רשות התחרות הגישה בשבוע שעבר כתבי אישום נגד רשתות המזון ויקטורי, יוחננוף וסופר ברקת – וכן נגד מנהליהן: אייל רביד (ויקטורי), איתן יוחננוף ואלעד חרזי (יוחננוף) ואפרים תשובה (סופר ברקת).

מדובר בהמשך המדיניות הקשוחה שמנהיגה ראשת רשות התחרות, מיכל כהן, בשנים האחרונות. זאת, לאחר שקודמתה בתפקיד, מיכל הלפרין, התמקדה בעיקר בהגשת כתבי אישום פליליים נגד חברות קטנות ובינוניות ונמנעה מלגעת בלווייתנים הגדולים בשוק.

האישומים הפעם מתמקדים בהסדרים כובלים ובהתערבות במחירי הצרכן, בניגוד לחוק התחרות ולחוק המזון. בין האישומים: התבטאויות פומביות של רביד, שנועדו לעודד עליית מחירים, הסכמות בין הרשתות להימנע ממבצעים נוספים והתערבות במחירי מוצרים באמצעות ספקים.

בניגוד לכלי הענישה הלא יעיל במיוחד – הטלת קנסות – אשר עיצב עד כה את דרך הפעולה של רשות התחרות נגד גופים גדולים, הפעם כהן בחרה להעמיד לדין מנהלים באשמה העלולה להוביל לעונש של עד חמש שנים בכלא

בניגוד לכלי הענישה הלא יעיל במיוחד – הטלת קנסות – אשר עיצב עד כה את דרך הפעולה של רשות התחרות נגד גופים גדולים, הפעם כהן בחרה להעמיד לדין מנהלים באשמה העלולה להוביל לעונש של עד חמש שנים בכלא.

אין ספק שמדובר בכלי משמעותי, שבוודאי ירתיע את שאר מנהלי הרשתות מלעסוק בתיאום מחירים בעתיד. אך, עם כל הצער שבדבר, הצעד הזה לא יפתור את בעיית הריכוזיות המובנית בשוק הקמעונאי בישראל, והיכולת לתאם מחירים בין מנהלי הרשתות תימשך.

סניף של ויקטורי בתל אביב (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

בשנת 2012 המליצה ועדת קדמי על הקמת מאגר נתונים מקוון למחירי המצרכים בתחום המזון. מטרת המאגר הייתה לאפשר לציבור הצרכנים להשוות מחירים, באמצעות אפליקציה ידידותית, בין מחירי מוצרים הנמכרים ברשתות שונות.

בעקבות כך צצו להן אפליקציות שונות – נכון להיום נותרו רק שתיים – שמאפשרות לכל צרכן להיכנס ולראות היכן הוא יכול להשיג את סל המוצרים במחיר הזול ביותר בקרב הקמעונאים הגדולים. עם זאת, בדוח מבקר המדינה האחרון נמצא כי אלו שעושים שימוש באפליקציות הללו הם אינם הצרכנים, אלא הרשתות הקמעונאיות.

המדינה הרימה פלטפורמה להשוואת מחירים עבור הצרכנים, אך הם כמעט לא נכנסים אליה. לכן, בפועל, יעדה העיקרי הפך למנגנון לתיאום מחירים באופן חוקי ונוח בין הרשתות

"מצב דברים זה, בו המידע לגבי המחירים אינו בשימוש תדיר על ידי הצרכנים, אלא בעיקר בפני הקמעונאים, אין בו כדי לעודד את הקמעונאים להפחית מחירים לשם משיכת לקוחות ואף עלול להביא לתוצאה הפוכה של העלאת מחירים", הזהיר המבקר.

כלומר, המדינה הרימה פלטפורמה להשוואת מחירים עבור הצרכנים, אך הם כמעט לא נכנסים אליה. לכן, בפועל, יעדה העיקרי הפך למנגנון לתיאום מחירים באופן חוקי ונוח בין הרשתות. אכן, כעת, בעקבות הגשת כתבי האישום, בעלי הרשתות יזהרו בלשונם לפני שהם מתאמים העלאות מחירים, אך באמצעות האפליקציות הללו הם יוכלו לתאם גם מבלי לדבר או לאיים על אחרים.

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, בוועדה הכלכלה של הכנסת, 16 בינואר 2023 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

"מודל הרמזור", שנועד לפתור את הבעיה, נדחה על ידי שר הכלכלה במהלך שנת 2023. על פי ההצעה, תפורסם לציבור מפה שבה יסומנו כלל הסניפים של רשתות השיווק באותו אזור, כאשר כל סניף יסומן בצבע המציין את רמת המחירים בו – אדום לסניף יקר וירוק לסניף זול.

רמות המחירים ייקבעו על פי מודל שיוגדר על ידי הרשות להגנת הצרכן, המודד את מחיריהם של מנעד רחב של המוצרים הנמכרים ביותר במשק מתוך סל המזון.

בשורה התחתונה, הצעד שנקטה רשות התחרות נגד בעלי הרשתות הקמעונאיות הוא מהלך חשוב וראוי להערכה, אך מי שציפה לשינוי מהותי במחירים עשוי להתאכזב

תיאום המחירים, בחסות המדינה, הוא רק אחת הבעיות בשוק הקמעונאי הריכוזי, שבו שש רשתות מחזיקות בנתח ניכר. חוק המזון, שנחקק בשנת 2014, נועד לתת מענה לבעיה זו, אך מאז הוא הפך ללא מעודכן, והרשתות מנצלות אותו עד תום.

החוק אינו מעניק מענה, למשל, להשתלטות ההדרגתית של אותן רשתות על מכירות האונליין, שהופכות להיות נפוצות יותר ויותר. הסיבה לכך היא שבליבת חקיקת החוק מכירות מסוג זה לא היו נפוצות.

סניף יוחננוף במודיעין (צילום: יוסי אלוני/פלאש90)

החוק אינו מעניק מענה לאפשרות שבה הקמעונאים הגדולים ישתלטו על שוק הסופרים השכונתיים, שאינם מוגדרים כחנויות גדולות. כמו כן, הוא אינו מונע מהם להפוך לספקים עבור קמעונאים קטנים ובינוניים, מה שעלול לשמש כמנוף לעצירת התחרות באזורים מסוימים.

בשורה התחתונה, הצעד שנקטה רשות התחרות נגד בעלי הרשתות הקמעונאיות הוא מהלך חשוב וראוי להערכה, אך מי שציפה לשינוי מהותי במחירים עשוי להתאכזב. עד שהממשלה לא תציב את הנושא בראש סדר עדיפויותיה, לא יקרה שינוי משמעותי. לפי התקציב האחרון שהוגש – נראה כי הדבר אינו נמצא באופק.