התאונות החמורות שאירעו בשנים האחרונות, ושבעקבותיהן הוטלו גם צווי בטיחות על ידי המנהל עצמו.

גם עו"ד ישראל אסל, היועץ המשפטי של הפורום למניעת תאונות עבודה, סבור כי דוח מנהל הבטיחות "מנסה לקבע אצל הציבור נרטיב מטעה, כאילו ישנה ירידה במספר ההרוגים בתאונות עבודה בהשוואה לשנים קודמות". לדבריו, הנתון מתעלם מהעובדה שכ־80 אלף פלסטינים נעדרו מאתרי העבודה.

"אילו הייתה התייחסות גם לפצועים ניתן היה לראות שאין חדש. מלבד כותרות לתקשורת, מנהל הבטיחות לא באמת עושה משהו. כל שינוי הינו ברמת הסטטיסטיקה"

הוא מציין כי הדוח אינו כולל התייחסות למספר הפצועים שאיבדו כושר עבודה ליותר משלושה ימים, כפי שהחוק מחייב. "מסיבה זו ישנה התעלמות ממאות הפצועים הקשים שנותרו נכים, מרותקים לכיסאות גלגלים ומאושפזים בבתי חולים, ועוד אלפי פצועים בדרגות קלות ובינוניות.

"אילו הייתה התייחסות גם לפצועים ניתן היה לראות שאין שום חדש תחת השמש. מלבד כותרות לתקשורת, מנהל הבטיחות לא באמת עושה משהו וכל שינוי במספר ההרוגים הינו ברמת הסטטיסטיקה ולא ברמת הצלחת העשייה.

שר העבודה יואב בן צור, 3 בינואר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

"נתון נוסף שחסר בדוח הוא דיווח על מספר כתבי האישום שהגישה התובעת הראשית במשרד העבודה בגין הפרות פקודת הבטיחות בעבודה. נראה שלא במקרה נתון זה לא פורסם, משום שכמו בשנים קודמות מדובר במספר כתבי אישום זעום ומביש, שניתן לספור על אצבעות יד אחת".

רשות עם ועדה בצדה

ישנה הסכמה כללית בקרב העוסקים בתחום על הצורך בהקמת רשות לאומית לבטיחות ובריאות תעסוקתית. בשבוע האחרון הוגשה סוף־סוף לשר העבודה יואב בן צור המלצה להקים רשות כזו במטרה לצמצם את מספר התאונות. עם זאת, באותה נשימה, הוועדה הממליצה, שכללה את סמנכ"לית המוסד לביטוח לאומי, כללה בהמלצותיה דווקא צמצום ההכרה בתאונות בשתי דרכים.

יש חשש שהקמת הרשות ובצדה ועדה מייעצת הכוללת גורמים מהמגזר הפרטי תחליש את אקלים הבטיחות ויכולת האכיפה. אין ועדה כזו לצד רשות ני"ע, למשל

דרך אחת היא להפסיק להכיר בתאונות שאירעו מחוץ למקום העבודה או בדרך אליו, כך שהביטוח הלאומי לא ישמש עוד כתובת לתביעות, והנפגעים ייאלצו לתבוע חברות ביטוח, רשויות מקומיות או לחפש כתובת אחרת.

שנית, הומלץ לקבוע רשימה מוגדרת של מחלות תעסוקתיות שיוכרו, במקום המצב הנוכחי שבו בתי המשפט מכירים במחלות לפי שיקול דעת. זאת, על אף שמדובר בפגיעות דינמיות שקשה לקבוע מראש את הרשימה המדויקת שלהן. עם זאת, ייתכן כי שר העבודה כבר קיבל את הביקורת על ההמלצות, ולפי פרסום ב־"Ynet" ידחה לפחות את ההצעה להפסקת ההכרה בתאונות בדרך לעבודה.

אילוסטרציה: צוותי חילוץ באתר בנייה בגבעת זאב. 12 בדצמבר 2022 (צילום: פלאש90)

הרשות המדוברת אולי תתחיל להתגלגל בצנרת, ואולי אף תופיע בחוק ההסדרים הבא. עם זאת, יש מי שחושש כי דווקא המהלך הזה יחליש את אקלים הבטיחות ואת יכולת האכיפה. זאת מאחר שלצד הרשות אמורה לקום ועדה מייעצת שבה יכהנו נציגים של בעלי עניין מהמגזר הפרטי, דבר שעשוי לסלול את הדרך להפעלת שיקולים זרים בעבודתה.

אפשר להבין את הצורך אד הוק בהקמת ועדות כאלה לנושאים מסוימים, כפי שנעשה בוועדה לבחינת ההצבה של עגורני צריח וקידום החדשנות בהם, שפעלה לצד מנהל הבטיחות, אך לבסוף התברר שעסקה רק בחברה אחת והפסיקה להתכנס בקיץ לאחר שהגיעה למבוי סתום. עם זאת, אין ועדות קבועות כאלה לצד רשות ניירות ערך, שגם לה יש סמכויות אכיפה פליליות.