ידיעה קצרה יחסית מיום 26.3.2025 השבוע מתארת אירוע שהתרחש במסגרת טקס לסיום כהונתה של נשיאת בית הדין הארצי לעבודה השופטת ורדה וירט ליבנה לאחר יותר 36 שנות שיפוט. במהלך הטקס הודה עו"ד עמית בכר, ראש לשכת עורכי הדין, לשופטת על תרומתה הרבה למערכת, והתייחס, לקראת סופם של דבריו, לאירועי הזמן.
לדברי בכר, הוא יעשה שקר בנפשו אם לא יתייחס לאירועים האקטואליים ובהם הפגיעה בדמוקרטיה, האיומים של פוליטיקאים בכירים שלא לציית לפסקי דין וההצבעה הצפויה בנוגע לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים.
ד"ר מורן סבוראי, עו"ד, היא עורכת דין לדיני עבודה ומשפט ציבורי - בג"ץ - הגישה שלוש עתירות בעניין זכויותיהם של החטופים ומשפחות החטופים, אזרחית מודאגת.
מהי מנהיגות? מנהיגות היא הובלה מתוך חזון ותחושת שליחות ואחריות. מנהיגות ניכרת ביכולת להוביל באומץ גם בתקופות מורכבות ובמים סוערים. מנהיגות ניכרת בעיקר בימים קשים של מחלוקת וקונפליקט.
מנהיגות ניכרת במיוחד כאשר החברה הישראלית עומדת בפני משבר אנושי וחברתי קשה, כאשר המרקם העדין של החברה הישראלית עומד בפני אתגרים קשים ביותר וכאשר החשש לפירוק הסולידריות הפנימית של חלקי הפזל האנושי המרכיב את החברה בישראל הוא גדול וכבד.
ד"ר מורן סבוראי, עו"ד, היא עורכת דין לדיני עבודה ומשפט ציבורי - בג"ץ - הגישה שלוש עתירות בעניין זכויותיהם של החטופים ומשפחות החטופים, אזרחית מודאגת.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ה צ י ל ו ! ! !
מי שומע?
ה צ י ל ו ! ! !
המדינה שלנו בסכנה איומה בגלל הבוגדים האמיתיים מבפנים: נתניהו וחבורת הרעל, מגובים במשיחיים, בעובדי האלילים, בפשיסטים ובסתם בורים מטומטמים.
ה צ י ל ו ! ! !
מי שומע? מי יכול לעזור? איך זה שהם מנצחים ואף אחד לא עוצר אותם!?
ה צ י ל ו ! ! !
בתחילת ינואר 2025, הוגשה על ידי חטופים ומשפחותיהם עתירה בעניין זכויות היסוד של החטופים להשבתם. העתירה הדגישה את הקשר הישיר שלה למסורת ישראל ואת הצורך בערבות הדדית כבסיס להצלת החטופים, ליציאה מהמלחמה ולשיקום ישראל.
הודגשו באותה עתירה הזכות לחיים, לשלמות הגוף ולכבוד האדם וחובתה החוקתית של המדינה כלפי אזרחיה כעולה מחוקי היסוד של המדינה. זוהי החובה שהרמב"ם אפיין אותה כמצווה שאין גדולה ממנה:
ד"ר מורן סבוראי, עו"ד, היא עורכת דין לדיני עבודה ומשפט ציבורי - בג"ץ - הגישה שלוש עתירות בעניין זכויותיהם של החטופים ומשפחות החטופים, אזרחית מודאגת.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
תגובה לחנה צחור – אני לא מזלזלת בחיי חיילים מה פתאום. איפה זה כתוב? יש לי גם שלושה שלי… דווקא ההתעקשות על המשך המלחמה על פני פתרון בהסכם מציל חיים היא שפגעה בחיי חיילים ובגופם. הצלת חטופים אינה מנוגדת לאינטרס של שמירה על חייהם ושלמות גופם של החיילים. ומעבר לכך – החטופים לא שייכים למחנה מסוים. זה לא ימין ולא שמאל – זה ישר. כמו שכבר אמר שרעבי – בצדק רב.
תשובה לעמוס פניגשטיין – לא ברור לי למה השתלחות נתפשת אצלך כטיעון לגיטימי. אני לא מתכוונת לרמה הזו. 1. בעיקרו של דבר – הזכות לחיים נכונה כמובן גם ביחס לחטוף אחד. אין שום דבר במאמר שלי שמרמז אחרת והוא בוודאי לא מבוסס על מוסר תועלתני (שאולי היה מאפשר מסקנה כזו). 2. כנ"ל. מבחני המידתיות במשפט הם מבחנים קונקרטיים שמתיחסים לנסיבות מסוימות. אם היתה דרישה אחרת זה היה צורך לבחון על פי מבחנים אלה הרלוונטים למצב של פגיעה בזכות חוקתית. ועדיין – השאלה של איזון בין איום ממשי על חייהם של אנשים מסוימים היא במרכז האופן בו מאזנים. 3. כנ"ל. כרגע אין דרישה כזו. כרגע יש אנשים חיים שנמקים במינהרות בעזה. לזה צריך להתייחס ולא לשאלות היפותטיות. נראה לי שבעניין זה דווקא הטיעון שלל הוא אוורירי מאוד מאוד. 4. השאלה לא ברורה אפילו לא דקדוקית. ממשלת ישראל לא מסכימה לחשוף את ההסכם בין ישראל לחמאס ולכן איני מכירה את כל תנאי ההסכם. ובכל מקרה – וכאמור – יש דחיפות להציל חיי אדם ולא להתגדר מאחורי טיעונים היפותטייים.
כרגיל, תואר ד"ר לא מוכיח חכמה יתרה. האם תוכלי להגדיר משה יותר טוב מאשר טיעונים אווריריים על מחויבות ומוסר? לדוגמאות נסי לענות על השאלות הבאות?
1. אילו היו רק 10 חטופים, אחד? זה היה שונה? באיזה אופן?
2. אם הדרישה של חמאס היא לאפשר הכנסה חופשית של נשק לרצועה. מה קורה אז למחויבות והמוסר&
3. מה עם דרישה להשיג את הגבול 10 ק"מ לתוך שטח ישראל – איפה המוסר אז?
4. מה שונה מהנ"ל התחייבו לסיים את המלחמה, ולהשאיר שלטון חמאס?
אפשר להבין עמדות תמיה והתנגדות לעסקאות ספציפיות, הטיעון הכביכול מוסרי פשוט לא עובד. התגייסות של פוליטיקאים, עיתונאים ומובילי מידע והמון שנוהה אחריהם ללא חשיבה עצמאית לעשות דה-לגיטמציה למי שחולק עליהם הוא דוחה והרסני "קול דמי אחי" …
כמה דמגוגי. כמה נוח לנצל את החטופים ובעיקר אלו שבצד הנכון כקלף פטליטי לא שמענו אותך סבוראית מדברת על הזכות של החיילים ששלמו בדמם כדי שאת וכמותך תןכלו להפגין בקפלן שלא לדבר על הפצועים שנותרו חסרי גפיים ועם המלחמה האישית שתדרש כל חייהם. החטופים הם קורבנות אבל לא הקורבנות היחידים לקונספציה שלך ושכמותך לחיות כאן כאילו את בברלין.אז תשמרי את דמי אחייך הזועקים להפגנות הממומנות כי הלוחמים לא בצד שלך אילו היו הייתם יולדים מחדש את 4 אמהות אם מישהו תמהה מדוע אין 4 אמהות שיבדוק מהיכן הנופלים רק 2 מתל אביב
הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
למקרה שפיספסת
בזמן שישראל ממשיכה להתמודד עם מציאות ביטחונית מורכבת, הכנסת אישרה את תקציב 2026 כאילו מדובר בתקופה של שגרה. במקום לבנות מסגרת כלכלית שמתאימה למלחמה ממושכת וצורך בשיקום, הממשלה מציגה תקציב המבוסס על הנחות ישנות ומקווה שהמספרים יסתדרו בהמשך.
תקציב המדינה לשנת 2026 עומד על כ־700 מיליארד ש"ח הוצאה ממשלתית (לא כולל החזר חובות), עם יעד גירעון של כ-5.1% מהתוצר עם צפי שיעלה אף מעבר לכך.
ד"ר יעל בנבנישתי היא דוקטור לבריאות ורווחה ומשנה למנכ"ל אינשורטק ישראל. מומחית לחדשנות פיננסית וטכנולוגית בצומת שבין בריאות, פנסיה, רווחה ושינויים דמוגרפיים.
הפוסטים הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
-
11
תגובות אחרונות
במהלך שלוש השנים האחרונות, תשומת הלב הופנתה לעזה, לבנון, איראן ובמידה מסוימת גם לסוריה ותימן. מעט מאוד תשומת לב הוקדשה לגדה המערבית.
אף שאיש בממשלת ישראל לא תכנן מצב זה, מעטפת המלחמה היוותה יתרון עבור גורמים במשטר הישראלי הנוכחי, הרואים כמשימתם להבטיח ששטח C, כ-65% מהגדה המערבית הנתונים לשליטה צבאית ואזרחית ישראלית, יהיה נקי מפלסטינים ובסופו של דבר יסופח.
ד"ר דוד לרר מחזיק בדוקטורט מהמחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב ותואר שני משותף במדעי הניהול מאוניברסיטת בוסטון ואוניברסיטת בן-גוריון. ד"ר לרר שימש כמנכ"ל מכון הערבה ללימודי הסביבה משנת 2001 ועד אוגוסט 2021, וכעת מכהן כמנהל המרכז לדיפלומטיה סביבתית יישומית. ד"ר לרר הוא חבר קיבוץ קטורה מאז 1981.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
תודה לשלום עכשיו על הנתונים המעודדים, וד"ש למשפחת שם בדוי.
וקצת אפיסטמולוגיה בגרוש: אולי ההתעקשות לקרוא לחבל ארץ על-שם מיקומו לגבי הנחל שזורם לצידו, במקום לקרוא לו בשמו המלא והאמיתי: יהודה ושומרון, היא אחד הגורמים לאסונות החוזרים ונשנים שפוקדים את שכניו ואת תושביו..?
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
דברי הבל ושקר של ה-Mockingbird התורן.
11 שנים ב-CNN, ועכשיו העורך של Forein Policy – מגזין שנוסד ע"י מחרחר המלחמה
Samuel P. Huntington, בשיתוף חברו מהרווארד
Warren Damian Manshel – חברו מהרווארד של Heinz Kissinger,
שאחד הסטודנטים שלו בהרווארד היה Klaus Schwab.
איזה צירוף מקרים.
–Follow the Money–
האמונה שאפשר לפתור את הסכסוך באזורנו באמצעות כוח צבאי בלבד הובילה אותנו לשפל אסטרטגי מסוכן. בעודנו נאחזים בכישלון אוסלו ומתעלמים מהצלחת הסכמי השלום עם מצרים וירדן, אנו צועדים בעיניים פקוחות למלחמות "אין ברירה" בלתי נגמרות.
אם המחנה הליברלי לא יתעורר עכשיו, המציאות תעיר אותו בדרך הקשה.
נדמה שרבים מאיתנו כבר שבעו מפרשנים ומפרשנויות. ובכל זאת, אחרי מעל חודש של לחימה מתמשכת, אני מנסה לקחת צעד אחורה, להתרחק מעט מהרעש היומיומי של מהדורות החדשות, ולהביט בתמונה הרחבה באמת – בתהליכים העמוקים שעברו עלינו בעשורים האחרונים.
פלטיאל ביכמן הוא טייס בחיל האוויר לשעבר, פיזיקאי (תואר שני) בהשכלתו ופנסיונר אחרי קריירה ארוכה בתעשייה האווירית. כיום סטודנט לתואר שני במדעי החיים באוניברסיטת בר אילן (תזה בנושא אלצהיימר), אזרח מודאג ופעיל במאבק. נשוי, אב לשניים וסב לארבע.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
לדעתי, צריך להבדיל בין שלושה סוגי סכסוכים. שלושתם אמנם קשורים זה לזה, אבל הם בעיקרון סכסוכים נפרדים.
הראשון – הסכסוך הישראלי פלסטיני. לסכסוך הזה אין פתרון, מסיבה פשוטה: מבחינת הפלסטינים, מטרת העל היא להביא לקץ הריבונות היהודית בארץ ישראל. זו בעצם הסיבה להתגבשות הלאומיות הפלסטינית במאה העשרים. בעיני הפלסטינים – לא רק חמאס, אלא הפלסטינים באשר הם – ישראל היא מדינה לא חוקית מעצם הקמתה, ואין לה זכות מוסרית להתקיים כאן. זוהי משמעות ההגדרה העצמית הפלסטינית (להרחבה בנושא, אמליץ על הספר "שיבה באוקטובר"). לעומת זאת, מבחינתנו, הדבר היחיד שאנחנו לא יכולים לוותר עליו הוא הריבונות שלנו. ולכן לסכסוך זה אין פתרון מוסכם או דיפלומטי, והוא צריך להיות מוכרע בכוח, כמו הרבה סכסוכים אחרים לאורך ההיסטוריה. המנצח צריך לכפות תנאים ולאכוף אותם בכוח. בדיוק כמו שעשו האמריקאים ביפן ב-1945, או הרומאים בקרתגו ב-146 לספירה. האמריקאים למשל הצליחו לשנות לחלוטין את תרבות יפן הקיסרית בתוך שש שנים בלבד. ואם זה לא יעבוד במקרה שלנו, צריך לשקול טרנספר רחב היקף לאפריקה. נשמע הזוי? כך גם הייתה הציונות בזמנו. אם תרצו אין זו אגדה!! ישראל חייבת להסביר זאת שוב ושוב ושוב, בכל מקום בעולם, ולהבהיר מה מקור הסכסוך הישראלי פלסטיני, ומדוע הוא עדיין ממשיך אחרי מאה שנים.
השני: הסכסוך הישראלי ערבי. למשל מצרים, ירדן, סוריה ולבנון. הסכסוך הזה נשען על עוינות רבת שנים כלפי ישראל, שמתבססת על מקורות דתיים מוסלמיים. יש גם הרבה דם רע ממלחמות העבר, וכמובן הפלסטינים משחקים תפקיד חשוב. כאן יש לישראל הרבה מה לעשות, ובהחלט ניתן לשקול הסכמים כאלו ואחרים, ניסיונות להתחבב על השכנים שלנו, פתיחת גוף תקשורת ציוני בערבית, ואף להתנות שיתופי פעולה כלכליים בהתייחסות הוגנת כלפינו בתקשורת המוסלמית, בשינוי התכניות בבתי הספר, וכולי.
הסכסוך השלישי: זה המעגל הרחוק. למשל איראן (ובהמשך טורקיה). אלו מדינות שאינן משחקות כאן תפקיד ישיר, ומבחינתן אנחנו סוג של דמון שהן משתמשות בו ממניעים פנימיים, שאינם קשורים אלינו. איראן לא הפכה אותנו למטרה בגלל שפתאום נורא איכפת לה מהפלסטינים (הסונים…) אלא בגלל צרכים פנימיים דתיים שקשורים לייצוא המהפכה השיעית. גם לארדואן יש סיבות פוליטיות פנימיות למה הוא יוצא עלינו במאתיים קמש. ולכן קשה לראות מה אנחנו יכולים לעשות כדי להפיס את דעתם. ולכן עלינו להיות חזקים ומרתיעים, ולקוות שבהמשך משהו ישתנה.
לסיכום: את הסכסוך הראשון עלינו לסיים בכוח. לא בסבבים לא נגמרים ששוחקים את הלגיטימציה שלנו, אלא לפתור פעם אחת ולתמיד. את הסכסוך השני עלינו לנסות לפתור בדיפלומטיה והסכמים (כדאי למנף את ההתקפה באיראן בקרב המדינות הסוניות, כאמצעי להראות שכולנו נמצאים באותו צד). ובעניין הסכסוך השלישי, צריך לקבל את העובדה שפשוט אין לנו מה לעשות. לא הכל תלוי בנו, ולפעמים צריך פשוט להמתין בסבלנות. מי חלם שאיחוד האמירויות הערביות תהיה ידידה שלנו. מי חלם שישראלים יוכלו לבקר במרוקו. דברים משתנים עם הזמן. ובינתיים עלינו להיות חזקים ונחושים – מתוך הכרח, לא מתוך רצון – ולקוות לטוב.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
מאמר חשוב מאוד, אבל: בפעם הבאה שתפרוץ שביתת מחאה כללית במשק, גם במגזר הציבורי, ידאג מי שידאג לנתב את התיק לשופט או שופטת מתאימים (יש כמה כאלה במערכת בתי הדין לעבודה שמונו בכוונת מכוון ב-15 שנות כהונתו האחרונות של הדיקטטור הצורר ורוצח החטופים ביבים שקרניהו) ושם ייקבע שהשביתה היא פוליטית, ויש לסיים אותה מיד, וזה כבר קרה, ויקרה שוב. בדיוק כפי ששקרניהו השתלט על המשטרה (מהמפכ"ל דרך ראש אגף החקירות, וראו תחקיר כלכליסט מהבוקר, ועד מפקדי המחוזות) הוא השתלט באדיבות רעלת שקד, ראש פלוגות הסער, ואוייב לוין גם על מערכת המשפט – מהשלום עד לעליון, וגם על בתי הדין לעבודה. והפסיקות בשורת נושאים בשנים האחרונות, מוכיחות זאת.