לשר המשפטים יריב לוין יש דרך פשוטה לסכל את בחירתו של השופט יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון ביום ראשון הקרוב. מדובר במועד האחרון שקבע בג"ץ, שבו הוועדה לבחירת שופטים מחויבת להתכנס ולקיים הצבעה לבחירת נשיא חדש לבית המשפט העליון.
כל שנדרש מלוין הוא לוודא שהשר בצלאל סמוטריץ' אכן נוקט תרגיל פוליטי נכלולי במטרה להוציא את ח"כ יצחק קרויזר "הנורווגי" מחוץ לכנסת, ואז לשכנע את השרה אורית סטרוק להתפטר מהממשלה, ואז להתפטר מהממשלה בעצמו.
אך אם כיסאו שלו חשוב ללוין יותר מאשר הדחף למנוע מיצחק עמית את כס נשיא העליון, נראה שאין בפניו כל דרך פעולה נוספת. למעשה, אין בידו כיצד למנוע את המהלך, שאמור להגיע לסיומו ביום ראשון הקרוב, סמוך לחצות הלילה. אז יצביעו רוב חברי הוועדה לבחירת שופטים בעד מינויו של עמית לנשיא בית המשפט העליון.
כל שנדרש מלוין הוא לוודא שסמוטריץ' אכן נוקט תרגיל פוליטי נכלולי במטרה להוציא את ח"כ קרויזר "הנורווגי" מחוץ לכנסת, ואז לשכנע את השרה סטרוק להתפטר מהממשלה, ואז להתפטר מהממשלה בעצמו
כדי להסביר את הנוסחה שמובילה לתוצאה הזו, צריך ללכת ימים אחדים אחורנית, אל החלטתו של השר לשעבר איתמר בן גביר לפרוש מכהונתו בממשלה, יחד עם שרי עוצמה יהודית.
השאלה האם סיעתו של בן גביר פרשה רשמית משורות הקואליציה נותרה מעורפלת. בן גביר הודיע כי יתמוך בהמשך כהונתו של בנימין נתניהו כראש הממשלה, ופירוש הדבר הוא שימור הרוב הקואליציוני בכנסת. אך בכל זאת, לא ברור מה יעלה בגורל התפקידים הפרלמנטריים שממלאים חברי סיעתו.
אחת התוצאות של פרישת שרי עוצמה יהודית מהממשלה היא גם סיום כהונתו של ח"כ צבי סוכות בכנסת. זאת מאחר שעמיחי אליהו, שהתפטר מהכנסת לפני כשנתיים עם מינויו לשר המורשת במסגרת "החוק הנורווגי", חזר אתמול (שלישי) למליאה כח"כ מן המניין, לאחר שהתפטרות שרי עוצמה יהודית נכנסה לתוקף.
מאחר שסיעות עוצמה יהודית והציונות הדתית התמודדו לכנסת ברשימה משותפת, וסוכות הוא המועמד האחרון שנכנס מרשימה זו במסגרת "החוק הנורווגי", הכנסת נפרדה אתמול ממנו, עד הודעה חדשה.
בימים האחרונים נפוצו הערכות במערכת הפוליטית, לפיהן סמוטריץ' עתיד להתפטר מכהונתו בממשלה, רק כדי לשוב בחזרה כעבור יומיים כשר לא "נורווגי", מה שיביא לכך שקרויזר ימצא את עצמו מחוץ לכנסת
מי שעוד נכנס לכנסת מתוך הרשימה המשותפת של סיעותיהם של סמוטריץ' ובן גביר במסגרת "החוק הנורווגי" הוא ח"כ קרויזר, שאף נבחר לאחד משני נציגי הכנסת לוועדה לבחירת שופטים.
במצב שנוצר כעת, ומאחר ששתי הסיעות התפצלו זו מזו מייד לאחר הקמת הממשלה, קיים חוסר איזון ביניהן: קרויזר, החבר בסיעתו של בן גביר, מכהן בכנסת כח"כ "נורווגי" מכוח העובדה שסמוטריץ' עצמו התפטר מהכנסת במסגרת הסדר זה.
ולכן, נפוצו בימים האחרונים הערכות במערכת הפוליטית, שלפיהן סמוטריץ' עתיד להתפטר מכהונתו בממשלה, רק כדי לשוב בחזרה כעבור יומיים כשר לא "נורווגי". תוצאת המהלך תהיה שסמוטריץ' ישוב לכהן כחבר כנסת במקביל לכהונתו כשר, וקרויזר ימצא את עצמו מחוץ לכנסת.
כבודם של התרגילים הפוליטיים וכיפופי הידיים בין סמוטריץ' לבן גביר במקומו מונח, אך אם קרויזר יחדל לכהן בכנסת, פירוש הדבר שיחסר לכנסת נציג בוועדה לבחירת שופטים, שבה הוא מכהן כאחד משני הנציגים, לצד ח"כ קארין אלהרר מיש עתיד.
היה מי שחשב שעצם גריעתו של קרויזר מהוועדה לבחירת שופטים תוכל לסכל את ההתכנסות המיועדת כדי לבחור בעמית לנשיא העליון – אבל זה לא נכון.
"הרכב קטוע" הוא מצב שבו פקעה כהונתם של חלק מחברי הוועדה וטרם מונו חברים חדשים. לעומת זאת, "הרכב חסר" עוסק בסוגיית הקוורום, דהיינו מצב שבו חלק מחברי הוועדה לא התייצבו לישיבה ספציפית
בדצמבר 2020 התכנסה הוועדה לבחירת שופטים, בראשות שר המשפטים דאז אבי ניסנקורן, כדי לבחור שופטים חדשים. שתי נציגות של הקואליציה – השרה מירי רגב וח"כ אסנת מארק, לא התייצבו לישיבה והניחו שהיעדרותן תסכל את קיום הישיבה, אך לא כך קרה.
בהמשך הן עתרו לבג"ץ נגד השר בדרישה לביטול המינויים שנעשו באותה ישיבה, שהייתה לטענתן בלתי חוקית. לעזרתן הן הביאו את סעיף 4(ג) לחוק יסוד השפיטה, הקובע כי הוועדה לבחירת שופטים, שבה כידוע תשעה חברים, "רשאית לפעול אף אם פחת מספר חבריה, כל עוד לא פחת משבעה".
מאחר שלא רק רגב ומארק נעדרו מאותה ישיבה, אלא גם הח"כ הנוסף, צבי האוזר, והשתתפו בה רק שישה מחברי הוועדה, נטען כי הוועדה לא הייתה רשאית להתכנס ולקבל החלטות.
בית המשפט דחה את העתירה, והבהיר את ההבדל בין "הרכב קטוע" של הוועדה, לבין "הרכב חסר". "הרכב קטוע" הוא מצב שבו פקעה כהונתם של חלק מחברי הוועדה וטרם מונו חברים חדשים, כך שהלכה למעשה לא מכהנים בה תשעה חברים. לעומת זאת, "הרכב חסר" עוסק בסוגיית הקוורום, דהיינו מצב שבו חלק מחברי הוועדה לא התייצבו לישיבה ספציפית.
"פעולה שהוטלה על מספר בני אדם, כשרה אם נעשתה בידי רובם". ובמילים אחרות: אם לישיבת הוועדה לבחירת שופטים התייצבו רוב החברים המכהנים בה באותה עת, יש לה קוורום חוקי
על פי פסיקת בית המשפט, סעיף 4(ג) עוסק בהרכב קטוע, כלומר במצב שבו מכהנים פחות מתשעה חברים בוועדה. במצב כזה, קובע חוק היסוד, ניתן להמשיך ולפעול כל עוד לא פחת מספר חברי הוועדה משבעה.
שאלת הקוורום מוסדרת בנפרד, בהתאם לסעיף 20 לחוק הפרשנות, הקובע כך: "פעולה שהוטלה על מספר בני אדם, כשרה אם נעשתה בידי רובם". ובמילים אחרות: אם לישיבת הוועדה לבחירת שופטים התייצבו רוב החברים המכהנים בה באותה עת, יש לה קוורום חוקי.
חודש לפני אותה ישיבה של הוועדה לבחירת שופטים כתבה היועצת המשפטית למשרד המשפטים, עו"ד לאה רקובר, לשר המשפטים ניסנקורן, כי רק "אם לא מכהנים בוועדה שבעה חברים לפחות, היא הופכת לוועדה מקוטעת, שאין לה סמכות לפעול".
ביחס לדרישת הקוורום נפסק כי אף אם מתייצבים לישיבה ספציפית חמישה מחברי הוועדה (במצב שמכהנים בה תשעה או שמונה חברים) או אף ארבעה חברי ועדה (במצב שמכהנים בה שבעה בלבד), זהו קוורום מספיק לשם ניהול הישיבה.
ללא קרויזר תמנה הוועדה שמונה חברים, ולכן עדיין חובה עליה להתכנס בהתאם להחלטת בג"ץ, ובהתאם להוראת חוק יסוד השפיטה. רק גריעה של שני חברים נוספים תהפוך אותה לוועדה שאינה רשאית להתכנס
בחזרה ללוין ולחובה לכנס את הוועדה עד יום ראשון בערב. אם כהונתו של קרויזר בכנסת תסתיים, יעמדו לרשות הכנסת לא פחות מחודשיים כדי לבחור נציג חדש במקומו לוועדה לבחירת שופטים. זאת, בהתאם לסעיף 62(א) לתקנון הכנסת.
מכל מקום, ללא קרויזר תמנה הוועדה שמונה חברים, ולכן עדיין חובה עליה להתכנס בהתאם להחלטת בג"ץ, ובהתאם להוראת חוק יסוד השפיטה. רק גריעה של שני חברים נוספים מעצם כהונתם בוועדה תהפוך אותה ל"ועדה מקוטעת" שאינה רשאית להתכנס.
הכדור אצל לוין.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנומאמר שלם מסביר למה לוין מסונדל עד הגבות. הסבר מלא בהיר מלומד
ואז ל;סיום משפט מפתח 'הכדור אצל לוין'. הכדור *לא* אצל לוין כפי שהוסבר לאורך כל המאמר
זאת עוד דוגמא לסינדרום שטוקהולם של התקשורת שסוגדת לשקרן–בן–שקרן על שקריו. מציירת ילד כפות עם אקדח קפצונים כארנולד שוורצנגר בצעירותו
חלאס עם המזוכיזם, ערם התבוסתנות. חלאס איתכם