ידיעה קצרה יחסית מיום 26.3.2025 השבוע מתארת אירוע שהתרחש במסגרת טקס לסיום כהונתה של נשיאת בית הדין הארצי לעבודה השופטת ורדה וירט ליבנה לאחר יותר 36 שנות שיפוט. במהלך הטקס הודה עו"ד עמית בכר, ראש לשכת עורכי הדין, לשופטת על תרומתה הרבה למערכת, והתייחס, לקראת סופם של דבריו, לאירועי הזמן.
לדברי בכר, הוא יעשה שקר בנפשו אם לא יתייחס לאירועים האקטואליים ובהם הפגיעה בדמוקרטיה, האיומים של פוליטיקאים בכירים שלא לציית לפסקי דין וההצבעה הצפויה בנוגע לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים.
ד"ר מורן סבוראי, עו"ד, היא עורכת דין לדיני עבודה ומשפט ציבורי - בג"ץ - הגישה שלוש עתירות בעניין זכויותיהם של החטופים ומשפחות החטופים, אזרחית מודאגת.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
מאמר חשוב מאוד, אבל: בפעם הבאה שתפרוץ שביתת מחאה כללית במשק, גם במגזר הציבורי, ידאג מי שידאג לנתב את התיק לשופט או שופטת מתאימים (יש כמה כאלה במערכת בתי הדין לעבודה שמונו בכוונת מכוון ב... המשך קריאה
מאמר חשוב מאוד, אבל: בפעם הבאה שתפרוץ שביתת מחאה כללית במשק, גם במגזר הציבורי, ידאג מי שידאג לנתב את התיק לשופט או שופטת מתאימים (יש כמה כאלה במערכת בתי הדין לעבודה שמונו בכוונת מכוון ב-15 שנות כהונתו האחרונות של הדיקטטור הצורר ורוצח החטופים ביבים שקרניהו) ושם ייקבע שהשביתה היא פוליטית, ויש לסיים אותה מיד, וזה כבר קרה, ויקרה שוב. בדיוק כפי ששקרניהו השתלט על המשטרה (מהמפכ"ל דרך ראש אגף החקירות, וראו תחקיר כלכליסט מהבוקר, ועד מפקדי המחוזות) הוא השתלט באדיבות רעלת שקד, ראש פלוגות הסער, ואוייב לוין גם על מערכת המשפט – מהשלום עד לעליון, וגם על בתי הדין לעבודה. והפסיקות בשורת נושאים בשנים האחרונות, מוכיחות זאת.
מהי מנהיגות? מנהיגות היא הובלה מתוך חזון ותחושת שליחות ואחריות. מנהיגות ניכרת ביכולת להוביל באומץ גם בתקופות מורכבות ובמים סוערים. מנהיגות ניכרת בעיקר בימים קשים של מחלוקת וקונפליקט.
מנהיגות ניכרת במיוחד כאשר החברה הישראלית עומדת בפני משבר אנושי וחברתי קשה, כאשר המרקם העדין של החברה הישראלית עומד בפני אתגרים קשים ביותר וכאשר החשש לפירוק הסולידריות הפנימית של חלקי הפזל האנושי המרכיב את החברה בישראל הוא גדול וכבד.
ד"ר מורן סבוראי, עו"ד, היא עורכת דין לדיני עבודה ומשפט ציבורי - בג"ץ - הגישה שלוש עתירות בעניין זכויותיהם של החטופים ומשפחות החטופים, אזרחית מודאגת.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
ה צ י ל ו ! ! !
מי שומע?
ה צ י ל ו ! ! !
המדינה שלנו בסכנה איומה בגלל הבוגדים האמיתיים מבפנים: נתניהו וחבורת הרעל, מגובים במשיחיים, בעובדי האלילים, בפשיסטים ובסתם בורים מטומטמים.
ה צ י ... המשך קריאה
ה צ י ל ו ! ! !
מי שומע?
ה צ י ל ו ! ! !
המדינה שלנו בסכנה איומה בגלל הבוגדים האמיתיים מבפנים: נתניהו וחבורת הרעל, מגובים במשיחיים, בעובדי האלילים, בפשיסטים ובסתם בורים מטומטמים.
ה צ י ל ו ! ! !
מי שומע? מי יכול לעזור? איך זה שהם מנצחים ואף אחד לא עוצר אותם!?
ה צ י ל ו ! ! !
בתחילת ינואר 2025, הוגשה על ידי חטופים ומשפחותיהם עתירה בעניין זכויות היסוד של החטופים להשבתם. העתירה הדגישה את הקשר הישיר שלה למסורת ישראל ואת הצורך בערבות הדדית כבסיס להצלת החטופים, ליציאה מהמלחמה ולשיקום ישראל.
הודגשו באותה עתירה הזכות לחיים, לשלמות הגוף ולכבוד האדם וחובתה החוקתית של המדינה כלפי אזרחיה כעולה מחוקי היסוד של המדינה. זוהי החובה שהרמב"ם אפיין אותה כמצווה שאין גדולה ממנה:
ד"ר מורן סבוראי, עו"ד, היא עורכת דין לדיני עבודה ומשפט ציבורי - בג"ץ - הגישה שלוש עתירות בעניין זכויותיהם של החטופים ומשפחות החטופים, אזרחית מודאגת.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
תגובה לחנה צחור - אני לא מזלזלת בחיי חיילים מה פתאום. איפה זה כתוב? יש לי גם שלושה שלי... דווקא ההתעקשות על המשך המלחמה על פני פתרון בהסכם מציל חיים היא שפגעה בחיי חיילים ובגופם. הצלת ח... המשך קריאה
תגובה לחנה צחור – אני לא מזלזלת בחיי חיילים מה פתאום. איפה זה כתוב? יש לי גם שלושה שלי… דווקא ההתעקשות על המשך המלחמה על פני פתרון בהסכם מציל חיים היא שפגעה בחיי חיילים ובגופם. הצלת חטופים אינה מנוגדת לאינטרס של שמירה על חייהם ושלמות גופם של החיילים. ומעבר לכך – החטופים לא שייכים למחנה מסוים. זה לא ימין ולא שמאל – זה ישר. כמו שכבר אמר שרעבי – בצדק רב.
תשובה לעמוס פניגשטיין - לא ברור לי למה השתלחות נתפשת אצלך כטיעון לגיטימי. אני לא מתכוונת לרמה הזו. 1. בעיקרו של דבר - הזכות לחיים נכונה כמובן גם ביחס לחטוף אחד. אין שום דבר במאמר שלי שמ... המשך קריאה
תשובה לעמוס פניגשטיין – לא ברור לי למה השתלחות נתפשת אצלך כטיעון לגיטימי. אני לא מתכוונת לרמה הזו. 1. בעיקרו של דבר – הזכות לחיים נכונה כמובן גם ביחס לחטוף אחד. אין שום דבר במאמר שלי שמרמז אחרת והוא בוודאי לא מבוסס על מוסר תועלתני (שאולי היה מאפשר מסקנה כזו). 2. כנ"ל. מבחני המידתיות במשפט הם מבחנים קונקרטיים שמתיחסים לנסיבות מסוימות. אם היתה דרישה אחרת זה היה צורך לבחון על פי מבחנים אלה הרלוונטים למצב של פגיעה בזכות חוקתית. ועדיין – השאלה של איזון בין איום ממשי על חייהם של אנשים מסוימים היא במרכז האופן בו מאזנים. 3. כנ"ל. כרגע אין דרישה כזו. כרגע יש אנשים חיים שנמקים במינהרות בעזה. לזה צריך להתייחס ולא לשאלות היפותטיות. נראה לי שבעניין זה דווקא הטיעון שלל הוא אוורירי מאוד מאוד. 4. השאלה לא ברורה אפילו לא דקדוקית. ממשלת ישראל לא מסכימה לחשוף את ההסכם בין ישראל לחמאס ולכן איני מכירה את כל תנאי ההסכם. ובכל מקרה – וכאמור – יש דחיפות להציל חיי אדם ולא להתגדר מאחורי טיעונים היפותטייים.
כרגיל, תואר ד"ר לא מוכיח חכמה יתרה. האם תוכלי להגדיר משה יותר טוב מאשר טיעונים אווריריים על מחויבות ומוסר? לדוגמאות נסי לענות על השאלות הבאות?
1. אילו היו רק 10 חטופים, אחד? זה היה שונ... המשך קריאה
כרגיל, תואר ד"ר לא מוכיח חכמה יתרה. האם תוכלי להגדיר משה יותר טוב מאשר טיעונים אווריריים על מחויבות ומוסר? לדוגמאות נסי לענות על השאלות הבאות?
1. אילו היו רק 10 חטופים, אחד? זה היה שונה? באיזה אופן?
2. אם הדרישה של חמאס היא לאפשר הכנסה חופשית של נשק לרצועה. מה קורה אז למחויבות והמוסר&
3. מה עם דרישה להשיג את הגבול 10 ק"מ לתוך שטח ישראל – איפה המוסר אז?
4. מה שונה מהנ"ל התחייבו לסיים את המלחמה, ולהשאיר שלטון חמאס?
אפשר להבין עמדות תמיה והתנגדות לעסקאות ספציפיות, הטיעון הכביכול מוסרי פשוט לא עובד. התגייסות של פוליטיקאים, עיתונאים ומובילי מידע והמון שנוהה אחריהם ללא חשיבה עצמאית לעשות דה-לגיטמציה למי שחולק עליהם הוא דוחה והרסני "קול דמי אחי" …
כמה דמגוגי. כמה נוח לנצל את החטופים ובעיקר אלו שבצד הנכון כקלף פטליטי לא שמענו אותך סבוראית מדברת על הזכות של החיילים ששלמו בדמם כדי שאת וכמותך תןכלו להפגין בקפלן שלא לדבר על הפצועים שנ... המשך קריאה
כמה דמגוגי. כמה נוח לנצל את החטופים ובעיקר אלו שבצד הנכון כקלף פטליטי לא שמענו אותך סבוראית מדברת על הזכות של החיילים ששלמו בדמם כדי שאת וכמותך תןכלו להפגין בקפלן שלא לדבר על הפצועים שנותרו חסרי גפיים ועם המלחמה האישית שתדרש כל חייהם. החטופים הם קורבנות אבל לא הקורבנות היחידים לקונספציה שלך ושכמותך לחיות כאן כאילו את בברלין.אז תשמרי את דמי אחייך הזועקים להפגנות הממומנות כי הלוחמים לא בצד שלך אילו היו הייתם יולדים מחדש את 4 אמהות אם מישהו תמהה מדוע אין 4 אמהות שיבדוק מהיכן הנופלים רק 2 מתל אביב
השליח האמריקאי המיוחד לסוריה ושגריר ארה"ב בטורקיה טום ברק ניסה לחזור בו מהתבטאותו מלפני יומיים, לפיה ישראל "עדיין" כובשת את רמת הגולן בניגוד להחלטות האו"ם. דבריו עמדו בסתירה לעמדתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בנוגע לשטח השנוי במחלוקת.
ישראל כבשה את רמת הגולן מסוריה במלחמת ששת הימים ב-1967 וסיפחה אותה ב-1981. האו"ם רואה בשטח אדמה סורית כבושה. ב-2019 הכיר טראמפ בריבונות הישראלית על השטח, והפך בכך עשרות שנים של מדיניות אמריקאית.
השגריר טום ברק אמר בריאיון שנערך ביום שישי עם היזם הלבנוני-אוסטרלי מריו נופל כי "בגולן, מול סוריה, הם עדיין כובשים את הגולן בניגוד להחלטות האו"ם, בניגוד לסדר הבינלאומי כולו, שקבע כי הגולן שייך לסוריה".
כעת טוען ברק כי דבריו היו תיאור של המעמד ההיסטורי של השטח, ו"לא אישור לעמדת האו"ם" בנוגע לגולן.
"מדיניות ארצות הברית בנוגע לגולן נקבעה על ידי הנשיא טראמפ ב-2019 ולא השתנתה", הוא מסר בהצהרה לסוכנות הידיעות AP.
לדבריו, כוונתו הייתה להסביר מדוע הוא אינו צופה סיפוח בלבנון, שם כוחות ישראליים שוהים בחלקים מהדרום כדי לפרק את תשתיות חזבאללה. הוא הוסיף כי התכוון לטעון שהסכמים שמושגים במשא ומתן הם עמידים יותר ממפות טריטוריאליות, וכי הביא את הגולן כדוגמה לכך ש"שטח שנלקח בכוח נותר שנוי במחלוקת במשך דורות".
בתגובה לריאיון מיום שישי, שר הביטחון ישראל כ"ץ אמר כי דבריו של ברק "רצופים באי-דיוקים" וכללו "עמדות שסותרות את עמדת נשיא ארה"ב טראמפ".
דבריו של ברק בנוגע לגולן עוררו זעם גם בוושינגטון. הסנאטור הרפובליקאי מפלורידה ריק סקוט כתב ברשת הטוויטר כי נראה שהשגריר "שכח" את ההכרה של טראמפ בריבונות ישראל על השטח.
דובר חמאס, חאזם קאסם, פרסם הצהרה שבה הוא מזהיר מפני "איומי הכיבוש סביב מה שהוא מכנה 'שיגור עפיפונים'". קאסם הוסיף כי העפיפונים הם "צעצועי ילדים במחנות הפליטים".
זוהי ההתייחסות הפומבית הראשונה של חמאס לעפיפונים ששוגרו משטח הרצועה.
בימים האחרונים אותרו בישראל כמה עפיפונים מסוג זה, לאחר שככל הנראה חצו את הגבול מרצועת עזה. עד כה לא נמצאו עליהם חומרי נפץ או חומרי בעירה.
קאסם טען כי "האיומים הללו מבוססים על תירוצים מומצאים ומהווים ניסיון להצדיק את המשך התוקפנות וההפרות נגד עמנו".
לדבריו, "אנו קוראים לממשל האמריקאי, למדינות המתווכות ולמועצת השלום לעצור את התוקפנות חסרת הרסן נגד עמנו ואת הרס מסגרת הפסקת האש".
מערכת הביטחון בישראל זיהתה לאחרונה עלייה בניסיונות של חזבאללה להבריח כלי נשק מסוריה ללבנון. על פי דיווח בחדשות 12, ארגון הטרור פועל להתחמשות ולשיקום מחדש בחסות הפסקת האש המתמשכת.
גורם ביטחוני שצוטט בדיווח מסר כי איראן מממנת ומפעילה את רשת ההברחות באמצעות כוח קודס של משמרות המהפכה, אשר ממשיך לפקח על העברת כלי הנשק לידי חזבאללה.
אף שצבאות סוריה ולבנון פרסמו כי תפסו כמה משלוחי נשק בחודשים האחרונים, גורמי ביטחון ישראליים מעריכים כי משלוחים רבים אחרים מצליחים להגיע ללבנון מבלי להתגלות.
"חזבאללה מנצל את הפסקת האש כדי לבנות את כוחו, ולכן חלה עלייה בניסיונות ההברחה דרך סוריה", אמר גורם ביטחוני ל"חדשות 12". "אנו מעריכים שמשלוחים רבים עוברים מבלי להתגלות".
בחדשות 12 דווח כי יועצו הבכיר וחתנו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, ג'ארד קושנר, הזהיר בשבוע שעבר את בכיר חמאס ח'ליל אל-חיה במהלך פגישה במצרים כי ישראל תקבל חופש פעולה מוחלט בעזה אם ארגון הטרור ינסה להתחמק ממחויבויותיו לפירוק נשקו.
על פי הדיווח, קושנר הזהיר את אל-חיה בנוכחות מתווכים בכירים ממצרים, קטאר וטורקיה כי חמאס ייבחן על פי אופן יישומה של תוכנית פירוק הנשק. הוא הבהיר כי כל ניסיון לרמות את הצדדים יביא לסיום התהליך, ולא יותיר איש ש"יעמוד בדרכה של ישראל".
הערוץ דיווח כי ארצות הברית ומועצת השלום קיבלו מידע מודיעיני לפני הפגישה, ולפיו גורמים בחמאס מחפשים דרכים להימנע מפירוק נשק מלא. לכן דרש קושנר מאל-חיה התחייבות אישית פנים אל פנים לכך שהארגון ימסור את נשקו, יפרז את עזה ויעצור את התעצמותו הצבאית.
גורם במועצת השלום, שצוטט בדיווח, אמר כי "אם ישראל תפעל בחוכמה" יתברר בקרוב אם חמאס מתכוון לעמוד בהתחייבויותיו.
"אם הוא יעשה זאת, יהווה הדבר הישג גדול והסרה של איום משמעותי ביותר", אמר הגורם. "אם לא, תהיה לישראל הלגיטימציה והגיבוי הבינלאומי לטפל באיום ככל שיידרש".
בזמן ישראל דווח בשבוע שעבר כי קושנר לחץ על אל-חיה בפגישה במצרים להתחיל ליישם את תוכנית פירוק הנשק של מועצת השלום. אל-חיה אמר כי חמאס נותר מחויב למהלך, אך יתפרק מנשקו רק אם ישראל תעמוד בהתחייבויותיה, ובהן עצירת התקיפות ונסיגה מעזה.
נתניהו התעקש כי ישראל לא תבצע שום נסיגה עד שחמאס יפורק מנשקו לחלוטין. עם זאת, גורם במועצת השלום אמר לזמן ישראל כי בשיחות סגורות הפגין ראש הממשלה גמישות רבה יותר.
ג'ארד קושנר בפסגת אגם לוצרן באתר הנופש בירגנשטוק באובבירגן, סמוך ללוצרן, שווייץ, 21 ביוני 2026 (צילום: Urs Flueeler, Pool Photo via AP)
ב-2023 החליטה הממשלה להקים את מנהלת ההתיישבות במשרד הביטחון – גוף חדש הכפוף לשר במשרד הביטחון, בצלאל סמוטריץ', ואליה הואצלו סמכויות בתחום הניהול האזרחי של יהודה ושומרון (הגדה המערבית), שהיו נתונות עד אז למנהל האזרחי של צה"ל. זהו שינוי מבני עמוק, והוא נעשה בלי חקיקה. המהלך לווה בהחלטה נוספת שצמצמה גם את מעורבות הממשלה בהליכי התכנון.
זהו הראשון בשלושה מהלכים דומים שהתרחשו מאז – ובכולם עוברות סמכויות אזרחיות בשטח מגורמים הכפופים לצה"ל לגורמים הכפופים לשר סמוטריץ', לשרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות אורית סטרוק ולשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר – שלושתם מנהיגי ימין קיצוני שגרים בהתנחלויות בעצמם ותומכים בהרחבת ההתיישבות ובתמיכה במאחזים הבלתי-חוקיים.
אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.
תכנים המתפרסמים בזירת הדמוקרטיה של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
במשך למעלה מארבעה עשורים, האסטרטגיה הישראלית נשענה על הנחת יסוד שכמעט לא נאמרת בקול: ארצות הברית תישאר הכוח המארגן הבלתי מעורער במזרח התיכון, מוכנה ומסוגלת לממן את יתרונה הצבאי של ישראל, לספוג את העלויות הדיפלומטיות של מדיניותה, ולפקח על מאזן הכוחות באזור לפי תנאיה של וושינגטון. הנחה זו הולכת ומתפוגגת כעת, וקובעי המדיניות הישראלים היו איטיים מדי בהתמודדות עם השינוי.
הנסיגה מהעליונות
ההגמוניה האמריקאית במזרח התיכון מעולם לא הייתה מוחלטת, אך הייתה ממשית דיה – רשת של זכויות שימוש בבסיסים, מכירות נשק, ערבויות ביטחוניות וגיבוי דיפלומטי, שאפשרה לוושינגטון לפעול כבוררת עליונה מהלבנט ועד המפרץ.
ד"ר לי-און הדר הוא עיתונאי, פרשן לעניינים גלובליים ומרצה ליחסים בינלאומיים בוושינגטון. לשעבר עמית מחקר במכון קאטו ופרופסור אורח באמריקן יוניברסיטי, הוא משמש כעת כעמית בכיר במכון למחקרי מדיניות חוץ ועורך תורם בנשיונל אינטרסט מגזין.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
אסור לשים את כל הביצים בסל אחד, אבל לא רוסיה ולא סין חפצות לזנוח את המדינות הערביות ןהנפט הסעודי והקטארי, לטובת מדיניות פרו ישראלית או אפילו מאוזנת.
והיותצןכלכלתנו ובפרט הטכנולוגיה הצבא... המשך קריאה
אסור לשים את כל הביצים בסל אחד, אבל לא רוסיה ולא סין חפצות לזנוח את המדינות הערביות ןהנפט הסעודי והקטארי, לטובת מדיניות פרו ישראלית או אפילו מאוזנת.
והיותצןכלכלתנו ובפרט הטכנולוגיה הצבאית שלנו משולבת בזו האמריקאית, אין לנו תחליף, למרות הכל, זולת הדוד סם.
ועל אירופהנבכלל אין מה לדבר. יבשת שוקעת ומתאסלמת.
הפחד והרתיעה מפני שילוב המפלגות הערביות בממשלות ישראל חוצים כמעט את כל המפלגות היהודיות, למעט הדמוקרטים. הם מחייבים מחשבה אחרת על הסוגיה.
אפשר לפטור את הדיון בהטחת אשמת הגזענות או בחששות הביטחוניים, אבל עדיין נדרש פתרון. מדינה שפויה לא יכולה להתעלם מ-20% מאזרחיה ולמנוע מהם כל שותפות בשלטון ובקבלת ההחלטות.
איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
בקשר לנושא האחרון: בפראפרזה על האמירה: "שליש משלמים מיסים, שליש הולכים למילואים ושליש מתנדבים, וזה אותו שליש", (נדמה לי שאמרה זאת רחל עזריה) אומר כך: שליש מתחמקים מגיוס, שליש חיים מקצבא... המשך קריאה
בקשר לנושא האחרון: בפראפרזה על האמירה: "שליש משלמים מיסים, שליש הולכים למילואים ושליש מתנדבים, וזה אותו שליש", (נדמה לי שאמרה זאת רחל עזריה) אומר כך: שליש מתחמקים מגיוס, שליש חיים מקצבאות ושליש מזהמים, וזה אותו שליש.
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
לכל
תגובהופוסט
עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
בונוס:
הצטרפות לקבוצה הסגורה של זמן ישראל בפייסבוק המספקת הצצה מאחורי הקלעים של המערכת (למתחברים באמצעות פייסבוק בלבד)
עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.
ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.
תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנומאמר חשוב מאוד, אבל: בפעם הבאה שתפרוץ שביתת מחאה כללית במשק, גם במגזר הציבורי, ידאג מי שידאג לנתב את התיק לשופט או שופטת מתאימים (יש כמה כאלה במערכת בתי הדין לעבודה שמונו בכוונת מכוון ב-15 שנות כהונתו האחרונות של הדיקטטור הצורר ורוצח החטופים ביבים שקרניהו) ושם ייקבע שהשביתה היא פוליטית, ויש לסיים אותה מיד, וזה כבר קרה, ויקרה שוב. בדיוק כפי ששקרניהו השתלט על המשטרה (מהמפכ"ל דרך ראש אגף החקירות, וראו תחקיר כלכליסט מהבוקר, ועד מפקדי המחוזות) הוא השתלט באדיבות רעלת שקד, ראש פלוגות הסער, ואוייב לוין גם על מערכת המשפט – מהשלום עד לעליון, וגם על בתי הדין לעבודה. והפסיקות בשורת נושאים בשנים האחרונות, מוכיחות זאת.