בכניסה לבית המשפט הפקיד משה שרביט את אקדחו, נכנס והניח תפילין במסדרון. בג'ינס, ז'קט תואם, כובע מצחייה ומגפיים אוסטרליות, הוא נראה כמו נער הפוסטר של מתנחלי המאחזים – לא עוד המתנחל המוכר עם הפאות והציציות הגלויות, ולא נערי השוליים שחוסים שם.

שרביט הוא בן 30 וקצת, עוסק בתיירות ובתפעול משק חי, בעל חווה מושקעת עם עדרי בקר וצאן, חאן עם יחידות אירוח ובריכה, אוהלי גלמפינג ממוזגים ומתחם אירועים.

על הדרך הוא גם מתנכל, תוקף, מאיים, מחבל ברכוש ומצר את מרחב הרעייה של שכניו הפלסטינים – לכאורה, כמובן – כפי שתואר בכתב הבקשה לצו מניעת הטרדה מאיימת שהגישו נגדו שתי פלסטיניות מבית חסן, כ־1.5 קילומטרים צפונית־מזרחית לחווה.

שרביט הוא בן 30 וקצת, עוסק בתיירות ובתפעול משק חי, בעל חווה מושקעת עם עדרי בקר וצאן, חאן עם יחידות אירוח ובריכה. על הדרך הוא גם מתנכל, תוקף, מאיים, מחבל ברכוש ומצר את מרחב הרעייה של שכניו

חלק מהעדויות פורסמו כאן בספטמבר האחרון. תושבים סיפרו על הצתת בית, תקיפות פיזיות, חיפושים אלימים, שבירת חלונות ודלתות בבתים בידי לובשי מדים, ועל כך שאינם מעזים להוציא את העדר מהמתחם.

אלא שלדברי שרביט, הוא הקורבן שמגן על עצמו מפני מי שעלולים לסייע לטרור נגדו – וזה המסר שביקש להעביר על דוכן העדים. בחדרון הקטן בבית המשפט נדחקו גם כמה פעילים ופעילות המלווים את קהילות בקעת הירדן, עורך דינו של המטריד לכאורה נתנאל רום, ומהצד השני מיכאל ספרד.

מימין: משה שרביט ועו"ד נתנאל רום, עו"ד מיכאל ספרד ועו"ד עינת גייר. בית משפט השלום בירושלים, 3 במרץ 2025 (צילום: עומר שרביט)

הפרות ברחו לשכנים

לפי עדותו של בעל חוות עמק תרצה מחמרה, שהוטלו עליו סנקציות מצד כמה מדינות, ובהן ארה"ב (שבוטלו עם כניסת דונלד טראמפ לבית הלבן), וששמו נקשר באלימות מתנחלים בגדה המערבית, הוא בסך הכול ביקש שכנות טובה עם הפלסטינים הגרים כקילומטר וחצי מביתו. לדבריו, היחסים התדרדרו בגלל "שמאלנים" המסייעים להם ובכך, לטענתו, מטרידים את מוקדי הביטחון.

מבחינתו, הוא הקורבן לאלימות וחי בחשש תמידי מפני טרור שעלול לפגוע בחווה – שבה נמצאים אשתו, חמשת ילדיו, עשרות המתנדבים שתחת חסותו ומשק החי שהם מחזיקים.

"הדברים סוכמו מראש ועבדו יפה מאוד וכראוי עד לשלב שבו האנשים היקרים פה הגיעו והיו עסוקים בלפגוע, לאיים ולהטריד, להנחות את האנשים שיושבים פה מה לעשות, איפה להגיש תלונה ואיפה להתקין מצלמות"

כך פתח את עדותו: "אפשר לראות את האולם, במה הוא מלא ומי האנשים שבאו, פעילי זכויות אדם במירכאות, מגיעים יום־יום באופן קבוע כבר חמש שנים לבקעה, עסוקים בהטרדה, התרסה, איומים, דחיפות. אחד החברים היקרים שלהם שלף לי אקדח.

"[…] הם עסוקים בלייצר פרובוקציות שאין להן סוף, אם זה לפנות למוקד, אותם שנמצאים פה מתקשרים סתם כדי להפריע ולפגוע בביטחון האזרחי בבקעת הירדן.

משה שרביט, בית משפט השלום בירושלים. 3 במרץ 2025 (צילום: עומר שרביט)

"אנשים שיושבים פה ממשפחת אבו סיף גרים לידי במרחק כמה מאות מטרים. היינו בקשר מעולה, קשרי ידידות, נפגשנו כמה פעמים, ישבנו וסיכמנו על שטחי המרעה בינינו. הדברים סוכמו מראש ועבדו יפה מאוד וכראוי עד לשלב שבו האנשים היקרים פה הגיעו והיו עסוקים בלפגוע, לאיים ולהטריד, להנחות את האנשים שיושבים פה מה לעשות, איפה להגיש תלונה ואיפה להתקין מצלמות".

השופטת קרן מילר שאלה: "כך התחיל סכסוך על שטחי המרעה?" בתשובה ענה שרביט כי הכול החל מ"הרצון של משפחת אבו סיף להגיע לחווה, לנסות לגנוב רכוש ולהפר את ההסכם הלא כתוב שסוכם על כוס קפה בחברות. הם מנסים להגיע אלינו, לגנוב ולייצר פרובוקציה בהנחיית האנשים האלה".

"המקום שבו הם גרים מתצפת על החווה שלנו באופן שקשה להסביר עד כמה זה מסוכן, בטח בשנה של מלחמה וטרור בלתי פוסק. מתצפתים עלינו, אני גר בחווה ועושה מילואים ואח שלי נהרג במלחמה בעזה"

השופטת מילר: "שמחה שאתה מספר, זה פעם ראשונה שזה עולה".

שרביט: "המקום שבו הם גרים מתצפת על החווה שלנו באופן שקשה להסביר עד כמה זה מסוכן, בטח בשנה של מלחמה וטרור בלתי פוסק. מתצפתים עלינו, אני גר בחווה ועושה מילואים ואח שלי נהרג במלחמה בעזה".

השופטת מילר: "מצטערת לשמוע".

שרביט: "אנחנו אנשים ציוניים שפועלים לפי חוק ובאים לעשות את מה שהמדינה דורשת מאיתנו".

השופטת מילר: "הציגו סרטונים שאתה בא עם טרקטורון ומסתובב סביבם. מה המטרה?"

שרביט: "לא מסתובב סביבם. בפעמים שצולמתי עדר הפרות שלי הגיע לאזור".

השופטת מילר: "לא רואים פרות".

בית באזור בית חסן עם נוף לחמרה. אוגוסט 2024 (צילום: עומר שרביט)

שרביט: "ברור שלא יצלמו את זה כי זה האינטרס שלהם, אלה ההנחיות שנתנו להם. הפרות בורחות ואני צריך לאסוף אותן, אז אני מרחיק אותן מהם. מתצפתים עלינו עם משקפות, יודעת מה זה אומר? יש לי אישה וחמישה ילדים! […] יש לי מתנדבים שאני מחויב לשמור עליהם, משהו ביטחוני בסיסי, רוצה להגן על החווה שלי. אני לא מוכן לחשוב, אני מגיע ורוצה לראות.

"[…] אני בא לדבר איתם, לראות מה זה האמצעים שהם משתמשים בהם ורוצה לתעד את זה. כל פעם שאני מגיע הם מבריחים את זה, מעלימים כאילו לא היה. משקפות, מצלמות ומנסים לתעד.

"מי יודע למי הם מסייעים ולאיזה טרור. המרחק ביני למחנה הפליטים פארעה, אחד המסוכנים ביו"ש, הוא כמה קילומטרים. הם היחידים שיכולים לתת להם אינדיקציה"

"מי יודע למי הם מסייעים ולאיזה טרור ובמה מדובר. המרחק ביני למחנה הפליטים פארעה, אחד המסוכנים ביו"ש, הוא כמה קילומטרים ספורים. הם היחידים שיכולים לתת להם אינדיקציה – מה נכנס, מי יצא, אם 'מוסא' בבית או לא, אם אשתו והילדים שמה".

הוראה לשכנים לעזוב

לא בטוח שצמד המילים "סכסוך קרקעות", שבו השתמשה השופטת, מתאים למקרה הזה. הבקשה לצו ושתי הנשים הפלסטיניות שישבו באולם הציגו לבית המשפט שורה ארוכה של מעשי התנכלות ותקיפות מצד השכן.

משה שרביט ועו"ד נתנאל רום ביציאה מבית משפט השלום בירושלים. 3 במרץ 2025 (צילום: עומר שרביט)

מאז אוקטובר 2023 הוא מפגין נוכחות כוחנית בסביבתם – נוסע בפראות על טרקטורון בין הבתים, נכנס לחצרות, מחטט בחפצים ומציץ לתוך הבתים. לפי הטענות, מטרתו היא להפגין אדנות ושליטה על המשפחה ושטח מגוריה.

בדרך כלל נמשך הביקור כשעה, כשהמשיב חמוש באקדח, מקלל, מאיים, מודיע לתושבים שעליהם לעזוב, רודף אחרי ילדים ומנסה לקחת את הטלפונים שלהם – כולל של ילד בן שלוש. הוא פותח ברזים של מכליות מים ומשחרר את הצאן על ידי פתיחת שער הדיר. בתחילת דצמבר הגיע בערב, האיר בפנס לתוך הבתים ואף ירה באש חיה לאוויר.

הוא פותח ברזים של מכליות מים ומשחרר את הצאן על ידי פתיחת שער הדיר. בתחילת דצמבר הגיע בערב, האיר בפנס לתוך הבתים ואף ירה באש חיה לאוויר

בספטמבר הגיע עם חיילים לערוך חיפוש בבתים. הם שברו חפצים, והוא הניס את הכבשים החוצה, למרות תחינות המשפחה שלא יעשה זאת. במקרה אחר הדליק אש ליד אחד הצריפים. כשהתושבים יוצאים למרעה, הוא מבריח אותם, בין השאר, באמצעות רחפן.

התוצאה היא הימנעות מיציאה למרעה, מה שפוגע בפרנסה ובבריאות בעלי החיים, ובהדרגה מוביל לנטישת הרעייה. כמה משפחות באזור כבר עזבו את בתיהן בעקבות מסכת ההטרדות. התלונות למשטרה לא הועילו, ובחלוף הזמן הבינו התושבים שאין בהן טעם ואף חששו שהן יגבירו את הסיכון לנקמה.

חלון שבור בבית משפחת סיף באזור חמרה. אוגוסט 2024 (צילום: עומר שרביט)

התקרית האחרונה התרחשה בשבת לפני כשבוע וחצי, ימים ספורים לאחר שנודע לו על הגשת הבקשה לצו. שרביט הגיע למתחם המגורים של שתי הנשים שישבו באולם, ציווה על משפחותיהן לעזוב בתוך פרק זמן קצוב ואיים כי אם לא יעשו כן, יפגע בהן.

היו איתו כמה אנשים, חלקם במדים, שנכנסו לבתים, שברו ארונות, גנבו כסף ורכוש, חתכו צמיגים של טרקטורים ומובילי מים, ושברו שמשות של מכוניות ומצלמות. חרדתן של המבקשות מבוססת היטב – כמה קהילות כבר התייאשו ועזבו את האזור בעקבות התנכלויות חוזרות מהחווה הזו.

התקרית האחרונה התרחשה בשבת לפני כשבוע וחצי, ימים ספורים לאחר שנודע לו על הגשת הבקשה לצו. שרביט הגיע למתחם המגורים של שתי הנשים שישבו באולם, ציווה על משפחותיהן לעזוב ואיים כי יפגע בהן

הרחקה ל־30 מטרים

בסופו של דבר, השופטת לא השתכנעה מתירוציו של המשיב. ביום חמישי אחר־הצוהריים היא הוציאה צו האוסר עליו להתקרב למרחק של פחות מ־30 מטרים מבתי המגורים של המבקשות למשך חצי שנה. בפסק דינה ציינה כי יש להותיר את מלאכת החיפושים אחר אמצעי תצפית ואיתור ראיות (למה בדיוק?) לצבא, וכי יש לאפשר לו לבצע את עבודתו.

וזו חלק מהבעיה שעלתה בדיון: הצבא אכן נענה לקריאות בעלי החווה הזו ואנשי המאחזים, פועל להגבלת תנועת שכניהם הפלסטינים ומבצע אצלם ביקורים חוזרים. המצב הפך למטושטש עד כי לא ברור אם מדובר במתנחלים חמושים במדים או בחיילים שתופסים את הקו בבקעה ובעמקים – אזור שבו המח"ט, אל"ם אביב אמיר, מקודם בסבב השיבוצים הנוכחי.

משה שרביט בבית חסן, צפון בקעת הירדן (צילום: פעילי.ות בקעת הירדן)

השופטת דחתה את ניסיונו של עו"ד רום לטעון כי חוק הטרדה מאיימת אינו חל בשטחי B, שבהם נמצאים החווה ובתי המותקפים. היה בכך ממד אירוני: משפטן הבית של המתנחלים טען שהחוק האזרחי אינו חל בשטחים, ציין כי מעולם לא הוצא צו כזה נגד פלסטיני, והציע לברר עם היועצת המשפטית לממשלה את עמדתה ב"סוגיית רוחב בעלת משמעויות עומק", כהגדרתו, לפני מתן הצו.

מצד שני, משפטן המזוהה עם הגנה על פלסטינים וזכויות אדם טען בעד תחולת החוק האזרחי הישראלי, ללא קשר להיעדר הריבונות בשטחים – ספק אם מתוך תמיכה בכך.

השופטת קבעה כי אף שהחוק למניעת הטרדה מאיימת משתייך למשפט האזרחי, יש לו השקה למשפט הפלילי, שחל על ישראלים גם אם ביצעו עבירות בשטחים הפלסטיניים, בהתאם לתקנות שעת חירום מ־1967

השופטת קבעה כי אף שהחוק למניעת הטרדה מאיימת משתייך למשפט האזרחי, יש לו השקה למשפט הפלילי, שחל על ישראלים גם אם ביצעו עבירות בשטחים הפלסטיניים, בהתאם לתקנות שעת חירום מ־1967. נוסף על כך ציינה כי הפסיקה כבר הכירה בכך שבשטחים המוחזקים הוחלו על ישראלים חלקים נרחבים מהמשפט הישראלי, ובהם דיני נזיקין.

המעשים שתוארו בבקשה אכן חונים בגבול הגזרה הפלילי, אך משטרת יהודה ושומרון אינה מגנה על פלסטינים מפני מתנחלים אלימים. מציאות כזו פשוט לא קיימת, ותלונות במשטרה או הפניות היום־יומיות של הפעילים הישראלים למוקדי הצבא והמשטרה אינן מועילות.

בית שנשרף באזור חמרה. אוגוסט 2024 (צילום: עומר שרביט)

משכך, תושבי בית חסן נאלצו לפנות להליך אזרחי ולבקש את הצו, שאכיפתו מוטלת על המשטרה – ומבחן זה מתקרב. בסוף השבוע האחרון שב שרביט לסורו, כשהוא מסתובב ליד בתיהם עם הטרקטורון והעדר.

מבחינת הפלסטינים, הצו הוא פתרון חלקי בלבד, ואפשר היה לקבוע גם טווח ביטחון של 200 מטרים. עם זאת, מדובר בצעד תקדימי יחסית, שעשוי להפוך לכלי הגנה במקומות נוספים ברחבי הגדה.

בית המשפט דחה עתירה של "שלום עכשיו" ושל עו"ד ספרד למימוש צווי הריסה שהוצאו לפני כמה שנים לחווה של שרביט בחמרה, בטענה הצפויה של היעדר עילה להתערבות בשיקולי האכיפה של המדינה

בספטמבר האחרון, עו"ד ספרד ופעילי.ות בקעת הירדן ביקשו וקיבלו צו הרחקה נגד גלעד עמוסי מבתי התושבים בפארסייה, אך הדבר לא מנע מאביו, דידי, לבקר שם מאז. מנגד, בהליך אחר, בית המשפט דחה עתירה של "שלום עכשיו" ושל עו"ד ספרד למימוש צווי הריסה שהוצאו לפני כמה שנים לחווה של שרביט בחמרה, בטענה הצפויה של היעדר עילה להתערבות בשיקולי האכיפה של המדינה.

"הוא מביא את החיילים"

הדיון, שנערך ביום שני בשבוע שעבר, התלהט עד כדי הרמות קול וורידים שהתנפחו משני הצדדים. עו"ד רום התלונן כי צולם על ידי כותב הכתבה. במהלך החקירה הנגדית שאל את שתי הפלסטיניות היכן הגברים שנראו בסרטונים עם משה, ונענה כי אין להם היתר כניסה – וממילא לא הייתה להם סיבה לבקשו.

בית וחמור באזור חמרה ובית חסן ברקע. אוגוסט 2024 (צילום: עומר שרביט)

בתשובה לשאלותיו, אחת הנשים השיבה כי היוזמה להגיש תלונה הייתה שלהן, והפעילים רק סייעו בתיעוד באמצעות מצלמות. כשנשאלה מדוע אינן מבקשות להרחיק גם את החיילים שלטענתן הזיקו לבתיהן בחיפושים תכופים, ענתה: "הוא (שרביט) מביא את החיילים", והוסיפה כי היכה את אחד הילדים ושבר מצלמות.

היא הוסיפה כי "כל פעם הוא מזמין את החיילים, בא לבית, פוגע, מתעלל בחיות, שופך מים ואוכל ולא נותן להם לצאת למרעה. יחד עם החיילים, הם מחפשים את הגברים שבבתים […] הצבא לא הבעיה, אלא מוסא – הוא מביא את החיילים, מבקש מהם לבוא והוא זה שעושה את הבלגן". השופטת העירה, ובצדק, כי אם כך המצב, "לא בטוח שהצו יפתור פה משהו".

"כל פעם הוא מזמין את החיילים, בא לבית, פוגע, מתעלל בחיות, שופך מים ואוכל ולא נותן להם לצאת למרעה. הצבא לא הבעיה אלא מוסא, הוא מביא חיילים ועושה את בלגן"

"כולכם אויבים"

כשחקר את מושא הדיון, עו"ד ספרד שאל: "מה אמרת לי ברגע שראית אותי פה במרפסת? אם אגיד לך שאמרת 'האויבים הגיעו, אתם כולכם אויבים' ו'את כולכם צריך להשמיד' – אמרת בסרטון אחר". ככל ששמעתי, ניתן להוסיף שהוא גם סינן משהו על כך ש"למינים ולמלשינים לא תהי תקווה". עו"ד רום ניסה להתנגד לשאלה ("זה צו הטרדה מאיימת עליך?"), אך נדחה.

בתשובה לכך הבהיר שרביט את דבריו מהבוקר בניסוח מעודן יחסית: "אני בהחלט חושב שאתה מתנהג בצורה עוינת ואויבת כלפי הצבא, המשטרה, התושבים והחיילים. בוודאי, אתם אנשים שאני רואה כאויבים".

משה שרביט באזור חמרה, צפון בקעת הירדן

הוא המשיך להתפתל בניסיון להכחיש שהוא מגיע כמעט מדי יום למתחם המגורים של שכניו – כולל באותו יום בינואר, שבו הגיעו עורכי הדין העובדים עם ספרד כדי לאסוף עדויות, והוא הפריע להם, כש"לא הייתה שום כבשה ושום פרה באזור". לבסוף הודה כי אכן הגיע, בתירוץ שהפרות הולכות לאיבוד או שהוא עורך סיורים עבור הצבא.

באותו בוקר, לפני הכניסה לאולם הדיון, ברכתי לשלום את כוכב הדיון, והוא השיב: "קמת מוקדם כדי להגיע לכאן כי אתה תאב בצע לטרף שלך, אין לך ערכים. אתה משרת את האויבים של עם ישראל, ואני עושה מעשים חשובים לעם". אין בינינו קשר משפחתי, ואשקול לשנות את שם משפחתי כדי להקל על שנינו.

ידידות לא תהיה בין שרביט לפעילי בקעת הירדן וביני. בעודו שועט בג'יפ הלנדקרוזר שלו, הבחין בנו מחוץ לבית המשפט, האט את נסיעתו והניף אצבע משולשת

בסוף החלטתה ציינה השופטת כי שרביט "העיד שהיה בעבר בקשרי ידידות עם משפחת אבו סיף. יש לקוות כי הצדדים ישכילו להחזיר את היחסים ביניהם למסלול שבו התקיימו בעבר".

אשרי המאמינה.

בכל מקרה, ידידות לא תהיה בין שרביט לפעילי בקעת הירדן וביני. בעודו שועט בג'יפ הלנדקרוזר שלו, הבחין בנו מחוץ לבית המשפט, האט את נסיעתו והניף אצבע משולשת.