ביום  שלישי האחרון נהגו המתפללים באתר הציון של קבר בנימין ליד כפר סבא כהרגלם לאורך שנים.

על ציון הקבר, בתוך מבנה צנוע עם כיפה עגולה ותכולה, ישבו כמה צעירים וקראו פרקי תהילים. בסוכה הסמוכה ישבו עוד שניים, הניחו תפלין והזמינו את האורחים לקפה. אחרים הכינו לעצמם ארוחת בוקר וטגנו חביתות על מתקן גז מאולתר.

בערב הגיעו למקום גם חסידי ברסלב והתכנסו בבית המדרש הסמוך לקבר. מי שרצה, טבל במקווה טהרה שהוקם במקום על ידי נדבנית עלומה.

לאורך כל הביקור התלוננו הנוכחים כי המקום רעוע ומסוכן לשימוש. העליבות אכן בולטת לעין. אין שם חשמל באופן מסודר, החנייה משובשת, הריהוט שבור, הגישה קצת מסובכת, דרך כביש 55 מזרח. לפני ארבע שנים, מספרים שם, הקבר עלה באש מסיבות לא ברורות. לא מפליא שהמתפללים במקום שוועו לכל תרומה אפשרית.

העליבות אכן בולטת לעין. אין שם חשמל באופן מסודר, החנייה משובשת, הריהוט שבור, הגישה קצת מסובכת, דרך כביש 55 מזרח. לפני ארבע שנים, מספרים שם, הקבר עלה באש מסיבות לא ברורות

ואם זה לא מספיק, לאחרונה נכונו לשוחרי הציון הקדוש בשרון הפתעה גדולה. למתחם הקבר שמיוחס מאות שנים לבנימין – בן הזקונים של יעקב אבינו ורחל אימנו, אחיו של יוסף מלך מצרים, הקטון בשבטי ישראל – קם מתחרה.

קבר בנימין ליד כפר סבא, פברואר 2025 (צילום: שלום ירושלמי)

לפני שנה, בלי שום התראה מראש, החליטה קבוצה של חסידי ברסלב מירושלים כי תורבת קמריה, מבנה בן 800 שנה מהתקופה האיובית המוסלמית שנחשב עד היום לקבר של לוחמי צלאח א-דין – הוא הוא קבר בנימין בן יעקב.

המבנה האמיתי או המחופש נמצא בגן עכאשה, גן ציבורי בין הרחובות שטראוס וישעיהו. זהו מאוזוליאום מפואר שהיה מוזנח ונטוש לאורך מאות שנים. המבנה נקרא תורבת קמריה על שם חוסאם אל-קמרי, מצביא בצבאו של סלאח א-דין שנלחם לצידו במלחמה מול הצלבנים. במקום נקברו גם בני משפחת קמרי שנהרגו בקרבות.

המבנה נקרא תורבת קמריה על שם חוסאם אל-קמרי, מצביא בצבאו של סלאח א-דין שנלחם לצידו במלחמה מול הצלבנים. במקום נקברו גם בני משפחת קמרי שנהרגו בקרבות

קבוצת החרדים ניסתה להשתלט על הקבר בשנים האחרונות, ללא הצלחה. מדי פעם שברו כמה מהם את החלונות המסורגים והשתלשלו פנימה. לפני שנה, בדצמבר 2023, בחסות המלחמה הם פרצו את הדלת הנעולה, ירדו פנימה במדרגות הרחבות והמאובקות והסירו ערמות ענק של אשפה וטיח מצטבר מהרצפה כדי לגאול את "קבר בנימין הצדיק".

על הדרך הם מחקו כתובות בערבית שהיו לצד הקברים. הכול נעשה בחופזה רבה, וזה ניכר לעין. אחוזת הקבר עדיין טובלת מצדה האחר בזבל שהצטבר במקום במשך עשרות שנים ועדיין לא פונה.

תיכף ומייד גם הוקמה עמותה הנושאת את השם "עמותת בן יעקב ורחל" וגם הוגדרו מטרות העמותה:

הקבר בתורבת קמריה בירושלים שיש הטוענים כי הוא קבר בנימין, פברואר 2025 (צילום: שלום ירושלמי)

הקמת כולל אברכים על שם בנימין בן יעקב ורחל; תמיכה וסיוע בכוללי אברכים ובמוסדות התורה; כתיבת ספר תורה לכבוד בנימין בן יעקב ורחל ובניו; שיפוץ המצבות וחידושן; עידוד עלייה לקבר בנימין בן יעקב ועריכת תפילות ותיקונים במקום הקדוש; אספקת ציוד וכיבוד למבקרים במקום, וניקיון וטיפוח המקום הקדוש.

במודעות שנתלו לאחרונה סביב הקבר מסתמנת כבר התקדמות נוספת, ששכרה בצידה. "קחו חלק במפעל הקדוש ותזכו שנתפלל עליכם במקום הקדוש הזה ותראו נסים ונפלאות ישועות מעל הטבע", כך מובטח.

במודעות שנתלו לאחרונה סביב הקבר מסתמנת כבר התקדמות נוספת, ששכרה בצידה. "קחו חלק במפעל הקדוש ותזכו שנתפלל עליכם במקום הקדוש הזה ותראו נסים ונפלאות ישועות מעל הטבע", כך מובטח

בימים האחרונים נוספו על עמודי החשמל בסביבה מודעות שמציעות 1,000 שקל לכל אברך שיצטרף לכולל. קהל המתפללים ישמח לשמוע דרך המודעות הללו כי העירייה אישרה להקים גם מבנה שירותים במקום, למרות שהוא נועד לשמש את הגן הציבורי הסמוך ולא את מתחם הקבר הלא מוכר.

לפי שעה, ההמונים לא נוהרים לקבר הזה של בנימין בן יעקב. הם לא מאמינים במציאות החדשה. גם הרבנים החשובים נרתעים או שפוסלים את היוזמה הזו על הסף. במקום נמצאים חסידי ברסלב ספורים.

הילדים שמשחקים בגן הסמוך מציצים לתוך המבנה בסקרנות מדי פעם וחוזרים לנדנדות. חרדים מהשכונה שעוברים על פני המקום מעיפים מבט חטוף וממשיכים הלאה.

הקבר בתורבת קמריה בירושלים שיש הטוענים כי הוא קבר בנימין, פברואר 2025 (צילום: שלום ירושלמי)

יהודה לוי, צעיר שמסתובב במקום ועושה נפשות לקבר, אומר לזמן ישראל כי המטרה היא להרוס את גן הילדים שרק נבנה וטופח לא מזמן, ולהקים במקום בית כנסת גדול לזכרו של הצדיק בנימין, במתכונת דומה הנהוגה בקברי צדיקים בצפון וגם בדרום.

הפעילות הנמרצת, מתברר, לא מתקבלת בשמחה יתרה גם על ידי הרשויות, ואפילו מעוררת דאגה רבה. המשרד לענייני דתות לא תומך באחזקת המקום, למרות הסיוע לאתרים קדושים אחרים, בכללם קבר בנימין בן יעקב ליד כפר סבא.

השר לענייני דתות מיכאל מלכיאלי מסביר כי למקום אין מסורת ארוכה ורצינית שמצדיקה מימון ואחזקה למרות שרב ירושלמי נחשב, יצחק בצרי, אמר לו שהוא שמע פעם על שיוך הקבר לבנימין.

מעבר לזה, השר מלכיאלי חושש כי החסידים שעובדים ומשפצים את המתחם יכניסו את המדינה לעימות דתי ולאומי מול הפלסטינים, ועוד בעיר רגישה ומתוחה כמו ירושלים.

"הערבים יראו מה מתרחש כאן ויתלוננו על היהודים שהשתלטו להם על אחוזת הקבר של לוחמי צלאח א-דין. הם יגיעו באוטובוסים לאתר ועלולה להתפתח כאן בעיה גדולה. לצערי, אני כבר רואה את זה קורה בקרוב"

"אני מכיר את הדינמיקה הזו", אומר מלכיאלי לזמן ישראל, "הערבים יראו מה מתרחש כאן ויתלוננו על היהודים שהשתלטו להם על אחוזת הקבר של לוחמי צלאח א-דין. הם יגיעו באוטובוסים לאתר ועלולה להתפתח כאן בעיה גדולה. לצערי, אני כבר רואה את זה קורה בקרוב".

מיכאל מלכיאלי בירושלים, 17 בנובמבר 2022 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

מוזנח ומפחיד

אני מכיר היטב את המתחם הזה. גדלתי ברחוב שטראוס; גן עוכאשה היה חלק מנוף ילדותי.

בגן יש עוד כמה מבנים מוסלמים היסטוריים ובולטים לעין. המסגד שסמוך לאחוזת הקבר המדוברת, מסגד נבי עוכאשה, היה מעין מקום מפגש לילדי השכונה, אבל רק האמיצים נכנסו פנימה וטפסו על המדרגות המעוקלות והחשוכות לצריח.

מגרש הכדורסל של הפועל ירושלים היה ליד המסגד, וגם אולם האירועים מיטשל והספרייה העירונית. וכמובן קולנוע אדיסון בקצה השני, מעבר לבניין ההסתדרות הסמוך, אחד הסמלים של ירושלים המנדטורית

מגרש הכדורסל של הפועל ירושלים היה ליד המסגד, וגם אולם האירועים מיטשל והספרייה העירונית. וכמובן קולנוע אדיסון בקצה השני, מעבר לבניין ההסתדרות הסמוך, אחד הסמלים של ירושלים המנדטורית, שעדיין נחשבה עיר קוסמו-פוליטית, שנים אחדות אחרי סיום השלטון הבריטי. היום קולנוע אדיסון הפך למתחם סגור של חסידות סאטמר האנטי-ציונית.

לאחוזת הקבר הנעולה, תורבת קמריה, אף ילד לא רצה להתקרב. המקום בקצה הגן היה תמיד מוזנח ומפחיד, וכולם, גם היום, שייכו אותו לשייח' מוסלמי שטמון במקום ולא כדאי להתעסק איתו.

עמוד הפייסבוק "על המקום", המוקדש לסיפורים שמאחורי המקומות הירושלמיים, שופך קצת אור על המתחם כולו ועל ההיסטוריה שלו, שמתחילה במאה ה-12.

הקבר האיובי במתחם נבי עוכאשה לאחר מאורעות 1929 (צילום: אוסף מתסון, המושבה האמריקאית, מעמוד הפייסבוק של "על המקום")

חסידי ברסלב שגילו מחדש את המתחם ומשתלטים עליו בנחישות לא מתרשמים כמובן מהעבר ההיסטורי של גן עוכאשה, הקבר המקורי או לפחות המסורתי של בנימין בכפר סבא, המסורת המוסלמית וגם לא מהאזהרות המפורשות של השר מלכיאלי והמשרד לענייני דתות.

מה שמתפתח היום סביב תורבת קמריה/קבר בנימין בירושלים הוא כמעט בלתי נתפס, כולל מריבות בלתי פוסקות ומעשי ונדליזם על בסיס יומיומי כמעט.

כולם שם נגד כולם: החסידים נגד משרד הדתות שלא מכיר בהם, החסידים נגד העירייה, החסידים נגד פעילים של עמותת "עמק שווה" התובעים מהם להתפנות, וגם – החסידים נגד השבאבניקים הצעירים שלא נשמעים להם, ועושים במקום ככל העולה על רוחם.

ברגע זה יש איסור להיכנס למתחם הקבר. רשות האכיפה של רשות מקרקעי ישראל הוציאה צו פינוי נגד החסידים שיושבים שם. החסידים אכן הוציאו את רוב ציוד התפילה ונעלו את המקום, אבל השבאבניקים טיפסו על הגג, פרצו את החלונות הגבוהים, השתלשלו פנימה בחבלים וריססו בצבע אדום את הכתובת "קבר בנימין בן יעקב".

החסידים אכן הוציאו את רוב ציוד התפילה ונעלו את המקום, אבל השבאבניקים טיפסו על הגג, פרצו את החלונות הגבוהים, השתלשלו פנימה בחבלים וריססו בצבע אדום את הכתובת "קבר בנימין בן יעקב"

בביקור במקום לפני שבועיים הבטיח החסיד יעקב חן להסיר את הכתובות שרק מחללות את האתר, אם הוא אכן קדוש.

הקבר בתורבת קמריה בירושלים שיש הטוענים כי הוא קבר בנימין, פברואר 2025 (צילום: שלום ירושלמי)

בינתיים פרצו אלמונים גם את דלת הברזל הכבדה שסגרה את פתח אחוזת הקבר מאות שנים וזרקו אותה לזבל. הם גם השחיתו את כתובות ההסבר הארעיות שנתלו בחוץ. המקום פרוץ ופתוח עכשיו  לכולם.

החסיד יעקב חן תלה על הקיר שלט והוא מפנה אליו את מבקרים הספורים שמגיעים לאתר: "זהירות! אנו פועלים מול הרשויות אך לצערנו אין עדיין אישור כניסה רשמי. לכן הכניסה על דעת המבקר/ת".

החסיד יעקב חן תלה על הקיר שלט והוא מפנה אליו את מבקרים הספורים שמגיעים לאתר: "זהירות! אנו פועלים מול הרשויות אך לצערנו אין עדיין אישור כניסה רשמי. לכן הכניסה על דעת המבקר/ת"

בשבוע שעבר הגיע חן לחקירה משטרתית ברשות העתיקות והציע את עצמו כשומר במקום, שנה ומשהו אחרי שפלש אליו.

"קבר של איזה צדיק אחר"

יעקב חן הוא הרוח החיה שהחליטה לעורר את המתים מרבצם ומי שהצית את המהומה הגדולה. חן, בן 45, תושב ירושלים, הוא חוזר בתשובה, חסיד ברסלב כמובן. אני פוגש אותו בתוך ציון הקבר, יחד עם חברו, החסיד יצחק זאבי. אין שום טיעון שיזיז אותו מדעתו שנסמכת לדבריו על "ספר הישר", חיבור מימי הביניים שסוקר את ההיסטוריה של עם ישראל.

"ב'ספר הישר' כתוב שנחלת בנימין היא בירושלים. כל שבט נקבר בנחלתו. הקבר בכפר סבא זו טעות, שגדולי ישראל מכירים בה", אומר חן.

יעקב חן בבר בתורבת קמריה בירושלים שיש הטוענים כי הוא קבר בנימין, פברואר 2025 (צילום: שלום ירושלמי)

"להיפך", אני אומר לו, "הרבנים לא מכירים בטענות שלך על אחוזת הקבר כאן".

"תן לי כל רב לעשרים שניות. אפתח לו ספר שהוא בעצמו מכיר ואז הוא מרים ידיים", עונה חן.

"בינתיים זה לא קורה" אני מעיר, אבל חן מתעקש.

"תלמידי הגאון מווילנה עלו לישראל לפני 215 שנה ובנו את ירושלים", הוא אומר. "הם קיבלו את המסורת ממעט היהודים שהיו כאן שבנימין בן יעקב קבור במקום הזה. הרב יצחק בצרי והרב סלמן מוצאפי אמרו שכאן הקבר. הרב יוסף דיין התפלל בחוץ הרבה שנים".

"תלמידי הגאון מווילנה עלו לישראל לפני 215 שנה ובנו את ירושלים. הם קיבלו את המסורת ממעט היהודים שהיו כאן שבנימין בן יעקב קבור במקום הזה. הרב יצחק בצרי והרב סלמן מוצאפי אמרו שכאן הקבר"

שאלתי את יעקב חן אם כל  מי שמגיע לקבר בכפר סבא מתפלל לריק.

"לא. יש שם קבר של איזה צדיק אחר, תנא או אמוראי, שקראו לו בנימין".

"יכול מאד להיות", אני אומר לו, "שאתה משתטח כאן על קבריהם של שלושה מוסלמים, לוחמים בצבאו של צלאח א-דין".

חן כועס. "הקברים כאן מיוחסים לתקופה הממלוכית. כל חוקר יודע שהמוסלמים קברו את מתיהם בתקופה הזו לכיוון מכה. תסתכל כאן. הקברים פונים לכיוון ירושלים".

הקברים בתורבת קמריה ש"הוסבו" לקברי בנימין ובניו בירושלים, פברואר 2025 (צילום: שלום ירושלמי)

הפינג פונג בינינו נמשך, אבל חן לא מוכן לזוז מדעתו.

השר מלכיאל אומר שאתם מסוכנים. מהומות על רקע דתי ולאומי עלולים לפרוץ כאן בכל רגע. אל תשכח שאנחנו בעיר מאד נפיצה.
"המקום הזה נסגר לפני 70 שנה בערך. פתחנו אותו לפני שנה. הקברים היו בתוך ערימה של זבל. איפה היו הערבים כל התקופה הזו? למה אף אחד לא הגיע לדרוש בשלום המקום והקברים? אם הם רוצים, זה יכול להיות היום מקום תפילה גם למוסלמים".

"המקום הזה נסגר לפני 70 שנה בערך. פתחנו אותו לפני שנה. הקברים היו בתוך ערימה של זבל. איפה היו הערבים כל התקופה הזו? למה אף אחד לא הגיע לדרוש בשלום הקברים?"

המקום נראה באמת כמו מבנה מוסלמי, לא קשה לראות.
"ידוע מההיסטוריה הצלבנית שהם בנו מבנים כאלה מעל קברים יהודיים כדי לגבות מס ביקור מהיהודים. זה היה המצב גם במערת המכפלה ובקברי צדיקים אחרים".

מה תעשה אם הרב יצחק יוסף יאמר לך שאתם עושים כאן עבודה זרה?
"הרב יוסף מבין בקברי צדיקים? הוא יכול להתעלם מעדויות של ירושלמים בני 90 שמכירים את המסורת? אף אחד לא יכול להתעלם".

הרשויות מתעלמות והוציאו לכם צו פינוי. ברגע זה אתה מסיג את הגבול ומפר את החוק.
"זה עניין של פרוצדורה. הרשויות צריכות לתמוך בנו. זה מקום פולחן דתי. אנשים מאמינים בו".

יעקב חן לא מוותר, אם כן. המבנה הפנימי של אחוזת הקבר, שהיה נעול וסגור במשך מאה שנה לפחות מוגדר היום כבר "פתחא דקרתא", פתח העיר ירושלים, "מקום חיבור הקדושה בין ירושלים של מעלה לבין ירושלים של מטה", כפי שנכתב שם על אחד הפוסטרים.

הקבר בתורבת קמריה בירושלים שיש הטוענים כי הוא קבר בנימין, פברואר 2025 (צילום: שלום ירושלמי)

המבנה עצמו מדהים ביופיו, רווי קשתות וחרכים דרכם חודרות פנימה קרנות השמש הירושלמית, אדריכלות מוסלמית עתיקה במיטבה. החסיד יהודה לוי משוכנע כי הקבר הוא מקום קדוש כי "תמיד תמצא כאן יונים, לעומת הקברים המוסלמים שיש בהם רק עורבים".

חמישה קברים מונחים במקביל בתורבת קמריה. אחרי שפרצו פנימה החליטו החסידים, על פי המסורת כמובן, שהקבר האמצעי, הגדול יותר, הוא קברו של בנימין. את ארבעת הקברים האחרים, שניים מימין ושניים משמאל הם מייחסים לארבעה מתוך עשרת בניו של בנימין: אשבל, חופים, בלע ובכר.

חמישה קברים מונחים במקביל בתורבת קמריה. אחרי שפרצו פנימה החליטו החסידים, על פי המסורת כמובן, שהקבר האמצעי, הגדול יותר, הוא קברו של בנימין

על כל אחד מהקברים נפרסה פרוכת עם פסוקי מדרש מתאימים, ועליהן יריעות ניילון כבדות. במקום הונחו כסאות והוקמה עזרת נשים ממש מול קברו לכאורה של בנימין, שבינתיים הוצאה על פי דרישת צו הפינוי. יש גם ספרי תפילה ומתקנים להדלקת נרות ובעצם הכול מוכן ומזומן להשתטחות על קבר הקדוש בנימין ובניו.

סמוך למבנה, תלו החסידים גיליון נייר גדול, מוגן גם הוא בתוך יריעות ניילון, שבא להסביר את הרקע ההיסטורי והדתי, כפי שיעקב חן וחבריו רואים אותו.

עיקר הטענות הן כי לאורך השנים שבהם השלטון בארץ ישראל החליף ידיים, בנו המוסלמים או הנוצרים מסגדים וכנסיות על קברי הצדיקים. כך קרה בהר הבית, בקבר רחל אמנו, בקבר יוסף הצדיק, קבר דוד המלך, קבר שמואל הנביא וכמובן שגם בקבר בנימין.

הקברים בתורבת קמריה ש"הוסבו" לקברי בנימין ובניו בירושלים, פברואר 2025 (צילום: שלום ירושלמי)

בדברי ההסבר מתייחסים החסידים בזלזול לקבר המקורי או האמיתי של בנימין ליד כפר סבא:

"בכל כיבוש רדפו והרגו את היהודים בירושלים. הקושי לגור בירושלים גרם לכך שלא כולם הכירו את המסורת על מקום קבורת בנימין ונחלתו. המסורת נשמרה בעיקר למיעוט היהודים שגרו בה.

"במקביל התחזקה המסורת המוטעית על מקום קבורת בנימין ליד כפר סבא. על פי מסורת ערבית, ליד כפר סבא קבור נבי ימין. בטעות זיהו שם את קברו של בנימין בן יעקב אבינו ונתחזקה מסורת עם השנים שבנימין קבור שם. אולם הדבר לא ייתכן, מכיוון שכל שבט נקבר בנחלתו, וכפר סבא אינו בנחלתו כלל".

"קבר קדוש למוסלמים"

וכך, מתנהל עכשיו קרב סמוי וגלוי בין מי שחושב שהוא משתטח על הקבר האמיתי ובין מי שמשוכנע שמדובר בזיוף. לפי שעה יש לכפר סבא יתרון וגם גושפנקה של משרד הדתות בגלל המסורת העתיקה והמבוססת מול התלישות של המאוזוליאום בירושלים.

וכך, מתנהל עכשיו קרב סמוי וגלוי בין מי שחושב שהוא משתטח על הקבר האמיתי ובין מי שמשוכנע שמדובר בזיוף. לפי שעה יש לכפר סבא יתרון וגם גושפנקה של משרד הדתות

ובכל זאת, באתר המועצה המקומית דרום השרון מיוחס מתחם הקבר בזהירות "לפי אחת המסורות" לבנימין בן יעקב. בעיקרון מדובר שם על "קבר קדוש למוסלמים לצד כביש כפר סבא קלקיליה".

בספר ייחוס האבות משנת 1537 מתואר קבר בנימין באזור כפר סבא, הנקרא גם סראכה. נוסע ערבי שעבר במקום בשנת 1714 קרא לאתר הקבורה הסמוך סידי בניאמין. עד לשנת 1948 היה האתר בתחומי הכפר הערבי כפר סאבא. במאי 1948, במלחמת העצמאות, נכבש האזור בתוך שעתיים על ידי חטיבת אלכסנדרוני. בקרב על מתחם הקבר נפלו 29 מחיילי החטיבה.

קבר בנימין ליד כפר סבא, פברואר 2025 (צילום: שלום ירושלמי)

בשנת 1981 תיאר אורי אור בעיתון "דבר" את המקום: "בינות לערמות אשפה נמצא מבנה הנראה כקבר של שייח'. המבנה פרוץ, מנותץ ומלוכלך בכניסה קבוע שלט: קבר בנימין".

לא קשה לזהות במחקרים השונים את ההיסטוריה הדומה של שני האתרים. מתחם הקבר ליד כפר סבא מורכב ממבנה קבר בעל כיפה ועוד מבנה. בכל שלוש הקשתות על המבנה נמצאה כתובת בערבית עם שמו של המושל הממלוכי תנכיז אלחוסאמי. הכתובת מתוארכת לשנת 1312.

מתחם הקבר ליד כפר סבא מורכב ממבנה קבר בעל כיפה ועוד מבנה. בכל שלוש הקשתות על המבנה נמצאה כתובת בערבית עם שמו של המושל הממלוכי תנכיז אלחוסאמי. הכתובת מתוארכת לשנת 1312

אל מול המתחם מצוי עוד מבנה קבר קטן בעל כיפה לבנה הנקרא מקאם נבי סוראכה. המבנים הוקמו בתקופה הממלוכית. על הקבר המיוחס לבנימין נכתבה ברכת משה לבנימין מספר דברים: "לְבִנְיָמִן אָמַר יְדִיד יְהֹוָה יִשְׁכֹּן לָבֶטַח עָלָיו חֹפֵף עָלָיו כָּל הַיּוֹם וּבֵין כְּתֵיפָיו שָׁכֵן".

החוקר וההיסטוריון ספי בן יוסף פרסם לפני 20 שנה מאמר חריף שבו תקף את החסידים שהחליטו לייחס את מתחם סוראכה לקבר בנימין. לפי בן יוסף, הספרים העתיקים הנלווים לתנ"ך מלמדים כי בנימין אכן נקבר בכלל בסביבות ירושלים.

אגב, בן יוסף טוען כי המתחם הקדוש היה בעצם תחנת מעבר בתקופה הרומית, בית מרחץ מפוקפק ומקום מפגש לסובאים וזוללים.

קבר בנימין ליד כפר סבא, פברואר 2025 (צילום: שלום ירושלמי)

לפי בן יוסף, אחד המומחים הגדולים לתולדות ארץ ישראל, בימי הביניים גילו היהודים מקום קבורה אלטרנטיבי של בנימין הצדיק דווקא בחרב'ת א-רומה, בשולי בקעת עמק בית נטופה בגליל התחתון.

לפני עשרות שנים החליטו חסידי ברסלב לקבע את המקום בנבי ימין, ולהתעלם מהמתחם בגליל התחתון. הם התפללו ולמדו שם, ולא ידעו כי בבוא היום תגיע הקונקורנציה הירושלמית ותחליט על מקום הקבר החדש של בנימין.

לפני עשרות שנים החליטו חסידי ברסלב לקבע את המקום בנבי ימין, ולהתעלם מהמתחם בגליל התחתון. הם התפללו ולמדו שם, ולא ידעו כי בבוא היום תגיע הקונקורנציה הירושלמית ותחליט על מקום הקבר החדש

ביום י"א בחשוון, הברסלבים בכפר סבא מקיימים את ההילולה השנתית. רחל אמנו, לפי ספר בראשית, נפטרה כאשר ילדה את בנימין, ולכן התאריך הזה הוא גם יום הולדתו וזו העת הטובה ביותר לפקוד את הקבר. תפילות גדולות מתקיימות גם בימי ספירת העומר.

לפי האתר המקומי יש לתפילה על הקבר סגולה מיוחדת. "כיוון שבנימין ממלא תפקיד מרכזי באיחודה מחדש של משפחת יעקב, נחשבת התפילה על קברו כסגולה מיוחדת לריפוי שברים ולחידוש קשרים בתוך המשפחה. עוד מסוגלת זכותו של בנימין לשחרור ממאסר, הן מאסר גשמי והן מאסר רוחני".

באחד מימי שלישי בפברואר ביקרתי באתר. חבורה קטנה של חרדים וחוזרים בשאלה הייתה שם. כמה מהם שמעו על קבר בנימין שהתגלה בירושלים, מה שהופך אותם בעצם לאנשים שמשתטחים על קברו של האיש הלא נכון.

קבר בנימין ליד כפר סבא, פברואר 2025 (צילום: שלום ירושלמי)

המתפללים הופתעו לשמוע על הפעילות האינטנסיבית בירושלים ואיסוף הכספים והתרומות שבאים לגזול מהם את הבלעדיות על קבר בנימין. מתפלל אחד התנחם בכך שהמקום בירושלים עובר ליד יהודים, "ורק שהערבים לא יהיו שם". אגב, איש באחוזת הקבר לא רצה להזדהות בשמו.

אם לחסידי ברסלב מירושלים יש את "ספר הישר", לברסלבים מכפר סבא יש את הספר "אהבת חיים" שחיבר חכם מנחם מנשה בן סולטנה. החכם, ראש ל"ו צדיקים נסתרים, מבטיח הארה גדולה שהוא חש במקום הזה, קברו של בנימין, בנו של יעקב אבינו, שניים מענקי הרוח שעליהם עומד העולם כולו.

אם לחסידי ברסלב מירושלים יש את "ספר הישר", לברסלבים מכפר סבא יש את הספר "אהבת חיים" שחיבר חכם מנחם מנשה בן סולטנה. החכם, ראש ל"ו צדיקים נסתרים, מבטיח הארה גדולה שהוא חש במקום הזה

אלא שגם לטיעון הזה יש תשובה מיסטית ברורה של היריבים מירושלים: "ומה שהרבה צדיקים הלכו לציון בכפר סבא, והרגישו הארה שם, ידוע על פי המקובלים שאם עושים מצבה לצדיק ורגילים לבוא ולהתפלל שם – מגיעה גם נפש הצדיק אף אם גופו קבור במקום אחר".

אז איפה קבור בנימין?

ומה שנותר זה לרחם קצת על בנימין הצדיק עצמו שלא יודע שהוא קבור בשניים או שלושה מקומות, וחסידים נאחזים בשמו ובקברו, מנכסים אותו אליהם, מתכתשים עם השלטונות ועם הערבים ומעוררים מהומות ומעשי אלימות.

והכל עד שיתגלה החסיד הבא שיחליט על מסורת נוספת ואולי ימצא חלקת קבר חדשה, ויטלטל גם לשם את בנימין, בנם הקטן של יעקב ורחל, אחד האנשים התמימים והחביבים בתולדות עמנו, שספק אם מגיעות לו כל הנדידות והמריבות הללו אחרי מותו.