בנק ישראל החליף עבור הבנקים ברצועת עזה – ובעקיפין, דרכם, גם עבור שלטון חמאס – שקלים משומשים בחדשים, מאז השתלטות חמאס על הרצועה ועד לטבח בשבעה באוקטובר 2023, כך טוען חוקר הכלכלה הפלסטינית אייל עופר. בבנק ישראל לא מכחישים את הדברים.

עופר הסביר לזמן ישראל: "המטבע העיקרי בשימוש בעזה היה ונשאר השקל. שקלים מתכלים שם מהר. הבנקים הפועלים בעזה – או פעלו בה עד למלחמה – בהם "בנק פלסטין", "בנק קהיר־עמאן", "הבנק האסלאמי של פלסטין" ואחרים, החליפו בקביעות שקלים בלויים בחדשים בבנק ישראל.

"רוב האוכלוסייה בעזה קיבלה שכר וקצבאות מהרשות הפלסטינית, ועסקים וארגונים בהעברות בנקאיות, ומשכה אותם בסניפים ובכספומטים. אחרים קיבלו מזומנים במטבע זר מאונר"א ומהסיוע הקטארי, והחליפו את המט"ח לשקלים אצל חלפנים שעבדו עם הבנקים. כך התקיים במשק העזתי הסגור מחזור של שקלים.

"השקלים הללו הגיעו לידיים של חמאס דרך גביית המיסים. חמאס גבה מהתושבים והעסקים בעזה מיסים בהיקף שהגיע לכמחצית מההכנסה שלהם"

"השקלים הללו הגיעו לידיים של חמאס דרך גביית המיסים. חמאס גבה מהתושבים והעסקים בעזה מיסים בהיקף שהגיע לכמחצית מההכנסה שלהם – בשקלים, חלקם במזומן".

עופר מבסס את מחקריו על מידע שאסף מכתבות שפורסמו בתקשורת הערבית והבינלאומית, וכן מדיונים בין פלסטינים ברשתות החברתיות. הערכותיו תואמות את אלו של מכוני המחקר הבינלאומיים, שלפיהם חמאס גבה במקביל מאזרחים ומעסקים עשרות מיסים שונים בהיקף של כרבע מיליארד דולר בשנה.

בנק ישראל (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

לפי פרסומים ועדויות תושבים, חמאס הטיל מיסים כבדים על כל פעילות כלכלית בעזה. בין היתר, הארגון גבה מיסים נפרדים וגבוהים על רישוי עסקים, המרת כספים, בנייה, שינוי סחורה בתוך הרצועה, העברת תוצרת דרך המנהרות, ייבוא וייצוא במעברים החוקיים, לינה בבתי מלון, קנייה ומכירה של מכוניות, בגדים, מזון, ציוד הנדסי, מים וכמעט כל מוצר שנמכר בעזה.

"המטרה של חמאס לא הייתה להכניס כסף לעזה, אלא להוציא אותו כדי לקנות נשק, אמל"ח, אמצעים טכנולוגיים, חומרי גלם וחומרי בנייה, ולאגור לארגון ולמנהיגיו כסף בחו"ל. לכן, חמאס השתמש בשקלים שגבה וקנה בהם את הדולרים שהגיעו מקטאר ודרך אונר"א. וכך, מיליארדי הדולרים שקטאר חילקה לנזקקים ולבעלי תפקידים בעזה, ודולרים נוספים שחילק אונר"א, הגיעו לחמאס.

"חמאס השתמש בשקלים שגבה וקנה בהם את הדולרים שהגיעו מקטאר ודרך אונר"א. וכך, מיליארדי הדולרים שקטאר חילקה לנזקקים ולבעלי תפקידים בעזה, ודולרים נוספים שחילק אונר"א, הגיעו לחמאס"

"יש בעזה עשרות רבות (מעל 50, ייתכן שאף מעל 100) של 'צ'יינג'ים' וחלפנים. הם הזרוע המחברת בין חמאס לבין כל השאר, כולל מערכת הבנקאות החוקית ברצועה. לאן הלך העזתי שקיבל כסף זר להפוך אותו לשקלים? לכל אותם חלפנים, שתמיד יש להם.

"סביר להניח שזהו ההון החוזר של חמאס: הארגון גובה כספים, והחלפנים שלו מספקים לאזרחים מזומן בתמורה להעברה בנקאית לחשבון (חוקי) של החלפן".

אזרחים פלסטינים מושכים כסף מכספומט בעזה בזמן מבצע "צוק איתן", יולי 2014 (צילום: AP Photo/Lefteris Pitarakis)

אם בנק ישראל לא היה מחליף שקלים לסניפים בעזה, אז היה נוצר מחסור במזומנים וחמאס לא יכול היה לגבות מיסים ולהשתמש בהם לרכישת אמל"ח?
"יכול להיות. אני לא יודע. אני מצביע על העובדה שישראל לא התייחסה לעזה שבשלטון חמאס כמדינת אויב עצמאית, אלא סיפקה לה שירותים מתוך אשליה שזה יביא לשליטה שתמנע התקפות. במקום זה, עלינו להתנהג אליה כמו שאנחנו מתנהגים מול לבנון או הח'ותים בתימן, להם אנחנו, כמובן, לא מספקים שקלים".

החלפת השקלים בבנק ישראל המשיכה להתבצע גם במהלך המלחמה?
"לא שידוע לי".

איש עסקים פלסטיני מעזה, שאיתו שוחחנו, אישר את ממצאיו של עופר. לבקשתו, שמו ופרטיו אינם נחשפים.

הגורם שאיתו שוחחנו הדגיש כי "הפעולה" (החלפת הכספים) נעשתה בהתאם להוראות הדרג המדיני ובתיאום עם מתאם פעולות הממשלה בשטחים

גורם בבנק ישראל לא הכחיש כי הבנק החליף שקלים עבור הבנקים בעזה, אך הבהיר כי לא הוחלפו דולרים או מטבעות זרים אחרים. לדבריו, ההחלפות בוצעו לעיתים רחוקות. בדוברות הבנק סירבו לפרט מתי התבצעו ההעברות.

הגורם שאיתו שוחחנו הדגיש כי "הפעולה" (החלפת הכספים) נעשתה בהתאם להוראות הדרג המדיני ובתיאום עם מתאם פעולות הממשלה בשטחים.

אייל עופר, חוקר הכלכלה הפלסטינית (צילום: באדיבות המצולם)

בבנק ישראל סירבו להשיב האם ההחלפות בוצעו על פי החלטת ממשלה או בהוראות אד הוק של ראש הממשלה בנימין נתניהו או אחד השרים – ומי מהם העביר את ההנחיות לבנק. במשרד ראש הממשלה ובמשרדי האוצר והביטחון לא הגיבו לשאלתנו מי קיבל את ההחלטה להחליף כספים ומתי.

נגידת בנק ישראל הקודמת, קרנית פלוג, ששימשה בתפקיד בשנים 2013–2018, סירבה להתראיין או למסור מידע בנושא, בטענה שאינה זוכרת את הפרטים.

החלפת הכספים לעזה בבנק ישראל החלה לכל המאוחר ב־2010. גורמים צה"ליים הדליפו בזמנו את קיומה. אתר ynet פרסם, על סמך דברי בנקאים ישראלים, כי תושבים בעזה הפקידו בבנק ישראל 1.4 מיליארד שקל. בנקאים פלסטינים טענו כי חמאס ביקש מהבנק להמיר חצי מיליארד שקל לדולרים. בזמנו, בנק ישראל לא הכחיש את הדיווחים בנושא, אך העניין דעך בהמשך מהתודעה הציבורית.

"בנק ישראל פועל בהתאם למדיניות הממשלה, אשר מתגבשת מעת לעת בהתאם לנסיבות הביטחוניות, המדיניות והכלכליות הקיימות ובשים לב לשיקולים מדיניים וליחסי החוץ של מדינת ישראל"

בנק ישראל: "פועלים בהתאם לפעילות הממשלה"

מבנק ישראל נמסר בתגובה: "בנק ישראל פועל בהתאם למדיניות הממשלה, אשר מתגבשת מעת לעת בהתאם לנסיבות הביטחוניות, המדיניות והכלכליות הקיימות ובשים לב לשיקולים מדיניים וליחסי החוץ של מדינת ישראל והתחייבויותיה הבינלאומיות. במסגרת זו, פעילות כלשהיא של בנק ישראל מול רצועת עזה נעשית רק בהתאם למדיניות ממשלת ישראל וזרועות הביטחון".

דוברו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מסר כי ההוראה אינה מוכרת לשר ולמשרד האוצר. מדוברות מתאם פעולות הממשלה בשטחים ומלשכת ראש הממשלה לא נמסרה תגובה.