ידיעה קצרה יחסית מיום 26.3.2025 השבוע מתארת אירוע שהתרחש במסגרת טקס לסיום כהונתה של נשיאת בית הדין הארצי לעבודה השופטת ורדה וירט ליבנה לאחר יותר 36 שנות שיפוט. במהלך הטקס הודה עו"ד עמית בכר, ראש לשכת עורכי הדין, לשופטת על תרומתה הרבה למערכת, והתייחס, לקראת סופם של דבריו, לאירועי הזמן.

לדברי בכר, הוא יעשה שקר בנפשו אם לא יתייחס לאירועים האקטואליים ובהם הפגיעה בדמוקרטיה, האיומים של פוליטיקאים בכירים שלא לציית לפסקי דין וההצבעה הצפויה בנוגע לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים.

לדברי עו"ד בכר בטקס, הוא יעשה שקר בנפשו אם לא יתייחס לאירועים האקטואליים ובהם הפגיעה בדמוקרטיה, האיומים של פוליטיקאים בכירים לא לציית לפסקי דין, וההצבעה על שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים

ראש הלשכה הכריז שהלשכה תמשיך במאבק נגד הפגיעה בה ונגד הוצאת נציגיה מהוועדה לבחירת שופטים, והודיע על השבתה של מערכת המשפט, ככל שהחוק יעבור. יש לברך על דבריו האמיצים של ראש לשכת עורכי הדין, בכר, ולציין את חשיבותם, וזאת למרות הניסיונות להשתיקם.

חשוב לציין בהקשר זה, כי זכות השביתה בישראל היא רחבה יחסית, וחלה גם ביחס לעניינים "מעורבים" או בהקשר של שביתות "דו תכליתיות". כבר באפריל 2023 יצאה חוות דעת שנחתמה בידי למעלה מ-80 משפטנים בכירים במשפט העבודה והיא כללה אמירה ברורה בעניין זה:

"קיים חשש ממשי כי הליכי החקיקה שהממשלה מקדמת יפגעו פגיעה מהותית בתנאי עבודתם ובזכויותיהם של העובדים ושל ארגוני העובדים בישראל, ובראשם זכות ההתאגדות החוקתית; נוכח זאת, הרי שכחלק מאמצעי המחאה הננקטים נגד ה'רפורמה' במערכת המשפט ניתן לעשות שימוש בכלי של שביתה ו/או צעדים ארגוניים אחרים, ושביתה כאמור תהיה שביתה כדין, לגיטימית ומוגנת בהתאם להוראות הדין".

חוות הדעת מתייחסת לזכות השביתה בישראל ומציינת כי הצעות החוק ל"רפורמה" במערכת המשפט עלולות לפגוע בדיני העבודה ובמרקם יחסי העבודה הקיבוציים בישראל, כפי שפותחו ובוססו משך עשרות שנים. בכך הן עלולות לפגוע פגיעה מהותית בזכויות של עובדים ומעסיקים, ושל ארגוני עובדים וארגוני מעסיקים.

לפי חוות דעת של מעל 80 משפטנים בכירים: "קיים חשש ממשי כי הליכי החקיקה שהממשלה מקדמת יפגעו פגיעה מהותית בתנאי עבודתם ובזכויות העובדים וארגוני העובדים ובראשם זכות ההתאגדות החוקתית"

כל זאת במספר צורות:

1

הרפורמה עלולה להביא להחלשת בג"ץ ולהחלשת בתי הדין לעבודה ולהביא לפגיעה בעצמאותם, באופן שעלול לפגוע ביכולתם להגן על זכויות יסודיות וחוקתיות, כמו זכות ההתארגנות וזכות השביתה כמו גם זכויות אחרות של עובדים, מעסיקים, ארגוני עובדים ומעסיקים.

2

ככל שהרפורמה תביא לשינוי ולהפחתה במעמדם של חוקי היסוד בישראל, ובעיקר חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק, הרי שיהא בכך להביא לפגיעה מובהקת וישירה בזכויות מהותיות של עובדים, מעסיקים, ארגוני עובדים, וארגוני מעסיקים בישראל.

3

התחזיות לימדו, וחלקן כבר התממשו מאז, על כך ש"הרפורמה המשפטית" תביא לפגיעה בכלכלה הישראלית. הידרדרות המשק הישראלי, עלולה להביא לפגיעה בפנסיות ובקרנות השתלמות, לפיטורי עובדים, לאבטלה גואה, לפגיעה ביכולת להעניק תוספות שכר הולמות וכדומה.

4

פגיעה חזיתית ישירה ומהותית נוספת גלומה בהצעת החוק לתיקוני חקיקה בדיני העבודה, שהונחה ביחד עם הצעות חוק אחרות הנוגעות ל"רפורמה המשפטית", כבר בינואר 2023. הצעת החוק הנ"ל שרירה וקיימת למרבה הצער.

הרפורמה עלולה להביא להחלשת בג"ץ ולהחלשת בתי הדין לעבודה ולהביא לפגיעה בעצמאותם, באופן שעלול לפגוע ביכולתם להגן על זכויות יסודיות וחוקתיות, כמו זכות ההתארגנות וזכות השביתה

*  *  *

חוות הדעת ממשיכה ומתייחסת לכך שכחלק מאמצעי המחאה הננקטים נגד "הרפורמה המשפטית" ראוי, לגיטימי ואפשרי, לעשות שימוש בכלי של שביתה. ההצדקות לכך הן משני סוגים:

ראשית, בעבר כבר ננקטו שביתות בישראל, לרבות שביתות כלליות במשק, נגד מהלכים של הממשלה והכנסת – סביב נושאים כמו שינויים מבניים במשק, שינויי מדיניות ביחס לפנסיה, העסקת עובדי קבלן, בטיחות בעבודה, העלאת שכר המינימום, וכדומה. השימוש בכלי השביתה במקרים אלה הוכר כמוצדק בשל ההכרה בהשפעה הישירה של השינויים המתוכננים על זכויות עובדים, תנאי העסקה וכדומה. הזכות לעשות שימוש בכלי של שביתה במקרים כאמור אינו מוגבל רק לשביתה קצרת מועד, אלא על פי שיקולי מידתיות.

שנית, הצדקות נוספות לנקיטה בשביתה או השבתה הן מהתחום של משפט חוקתי וציבורי. כך, למשל, ניתן לבסס הצדקה על העקרונות שפותחו בעניין דמוקרטיה מתגוננת (Defensive democracy), מתוך הנחה שלמשטר דמוקרטי מותר להגן על עצם קיומו – להגן על הדמוקרטיה.

על חוות הדעת חתמו אז, כאמור, מעל 80 משפטנים בכירים במשפט העבודה, ובהם פרופ' מרדכי (מוטי) מירוני, פרופ' גיא דוידוב, פרופ' הילה שמיר, פרופ' יוסי דהאן, פרופ' שלומית יניסקי רביד, ד"ר עופר סיטבון, פרופ' עינת אלבין, ד"ר שמעון בלום, ד"ר תמי קצביאן, עו"ד ד"ר עמית גורביץ, עו"ד בנימין (בני) כהן, עו"ד רענן קריב, עו"ד אריאל שמר, עו"ד אשר חלד, עו"ד טל מאירסון, עו"ד נאוה פינצ'וק-אלכסנדר ורבים אחרים.

הצדקות נוספות לנקיטה בשביתה או השבתה הן מתחום של משפט חוקתי וציבורי. כך, למשל, ניתן לבסס הצדקה על העקרונות שפותחו בעניין דמוקרטיה מתגוננת, בהנחה שלמשטר דמוקרטי מותר להגן על עצם קיומו

לא נס ליחה של חוות דעת חשובה זו, ודבריו של ראש הלשכה בהחלט עולים בקנה אחד איתה. דמוקרטיה מתגוננת – הגנה על עצם קיומה של הדמוקרטיה – אינה פוליטיקה ואינה פוליטית. זה לא ימין ולא שמאל – זה ישר, וזכות השביתה בעניין זה לגיטימית בהחלט.

ד"ר מורן סבוראי, עו"ד, היא עורכת דין לדיני עבודה ומשפט ציבורי - בג"ץ - הגישה שלוש עתירות בעניין זכויותיהם של החטופים ומשפחות החטופים, אזרחית מודאגת.