אחת משיטות הקבורה הנפוצות בישראל היא הקמת ועדה מייעצת. זה תמיד פתרון נהדר למסמס או למרוח כל סוגיה והחלטה שעל הפרק. צוות הוועדה יכול לכלול אנשים עם זיקות שונות או סותרות וממילא ההמלצות לא מחייבות.
הדיונים יכולים להוות זירה מנומסת להתגוששות חזיתית בין רגולטור עיקש לבעלי העניין והאינטרסים המפוקחים על ידו, עד מעבר לזירה אחרת ובאמצעים אחרים, למשל בית המשפט. מי יודע, אולי בהמשך הממשלה תחליט לבצע שינוי מבני ("רפורמה") שישנה גם את מאזן הכוחות בין המפקח למפוקחיו.
כך, למשל, במקרה של "הוועדה הציבורית לבחינת העקרונות הכלליים להצבת עגורני צריח וקידום החדשנות בהם", שהקים במרץ האחרון מפקח העבודה הראשי (מפע"ר) וראש מינהל הבטיחות חזי שוורצמן, כשהוא עצמו עומד בראש הצוות.
הכותרת של הוועדה נשמעת כללית, אך עד היום היא עסקה באופן בלעדי בנושאים הנוגעים לחברת עגורנים אחת שמייבאת לארץ מנופים של יצרן סיני ומשכירה אותם לקבלנים
הכותרת נשמעת כללית ומתבקשת במדינה עמוסה כל כך באתרי בנייה ותשתיות. אלא שעד היום הוועדה עסקה בנושאים הנוגעים רק לחברת עגורנים אחת בשם "סקייליין", שמנוהלת על ידי אביב כרמל וגיא פרנס. הם מייבאים לארץ עגורנים של היצרן הסיני "יאנג מאו" ומשכירים אותם לקבלנים. למעשה הוועדה נבטה מתוך שורת החלטות שמפקח העבודה הראשי קיבל לגבי החברה הזו.
תליית המשקולות נאסרה
לפני כמה שנים מפקח העבודה הראשי עצר ייבוא של עגורן איטלקי בידי החברה לארץ, בטענה שהוא לא עומד בתקן האירופי, וקיבל לכך גיבוי מבג"ץ בעתירה שניסתה לאתגר את ההחלטה.
כמו כן, בינואר השנה הוא אסר על תליית מטען או משקולת חיצונית על עגורנים כשהם במצב מנוחה, כלומר "לא בשימוש". הפרקטיקה הזו נחשפה על ידי עו"ד ישראל אסל בדיון בכנסת, לאחר שמנוף של "סקייליין" קרס על מנוף אחר באתר בנייה של "תדהר" בהרצליה.
"סקייליין" הכניסה לארץ כ־300 עגורנים מדגמי היצרן המסוים הזה. כדי לאפשר לקבלנים לצופף כמה שיותר מהם באתרי הבנייה נוספו להם המשקולות
המנוף היה בעבודה ולא עם משקולת איזון חיצונית, ולפי מומחה חיצוני שנתן למפקח העבודה הראשי חוות דעת, למפרשי הרוח שהותקנו כתוספת על העגורן יחד עם המשקולת הייתה תרומה להפלתו.
"סקייליין" הכניסה לארץ כ־300 עגורנים מדגמי היצרן הזה. כדי לאפשר לקבלנים לצופף כמה שיותר מהם באתרי הבנייה, נוספו להם המשקולות שמרימות את זווית העגורן אף שהיצרן עצמו המליץ להשתמש בפרקטיקה הזו רק כמוצא אחרון.
אחרי האיסור מקימים ועדה
המינהל דחה את יישום ההנחיה על איסור המשקולות לשנה הבאה ובכך אפשר לחברה להשאיר את מאות העגורנים בשטח. במקביל, מפקח העבודה הראשי הקים צוות מייעץ לעגורני הצריח שיבחן, בין היתר, את תליית המטען ו"היבטי חדשנות נוספים". זה קרה כשנתיים אחרי ששוורצמן עצר פיילוט של החברה להפעלת העגורנים מהקרקע וקיבל גיבוי לכך מבג"ץ בעתירת החברה שנדחתה.
לכאורה ההחלטות היו אמורים לסגור את הנושא אחת ולתמיד, ואפשר לתהות מה בכלל יש לדון בוועדה אחרי שהוחלט מה שהוחלט לגבי אי עמידת המשקולות החיצוניות בתקנות וההפעלה מרחוק. את התהייה הזו בדיוק העלו מהנדסים באחד הדיונים ("אם זה בניגוד לחוק אז בשביל מה כל הדיון ובשביל מה הוועדה?").
מה יש לדון בוועדה אחרי שהוחלט מה שהוחלט? את התהייה הזו בדיוק העלה אחד המהנדסים בדיונים: "אם זה בניגוד לחוק אז בשביל מה כל הדיון ובשביל מה הוועדה?"
אלא שהקמת הצוות היא באה בהתאם לעצת פסק הדין בבג"ץ ובעצם נותנת לחברה הזדמנות לשכנע שאפשר ליישם את שיטות הפעולה שלה, ועל פניו זה נשמע נהדר לכל הצדדים.
המלצות הצוות ישרתו את שיפור היעילות בענף הבנייה וגם יוודאו שאם יהיו חידושים הם יישקלו בכובד ראש מול שיקולי הבטיחות. אלא שגם בפעילות הוועדה התגלו חריקות והיא למעשה מספקת הצצה למפעל הנקניקיות של מלחמות הרגולציה בענף הבנייה והשמירה על הבטיחות.
תקצירים משוכתבים
ראשית, לא ברור למה המינהל מפרסם רק תקצירים משוכתבים בדיעבד של הישיבות ולא את הפרוטוקול המלא – ומדוע אין הקלטות שלהן, כאשר מדובר בוועדה שאמורה להיות ציבורית?
מעבר לכך, הוועדה קיימה עד כה חמש ישיבות ובמהלך הדרך פרשו שני פרופסורים מהטכניון שהוגדרו כנציגי הציבור והאקדמיה ומאוחר יותר נטען שהייתה להם זיקה לחברה עצמה. יו"ר הוועדה פנה למל"ג בבקשה שיקצו מומחים אחרים מהאקדמיה וטרם נענה. בוועדה חברה גם נציגת אגוד לשכות המסחר, שמנכ"ל "סקייליין" חבר בתשלום בנשיאות שלה, דבר שלא ניתן לגביו גילוי.
בחברה ביקשו לדון בפתרון חלופי לייצוב העגורן בזווית חדה, כך שבמקום לתלות משקולת תחת האנקול כשאינו בשירות, ייתלה נרתיק במשקל זהה מעל האנקול
בשורה התחתונה, נוכח הקמת הוועדה אפשר היה לחשוב שבחברת המנופים יהיו מאוד מרוצים מכך שמקדישים משאבים בלעדיים לנושאים שקשורים אליהם ודנים בהם בענייניות ובנפש חפצה ואפילו אוהדת ותומכת מצד חלק מחברי הצוות.
כך למשל, נציגת התאחדות בוני הארץ שסקרה בפני הוועדה את המקומות בעולם שבהם עגורני צריח מותקנים בזווית חדה ואת השיטות השונות לכך והוסיפה שהקטנת הרדיוס בחניית לילה אפילו מקטינה את הסיכון לציבור.
הוועדה למעשה אפשרה ל"סקייליין" להביא לדיון פטנט חדש, כביכול, לייצוב העגורנים בזווית חדה במנוחה: במקום לתלות משקולת תחת האנקול כשאינו בשירות, ייתלה נרתיק במשקל זהה רק שהפעם הוא ייתלה מעל. הוועדה ביקשה לראות חומרים הקשורים לשיטה הזו כדי שתוכל להתקבל החלטה האם הכלי יכול לשאת את המטען שנקרא הפעם בשם אחר.
האשמות גלויות וקמפיין אנונימי
אלא שהקמת הוועדה לא הורידה את מפלס העוינות, להיפך. ב"סקייליין" דבקו לכל אורך החודשים האחרונים בהאשמה כלפי מפקח העבודה הראשי, שלטענתם ממשיך ב"מסע ההתנכלות" כלפיהם והיפנו את הטענה גם לגורמים נוספים במשרד העבודה, כולל המנכ"ל ישראל אוזן ועוזרו חיים אמיתי, שמכהנים תחת השר יואב בן צור מש"ס.
במקביל, מתנהל נגד שוורצמן קמפיין הכפשה אנונימי ומכוער למדי, לרבות שיחות טלפון ובוטים שמנסים לסחוט ולהרתיע אותו על רקע אישי ומקצועי כאחד. ב"סקייליין" מכחישים כל קשר לקמפיין הזה והתרעמו על עצמם השאלה.
וזה הדבר החשוב והעצוב באמת בכל הסיפור הזה: גם השנה נהרגו עשרות אנשים בתאונות עבודה, אף שהפלסטינים לא עובדים ולמרות השבתת הפעילות בגבול הצפון ובעוטף עזה
גם הארגונים העוסקים במעקב אחרי תאונות בנייה לא חסכו ביקורת ממפקח העבודה הראשי, בעיקר נוכח העובדה שהשנה הקודמת שיקפה הידרדרות בבטיחות העובדים, ש־83 מהם נהרגו בתאונות, בעיקר בענף הבנייה.
וזה הדבר החשוב והעצוב באמת בכל הסיפור הזה: גם השנה נהרגו עשרות אנשים בתאונות עבודה, אף שהפלסטינים לא עובדים ולמרות השבתת הפעילות בגבול הצפון ובעוטף עזה. מצד שני, מינהל בטיחות עדיין עובד עם כמה עשרות פקחים בלבד והם אמורים לבדוק אלפי אתרי עבודה בכל הארץ.
לצד הדיונים על המשקולות וההפעלה מרחוק – ושיטות נוספות שיעלו בוועדה – הוצגה בפנייה סוגיה נוספת שאם יש בה ממש אמורה להטריד את מינהל הבטיחות וגם לגביה הוא נדרש עכשיו לקבל החלטה ברורה.
העניין הובא בידי עו"ד אסל, שבנייר עמדה מפורט טען שהעגורנים מתוצרת "יאנג מאו" שמייבאת החברה לא עומדים בתקן האירופאי, ולפיכך אסור היא להכניס אותם לארץ. הוא הראה כי בספר היצרן צוין שהם יוצרו ותוכננו לפי תקן ישן ושונה. מבחינתו, מכון התקנים לא אמור להיות אסמכתה לכלום מאחר שהוא בניגוד עניינים מול החברה ומי שאמור לבדוק אותם הם הטכניון.
בתשובה לטענה שלפיה העגורנים מופיעים בספר יצרן לפי תקן ישן שאי אפשר להכניס לארץ, ב"סקייליין" הציגו אישור מכון התקנים ומעבדה בינ"ל לתאימות לתקנים הרלוונטיים
לעומת זאת, ב"סקייליין" אומרים שהעגורנים האלה עומדים בתקן ויש לכך אישור ממכון התקנים בהתבסס על בדיקת מעבדה מבלגיה. ב"סקייליין" הציגו בפנינו אישור ממכון התקנים שלפיו העגורנים עברו בדיקות מעבדה בינלאומית ושיש תאימות לכל התקנים הרלוונטיים. בהתאם לכך הם מראים כי העגורנים נרשמו בפנקס העגורנים על ידי מפקח העבודה הראשי הקודם ב־2012.
"סקייליין": "עומדים בכל התקינה הדרושה"
בתשובה לשאלה בדבר עמידה בתקן האירופא, מ"סקייליין" נמסרה התגובה הבאה: "כן, עגורני 'יאנג מאו' עומדים בתקינה האירופית! טענה זו מופרכת, משוללת כל יסוד וגובלת בלשון הרע ונועדה בכדי לגרום נזק במזיד!
"עגורני 'יאנג מאו' מהדגמים השונים מיובאים לישראל כבר יותר מ־15 שנים ומשרתים את ענף הבנייה הישראלי באופן בטוח ומוצלח. עגורנים אלה, בדומה לאלפי עגורני 'יאנג מאו' הפועלים באתרי בנייה ברחבי העולם, כולל באירופה, עומדים בכל התקינה הדרושה.
"כיום פועלים בישראל מאות עגורני 'יאנג מאו' (חלקם כוללים משקולת פיצוי), שעברו את כל תהליך האישורים הדרוש על ידי מכון התקנים ונרשמו כדין בפנקס העגורנים על ידי מנהל הבטיחות במשרד העבודה"
"כיום פועלים בישראל מאות עגורני 'יאנג מאו' (חלקם כוללים משקולת פיצוי), שעברו את כל תהליך האישורים הדרוש על ידי מכון התקנים ונרשמו כדין בפנקס העגורנים על ידי מנהל הבטיחות במשרד העבודה".
"ועדה ללא תכלית"
מעו"ד אסל נמסרה ההתייחסות הבאה: "אני קורא להפסיק את עבודת הוועדה המייעצת שמקיימת דיונים ללא תכלית משום שלא ניתן לאשר שימושים בעגורנים בניגוד לחוק ולתקינה. וממילא זו אינה ועדה ציבורית אלא ועדה שעוסקת אך ורק בעניינים של חברה אחת בלבד.
"במקום ועדה מייעצת צריך להקים ועדה חוקרת ברשות מעבדת הטכניון ונציגים מטעמם שהם הגוף המוסמך היחיד לבדוק עגורנים במדינת ישראל על פי תקנות העגורנים ולא מכון התקנים. מומחי הטכניון צריכים לבדוק האם עגורני 'יאנג מאו' עומדים בתקינה האירופאית כנדרש בנוהל הייבוא.
![עו"ד ישראל אסל](https://static.zman.co.il/www/uploads/2024/08/law-280x360.jpg "עו"ד ישראל אסל")
"אין לסמוך על אישורים שניתנו על ידי מכון התקנים בעיקר לאחר שנחשף בעקבות אסון קריסת העגורן ביבנה שבו נתבע מכון התקנים וגם עובדיו באופן אישי על כך שהמכון לא ביצע בדיקות זיהוי עגורנים כנדרש בנוהל הייבוא של משרד העבודה ועקב כך נכנסו ארצה עגורנים מזויפים.
"בעצם העובדה שמפקח עבודה ראשי הסכים לרשום עגורנים על בסיס תעודות בדיקה של מכון התקנים במקום הטכניון הוא בעצמו הפר את תקנות העגורנים אשר מסמיכות אך ורק את מעבדת הטכניון לבדוק אותם במדינת ישראל.
"המשטרה קיבלה את תלונתי והוציאה את מכון התקנים מרשימת המומחים מטעמה לחקירת תאונות עגורנים ומעליות בשל היות מכון התקנים בניגוד עניינים בשל קשריו העסקיים עם חברות ייבוא עגורנים."
מינהל בטיחות: "דרושים מסמכים נוספים"
ממינהל בטיחות נמסרה התגובה הבאה: "לא התקבלו לעיון חברי הוועדה המייעצת מסמכים חיוניים מחברת המנופים לשם החלטה בנושא – וככל שיוצגו הם ייבחנו באופן מעמיק. מסמכים אחרים שהוצגו מעידים על צורך נוסף בהסברים מקצועיים על אלמנט זה שאינו בשימוש כלל בעולם.
"כמו כן, בימים הקרובים המינהל יפיץ פנייה לציבור בנושא זה בהתאם למנדט של ועדה זו שהינה ציבורית ופתוחה לשמיעת כלל הגורמים הרלוונטיים.
"לגבי עמידה של הכלים הסיניים הנקודתיים בתקן אירופאי, הנושא ייבדק בהקדם ומינהל הבטיחות במשרד העבודה ישלח פנייה דחופה למכון התקנים לתשובה מיידית וזאת משום שהמכון אישר את אותם הכלים ללא עמידה לכאורה בתקן האירופאי".
ממכון התקנים לא נמסרה תגובה עד למועד פרסום הכתבה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו