בימים מאתגרים, שבהם ההכנסות מפרסומות הולכות ומצטמקות, העיתונים המודפסים ידעו בשבוע שעבר כמה רגעים של נחת. עיריית חיפה רכשה מודעות שהשתרעו על פני עמוד שלם כדי להיכנס ב־100 קמ"ש ברכבת ישראל.
"הרכבת מחסלת את הגישה לקו החוף של חיפה", זעקה כותרת המודעה שהופיעה בכמה עיתונים במקביל, כשמתחת למילה "מחסלת" נמחקה המילה "מחשמלת". במילים אחרות: חִשמול הרכבת פירושו חיסול החיבור של חיפה לחוף הים.
קשה להאמין, אבל הוויכוח המר הזה נמשך כבר עשור וחצי. עכשיו, על סף רגעי ההכרעה, המחלוקת מגיעה לפתחו של בית המשפט המחוזי בחיפה בעקבות עתירה של עיריית חיפה נגד המדינה על זרועותיה השונות. בלי קשר למה שבית המשפט יפסוק, עצם העובדה שכל כך הרבה שנים הסוגיה הזו תקועה באותו מקום היא מחדל מהדהד.
כבר משחר המאה ה־20 חיפה הייתה עיר חצויה. הנמל והמסילה חצצו בין העיר לבין הים, או כמו שמישהו אמר פעם: "לראות את הים בחיפה זה כמו ללקק ארטיק עם עטיפה"
על דבר אחד כולם מסכימים – הבריטים אשמים. "זה עוול היסטורי. כשהבריטים תכננו את המסילות המטרה שלהם לא הייתה טיילת בחיפה", אומר גורם בתחום התחבורה, "המטרה הייתה להסיע כמה שיותר נפט מהמזרח התיכון לבריטניה. לכן מיקמו את הנמל במקום לא טוב לעיר ומתחו מסילות על החוף באופן שכולא את חיפה. זה עוול, אבל זה עוול של רכבת המנדט, לא של רכבת ישראל".
ואכן, כבר משחר המאה ה־20 חיפה הייתה עיר חצויה. הנמל והמסילה חצצו בין העיר לבין הים, או כמו שמישהו אמר פעם: "לראות את הים בחיפה זה כמו ללקק ארטיק עם עטיפה". זה התבטא גם במישור הנדל"ני: בדרך כלל בערי חוף הבתים הסמוכים לים הם הכי יקרים; בחיפה ההיררכיה הכלכלית הפוכה והשכונות היוקרתיות ממוקמות על ההר.
בתחילת 2010 הותנע פרויקט הדגל של רכבת ישראל, פרויקט החשמול שמקדם את הרכבת מעידן הדיזל המיושן והמזהם אל החשמל הנקי והשקט. עלות הפרויקט 12 מיליארד שקל, והוא מתפרס על פני מאות קילומטרים של מסילה.
מרגע שהחשמול יצא לאוויר העולם, בחיפה – עוד בקדנציה הקודמת של יונה יהב – הניפו דגל אדום. החיפאים טענו שהם לא מתנגדים לחשמול – אבל שיש לבצע אותו מתחת לאדמה, במנהרה, ולנצל את ההזדמנות כדי ליצור מרחב רציף שיאפשר לעיר להתאחד מחדש עם הים שלה.
מבחינת החיפאים, שני הקטעים הרגישים ביותר הם "חזית הים" – המפגש בין העיר התחתית לאזור הנמל, שבחיפה חולמים להפוך אותו למוקד של אורבניות תוססת, ופארק הכט, שמשתרע לאורך החוף בכניסה הדרומית
מבחינת החיפאים, שני הקטעים הרגישים ביותר הם "חזית הים" – המפגש בין העיר התחתית לאזור הנמל, שבחיפה חולמים להפוך אותו למוקד של אורבניות תוססת בדומה לערי נמל אחרות בעולם, ופארק הכט, שמשתרע לאורך החוף בכניסה הדרומית של העיר.
הרכבת, מצידה, טענה שאין לה התנגדות למִנהור, אבל מדובר בפרויקט של מיליארדים שידרוש הבשלה של שנים ובינתיים צריך לצאת לדרך עם החשמול. בחיפה השיבו שבישראל אין דבר קבוע יותר מהזמני, ואם יאפשרו לרכבת להציב מאות עמודי חשמל וגדר גבוהה בין העיר לבין הים זה יקבע את הקטסטרופה לתמיד.
ארגוני הסביבה, שבאותן שנים הירבו להתכתש עם יהב בגין יחסיו הידידותיים עם ברוני התעשייה האחים עופר, נתנו לו רוח גבית במאבק.
עד כאן חדשות 2011. בעשור וחצי שחלף מאז קרה הרבה ודבר לא קרה. הרכבת חשמלה את המסילה ברוב חלקי הארץ תוך שהיא מדלגת באלגנטיות על חיפה. קו ירושלים–תל אביב, למשל, פועל כבר מזמן על חשמל.
בימים אלה עבודות החשמול נוגעות בפאתיה הדרומיים של חיפה, ומתקרבות אליה מאוד גם מצד צפון. ברכבת כבר חולמים לחשמל את המקטע החסר, להפוך גם את קו החוף המבוקש לחשמלי ולהיפטר מאחרוני קטרי הדיזל. בחיפה החליטו שזה לא יקרה.
"פורמלית העירייה לא יכולה למנוע מהרכבת לבצע עבודות על המסילה", אומר גורם בתחום, "המסילה היא שטח של הרכבת, אבל רשות מקומית יכולה למרר לרכבת את החיים"
"פורמלית העירייה לא יכולה למנוע מהרכבת לבצע עבודות על המסילה", אומר גורם בתחום, "המסילה היא שטח של הרכבת, אבל רשות מקומית שמעוניינת יכולה למרר לרכבת את החיים. הם יכולים לתת קנס לשופל על מראה מלוכלכת, לא להקצות שטחי כינוס לכלי העבודה או לנתק את החשמל".
עיריית חיפה לא בונה על כך שהיא תעצור בגופה את החשמול, אלא מקווה שבית המשפט יעשה את זה. בעתירה שהגישה לפני מספר חודשים, ושהדיון הראשון בעניינה נערך בשבוע שעבר, העירייה טוענת שהמדינה מפרה הסכמים מפורשים.
"ב־2015, אחרי שהעירייה הגישה בג"ץ נגד חשמול עילי, נחתם הסכם עם שר האוצר דאז משה כחלון שכל המקטע המרכזי של חזית הים ישוקע", אומרת עו"ד שרית גולן, סגנית ראש העירייה ויו"ר ועדת המשנה לתכנון ובנייה. "אבל השרים והממשלות התחלפו והמגמות השתנו.
"עכשיו הם טוענים שראשת העיר הקודמת עינת קליש רותם הסכימה שההסכם לא יקוים אבל אין שום מסמך כזה בחתימתה, וגם מהנדס העיר שכיהן אז טוען שזה לא נכון".
במישור הציבורי, עולה השאלה: איך ייתכן ש־15 השנים האחרונות לא נוצלו כדי לקדם את פרויקט המנהור ולייתר את הקטטה בין העירייה לרכבת?
הסכמים צריך לכבד (לרכבת ולמדינה יש כמובן גרסה אחרת לאירועים), אבל בסופו של דבר מדובר בסוגיה ציבורית יותר מאשר משפטית. ובמישור הציבורי, עולה השאלה: איך ייתכן ש־15 השנים האחרונות לא נוצלו כדי לקדם את פרויקט המנהור ולייתר את הקטטה בין העירייה לרכבת?
"צודקת חיפה שרוצה לפנות את המסילות כדי לפתוח את הים", אומר גורם ברכבת ישראל. "הרכבת לא טוענת שהיא לא צודקת, רק אומרת שמה שחיפה דורשת היא כבר קיבלה. יש שני פרויקטים מרכזיים שמקודמים במקביל – הראשון הוא פרויקט החשמול שקורם עור וגידים בכל הארץ. השני הוא פרויקט המנהור, שייצא לפועל בערך בעוד עשר שנים.
"אבל חיפה אומרת, 'לא, לא, לא, המנהור צריך לקרות מייד', אבל זה לא יכול לקרות מחר בבוקר. חיפה תקבל מה שהיא רוצה, רק לא מחר בבוקר".
זה היה יכול לקרות מחר בבוקר, אם ב־15 השנים האחרונות היה נעשה משהו.
"בהחלט נעשה. יש תוכנית למנהור, יש חלופות והן נבחנות".
למה כל כך דחוף לחשמל?
"כי בעוד שנה–שנתיים אין יותר רכבות דיזל בישראל. המשמעות של אין חשמול בחיפה בשנה הקרובה היא שאין יותר רכבת בחיפה ובצפון. אין לנו קטרי דיזל. לא קנינו. הם נשברים. המלאים של חלקי החילוף אוזלים ולא קונים חדשים. כל האירוע של הדיזל נגמר. אם לא יהיה חשמול זה אומר שלא יהיו רכבות בחיפה ומצפון לחיפה, בעכו, כרמיאל ונהריה. הרכבת תיעצר בעתלית".
"הם אומרים שאין יותר דיזל?" אומרת עו"ד גולן, "אז הם אומרים. הם גם אמרו את זה בֻ־2012. זה יפה שהרכבת רוצה לחשמל ואז להתקדם עם המנהור, אבל אף אחד לא מתקצב את המנהור"
להשקיע עכשיו מאות מיליונים בחשמול רק כדי להסיר אותו בעוד כמה שנים זו חלמאות.
"אתה יודע כמה פעמים מחשמלים ומפרקים ומחשמלים מחדש לצורך עבודות תשתית מכל מיני סוגים? זה משהו שעושים, זה לא יוצא דופן, וכאן מדובר בתשתית לעשר שנים".
בעיריית חיפה מסרבים להתרשם. "הם אומרים שאין יותר דיזל?" אומרת עו"ד גולן, "אז הם אומרים. הם גם אמרו את זה בֻ־2012. זה יפה שהרכבת רוצה לחשמל ואז להתקדם עם המנהור, אבל אף אחד לא מתקצב את המנהור. מדובר בשישה מיליארד שהאוצר צריך לתקצב והוא לא מתקצב.
"אומרים לנו לחכות עשר שנים? אין סיבה שזה ייקח עשר שנים. כשהמדינה רוצה לזרז דברים היא יודעת לקדם תוכניות מעל הראש של כולם. היינו שמחים שהרכבת תנשום רגע עמוק וכולנו ביחד נתכנס לזה שהרכבת תיכנס למנהור. זו תוכנית אסטרטגית לא רק לחיפה, אלא לכל הצפון.
"ההסתכלות שלא נשקיע בתשתיות מהשורה הראשונה במטרופולין חיפה ממחישה את היחס של המדינה לצפון. למה בתל אביב זה קל להגיד שישימו מאות מיליארדי שקלים במערך מטרו ובחיפה לא? מישהו היה מעלה על דעתו להציב מסילה וחומה של עמודי חשמל על הטיילת בתל אביב שתפריד בין העיר לבין הים?"
"למה בת"א זה קל להגיד שישימו מאות מיליארדי שקלים במערך מטרו ובחיפה לא? מישהו היה מעלה על דעתו להציב מסילה וחומה של עמודי חשמל על הטיילת בת"א?"
בינתיים, חילופי ההאשמות מעלים הילוך. בעירייה טוענים שהרכבת מדיחה ראשי רשויות בצפון נגד יהב בטענה שהוא עומד לנתק אותם מהמדינה בגלל מחלוקת שאין להם קשר אליה, וברכבת משוכנעים שיהב סימן את החשמול כנושא שהוא יכול לגזור עליו קופון בקרב הבייס.
ברכבת טוענים שהם הניחו הצעה נדיבה לתקצב ביותר מ־100 מיליון שקל "שיקום נופי", שירכך את הנזק שיגרמו עמודי החשמל והגדרות, ובעירייה מגיבים בביטול: "הביאו לנו נספח נופי שבו צובעים את עמודי החשמל ומוסיפים קצת עצים".
מהדיון בבית המשפט אף צד לא יצא כשמלוא תאוותו בידו. השופט חננאל שרעבי לא הוציא צו מניעה כפי שתבעה העירייה אבל גם לא דחה את העתירה על הסף כפי שביקשה המדינה. הוא ביקש מהצדדים לגשת לגישור, אבל ספק אם מה שלא קרה במהלך 15 שנה יקרה לפתע עכשיו.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו