ידיעה קצרה יחסית מיום 26.3.2025 השבוע מתארת אירוע שהתרחש במסגרת טקס לסיום כהונתה של נשיאת בית הדין הארצי לעבודה השופטת ורדה וירט ליבנה לאחר יותר 36 שנות שיפוט. במהלך הטקס הודה עו"ד עמית בכר, ראש לשכת עורכי הדין, לשופטת על תרומתה הרבה למערכת, והתייחס, לקראת סופם של דבריו, לאירועי הזמן.

לדברי בכר, הוא יעשה שקר בנפשו אם לא יתייחס לאירועים האקטואליים ובהם הפגיעה בדמוקרטיה, האיומים של פוליטיקאים בכירים שלא לציית לפסקי דין וההצבעה הצפויה בנוגע לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים.

ד"ר מורן סבוראי, עו"ד, היא עורכת דין לדיני עבודה ומשפט ציבורי - בג"ץ - הגישה שלוש עתירות בעניין זכויותיהם של החטופים ומשפחות החטופים, אזרחית מודאגת.

מהי מנהיגות? מנהיגות היא הובלה מתוך חזון ותחושת שליחות ואחריות. מנהיגות ניכרת ביכולת להוביל באומץ גם בתקופות מורכבות ובמים סוערים. מנהיגות ניכרת בעיקר בימים קשים של מחלוקת וקונפליקט.

מנהיגות ניכרת במיוחד כאשר החברה הישראלית עומדת בפני משבר אנושי וחברתי קשה, כאשר המרקם העדין של החברה הישראלית עומד בפני אתגרים קשים ביותר וכאשר החשש לפירוק הסולידריות הפנימית של חלקי הפזל האנושי המרכיב את החברה בישראל הוא גדול וכבד.

ד"ר מורן סבוראי, עו"ד, היא עורכת דין לדיני עבודה ומשפט ציבורי - בג"ץ - הגישה שלוש עתירות בעניין זכויותיהם של החטופים ומשפחות החטופים, אזרחית מודאגת.

בתחילת ינואר 2025, הוגשה על ידי חטופים ומשפחותיהם עתירה בעניין זכויות היסוד של החטופים להשבתם. העתירה הדגישה את הקשר הישיר שלה למסורת ישראל ואת הצורך בערבות הדדית כבסיס להצלת החטופים, ליציאה מהמלחמה ולשיקום ישראל.

הודגשו באותה עתירה הזכות לחיים, לשלמות הגוף ולכבוד האדם וחובתה החוקתית של המדינה כלפי אזרחיה כעולה מחוקי היסוד של המדינה. זוהי החובה שהרמב"ם אפיין אותה כמצווה שאין גדולה ממנה:

ד"ר מורן סבוראי, עו"ד, היא עורכת דין לדיני עבודה ומשפט ציבורי - בג"ץ - הגישה שלוש עתירות בעניין זכויותיהם של החטופים ומשפחות החטופים, אזרחית מודאגת.

בשנת 2007 פורסם ספר המבוסס על מחקר באוניברסיטה העברית, אשר עסק בשאלה איך ייתכן שאחרי כמעט ארבעים שנות שלטון ישראליות ביהודה, שומרון ועזה – כמעט שאין דיווחים על אונס כנגד פלסטיניות. אחד הפתרונות שהוצגו בעבודה זו הוא שחיילים מתייגים פלסטיניות כמגעילות וכנחותות ולכן הם נמנעים מלאנוס אותן.

חלפו עשרים שנים מאז והתמונה השתנתה. לאחרונה פרסם בניו יורק טיימס העיתונאי המעוטר ניקולס קריסטוף טור דעה תחת הכותרת "The silence that meets the rape of Palestinians".

פרופ' מיכאל (מיקי) ארליך נשוי ואב לשלושה, תושב ירושלים, יליד צ'ילה. מלמד במחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בר-אילן. מתמחה בגיאוגרפיה היסטורית של המזרח התיכון בימי הביניים, תוך התמקדות בתחומים: אסלום ושיערוב, עיור, הגירות, עליות לרגל, צלבנים ועוד. פעיל בתחומי חברה, סביבה והסברה. אוהב לטייל בארץ ובחו"ל, מוסיקה וקולנוע.

אציג כאן עמדה מעט מורכבת בסוגיית גיוס חרדים וערבים ואשתדל לפשט אותה ככל הניתן. ברמת הרצוי – מוטב שכל אזרחי ישראל יתגייסו לשירות צבאי משמעותי או לשירות אזרחי מקביל וזהה באורכו. ראשית מתבקש דיוק לגבי שתי נקודות שמסבירות את ההיגיון מאחורי הטענה – מדוע הרצוי הוא גיוס של כולם?

1

ד"ר לאוניד (ליאון) גרשוביץ הוא תושב שלומי. בעל תואר PhD מאוניברסיטת ת"א, מתמחה בתולדות יהודי ברית המועצות. בוגר תכנית "רביבים" באוניברסיטה העברית. במשך שנים שימש במגוון תפקידים במערך החינוך, בהם מורה ורכז תחומי דעת, תנ"ך והיסטוריה, מחנך בתיכון ומנהל תיכון. כעת מנחה באקדמיה ומרצה במכינות קדם-צבאיות.