דברי הביקורת שהשמיע דובר צה"ל דניאל הגרי על הצעת החוק המכונה "חוק פלדשטיין", במסיבת עיתונאים בשלהי נובמבר 2024, עוררו סערה מיידית.

"החוק הזה מסוכן מאוד לצה"ל", אמר אז הגרי, "הוא ייצור מצב שבו כל גורם זוטר בצה"ל יכול על דעתו לגנוב ולהוציא מסמכים מצה"ל, או ידיעות מודיעיניות. הוא יביא לכך שתהיה סכנה לחיי אדם ולחיי לוחמים".

הגרי ננזף על ידי הרמטכ"ל הרצי הלוי ואולץ להתנצל על דבריו – אך הוא הביע צער על עצם אמירת הדברים בפומבי, לא על תוכנם. וזאת מהסיבה הפשוטה שהגרי צדק.

בהפוך על הפוך, הגרי הציב מראה מול יוזמי החוק, והדגים מה עלול לקרות כשכל חייל בצה"ל יפעל במנותק משרשרת הפיקוד, פשוט כי זה מה שנראה לו נכון

הוא אומנם טעה בכך שהשמיע, בשם צה"ל, ביקורת פומבית על הליך חקיקה המתנהל בכנסת – כך לא נהוג במדינה דמוקרטית, אבל בהפוך על הפוך, הגרי הציב מראה מול יוזמי החוק, והדגים מה עלול לקרות כשכל חייל בצה"ל יפעל במנותק משרשרת הפיקוד, פשוט כי זה מה שנראה לו נכון.

במאבק בין שיקולים ממלכתיים ומערכתיים שקולים, לבין גחמות פוליטיות שמטרתן סיוע למחנה הפוליטי של הקואליציה, בחרה אתמול (ראשון) ועדת השרים לחקיקה, בפעם המי יודע כמה, באפשרות השנייה.

דובר צה"ל תת־אלוף דניאל הגרי בטקס יום הזיכרון בכותל המערבי, 12 במאי 2024 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

הוועדה, בראשות שר המשפטים יריב לוין, החליטה לתמוך בהצעת "חוק פלדשטיין" בהצבעה בקריאה טרומית, הצפויה בימים הקרובים במליאת הכנסת. בהחלטת ועדת השרים צוין כי התמיכה היא "כפוף להתניות"; אין לדעת מהן אותן התניות, אך עצם קידומה של הצעת החוק הזו, ולו בשלב אחד קדימה, בסולם החקיקה, היא אות קלון לקואליציה.

את הצעת החוק יזם – תיראו מופתעים – יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן. מדובר בתיקון לחוק העונשין המוסיף סעיף נוסף בתווך שבין עבירת "ריגול חמור" ו"ידיעה סודית" לבין "מגע עם סוכן חוץ". התיקון המוצע מעניק פטור מאחריות פלילית לכל אדם המשרת ב"מערכת הביטחון" – שב"כ, המוסד, צה"ל, משטרת ישראל ושב"ס – ומעביר מידע ל"גורם מדיני בכיר", בתנאים המפורטים בחוק.

הפטור מאחריות פלילית יינתן למי שהדליף ידיעה לגורם מדיני בכיר בעת ש"סבר שהידיעה מוסתרת, ברשלנות או בזדון" מאותו גורם, כל עוד נקט "אמצעים סבירים" כדי למנוע את נפילתה בידי גורמים שאינם מורשים להחזיקה

הצעת החוק הזו זכתה לכינוי הציבורי "חוק פלדשטיין", בימים שבהם שמו של הנגד, הנאשם יחד עימו בביצוע עבירות פליליות חמורות, עדיין היה אסור בפרסום. כיום, לאחר שהותר פרסום זהותו, אפשר לכנותו "חוק ארי רוזנפלד", שכן הוראות החוק תואמות כמו כפפה את נסיבות העבירות שבהן הוא מואשם.

מיהו "גורם מדיני בכיר" שהדלפת מידע ביטחוני ישירות אליו לא תיחשב עבירה? ראש הממשלה, כל חבר בקבינט המדיני־ביטחוני, וכן יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. הפטור מאחריות פלילית או משמעתית יינתן למי שהדליף ידיעה לגורם מדיני בכיר בעת ש"סבר שהידיעה מוסתרת, ברשלנות או בזדון" מאותו גורם, כל עוד נקט "אמצעים סבירים" כדי למנוע את נפילתה בידי גורמים שאינם מורשים להחזיקה.

יריב לוין ושמחה רוטמן במליאת הכנסת, 25 בדצמבר 2024 (צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת)

לפחות בדבר אחד הצעת החוק הזו היא קונסיסטנטית – היא גרועה והרסנית מתחילתה ועד סופה. נתחיל בשורה התחתונה: קל מאוד למלא אחר כל התנאים המפורטים בהצעת החוק, ובכך לקבל פטור מהעמדה לדין על ביצוע עבירות ביטחוניות חמורות של מסירת מידע סודי.

למעשה, הצעת החוק הזו כמעט מרוקנת מתוכן את הסעיפים בחוק העונשין שעניינם מסירת ידיעות ביטחוניות סודיות. אלה עבירות מהחמורות שבחוק העונשין, והעונשים עליהן מגיעים מעשר שנות מאסר ועד למאסר עולם.

היות שאפילו ראש הממשלה מסתיר מחברי הקבינט מידע מסוים, שמא יודלף לתקשורת, ברור שלא ניתן לסמוך על שרי הקבינט במידע שמהווה סכנה לחיי אדם

מערכת הביטחון וקהיליית המודיעין מחזיקות בכל רגע נתון במידע רגיש, שהדלפתו פירושה סכנה לחיי אדם וסכנה לביטחון המדינה. מידע על זהות סוכנים המצויים על אדמת אויב, אמצעי לחימה סודיים, שיטות פעולה מודיעיניות ומבצעיות שאינן מוכרות לאויב, נכסים של האויב שהוא אינו מודע לכך שזוהו, והרשימה נמשכת עד אין קץ.

שרשרת הפיקוד המודיעינית מיועדת לא רק לסינון המידע, כך שהדרגים הבכירים – כולל הדרג המדיני – יקבלו לידיהם רק את מה שחשוב, ניתן לעיבוד ולעיכול ומוצב בהקשרו הנכון, אלא גם כדי שעצם הטיפול בחומרים ייעשה בהתאם לכללים המחמירים החלים על מידע כה סודי.

הפגנת תמיכה באלי פלדשטיין ובנגד החשוד בהדלפת מסמכים מסווגים מחוץ לבית המשפט בתל אביב, 27 בנובמבר 2024 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

אם החוק הזה חלילה ייחקק, יוכל למשל חייל פשוט באגף המודיעין, או שוטר ביחידה מבצעית במשטרה, לטעון כי סבר שהמידע שהוא אוחז בידיו מוסתר במכוון מהדרגים הבכירים, ולמסור אותו ישירות לשר החבר בקבינט הביטחוני. זו לא תיחשב לעבירה.

היות שאפילו ראש הממשלה מסתיר מחברי הקבינט מידע מסוים, שמא יודלף לתקשורת, ברור שלא ניתן לסמוך על שרי הקבינט במידע שמהווה סכנה לחיי אדם. המוסד ושב"כ יחדלו מלשתף מידע עם גורמים בתוך מערכת הביטחון שעלולים להדליף אותו לדרג המדיני, תוך עקיפת כלל השרשרת.

כמו כן, הקריטריון "סבר" ביחס ליסוד הנפשי מאפשר לכל חשוד בריגול, מכאן ולהבא, לטעון כי "סבר" שאכן המידע מוסתר מראש הממשלה או מיו"ר ועדת החוץ והביטחון

כמו כן, הקריטריון "סבר" ביחס ליסוד הנפשי מאפשר לכל חשוד בריגול, מכאן ולהבא, לטעון כי "סבר" שאכן המידע מוסתר מראש הממשלה או מיו"ר ועדת החוץ והביטחון. זהו יסוד סובייקטיבי, מנוגד לעקרונות יסוד של המשפט הפלילי.

גם הדרישה שלפיה מסירת המידע "לא בוצעה בכוונה לפגוע בביטחון המדינה או לסייע לאויב", קלה למילוי. עמידה אוטומטית בקריטריונים הללו, פירושה הפיכת העבירות של מסירת מידע סודי לאות מתה.

אהרון "ארי" רוזנפלד, הנגד שנאשם בפרשת המסמכים המסווגים בבית המשפט המחוזי בתל אביב, 7 בינואר 2025 (צילום: Koko/Flash90)

הצעת החוק הזו מתהדרת בכותרת היומרנית – "הגנה על חושפי שחיתויות ומתריעים בנסיבות ביטחוניות". אך אין קשר בין הכותרת לבין התוכן. אדם שהדליף מידע ביטחוני רגיש עשוי לקבל פטור מאחריות פלילית על פי החוק הזה, מאחר ש"סבר" כי המידע אכן מוסתר ברשלנות מגורם מדיני בכיר, ועדיין אין בכך כל חשיפה של שחיתות.

יוזמי ההצעה, שכאמור תפרו אותה במדויק לכבודו של ארי רוזנפלד, קבעו גם כי אם בעת שהחוק נכנס לתוקפו מתנהלת חקירה פלילית או מתנהל משפט נגד נאשם העומד בקריטריונים הללו, יוכל הקבינט הביטחוני להודיע לבית המשפט על "עיכוב הליכים", שפירושו הפסקת המשפט.

רוטמן לא הצליח להתגבר על עצמו, וכלל בהצעת החוק הזו סמכות שומטת לסת הפוגעת ביועצת המשפטית לממשלה, שהיא היחידה מטעם הרשות המבצעת הרשאית לקבוע נגד מי ייאכף החוק הפלילי

רוטמן לא הצליח להתגבר על עצמו, וכלל בהצעת החוק הזו סמכות שומטת לסת הפוגעת ביועצת המשפטית לממשלה, שהיא היחידה מטעם הרשות המבצעת הרשאית לקבוע נגד מי ייאכף החוק הפלילי, ומתי לעכב הליכים של נאשם שמשפטו מתנהל.

"יש צורך להעניק הגנה למתריעים בשער, הרואים סכנה ונחסמים על ידי דרגים נמוכים עקב טעות, ערלות לב, או עקב קונספציה ביטחונית שגויה", נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק.

יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן בכנסת, 9 ביולי 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

זהו קשקוש מניפולטיבי. יש לוודא שמידע ביטחוני חיוני יעלה לדרגים הגבוהים, הצריכים להיות מודעים לו. יש לוודא מניעת תקלות דוגמת התקלה הקולוסאלית שאירעה ביחס להתקפת חמאס ב־7 באוקטובר – זהו תפקידה, בין היתר, של ועדת חקירה ממלכתית.

הצעת החוק הזו, אם תהפוך לחוק, פירושה זריעת אנרכיה בצה"ל ובכל הממסד הביטחוני והמודיעיני. כל חייל בכל דרגה יוכל להתעלם משרשרת הפיקוד, וללכת ישירות לראש הממשלה או לאחד השרים. הפירמידה הפיקודית תקרוס. יש לקוות לטובת יוזמי החוק שזו אינה כוונתם, ושהם פשוט עיוורים לתוצאה הוודאית של החוק.