יש שופטים בירושלים. עדיין. בעקבות פסק דין יוצא דופן של בית המשפט המחוזי בירושלים, ייסגר ביום ראשון הקרוב כביש הגישה המזרחי למבשרת ציון, למעט לתנועת רכבי חירום.
פסק הדין של השופט רם וינוגרד, שניתן בעתירה של החברה להגנת הטבע, הוא למעשה כתב אישום חריף נגד מערכת שלמה – בראשה מוסדות התכנון, חברת נתיבי ישראל ומועצת מבשרת ציון – שהתנהלה באופן עקום וקיבלה החלטות תוך התעלמות מהמלצות הדרגים המקצועיים שהונחו בפניה ופגעה באינטרס הציבורי.
תקציר הפרקים הקודמים: ההחלטה על פתיחת כביש הגישה השני למבשרת התקבלה ב־2017. בעקבות עבודות התשתית הנרחבות בכביש 1 הכניסה ליישוב ממחלף הראל התארכה, וההגעה לשכונות הוותיקות הממוקמות במזרח מבשרת הפכה למסורבלת.
בסופו של דבר הוסכם על פשרה: ועדת המשנה לתשתיות לאומיות התירה את פתיחת הכביש, אך קבעה שהוא יהיה זמני, וכי ברגע שכביש 16 ייפתח לתנועה כביש הגישה ייסגר, יפורק ובמקום ייעשה שיקום נופי
כביש 16 – כביש הכניסה החדש לירושלים – היה אז בסלילה, אבל התושבים סירבו להמתין עד שייפתח ודרשו פתרון זמני. הפתרון נמצא בדמות סלילת דרך עפר המגיעה אל החלק המזרחי של היישוב וחיבורה לכביש 1.
התוכנית הזו עוררה התנגדות עזה מצד ארגוני הסביבה וגופי שמירת הטבע. אלה הבהירו בדיונים במוסדות התכנון שמדובר בשטח פתוח עתיר פעילות בעלי חיים וערכים אקולוגיים, חלק מהפארק המטרופוליני העוטף את ירושלים, וכי ביתורו יהיה בכייה לדורות.
בסופו של דבר, בוועדת המשנה לות"ל (הוועדה לתשתיות לאומיות) הוסכם על פשרה: הוועדה התירה את פתיחת הכביש, אך קבעה שהוא יהיה זמני, וכי ברגע שכביש 16 ייפתח לתנועה כביש הגישה ייסגר, יפורק ובמקום ייעשה שיקום נופי – כלומר, מאמץ להחזיר את הטבע לקדמותו.
כביש 16 נפתח לתנועה במהלך 2022, וכביש הגישה למבשרת אכן נחסם בסמוך לכך. רק שעד מהרה התברר שבמקום לפנות את האספלט ולהחזיר את הטבע לקדמותו, התרקמו לגביו תוכניות אחרות לגמרי: חלק מהתושבים טענו שהגישה מכביש 1 מקצרת להם משמעותית את זמן ההגעה הביתה, והחלו להפעיל לחץ להשאיר אותו פתוח.
מנכ"ל נתיבי ישראל, ניסים פרץ, החליט שזה הדבר הנכון לעשות, על אף ההתחייבות החד־משמעית שניתנה בזמנו לסגור את הכביש.
"בזמנו ארגוני הסביבה הסכימו להתפשר על כביש זמני, אבל מתברר שאף פעם אסור להסכים לזמני כי זה הופך לקבוע"
"הכביש הזה הוא מטחנת בשר", אמר אז לזמן ישראל עמיר בלבן, איש החברה להגנת הטבע, "אני בעצמי גר במבשרת בשכונה שלכאורה הכי זקוקה לו, אבל זה לא נכון. אפשר לרדת מכביש 16 דרך גשר מוצא ולהגיע משם למבשרת, זה מאריך את הדרך אולי בשתיים–שלוש דקות.
"אחד הנחלים השקטים, נחל ארזה, עובר באזור, זה כביש שבעלי חיים חוצים אותו בהמוניהם בדרך לעינות מוצא, זה מקור המים שלהם. שועלים, תנים, גיריות, צבועים, צבאים – זו חגיגה של בעלי חיים. בתקופה שהכביש היה סגור אפשר היה לראות בשישי בלילה צבאים וגורים משחקים עליו.
"בזמנו ארגוני הסביבה הסכימו להתפשר על כביש זמני, אבל מתברר שאף פעם אסור להסכים לזמני כי זה הופך לקבוע".
מעבר לפגיעה בסביבה ובבעלי החיים, התברר שפתיחת כביש הגישה יצרה גם סבך תנועתי־בטיחותי סמוך למפגש של שני הכבישים הגדולים – כביש 1 וכביש 16. כדי לבחון את הבעיה, לקראת הדיון שנערך בוועדה לתשתיות לאומיות הוזמן תסקיר בטיחותי משני מהנדסים – אודי אפרת וגד נובק – שהתבקשו לנתח את המשמעויות של פתיחת הכביש ולהציג את החלופות השונות.
בתסקיר השניים הצביעו על שלל נקודות תורפה בתכנון הכבישים באזור, ובבואם לבחור את התרחיש המועדף קבעו שהחלופה הטובה והבטוחה ביותר היא 'חלופה 0' – להשאיר את הכביש סגור: "אם היה הדבר נתון להחלטתנו", כתבו שני המהנדסים, "היינו מעדיפים שהכניסה המזרחית למבשרת תחסם באופן קבוע, לחילופין שתשמש כניסה לרכבי חירום בלבד".
בגרסה האחרונה של התסקיר, תמיכתם של המהנדסים בסגירת הכביש הושלכה מהטקסט. כך נסללה הדרך לקבל את אישור הוועדה לתשתיות לאומיות לפתיחת הכביש
הם גם ציינו שפתיחת הכביש תחסוך מעט זמן למעט אנשים, מה שהופך את הסיכון הבטיחותי והנזק הסביבתי לחסר הצדקה. רק שבדרך לדיון בוועדת התכנון, כך חשפנו אז בזמן ישראל, ההסתייגות של צמד המהנדסים נעלמה.
בגרסה האחרונה של התסקיר, תמיכתם של המהנדסים בסגירת הכביש הושלכה מהטקסט. כך נסללה הדרך לקבל את אישור הוועדה לתשתיות לאומיות לפתיחה מחודשת של הכביש. לחברה להגנת הטבע לא נותרה ברירה והיא הגישה עתירה מנהלית.
"אין לכביש הזה כמעט תועלת תחבורתית", אמר אז גורם מתחום התחבורה לזמן ישראל, "והוא בעיקר מהווה סיכון בטיחותי. שלא לדבר על מה שהוא מעולל לטבע. הבעיה היא שראש המועצה מתעקש על הפתיחה, מופעלים לחצים פוליטיים, ומנכ"ל נתיבי ישראל לא מקשיב לדרגים המקצועיים אלא רק לפוליטיקאים שלוחצים עליו.
"גם הטיעון של החירום לא משכנע, אבל אם זה הסיפור אז אפשר להשאיר את הדרך סגורה ולפתוח אותה בשעת חירום".
יותר משנתיים אחרי, פסק הדין של סגן נשיא המחוזי וינוגרד לא משאיר אבן על אבן בתהליך עתיר הליקויים שהוביל לפתיחת הכביש. "אין מחלוקת שכוונת התכנית הייתה שבתום עבודות התשתית על הכבישים הבין־עירוניים יושב המצב לקדמותו, הדרכים הזמניות תבוטלנה והטבע ירפא לאטו את הפגיעה באזור נחל ארזה", כותב השופט ועובר להצליף בוועדה לתשתיות לאומיות.
"ההחלטה הסופית של הוועדה מבוססת על הנמקות שכמעט כולן שגויות עובדתית, מתעלמת כמעט כליל מהדברים שנשמעו לפניה בעניין הפגיעה הסביבתית מחד גיסא והצורך התעבורתי השולי מאידך גיסא"
"הועדה נעתרה לבקשות (להפוך את הכביש הזמני לקבוע, א"ל) בניגוד לדעתם של הגורמים המקצועיים שאמרו שאין צורך בכביש גישה זה, בניגוד לעמדתם של המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים, שעמדו על הפגיעה הסביבתית הנמשכת מפתיחת הכביש, ועל אף שהוכח שבפועל נפח התנועה העובר הוא מאוד מאוד נמוך ותועלתו זניחה.
"ההחלטה הסופית של הוועדה מבוססת על הנמקות שכמעט כולן שגויות עובדתית, מתעלמת כמעט כליל מהדברים שנשמעו לפניה בעניין הפגיעה הסביבתית מחד גיסא והצורך התעבורתי השולי מאידך גיסא".
השופט גם מציין שבמהלך הדיונים בוועדה התגלו פערים משמעותיים בין הנתונים שהוצגו בפני חבריה לבין המציאות. יועצת התחבורה של הוועדה לתשתיות לאומיות, למשל, הודתה שבעוד התחזית לשימוש בכביש עמדה על "500 ומשהו כלי רכב בשעות השיא, בפועל אנחנו מדברים על בערך חמישית מזה ואפילו פחות".
כמו כן התברר ש"זמן הנסיעה דרך החיבור הזה אורך יותר מאשר חלופות אחרות". כשנערכה ספירה נוספת של התנועה בכביש, התברר שעוברים בו 60 רכבים בממוצע בשעה, וגם הנתון הזה כולל רכבים רבים שמגיעים מירושלים, מסתובבים בכביש הגישה הזמני, חולפים מתחת למחלף מוצא וחוזרים לכיוון ירושלים כדי להגיע לאזור גבעת שאול ולדלג על חלק מהפקקים בכביש בגין.
או במילים אחרות: הכביש שדורס את הטבע הפך לנתיב עוקף פקקים.
אי אפשר להתעלם מהדמיון בין מה שהתרחש בוועדה למה שקורה במדינה: חברי הוועדה התעלמו מעמדת אנשי המקצוע בתחום התחבורה והסביבה ומהייעוץ המשפטי
אי אפשר להתעלם מהדמיון בין מה שהתרחש בוועדה למה שקורה במדינה: חברי הוועדה התעלמו מעמדת אנשי המקצוע בתחום התחבורה (יועצת התחבורה של הוועדה והמפקח על התעבורה במחוז ירושלים) ובתחום הסביבה (המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים), שהתנגדו לפתיחת הכביש ומהייעוץ המשפטי שסבר שההליך בעייתי.
השופט וינוגרד גם מתייחס לטענה הרווחת לפיה בית המשפט לא אמור להתערב בהחלטה של מוסד תכנוני משום שהוא אינו "מתכנן על". "שעה שמדובר בהחלטה שכוללת צבר של טעויות עובדתיות ולוגיות הגלויות על פני הדברים", מבהיר השופט, "הרי שבית המשפט רשאי להתערב בה".
לסיכום, קובע השופט שהכביש ייחסם לתנועה ביום ראשון הקרוב, ויישאר פתוח רק לתנועת רכבי חירום. בחברה להגנת הטבע מברכים על פסק הדין ומגדירים אותו "ניצחון לטבע", אבל עמיר בלבן, איש החברה, לא ממהר לחגוג. הוא חושש שיוגש ערעור. "אני מזהה נחישות אצל המועצה", לדבריו.
בסופו של דבר לא קיבלתם את כל מבוקשכם – האספלט לא יוסר והטבע לא ישוקם במלואו. האם במצב כזה סגירת הכביש לתנועה באמת מהותית?
"בטח. תמיד הייתה שם דרך עפר קטנה. כשאין פעילות על כביש החיות מבחינתן יכולות ללכת על האספלט או לחצות אותו.
"אנחנו נמצאים בתהליך מתמיד של כרסום בכל השטחים הפתוחים ובעיקר במרכז ובאזורים עירוניים. זו הנטייה של גורמי הפיתוח. כאן הם ניסו ללכת בשיטת מצליח וזה לא הצליח"
"אחת הסיבות לדריסות מוגברות זה שהרבה פעמים בעלי החיים דווקא יורדים אל הכביש כי הוא יותר נוח או כי חם יותר בשעות הראשונות של הלילה אז זוחלים מגיעים להתחרדן עליו. אנחנו נמצאים בתהליך מתמיד של כרסום בכל השטחים הפתוחים ובעיקר במרכז ובאזורים עירוניים. זו הנטייה של גורמי הפיתוח. כאן הם ניסו ללכת בשיטת מצליח וזה לא הצליח.
"התפקיד שלנו הוא לדאוג לאינטרס של המערכת הטבעית, אבל באותה מידה לאינטרס הציבורי ולזכות של הציבור ליהנות מטבע מתפקד ותקין. מי שירצה עכשיו לרכוב באזור הזה על אופניים או לטייל ברגל יוכל לעשות את זה, וזה פשוט נהדר".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו