ללשכת ראש הממשלה קוראים כבר הרבה שנים "האקווריום". לצוות שמקיף את ראש הממשלה קוראים כבר הרבה שנים "הכוורת". דגים תמיד שותקים. דבורים לפעמים עוקצות. עולם החי מספק לנו שלל מטאפורות מוכנות לשימוש.

עם של אריות עוקב בנשימה עצורה אחרי ההתפתחויות בפרשת קטאר-גייט. רק אמא לביאה לא ישנה בלילות מרוב דאגה לבנה הכלוא במנהרות בעזה. אם אתם שומעים ברקע קולות אוינק-אוינק זה אולי כי החזירים יצאו להפגנה ודורשים שלא נשכח גם אותם.

אם תעברו על ההתייחסויות הרבות בתקשורת למה שנעשה לאורך השנים במעגל הקרוב שמקיף את ראשי הממשלה בישראל, תגלו כי כמעט בכל פעם שמתייחסים ל"אקווריום" ממהרים להוסיף את צירוף המילים "קודש הקודשים".

אם תעברו על ההתייחסויות הרבות בתקשורת למה שנעשה לאורך השנים במעגל הקרוב שמקיף את ראשי הממשלה בישראל, תגלו כי כמעט בכל פעם שמתייחסים ל"אקווריום" ממהרים להוסיף את הצירוף "קודש הקודשים"

זו הייתה תמיד ההתייחסות אל האקווריום: קודש הקודשים. המקום שבו מתקבלות ההחלטות החשובות ביותר, הרגישות ביותר, המשפיעות ביותר. החלטות של חיים ומוות. החלטות משנות גורל. המקום שבו דברים שרואים משם לא רואים משום מקום אחר.

האקווריום היה מקום של חשבון נפש, שהבאים בשעריו חשים את כובד האחריות ואת משק כנפי ההיסטוריה, לא המקום שממנו מפיצים סרטוני טיקטוק ארסיים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו במהלך ראיון לתקשורת הזרה במשרדו, 15 ביולי 2015 (צילום: קובי גדעון/לע"מ)

קשה לדעת מה הייתה הנקודה הראשונה בזמן שבה התחלנו להתייחס ללשכת ראש הממשלה כאל "האקווריום". כתב פוליטי ותיק שביקשתי להיעזר בזיכרונו הטוב ובניסיונו הרב, אומר שבימי מנחם בגין, יצחק שמיר, יצחק רבין, שמעון פרס ואהוד ברק אף אחד לא כינה את לשכת ראש הממשלה "האקווריום". השם הזה כנראה נכנס לשימוש בתפר שבין תקופת אריאל שרון לאהוד אולמרט.

כתב פוליטי ותיק שביקשתי להיעזר בזיכרונו הטוב ובניסיונו הרב, אומר שבימי מנחם בגין, יצחק שמיר, יצחק רבין, שמעון פרס ואהוד ברק אף אחד לא כינה את לשכת ראש הממשלה "האקווריום"

באחת ההתייחסויות הראשונות ל"אקווריום", כתב עורך "הארץ" אלוף בן ב-30 באפריל 2006 כי לקראת כניסתו של אהוד אולמרט ללשכת ראש הממשלה במקומו של אריאל שרון שלקה בשבץ, "נערך שיפוץ ב'אקווריום' – האזור הפנימי שבו שוכנים משרדיהם של ראש הממשלה, מנהל הלשכה, המזכירות, המזכיר הצבאי, חלק מהעוזרים וחדר ישיבות הקבינט".

קודש הקודשים.

אלוף בן המשיך וסיפר ב-2006, כי באקווריום של אולמרט צפויים להישאר הדגים המרכזיים ששייטו בו גם בתקופת שרון – היועצים דב וייסגלס, שלום תורג'מן ואלוף גדי שמני – ואליהם תצטרף "הכוורת" של אולמרט, הכוללת את ראש הסגל יורם טורבוביץ' ואת מנהלת הלשכה הוותיקה שולה זקן.

על זקן עוד נשמע לא מעט בהמשך, כשעדותה תפיל "ראש ממשלה מכהן מהשמאל" ותשלח אותו לכלא, לא לפני שבנימין נתניהו – אז עדיין ראש האופוזיציה – יכריז במאי 2008 את ההצהרה הבאה, שראוי לחזור עליה מדי יום:

"ראש ממשלה ששקוע עד צוואר בחקירות, אין לו מנדט ציבורי ומוסרי לקבוע דברים גורליים במדינת ישראל – כי קיים חשש אמיתי שהוא יכריע הכרעות על בסיס האינטרס האישי של ההישרדות הפוליטית שלו ולא על בסיס האינטרס הלאומי".

מרגע שנתניהו נכנס לאקווריום, המים בו הלכו והתעפשו במהירות. בזה אחר זה הסתבכו בעניינים מביכים האנשים שנתניהו בחר בהם כדי למלא את התפקיד החשוב והיוקרתי ביותר באקווריום שלו  – ראש הסגל.

ראש הסגל הוא היועץ הבכיר והקרוב ביותר לאוזנו של ראש הממשלה, מי שמנהל את סדר היום שלו. הוא קובע מי ייכנס לאקווריום, וכמה זמן יוקצה לו. הוא יכול להעלות ולהוריד נושאים. הוא נהנה מגישה נדירה לסוגיות הרגישות ביותר על סדר היום הצבאי, המדיני, הפוליטי, הכלכלי, החברתי והאסטרטגי של המדינה. הוא מנהל האקווריום שעל פיו יישק דבר. לכן זו אולי משרת האמון המובהקת ביותר של כל ראש ממשלה באשר הוא.

ראש הסגל הראשון של נתניהו, נתן אשל, הגיע לתפקיד אחרי שהיה מנכ"ל "הצופה" וסמנכ"ל "ישראל היום". זה לא יוצא דופן שראשי ממשלה מקיפים עצמם באנשים שמגיעים מהתקשורת

ראש הסגל הראשון של נתניהו, נתן אשל, הגיע לתפקיד אחרי שהיה מנכ"ל "הצופה" וסמנכ"ל "ישראל היום". זה לא יוצא דופן שראשי ממשלה מקיפים עצמם באנשים שמגיעים מהתקשורת. אורי דן היה יועץ קרוב ואיש אמון של אריאל שרון. איתן הבר היה ראש הסגל של יצחק רבין. שניהם היו עיתונאים בעלי שם לפני שחצו את הקווים.

אשל הסתבך אחרי שצוות האקווריום של נתניהו ב-2012 – שכלל אז את מזכיר הממשלה צבי האוזר, ראש מערך ההסברה יועז הנדל והמזכיר הצבאי יוחנן לוקר – העבירו ליועץ המשפטי לממשלה מידע שממנו עלה חשד ברור כי אשל הטריד מינית עובדת באקווריום, צילם אותה מתחת לחצאית והציץ ללא רשות בהודעות הדואר האלקטרוני שלה ובהודעות טקסט ששלחה.

באקווריום פרצה אז סערה שאת אדוותיה אנחנו מרגישים עד היום. אשל הכחיש בתחילה את כל הטענות נגדו, אבל בהמשך חתם על עסקת טיעון שבה הודה בהתנהגות לא הולמת והתחייב לא לעבוד יותר בשירות המדינה.

נתן אשל, ראש הסגל לשעבר בלשכת ראש הממשלה, מגיע לחקירה בנציבות המדינה, 7 בפברואר 2012 (צילום: קובי גדעון/פלאש90)

נתניהו לא זעם אז על אשל אלא על מי שחשפו את קלונו של אשל. ראש הממשלה לא עצר לערוך אז חשבון נפש איך הוא מינה אדם לא ראוי לתפקיד כה רגיש (אשל ממשיך לשמור על קשר קרוב עם משפחת נתניהו עד היום, בלי למלא כל תפקיד רשמי). נתניהו זעם אז על עובדי האקווריום שלו, שעוד היה להם עמוד שדרה וגילו נאמנות למוסר ולחוק, ולא אל ראש הממשלה ואשתו.

כמחליפו של אשל נתניהו מינה את גיל שפר – שהיה עוד קודם בתפקיד בכיר באקווריום, אבל לא הצטרף לשלישיית "הקושרים". זה היה מינוי קצר מועד, כשזמן קצר אחר שהוא התפרסמה תלונה של אישה מירושלים ששפר תקף אותה מינית כ-15 שנה קודם לכן.

שפר פרש מהתפקיד, וב-2017 – כשכבר לא היה באקווריום ולא יכול היה להזיק לנתניהו – המליצה המשטרה להעמיד אותו לדין על פגיעה מינית נוספת, בזמרת שאותה הסיע להופעה בפני דיפלומטים זרים

שוב חזרו הטענות שמדובר ב"תפירת תיקים" כדי לשכנע את שפר להפוך לעד מדינה נגד הבוס. שפר פרש מהתפקיד, וב-2017 – כשכבר לא היה באקווריום ולא יכול היה להזיק לנתניהו – המליצה המשטרה להעמיד אותו לדין על פגיעה מינית נוספת, בזמרת שאותה הסיע להופעה בפני דיפלומטים זרים. הפרקליטות המליצה בסוף לסגור את התיק מחוסר ראיות, ובכך מעלה בתפקידה הקלאסי כ"דיפ סטייט".

את שפר ירש בתפקיד מלך האקווריום ארי הרו. כבר בדצמבר 2015 הוא נחקר לראשונה על כך שפעל בניגוד עניינים בלשכה. בפברואר 2017 הודיעה המשטרה כי התגבשה נגדו תשתית ראייתית לשוחד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, קשירת קשר לפשע והלבנת הון.

הרו חתם על הסכם עד מדינה בתיקי האלפים של נתניהו, ובמסגרת עסקת הטיעון שנחתמה איתו הורשע רק בהפרת אמונים ונגזרו עליו חצי שנת עבודות שירות וקנס של 700 אלף שקל.

ארי הרו בבית המשפט המחוזי בירושלים, 10 במאי 2023 (צילום: נועם רבקין פנטון/פלאש90)

מפלס הפראנויה עלה במהירות ואיתו היהירות והאגרסיביות. העניינים באקווריום התדרדרו מדחי אל בכי. גילם של כוכבי האקווריום החדשים צלל במהירות – כשיאיר נתניהו החל לבחוש בנעשה בלשכה – וחיבר את אביו אל טופז לוק (שפרש בינתיים) ואל יונתן אוריך וישראל איינהורן (שמסובכים כעת כהוגן בפרשת קטאר-רגייט, לצד אלי פלדשטיין שצורף לאקווריום אחרי ה-7 באוקטובר).

המילניאלס כבשו את האקווריום. את כובד ההיסטוריה ואת תחושת האחריות הכבדה של קודמיהם בלשכה בנוגע לשאלות חיים ומוות, החליפה זחיחות בטעם טיקטוק של הרשתות החברתיות, מגובה בצבאות של בוטים מהודו ושופרות מבית.

המילניאלס כבשו את האקווריום. את כובד ההיסטוריה ואת תחושת האחריות הכבדה של קודמיהם בלשכה, החליפה זחיחות בטעם טיקטוק של הרשתות החברתיות, מגובה בצבאות של בוטים מהודו ושופרות מבית

את הדאגה בנוגע לנושאים אסטרטגיים שהם "קודש הקודשים" של מדינת ישראל החליפו שאלות על אנגייג'מנט, לייקים, שיתופים וויראליות. הוסרו המסכות האחרונות שעוד שיוו ללשכת ראש הממשלה דימוי חיוני של מכובדות.

חילופי הדורות ושלל המהומות בסביבת ראש הממשלה קיבעו סופית את השם "האקווריום" בשיח הפוליטי בישראל. זה קרה אחרי תחקיר פתיחת העונה של 2017 ב"עובדה" שנקרא בפשטות "האקווריום".

בכתבה – ששודרה בשבעה בנובמבר 2016 – תוארה המעורבות הגדולה של אשת ראש הממשלה שרה נתניהו בכל החלטה חשובה שהתקבלה באקווריום, כולל בבחירת יוסי כהן לתפקיד ראש המוסד, החלטה שעליה נתניהו בישר לאומה בשידור חי בטלוויזיה.

כתבת "האקווריום" של "עובדה" נכנסה לפנתיאון התקשורת הישראלית לא בזכות הגילויים שהיו בה אלא בזכות התגובה הארוכה של לשכת ראש הממשלה, שאותה אילנה דיין בחרה להקריא במלואה, ובסיומה אמרה את משפט המחץ: "מה אומרים? לא אומרים".

בעידן התמים ההוא – לפני תשע שנים בסך הכול – עצם העובדה שלשכת ראש הממשלה מפעילה מכונת רעל בתגובה לשאלות לגיטימיות שמופנות אליה, ובוחרת לתקוף אישית את העיתונאית במקום לענות עניינית על הטענות, ועוד מעיזה לטעון שמדובר בתוכנית "שנועדה להפיל את ממשלת הימין ולהביא להקמתה של ממשלת שמאל" נתפסה אז כחריגה בוטה מכל סטנדרט שהיה מוכר ומקובל בישראל.

הדגים החדשים וחסרי העכבות באקווריום של נתניהו, סייעו לו לנצח בבחירות 2015 ושכנעו אותו שמעתה והלאה הוא יכול לנהל את המדינה בלי להתחשב יותר בכל מי שיעז למתוח עליו ביקורת

אלה כבר היו טביעות הידיים השמנוניות של אשפי הניו מדיה החדשים של נתניהו. הדגים החדשים וחסרי העכבות באקווריום שלו, שסייעו לו לנצח בבחירות 2015, ושכנעו אותו שמעתה והלאה הוא יכול לנהל את המדינה בלי להתחשב יותר בכל מי שיעז למתוח עליו ביקורת  – במערכת הביטחון, במערכת המשפט, בתקשורת, בכנסת – כי בזכותם הוא שולט ברשתות החברתיות, ומי ששולט ברשתות החברתיות שולט במשחק.

ברצונו הוא "חזק מול חמאס", ברצונו הוא כפסע מ"ניצחון מוחלט", וברצונו הוא לא יודע דבר – מסתירים ממנו מידע חיוני, לא מושכים בדש מעילו, והוא רק עלה נידף, הנרדף על ידי הדיפ סטייט האימתני של עמותות זרות שמובילות באוטובוסים מצביעים ערבים אל הקלפיות כדי להפיל את ממשלת הימין ולהקים ממשלת שמאל.

וככה הגענו עד הלום.

ראש הממשלה בנימין נתניהו עם היועצים יונתן אוריך וישראל איינהורן ימים ספורים לפני הבחירות, 1 באפריל 2019