דיוקנו המחויך של ממלא-מקום נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, היה אמור להתנוסס הבוקר על שערי העיתונים לצד הכותרת: "סוף סוף מונה נשיא קבוע לבית המשפט העליון".
במקום זאת, החליטו אתמול (חמישי) שלושה שופטי בג"ץ להיכנע לתכתיב שהציב בפניהם שר המשפטים יריב לוין, והעניקו לו עשרה ימים נוספים על מנת לכנס את הוועדה לבחירת שופטים כדי לבחור נשיא לעליון, במקום הדד-ליין הקודם שהיה אמש (חמישי) בחצות.
אין דרך לתאר את החלטת השופטים אלא כהתקפלות מביכה אל מול גישתו הבריונית של לוין.
שלושת השופטים – יעל וילנר, עופר גרוסקופף ואלכס שטיין – היו מודעים היטב לכך שאין נימוק משפטי המצדיק את דחיית המועד שנקבע בהחלטתם לפני כחודש
שלושת השופטים – יעל וילנר, עופר גרוסקופף ואלכס שטיין – היו מודעים היטב לכך שאין נימוק משפטי המצדיק את דחיית המועד שנקבע בהחלטתם לפני כחודש, לאחר שהוגשה נגד לוין בקשה בגין ביזיון בית משפט, על הסחבת שהוא נוקט במינוי נשיא העליון. ולכן נותרה הסיבה היחידה להיענותם לדחיית המועד: "העמדנו לנגד עינינו את חשיבות מראית פני הדברים".
ובמילים פשוטות: השופטים ידעו שאם הם יחייבו את לוין לכנס את הוועדה אמש, הוא יצעק מעל כל במה שהעליון שיבש את הליך מינוי הנשיא, מנע מהוועדה את הזמן הנדרש על מנת לבדוק את "החשדות" נגד עמית, והתעקש שההצבעה תיערך מבלי שהתאפשר לחברי הוועדה לבחון את העובדות במלואן.
שופטי בג"ץ רצו למנוע ממנו פתחון פה כזה. הם רצו שהציבור יבין, שהם היו דווקא מאוד הוגנים עם לוין, על אף שהוא מורח את הליך מינוי הנשיא לעליון מעבר לכל דמיון.
עצם צורת החשיבה הזו משקפת כניעה של השופטים לבריונות. ההחלטה המשפטית הנכונה היא שאין זה מתפקידם של חברי הוועדה לבחירת שופטים לשקול היבטים פליליים או משמעתיים בתפקודו של השופט עמית.
החשיבה הזו משקפת כניעה של השופטים לבריונות. ההחלטה המשפטית הנכונה היא שאין זה מתפקידם של חברי הוועדה לבחירת שופטים לשקול היבטים פליליים או משמעתיים בתפקודו של השופט עמית
מכל מקום, לאחר שראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה, ניצב בועז בלט, והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה קבעו שאין כלל היבטים פליליים בטענות שהועלו כלפי עמית – אין עילה לעכב עוד את הליך בחירת הנשיא.
מערכאות שיפוטיות בכלל, ומבית המשפט העליון בפרט, מצופה לא לשקול שיקולים פופוליסטיים אלא שיקולים ענייניים בלבד. התכלית אינה צבירת נקודות זכות בדעת הקהל אלא עשיית משפט והשגת צדק. ובמקרה של הליכי בג"ץ – מתן שירות מיטבי לאינטרס הציבורי.
השופטים עצמם כתבו בהחלטתם מאמש:
"חובתו של שר המשפטים היא להביא את העניין להכרעתה בתוך פרק זמן סביר. למרות האמור, שר המשפטים נמנע מלעשות כן זה למעלה מ-15 חודשים, ובעקבות זאת נגרמה, וממשיכה להיגרם, פגיעה קשה בשלטון החוק במדינת ישראל".
לוין אפילו לא טרח לבקש מהשופטים ארכה נוספת, אלא פשוט "הודיע" בבוטות לבית המשפט כי בשלב הנוכחי לא ניתן לכנס את הוועדה ולבחור נשיא. החלטתם של השופטים להעלים עין מהתנהלותו זו אינה משרתת לא את האינטרס הציבורי ולא את עיקרון שלטון החוק, החל אפילו על יריב לוין.
ההחלטה אף לוקה בסתירה פנימית. שכן, השופטים מציינים בצדק כי הסמכות לקבוע אם דרוש לוועדה זמן נוסף על מנת לבחון טענות שיעלו בעניינו של עמית, היא של הוועדה עצמה, ולא של לוין. ולמרות זאת הם התירו לשר המשפטים "שהות תחומה" של עשרה ימים.
ההחלטה אף לוקה בסתירה פנימית. שכן, השופטים מציינים בצדק כי הסמכות לקבוע אם דרוש לוועדה זמן נוסף על מנת לבחון טענות שיעלו בעניינו של עמית, היא של הוועדה עצמה, ולא של לוין
על הדרך השופטים הדפו גם את עמדתה הנכונה של היועצת המשפטית לממשלה, המייצגת בפני בית המשפט את העמדה המוסדית של הוועדה עצמה – ולפיה היה על הוועדה עצמה להחליט, בישיבה שהייתה אמורה להתכנס אמש, אם להצביע כעת או להמתין למידע נוסף.
אין לדעת אילו עוד שפנים ישלוף לוין משרוולו בעשרת הימים הבאים, כדי לסכל את בחירתו של עמית לנשיא בית המשפט העליון. עיתוי הפרסום הסנסציוני ב"ידיעות אחרונות" השבוע בדבר שורת העבירות שביצע כביכול עמית ביחס לנדל"ן המשפחתי שירש, והלהבות שדאג שר המשפטים ללבות סביב הפרשה, מעוררות חשד שללוין הייתה יד בפרסום.
בהודעתו לבג"ץ שלשום חשף לוין כי מתנהלת "בדיקה" בנושא "החשדות" נגד עמית באגף החקירות והמודיעין במשטרה, אך לא מסר כיצד החומר הגיע למשטרה וכיצד הוא עצמו למד על קיומה של הבדיקה.
אתמול הודיעה היועצת בהרב-מיארה לבג"ץ כי ראש אגף החקירות והמודיעין דיווח לה לאחר "בחינת החומרים" כי אין בהם "אלמנטים של פליליות", וזאת גם המסקנה שאליה הגיע ראש מערך ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, המשנה ליועצת שרון אפק.
משנסגר בפני לוין המסלול הפלילי בעניינו של עמית, הוא החליט לפנות למסלול המשמעתי. שר המשפטים פנה אתמול ליועצת המשפטית למשרד המשפטים, עו"ד לאה רקובר, והודיע לה כי החליט, בהתאם לסמכותו, להגיש נגד עמית קובלנה לבית הדין המשמעתי לשופטים.
שר המשפטים פנה אתמול ליועצת המשפטית למשרד המשפטים, עו"ד לאה רקובר, והודיע לה כי החליט, בהתאם לסמכותו, להגיש נגד עמית קובלנה לבית הדין המשמעתי לשופטים
זהו הליך נדיר, שננקט מאז קום המדינה מספר זעום של פעמים ובמקרים קיצוניים במיוחד. השופטת הילה כהן הועמדה לדין משמעתי ב-2005 בפרשת "זיוף הפרוטוקולים" בבית המשפט לעניינים מקומיים בחיפה; השופטת רונית פוזננסקי-כץ הועמדה לדין משמעתי ב-2018 בשל ההתכתבויות הפסולות שלה עם נציג רשות ניירות ערך, בעת שדנה בבקשות מעצר בתיק בזק ובתיק 4000.
הליך של העמדת שופט לדין בבית הדין המשמעתי לשופטים, אינו מהלך של מה בכך. במקרה הנוכחי, הודעתו של לוין לרקובר כי החליט להעמיד את עמית לדין משמעתי היא אולי במסגרת סמכותו, אך מעצם העובדה שלוין לא נסמך על שום חוות דעת מקצועית בהחלטתו, ברור שדבק בה פגם של אי-סבירות קיצונית, וכן של שימוש לרעה בסמכותו.
נכון יותר אם לוין היה פונה לוועדת האתיקה לשופטים, על מנת שזו תבחן היבטים אתיים בפעולתו של עמית. גורם טבעי נוסף לבדיקת הטענות הוא נציב תלונות הציבור על שופטים. אך זה כמה חודשים שאיש אינו מאייש את התפקיד – באשמתו של לוין עצמו.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
"השמאל" ומערכת המשפט במלוא צביעותם.על נתניהו "ודומיו" ,הם אומרים שלא הכל עניין פלילי,יש גם עניין של יושרה ושוויון בפני החוק.
פה המקרה של עמית,ברור לכל בר דעת,שעמית עבר עבירת בנייה באופן מובהק.
אז ,איםה היושרה שלכם,איפה טובת המערכת והאמון שעלול להיפגם בה?
בושה וחרפה.ל"שמאל" הזה לא איכפת מהמדינה.מעניין אןתם אק כסף וחמדנות.בושה
בית המשפט העליון הביא במו ידיו את כל הצרות שנפלו על המדינה בפסיקת "משפט השפנים" בו 11 שופטי בג"צ פחדו להתעמת עם בנימין נתניהו ואישרו לנאשם בפלילים להיות ראש ממשלה בזמן משפטו.
מאז לא למדו את הלקח, וממשיכים בהחלטות פחדניות אשר מותירות את הדמוקרטיה הישראלית חסרת הגנה. הם לא מבינים שמלחמת האזרחים כבר החלה וממשיכים לטמון את הראש בחול ולקוות שהאש לא תתפס בגלימתם.