בעיתונים הכלכליים פורסם לאחרונה, שב-12 בפברואר 2025 ממשלת ישראל גייסה 5 מיליארד דולר בהנפקת אג"ח בינלאומית, עם מרווח של 120 ו-135 נקודות בסיס מעל אג"ח אמריקאיות מקבילות.

עבור רוב האנשים, הנתונים האלה הם אוסף מספרים חסרי הקשר. אבל האם מדובר בהצלחה או בכישלון? והאם ניתן בכלל לקבוע אם ריבית מסוימת היא "יקרה" או "זולה"?

עבור רוב האנשים, נתוני גיוס המיליארדים בהנפקת האג"ח הבינלאומית, הם אוסף מספרים חסרי הקשר. האם מדובר בהצלחה או בכישלון? והאם ניתן בכלל לקבוע אם ריבית מסוימת היא "יקרה" או "זולה"?

השאלה הזו רלוונטית לא רק למדינות אלא גם לכל אחד מאיתנו. בין אם אתם שוקלים לקחת משכנתה, הלוואה עסקית או אשראי צרכני, הבנת אופן קביעת הריבית ומה משפיע עליה היא קריטית לניהול כלכלי נכון. אז איך יודעים אם הריבית שמציעים לכם משתלמת או שעדיף לחפש אלטרנטיבות?

כיצד נקבעת הריבית במשק הישראלי?

הריבית במשק מתחילה בהחלטות של הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, המונה שישה חברים – בהם נגיד הבנק והמשנה לנגיד, יחד עם שלושה נציגי ציבור שממונים על ידי הממשלה. הוועדה מתכנסת שמונה פעמים בשנה, כלומר, בערך פעם בחודש וחצי, כדי להחליט אם להעלות, להוריד או להשאיר את הריבית במשק ללא שינוי.

כיום, הריבית של בנק ישראל עומדת על 4.5%. מדובר בריבית הבסיסית שעל פיה נקבעות הריביות במשק. ההחלטות של בנק ישראל מבוססות על נתונים כלכליים, כגון מדד המחירים לצרכן, תחזיות אינפלציה, שער הדולר ומצב התעסוקה במשק. הוועדה מפרסמת הודעה מסודרת עם נימוקים להחלטותיה, מה שמאפשר לציבור ולעסקים לקבל תמונה רחבה יותר על המגמות הכלכליות הצפויות.

איך הריבית משפיעה על חיי היומיום שלנו?

הריבית אינה עניין תיאורטי, אלא גורם שמשפיע ישירות על חיי כל אזרח במדינה. היא קובעת את עלות האשראי – כמה תשלמו על הלוואה לרכב, על משכנתה לדירה או על מסגרת האשראי בבנק. במקביל, היא גם קובעת כמה תקבלו על החסכונות שלכם – ככל שהריבית גבוהה יותר, כך גם התשואה על פיקדונות וחסכונות עולה.

הריבית אינה עניין תיאורטי, אלא גורם שמשפיע ישירות על חיי כל אזרח. היא קובעת את עלות האשראי – כמה תשלמו על הלוואה לרכב, משכנתה לדירה או מסגרת האשראי בבנק – וגם את התשואה על חסכונותיכם

למעשה, מטרות הריבית של בנק ישראל מתמקדות בשלושה תחומים עיקריים:

1. שמירה על אינפלציה יציבה –  היעד הרשמי הוא בין 1% ל-3% בשנה. אם האינפלציה חורגת מהטווח הזה, הריבית יכולה לעלות (כדי לצנן את הכלכלה) או לרדת (כדי לעודד פעילות כלכלית).
2. עידוד צמיחה כלכלית ותעסוקה מלאה – ריבית נמוכה גורמת לעסקים ליטול יותר אשראי ולהרחיב את הפעילות הכלכלית.
3. שמירה על יציבות פיננסית –  ריבית מאוזנת מונעת בועות כלכליות ומבטיחה שמערכת הבנקאות תישאר איתנה.

וכמובן שההחלטות של בנק ישראל לא קורות בחלל ריק, מדיניות הריבית של בנק ישראל מושפעת מאוד מהחלטות הריבית בארה"ב (הפדרל ריזרב) ובאירופה (הבנק המרכזי האירופאי).

מה ההבדל בין ריבית בנק ישראל לריבית הפריים?

כאן נכנס לתמונה אחד המושגים החשובים ביותר בתחום האשראי בישראל: ריבית הפריים.

ריבית הפריים בישראל מחושבת כריבית בנק ישראל בתוספת 1.5%. כלומר, אם ריבית בנק ישראל עומדת על 4.5%, ריבית הפריים תהיה 6%.

כל הלוואה שהבנקים מציעים לציבור נקבעת בהתאם לריבית זו, אך יש גם משתנים נוספים כמו סיכון האשראי של הלווה, תחרות בין הבנקים והאם מדובר בהלוואה צמודת מדד או בריבית קבועה.

באופן כללי, אפשר להשתמש בכלל אצבע פשוט:

• אם הריבית שמציעים לכם נמוכה מריבית הפריים או בריבית הפריים – מדובר בהלוואה זולה.
• אם הריבית גבוהה משמעותית מריבית הפריים – ההלוואה נחשבת יקרה.

אפשר להשתמש בכלל אצבע פשוט: אם הריבית שמציעים לכם נמוכה מריבית הפריים או בריבית הפריים – מדובר בהלוואה זולה. אם הריבית גבוהה משמעותית מריבית הפריים – ההלוואה נחשבת יקרה

כמובן, יש לקחת בחשבון גם את תקופת ההלוואה – למשל, במשכנתאות שבהן תקופת ההחזר נמשכת עשרות שנים, הריבית עשויה להיות נמוכה מריבית הפריים. בנוסף, יש להתחשב בתנאי ההחזר, בתנאים הנלווים להלוואה ובאפשרות שהריבית תשתנה בעתיד, שכן היא מתעדכנת מדי חודש וחצי. לכן, הלוואה שנראית יקרה היום עשויה להפוך למשתלמת בטווח הארוך – ולהפך.

איך זה קשור להנפקת האג"ח של ממשלת ישראל?

כשמדינה מגייסת חוב, היא למעשה לווה כסף ממשקיעים בינלאומיים, בדומה לאדם שלוקח הלוואה מהבנק. במקרה של ישראל, גיוס החוב האחרון נעשה דרך הנפקת אג"ח דולריות לטווחים של 5 ו-10 שנים.

אבל איך אפשר לדעת אם ההלוואה הזו "זולה" או "יקרה"? שהרי בהלוואות דולריות אין משמעות לריבית הפריים. כאן נכנס לתמונה מרווח הריבית – ההפרש בין הריבית שמשלמת מדינת ישראל לבין הריבית שמשלמת ממשלת ארה"ב על אג"ח דומות.

בהנפקה האחרונה, המרווח עמד על 1.2%-1.35% מעל אג"ח אמריקאיות (שזה בעצם נקודות הבסיס מתחילת הרשומה). לשם השוואה, לפני המלחמה האחרונה המרווח היה נמוך יותר – סביב 1%. המשמעות היא שהמשקיעים דורשים מישראל לשלם יותר עבור הכסף שהיא לווה, בגלל עלייה בפרמיית הסיכון של המדינה.

מדוע הריבית עלתה?

העלייה במרווחי הריבית נובעת מכמה גורמים:

1. ירידה בדירוג האשראי  – שלוש סוכנויות הדירוג הבינלאומיות Moody's, S&P ו-Fitch הורידו את דירוג האשראי של ישראל במהלך 2024, מה שמגדיל את הסיכון בעיני משקיעים זרים, במיוחד בהשוואה למדינות עם דירוג אשראי דומה.
2. אי ודאות כלכלית –  גורמים כמו מצב הביטחון, גירעון תקציבי ואינפלציה משפיעים על התמחור של ההלוואות שהמדינה לוקחת.
3. עלייה כללית בריביות בעולם –  ריבית הפדרל ריזרב (הריבית בארה"ב) עלתה בשנים האחרונות, מה שהופך את הכסף ליקר יותר.

בין גורמי העלייה במרווחי הריבית: ירידה בדירוג האשראי – 3 סוכנויות דירוג בינל' הורידו את דירוג האשראי של ישראל ב-2024, מה שמגדיל את הסיכון בעיני משקיעים זרים, בהשוואה למדינות אחרות

האם הגיוס היה הצלחה או כישלון?

מצד אחד, הביקוש להנפקה היה גבוה – 23 מיליארד דולר, פי 4.6 מהסכום שהונפק בפועל. ביקוש גבוה מעיד על כך שישראל עדיין נתפסת כשוק יציב ואמין. מצד שני, הריבית בה גויס הכסף גבוהה יותר מבעבר, מה שמייקר את עלויות המימון של המדינה.

לכן, אפשר לומר שהתוצאה מעורבת: ההנפקה הוכיחה שהשוק עדיין תומך בישראל, אך במחיר גבוה יותר. המשמעות היא שעלויות החוב של המדינה עלולות לעלות בשנים הקרובות, מה שישפיע על התקציב הציבורי, על ההשקעות הממשלתיות ואולי גם על גובה המסים.

מסקנות

בין אם מדובר במדינה או באזרח פרטי, הבנה של מושגי הריבית חיונית לקבלת החלטות פיננסיות מושכלות. ריבית הפריים היא נקודת ייחוס טובה לבדיקת כדאיות הלוואות, אך יש לקחת בחשבון גם גורמים נוספים כמו תקופת ההחזר, מדדים כלכליים והשוואה למצב השוק.

במקרה של ממשלת ישראל, הגיוס האחרון מעיד על כך שהכלכלה עדיין נתפסת כחזקה, אך ייתכן שהלחצים הפיננסיים יתגברו בעתיד. לכן, חשוב לעקוב אחר מגמות הריבית והמשתנים הכלכליים, ולנהל את הכסף שלנו בצורה חכמה יותר.

רו"ח ערן גורודצקי הוא סמנכ"ל כספים במיקור חוץ בחברות קטנות ובינוניות ויועץ פיננסי.