כל אדם סביר מבין שוועדת חקירה היא חיונית ונדרשת לאירוע גדול וכואב כמו המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר 2023, האסון המחדלי הגדול ביותר בקורות ימיה של מדינתנו.

אכן, כנראה שכולם מסכימים, לפחות אומרים בפומבי שהם מצדדים, בהקמה של ועדת חקירה למטרה זו. אלא שיש בציבור, או בין הציבור להנהגתו (ואלה שנוהים אחריה), חילוקי דעות במספר נושאים הקשורים להקמתה של ועדת החקירה.

נראה שכולם מצדדים, לפחות פומבית, בהקמת ועדת חקירה ל-7/10. אלא שיש בציבור, או בין הציבור להנהגתו (ואלה שנוהים אחריה), חילוקי דעות במספר נושאים הקשורים להקמת ועדת החקירה

מועד הקמת ועדת החקירה

ציבור גדול, אולי אפילו הרוב, דורש הקמת ועדת חקירה עכשיו, וטוען שעל ועדת החקירה היה לקום כבר לפני כשנה. מנגד, הממשלה וְנוֹהֵיהַ רוצים בהקמתה של ועדת חקירה רק לאחר סיומה של המלחמה, וכפי שהם מצפים ב"ניצחון מוחלט". זה יכול להימשך עוד חודשים ושנים.

החוקרים – מי יהיו חברי ועדת החקירה?

יש חוק. את ועדת החקירה הממלכתית ממנה נשיא בית המשפט העליון, ובאירועים כאלה גדולים הרי שלעתים הוא גם יו"ר הוועדה. אבל ממשלת ישראל עסקה בהריסת אמון הציבור במשפט בכלל, בבית המשפט העליון עוד יותר ובנשיא בית המשפט העליון במיוחד.

בניגוד להבטחת ביטחון לכל תושבי ישראל, הרי שבעניין הרס אמון הציבור במערכת המשפט הממשלה רשמה הישגים. והרי היא כקוזק נגזל או רוצח הוריו שמקונן על מר גורלו, עושָה מעשה "הרצחת וגם ירשת" – מסבירה שאין אמון בבית המשפט, ולכן הפוליטיקאים – כלומר הממשלה – היא שתמנה את חברי הוועדה. אבל לרבים בעם דווקא יש אמון בבית המשפט ואין אמון בממשלה. בקיצור – מחלוקת.

היקף הנושאים שיוטל על הוועדה לחקור

מותר להניח כי מוסכם על כולם שחייבים להיחקר כל האירועים, ההתרעות והדיונים בליל 7-6 באוקטובר 2023 עד לפריצת התקפת חמאס על ישראל ב-06:29 ב-7 באוקטובר, ו-24 שעות המלחמה הראשונות עד שהושגה תמונת מצב של כוחותינו. אבל הרחבה (מתבקשת!) של נושאי החקירה הנוספים שנויה במחלוקת חריפה.

רבים דורשים הקמת ועדת חקירה כעת, ואף טוענים שהיה עליה לקום כבר לפני כשנה. מנגד, הממשלה וְנוֹהֵיהַ רוצים בהקמתה רק בתום המלחמה, וכפי שהם מצפים – ב"ניצחון מוחלט". זה יכול להימשך עוד חודשים ושנים

מהי התקופה שקדמה ל-7/10 שתידרש הוועדה לחקור?

האם מדובר בכל השנה שקדמה למלחמה, בה כיהנה ממשלת המלחמה, ואשר בה יזמה הממשלה את הרפורמה/הפיכה משפטית/משטרית שגררה מחאה ציבורית רחבה ועצימה אשר קרעה את העם?

האם ללכת אחורה גם לשנה וחצי בה כיהנה ממשלת השינוי בראשותם של נפתלי בנט ויאיר לפיד? ויש הדורשים לבדוק את המצב החל ממבצע "צוק איתן" (2014) בה הוסדרה הכנסת כסף בהסכמת ישראל? ואולי ממועד מאוחר יותר ב-2018, בו אפשרה ממשלת ישראל הכנסת כסף מזומן לעזה בניגוד לעמדת מערכת הביטחון?

יש כאלה שרוצים שחקירת הוועדה תתחיל במה שהם רואים כמפולת ביטחונית בדרום, וזוהי ההתנתקות ב-2006. וכמובן שיש כאלה שחושבים שחייבים להתחיל את החקירה בתחילת ההידרדרות אל ה-7 באוקטובר 2023 בכהונתו של יצחק רבין כראש ממשלת ישראל ב-1992 והסכמי אוסלו (לגרסת הימין הכיבושי "ארץ ישראל השלמה"). ומנגד (גרסת יפי הנפש רודפי השלום) על הוועדה להתחיל לחקור מההידרדרות שהחלה בשלהי 1967, כשממשלת ישראל לא מיהרה להגיע לאיזשהו הסדר ולהתנתק מאחיזתה בשטחים שכבשה באותה מלחמה.

עד איזו תקופה יש לחקור?

גם עד לאיזה מועד על הוועדה לחקור אירועים הקשורים במלחמה, כנראה יש מחלוקת עזה. האם לחקור רק עד שהושגה שליטה מלאה חזרה של צה"ל בשטחים אליהם פלש חמאס – שלושת הימים הראשונים למלחמה? או עד לסוף שנת 2023, כולל העסקה הראשונה להחזרת החטופים? או עד פינוי ציר נצרים? או עד הכרעת חזבאללה והפסקת האש בגבול לבנון? ועוד מי יֵדע?

הנושאים שנדרש לבדוק בוועדה

גם על כך יש מחלוקת. האם רק את התנהלות הצבא ונלוויו, כמו השב"כ, או שגם את הדרג המדיני? האם לחקור את עניין התמיכה הכספית של קטאר בחמאס? את פירוק יחידת צלצל במוסד שפעלה נגד המקורות הכספיים של הטרור? את קביעת מטרות המלחמה, כולל הימנעות מקביעת מדיניות אסטרטגית ליום שאחרי? את מדיניות ישראל לאורך המלחמה ופעולותיה להחזרת חטופי ה-7 באוקטובר שהוחזקו בידי ארגוני הטרור ברצועת עזה? יש ודאי נושאים נוספים בהם ישנה מחלוקת ותצוץ מחלוקת – הרי חלוקים אנחנו.

וכמובן שיש מחלוקת על סמכותה של הוועדה, אשר במקרה בו תמצא כשלים – תצביע על מי שאחראי להם ותכלול בהמלצותיה מסקנות אישיות.

ישנן מחלוקות גם על אורך התקופה שקדמה ל-7/10 שיש לחקור במסגרת ועדת החקירה, על אורך התקופה שיש לחקור מאז ה-7/10, על הנושאים שיש לחקור במסגרת הוועדה, וכמובן על היקף סמכויותיה

*  *  *

אני מתנגד להקמתה של ועדת חקירה למלחמת 7 באוקטובר 2023. אין טעם בוועדה.

אנשים מצפים מהוועדה שבסיום עבודתה יוצג מסמך של שרשרת האירועים שהובילו ל-7 באוקטובר 2023 ולאירועי המלחמה וניהולה, בציון הכשלים והאחראים להם, ושבהמלצותיה יהיו מסקנות אישיות.

הבעיה היא שבנסיבות הנוכחיות, כשאין אמון במערכות השלטוניות, לא ניתן להציג מסמך שיזכה להסכמה רחבה בעם. בלי קשר לאיכות האנשים שיהיו בוועדה ולאיכות עבודתם, לא תהיה שום הסכמה בקרב האספסוף של עשרה מיליון האנשים שפה. יכול להיות שלהפך, המסמך של הוועדה יהיה נושא להתנגח עליו, ובוויכוח עליו רק יגבר השיסוי ויגדל הקרע בעם.

איך הגענו למצב הזה של פירור העם – זה נושא שדורש ועדת חקירה בפני עצמו. אבל עם משוסע ומפורר לא יכול לאמץ ממצאים ומסקנות של ועדת חקירה. ממשלת נתניהו הצליחה להרוס את העם ולפרק את המדינה. לא צריך בשביל זה ועדת חקירה.

גם בשביל מלחמת 7 באוקטובר 2023 לא צריך ועדת חקירה. עיקר הפרטים ידועים. בנימין נתניהו, כראש המערכת ביום הנורא ובשנים שקדמו לו, אחראי למכה שחטפנו ולטבח שטבחו בנו. הוא אחראי למלחמה האגרסיבית ואכזרית מדי שעשינו (אני עדין בהתבטאות), הוא אחראי לביזוי הצבא על ידי ראש הממשלה ושריו בזמן מלחמה (חסר תקדים, לדעתי), להפקרת חטופינו בידי ארגוני הטרור ולעוד כשלים רבים הקשורים למלחמה זו. נו, אפשר להזיז אותו? יש מי שחושב שנייר של ועדה יזיז אותו?

אני מתנגד לוועדת חקירה. אין בה טעם. אנשים מצפים שבסיום עבודתה יוצג מסמך של שרשרת האירועים שהובילו ל-7/10 ולאירועי המלחמה וניהולה, בציון הכשלים והאחראים להם, ושבהמלצותיה יהיו מסקנות אישיות

תושמד המדינה ונתניהו ימשיך להיות ראש ממשלה ולקבל מתנות, הוצאות אישיות, ואחזקה של מעונותיו הפרטיים. אני לא רופא ולא מומחה בריאות. לא נראה לי שנתניהו יאריך ימים. אבל הוא הביא את ישראל למצב שימיה של המדינה שאהבנו יהיו קצרים מימיו.

במצב הפתולוגי של העם ועדת חקירה לא תועיל.

יאיר טל הוא מהנדס מכונות שעבד במספר חברות. היום הוא גמלאי. חקר את ניהול המלחמה במלחמת יום הכיפורים והשלים את כתיבת הספר ישראל טל: פרקים למלחמת יום הכיפורים אשר יצא לאור ב-2019 בהוצאת "ידיעות ספרים". ספרים נוספים שלו יצאו לאור בהוצאת "טפר – הוצאה לאור": אכזבה וגאווה – מלחמת יום הכיפורים ב-2023; ו-טליק: פרקי חיים ב-2024.