ידיעה קצרה יחסית מיום 26.3.2025 השבוע מתארת אירוע שהתרחש במסגרת טקס לסיום כהונתה של נשיאת בית הדין הארצי לעבודה השופטת ורדה וירט ליבנה לאחר יותר 36 שנות שיפוט. במהלך הטקס הודה עו"ד עמית בכר, ראש לשכת עורכי הדין, לשופטת על תרומתה הרבה למערכת, והתייחס, לקראת סופם של דבריו, לאירועי הזמן.
לדברי בכר, הוא יעשה שקר בנפשו אם לא יתייחס לאירועים האקטואליים ובהם הפגיעה בדמוקרטיה, האיומים של פוליטיקאים בכירים שלא לציית לפסקי דין וההצבעה הצפויה בנוגע לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים.
ד"ר מורן סבוראי, עו"ד, היא עורכת דין לדיני עבודה ומשפט ציבורי - בג"ץ - הגישה שלוש עתירות בעניין זכויותיהם של החטופים ומשפחות החטופים, אזרחית מודאגת.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
מאמר חשוב מאוד, אבל: בפעם הבאה שתפרוץ שביתת מחאה כללית במשק, גם במגזר הציבורי, ידאג מי שידאג לנתב את התיק לשופט או שופטת מתאימים (יש כמה כאלה במערכת בתי הדין לעבודה שמונו בכוונת מכוון ב... המשך קריאה
מאמר חשוב מאוד, אבל: בפעם הבאה שתפרוץ שביתת מחאה כללית במשק, גם במגזר הציבורי, ידאג מי שידאג לנתב את התיק לשופט או שופטת מתאימים (יש כמה כאלה במערכת בתי הדין לעבודה שמונו בכוונת מכוון ב-15 שנות כהונתו האחרונות של הדיקטטור הצורר ורוצח החטופים ביבים שקרניהו) ושם ייקבע שהשביתה היא פוליטית, ויש לסיים אותה מיד, וזה כבר קרה, ויקרה שוב. בדיוק כפי ששקרניהו השתלט על המשטרה (מהמפכ"ל דרך ראש אגף החקירות, וראו תחקיר כלכליסט מהבוקר, ועד מפקדי המחוזות) הוא השתלט באדיבות רעלת שקד, ראש פלוגות הסער, ואוייב לוין גם על מערכת המשפט – מהשלום עד לעליון, וגם על בתי הדין לעבודה. והפסיקות בשורת נושאים בשנים האחרונות, מוכיחות זאת.
מהי מנהיגות? מנהיגות היא הובלה מתוך חזון ותחושת שליחות ואחריות. מנהיגות ניכרת ביכולת להוביל באומץ גם בתקופות מורכבות ובמים סוערים. מנהיגות ניכרת בעיקר בימים קשים של מחלוקת וקונפליקט.
מנהיגות ניכרת במיוחד כאשר החברה הישראלית עומדת בפני משבר אנושי וחברתי קשה, כאשר המרקם העדין של החברה הישראלית עומד בפני אתגרים קשים ביותר וכאשר החשש לפירוק הסולידריות הפנימית של חלקי הפזל האנושי המרכיב את החברה בישראל הוא גדול וכבד.
ד"ר מורן סבוראי, עו"ד, היא עורכת דין לדיני עבודה ומשפט ציבורי - בג"ץ - הגישה שלוש עתירות בעניין זכויותיהם של החטופים ומשפחות החטופים, אזרחית מודאגת.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
ה צ י ל ו ! ! !
מי שומע?
ה צ י ל ו ! ! !
המדינה שלנו בסכנה איומה בגלל הבוגדים האמיתיים מבפנים: נתניהו וחבורת הרעל, מגובים במשיחיים, בעובדי האלילים, בפשיסטים ובסתם בורים מטומטמים.
ה צ י ... המשך קריאה
ה צ י ל ו ! ! !
מי שומע?
ה צ י ל ו ! ! !
המדינה שלנו בסכנה איומה בגלל הבוגדים האמיתיים מבפנים: נתניהו וחבורת הרעל, מגובים במשיחיים, בעובדי האלילים, בפשיסטים ובסתם בורים מטומטמים.
ה צ י ל ו ! ! !
מי שומע? מי יכול לעזור? איך זה שהם מנצחים ואף אחד לא עוצר אותם!?
ה צ י ל ו ! ! !
בתחילת ינואר 2025, הוגשה על ידי חטופים ומשפחותיהם עתירה בעניין זכויות היסוד של החטופים להשבתם. העתירה הדגישה את הקשר הישיר שלה למסורת ישראל ואת הצורך בערבות הדדית כבסיס להצלת החטופים, ליציאה מהמלחמה ולשיקום ישראל.
הודגשו באותה עתירה הזכות לחיים, לשלמות הגוף ולכבוד האדם וחובתה החוקתית של המדינה כלפי אזרחיה כעולה מחוקי היסוד של המדינה. זוהי החובה שהרמב"ם אפיין אותה כמצווה שאין גדולה ממנה:
ד"ר מורן סבוראי, עו"ד, היא עורכת דין לדיני עבודה ומשפט ציבורי - בג"ץ - הגישה שלוש עתירות בעניין זכויותיהם של החטופים ומשפחות החטופים, אזרחית מודאגת.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
תגובה לחנה צחור - אני לא מזלזלת בחיי חיילים מה פתאום. איפה זה כתוב? יש לי גם שלושה שלי... דווקא ההתעקשות על המשך המלחמה על פני פתרון בהסכם מציל חיים היא שפגעה בחיי חיילים ובגופם. הצלת ח... המשך קריאה
תגובה לחנה צחור – אני לא מזלזלת בחיי חיילים מה פתאום. איפה זה כתוב? יש לי גם שלושה שלי… דווקא ההתעקשות על המשך המלחמה על פני פתרון בהסכם מציל חיים היא שפגעה בחיי חיילים ובגופם. הצלת חטופים אינה מנוגדת לאינטרס של שמירה על חייהם ושלמות גופם של החיילים. ומעבר לכך – החטופים לא שייכים למחנה מסוים. זה לא ימין ולא שמאל – זה ישר. כמו שכבר אמר שרעבי – בצדק רב.
תשובה לעמוס פניגשטיין - לא ברור לי למה השתלחות נתפשת אצלך כטיעון לגיטימי. אני לא מתכוונת לרמה הזו. 1. בעיקרו של דבר - הזכות לחיים נכונה כמובן גם ביחס לחטוף אחד. אין שום דבר במאמר שלי שמ... המשך קריאה
תשובה לעמוס פניגשטיין – לא ברור לי למה השתלחות נתפשת אצלך כטיעון לגיטימי. אני לא מתכוונת לרמה הזו. 1. בעיקרו של דבר – הזכות לחיים נכונה כמובן גם ביחס לחטוף אחד. אין שום דבר במאמר שלי שמרמז אחרת והוא בוודאי לא מבוסס על מוסר תועלתני (שאולי היה מאפשר מסקנה כזו). 2. כנ"ל. מבחני המידתיות במשפט הם מבחנים קונקרטיים שמתיחסים לנסיבות מסוימות. אם היתה דרישה אחרת זה היה צורך לבחון על פי מבחנים אלה הרלוונטים למצב של פגיעה בזכות חוקתית. ועדיין – השאלה של איזון בין איום ממשי על חייהם של אנשים מסוימים היא במרכז האופן בו מאזנים. 3. כנ"ל. כרגע אין דרישה כזו. כרגע יש אנשים חיים שנמקים במינהרות בעזה. לזה צריך להתייחס ולא לשאלות היפותטיות. נראה לי שבעניין זה דווקא הטיעון שלל הוא אוורירי מאוד מאוד. 4. השאלה לא ברורה אפילו לא דקדוקית. ממשלת ישראל לא מסכימה לחשוף את ההסכם בין ישראל לחמאס ולכן איני מכירה את כל תנאי ההסכם. ובכל מקרה – וכאמור – יש דחיפות להציל חיי אדם ולא להתגדר מאחורי טיעונים היפותטייים.
כרגיל, תואר ד"ר לא מוכיח חכמה יתרה. האם תוכלי להגדיר משה יותר טוב מאשר טיעונים אווריריים על מחויבות ומוסר? לדוגמאות נסי לענות על השאלות הבאות?
1. אילו היו רק 10 חטופים, אחד? זה היה שונ... המשך קריאה
כרגיל, תואר ד"ר לא מוכיח חכמה יתרה. האם תוכלי להגדיר משה יותר טוב מאשר טיעונים אווריריים על מחויבות ומוסר? לדוגמאות נסי לענות על השאלות הבאות?
1. אילו היו רק 10 חטופים, אחד? זה היה שונה? באיזה אופן?
2. אם הדרישה של חמאס היא לאפשר הכנסה חופשית של נשק לרצועה. מה קורה אז למחויבות והמוסר&
3. מה עם דרישה להשיג את הגבול 10 ק"מ לתוך שטח ישראל – איפה המוסר אז?
4. מה שונה מהנ"ל התחייבו לסיים את המלחמה, ולהשאיר שלטון חמאס?
אפשר להבין עמדות תמיה והתנגדות לעסקאות ספציפיות, הטיעון הכביכול מוסרי פשוט לא עובד. התגייסות של פוליטיקאים, עיתונאים ומובילי מידע והמון שנוהה אחריהם ללא חשיבה עצמאית לעשות דה-לגיטמציה למי שחולק עליהם הוא דוחה והרסני "קול דמי אחי" …
כמה דמגוגי. כמה נוח לנצל את החטופים ובעיקר אלו שבצד הנכון כקלף פטליטי לא שמענו אותך סבוראית מדברת על הזכות של החיילים ששלמו בדמם כדי שאת וכמותך תןכלו להפגין בקפלן שלא לדבר על הפצועים שנ... המשך קריאה
כמה דמגוגי. כמה נוח לנצל את החטופים ובעיקר אלו שבצד הנכון כקלף פטליטי לא שמענו אותך סבוראית מדברת על הזכות של החיילים ששלמו בדמם כדי שאת וכמותך תןכלו להפגין בקפלן שלא לדבר על הפצועים שנותרו חסרי גפיים ועם המלחמה האישית שתדרש כל חייהם. החטופים הם קורבנות אבל לא הקורבנות היחידים לקונספציה שלך ושכמותך לחיות כאן כאילו את בברלין.אז תשמרי את דמי אחייך הזועקים להפגנות הממומנות כי הלוחמים לא בצד שלך אילו היו הייתם יולדים מחדש את 4 אמהות אם מישהו תמהה מדוע אין 4 אמהות שיבדוק מהיכן הנופלים רק 2 מתל אביב
ועדת הכנסת אישרה ברוב של שישה תומכים מול ארבעה מתנגדים את העברתו של חוק יסוד לימוד תורה השנוי במחלוקת למליאה לקריאה שנייה ושלישית. ההצבעות הסופיות צפויות להתקיים בשבוע הבא.
במהלך הדיון, התעמתו הלומי קרב עם חברי הכנסת החרדים ותבעו מהם להצטרף לנשיאה בנטל ההגנה והשירות בצה"ל.
את הצעת החוק יזמו חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר מיהדות התורה, בתמיכת מפלגת ש"ס. מטרתה היא להגן על משתמטים מגיוס מפני סנקציות והעמדה לדין. בהיעדר חוקה, לחוקי היסוד בישראל יש את המעמד המשפטי הגבוה ביותר במדינה.
"המדינה היהודית מחזירה את כבוד התורה ולומדיה למקומם הראוי", אמר גפני לאחר אישור ההצעה בוועדה.
לפני ההצבעה, יו"ר הוועדה ויו"ר הקואליציה אופיר כץ הודיע כי המפלגות החרדיות הסכימו להסיר סעיף מהצעת החוק. הסעיף שבוטל קבע כי מטרת החוק היא "ליצור מאזן צדק" בין חוק יסוד זה לבין "ערכי יסוד אחרים במדינה".
גורמים משפטיים הזהירו כי סעיף זה עלול היה להעניק לתלמידי ישיבות הטבות כספיות ואחרות, השוות לאלו שניתנות לחיילים ואף עולות עליהן.
בעוד שש"ס וסיעת דגל התורה מיהדות התורה הסכימו למחוק את הסעיף, יו"ר יהדות התורה ומנהיג אגודת ישראל יצחק גולדקנופף טען כי לא התייעצו עמו וכי הוא מתנגד למהלך.
"איש לא דיבר איתי על הסרתו, ואני לא מסכים לכך", אמר. "אני מבקש שהסעיף יישאר, ואני מתנגד להסרתו".
במקביל, חברי אופוזיציה ויועצים משפטיים טוענים כי הסרת הסעיף אינה משנה את מטרת החקיקה.
חבר הוועדה, חבר הכנסת נאור שירי מיש עתיד, טען כי גם ללא הסעיף שהוסר, הצעת החוק תהפוך את לימוד התורה לערך היחיד המעוגן במפורש בחוק יסוד – ולא שירות צבאי, טיפול בחיילים פגועי נפש או ערכים לאומיים אחרים. לדבריו, מצב זה מציב את לימוד התורה הלכה למעשה מעל כל שאר הערכים.
"תהיה חובה להעניק עדיפות ללומדי התורה, בעוד שכל שאר הערכים יהפכו למשניים", אמר. "החוק הזה אינו הצהרתי".
המשנה ליועצת המשפטית לממשלה אביטל סומפולינסקי טענה כי מחיקת הסעיף אינה הופכת את הצעת החוק להצהרתית בלבד. לדבריה, על הוועדה להסביר מהי ההשפעה המשפטית המכוונת של הכרה בלימוד תורה כערך יסוד.
"אם, כפי שטענו חברי הכנסת יוסי טייב וינון אזולאי מש"ס לאורך הדיונים, הכוונה היא עדיין לתת לבית המשפט כלי שלא היה לו קודם לכן, הרי שמחיקת הסעיף לא משנה דבר", אמרה.
דיון בהצעת חוק יסוד לימוד תורה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת הכנסת, 9 ביולי 2026
שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י נואם במסיבת עיתונאים עם מקבילו העיראקי פואד חוסיין לאחר פגישתם במשרד החוץ בבגדאד, עיראק, 28 ביוני 2026 (צילום: AP Photo/Hadi Mizban)
שר החוץ של איראן עבאס עראקצ'י הזהיר היום מפני כל "הרפתקנות" צבאית נוספת של ארצות הברית, לאחר שבשיחת טלפון עם מפקד צבא פקיסטן גינה את התקיפות האמריקאיות בארצו ואמר שמדובר בהפרה של מזכר ההבנות של אסלאמאבאד, כך מסר משרד החוץ האיראני.
ראש הממשלה בנימין נתניהו בטקס סיום קורס טיס 192, 9 ביולי 2026 (צילום: מעיין טואף / לע"מ)
ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר היום שכוחות צה"ל יישארו בלבנון ככל שיידרש.
"אנחנו נישאר ברצועת הביטחון בדרום לבנון ככל שיידרש, כדי להבטיח את ביטחון יישובינו בצפון", אמר בטקס סיום קורס טיס.
לבנון דורשת מישראל לממש את התחייבותה לסגת משני "אזורי פיילוט" בדרום המדינה ולהעבירם לידי צבא לבנון, לפני שתסכים להשתתף בסבב הבא של השיחות הישירות, המתוכנן להיערך בשבוע הבא ברומא.
בהתייחס למערכה נגד איראן, נתניהו שב והבטיח כי "עם הסכם או בלי הסכם, לאיראן לא יהיה נשק גרעיני".
הוא ציין כי "שיתוף הפעולה עם צבא ארצות הברית היה מכפיל-כוח גדול" עבור ישראל.
בלי להזכיר זאת ישירות, נתניהו רמז להודעתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ כי בכוונתו למכור מטוסי קרב מדגם F-35 לטורקיה, אחת המבקרות החריפות ביותר של ישראל.
"ועם זאת, אני חייב לומר שהמלחמה טרם הסתיימה. לצד האתגרים הישנים, צצים אתגרים חדשים. צירים נופלים, וצירים קמים. אנחנו נותנים את דעתנו על כך. אנחנו ערוכים לכל תרחיש. ואנחנו יודעים דבר אחד: אנחנו תמיד חייבים להיות יותר חזקים מהאויבים שלנו", אמר.
"שימור העליונות האווירית של ישראל הוא נדבך יסוד בתורת הביטחון הלאומית. באותה מידה הוא מפתח לשמירת היציבות במזרח התיכון הגועש", אמר, תוך הדהוד הטיעונים שהשמיע השבוע נגד המכירה. "אנחנו עושים זאת באמצעות השבחה מתמדת של האדם והמכונה גם יחד".
בחודש האחרון קיבלו קהילות גבעת חיים איחוד וגבעת חיים מאוחד, כל אחת בהצבעה נפרדת, החלטה ערכית, אמיצה ומשמעותית מאין כמותה; לומר לא להקמת תחנת הכוח של חברת OPC ועידן עופר על אדמותיהן החקלאיות – בסמוך ליישובים אחרים בעמק.
יחד שלחו שתי הקהילות מסר ברור וחד ליזמים ולמדינה: עמק חפר אינו עומד למכירה, וכך גם היחסים בין קהילות שכנות. זהו מסר חשוב, מעורר השראה ואופטימי, במיוחד בימים אלה, שמזכיר לכולנו את כוחה של קהילה לעמוד מול לחצים כבדים ואינטרסים כלכליים אדירים.
ד"ר גלית שאול היא ראשת המועצה האזורית עמק חפר. עורכת דין ובעלת דוקטורט בקרימינולוגיה מאוניברסיטת L.u.d.e.s בלוגאנו, שווייץ. ניהלה את תחום ההתנדבות במערכות ציבוריות במשרד הרווחה ושמשה מנכ"לית מרכז רקמן, המרכז לקידום מעמד האישה באוניברסיטת בר-אילן. שאול נשואה ללירון ואם לארבעה ילדים. מתגוררת במושב חגלה.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
לא רבים מהמוני המייחלים לראות צעירים חרדים נלחמים כתף אל כתף עם בני גילם, טורחים לבדוק את העובדות ואת מערכת ההפעלה החרדית, כדי להבין האם בכלל אפשרי או רצוי לגייס את החרדים לשורות הצבא.
השאיפה לגייס את בני הישיבות מבוססת על טעות, לפיה הבעיה שלנו עם החרדים מתחילה בגיל 18. הבעיה מתחילה כשהם נולדים. אתה לא יכול לבוא לאנשים בגיל 18 לנסות לגייס אותם אחרי שהם חונכו כבר במוסדות חרדיים.
יהודה מוזס הוא יוצא בשאלה מהמגזר החרדי חסידי, אוטודידקט, אנתרופולוג בנשמה, חובב טיולים וטבע.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
אז אתה רוצה לבוא לציבור הישראלי, אחרי מלחמה איומה, מאות ימי מילואים, עשרות אלפי פצועים ואלפי הרוגים, ולומר לו: "עזוב, אתה לא תצליח לגייס את החרדים. אז שילכו לאוניברסיטה בגיל 18, אתה בינ... המשך קריאה
אז אתה רוצה לבוא לציבור הישראלי, אחרי מלחמה איומה, מאות ימי מילואים, עשרות אלפי פצועים ואלפי הרוגים, ולומר לו: "עזוב, אתה לא תצליח לגייס את החרדים. אז שילכו לאוניברסיטה בגיל 18, אתה בינתיים תמשיך לעשות מילואים, ובהמשך אולי תיחלש אחיזת העסקנים והם יתגייסו". נראה לך שזה יתפוס? אני משאיר להיגיון הבריא שלך לענות על השאלה.
אם אין תוכנית להשתלט על המפרץ, לא יהיה שינוי בהתנהגות של האיראנים. הם יודעים בדיוק איפה ללחוץ על העולם ועל האמריקאים. נפט!
טראמפ הטיפש יכול להתרברב כמה שהוא רוצה. בסוף ההתמכרות לנפט היא... המשך קריאה
אם אין תוכנית להשתלט על המפרץ, לא יהיה שינוי בהתנהגות של האיראנים. הם יודעים בדיוק איפה ללחוץ על העולם ועל האמריקאים. נפט!
טראמפ הטיפש יכול להתרברב כמה שהוא רוצה. בסוף ההתמכרות לנפט היא שתנצח!
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
לכל
תגובהופוסט
עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
בונוס:
הצטרפות לקבוצה הסגורה של זמן ישראל בפייסבוק המספקת הצצה מאחורי הקלעים של המערכת (למתחברים באמצעות פייסבוק בלבד)
עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.
ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.
תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנומאמר חשוב מאוד, אבל: בפעם הבאה שתפרוץ שביתת מחאה כללית במשק, גם במגזר הציבורי, ידאג מי שידאג לנתב את התיק לשופט או שופטת מתאימים (יש כמה כאלה במערכת בתי הדין לעבודה שמונו בכוונת מכוון ב-15 שנות כהונתו האחרונות של הדיקטטור הצורר ורוצח החטופים ביבים שקרניהו) ושם ייקבע שהשביתה היא פוליטית, ויש לסיים אותה מיד, וזה כבר קרה, ויקרה שוב. בדיוק כפי ששקרניהו השתלט על המשטרה (מהמפכ"ל דרך ראש אגף החקירות, וראו תחקיר כלכליסט מהבוקר, ועד מפקדי המחוזות) הוא השתלט באדיבות רעלת שקד, ראש פלוגות הסער, ואוייב לוין גם על מערכת המשפט – מהשלום עד לעליון, וגם על בתי הדין לעבודה. והפסיקות בשורת נושאים בשנים האחרונות, מוכיחות זאת.