ברכות לנגיד בנק ישראל, פרופסור אמיר ירון, שהפך השבוע באופן רשמי ל"סרבן מלחמה".
זה קרה אחרי שביום חמישי אחר־הצוהריים, שר החוץ גדעון סער הטיל פצצה: בפוסט ב־X ובסרטון שהפיץ, השר קרא לבנק ישראל לבטל את סדרות שטרות ה־200 שקל, בטענה שמדובר במהלך שינחית "מכה כלכלית קשה" על חמאס. הרעיון מאחורי ההצעה הוא שחמאס מחזיק חלק ניכר מהמזומנים שלו בשטרות אלו, וביטולם יפגע קשות בתפקודו הכלכלי ברצועה וביכולתו לשלם משכורות.
הצהרתו של סער התפשטה במהירות ברשתות החברתיות, והפתרון שהציע התקבל תחילה כ"איך לא חשבנו על זה קודם?" אבל כשמנכים את ההתלהבות מהרעיון "הגאוני", ומתחילים לבחון את המשמעות שלו, אפשר לקבוע בצורה די ברורה שמדובר בהצעה פופוליסטית ומסוכנת לישראל.
לא פלא שבנק ישראל הבהיר בתוך דקות ספורות מרגע פרסום הודעתו של סער כי הוא דוחה את ההצעה על הסף — מהירות התגובה ממחישה היטב את פוטנציאל הסיכון שבה.
לא פלא שבנק ישראל נדרש למספר דקות בלבד מרגע פרסום ההודעה של סער ועד שהבהיר כי הוא דוחה את ההצעה על הסף. המהירות שבה הבנק המרכזי השיב משקפת את פוטנציאל המסוכנות הטמון בהצעה
סער חיפש כותרות, לא פתרונות
אם סער רצה באמת לקדם הצעה מהסוג הזה ולא רק לייצר כותרות, היה עליו להתייעץ תחילה עם הגוף האחראי הבלעדי לנושא בישראל – בנק ישראל. אלא שסער בחר לפרסם תחילה את מכתבו לבנק ישראל בתקשורת, ואז "נדהם" לגלות כי בבנק דחו את הצעתו בטענה ש"הפעולות שפורטו [במכתב] לא הוצגו באופן מסודר לנגיד ולא תואמו בשום דרך עם בנק ישראל".
לו היה סער מתייעץ עם בנק ישראל, היה מבין מייד כי אין היתכנות להצעתו. ביטול שטר או החלפת סדרות שטרות הוא הליך מורכב ומתוכנן היטב, הנמשך בממוצע בין 6.5 לשבע שנים.
התהליך כולל תקופת חפיפה ממושכת שנועדה למנוע זעזועים כלכליים, ודורש שיתוף פעולה בעלות לא מבוטלת בין בנק ישראל, גופים פיננסיים, ועדות ציבוריות, חברות הדפסה ייעודיות, גורמי תקשורת ומעצבים. מטרתו המרכזית של התהליך היא להבטיח שהמטבע יישאר מוגן ומעודכן, או שתהיה לו חלופה זמינה במקרה של ביטולו.
כדי שהרעיון של סער יהיה אפקטיבי וישפיע בטווח הקצר על חמאס, אין בידיו את כל הזמן הזה – הוא נדרש להוציא לפועל את ההצעה כמעט מהיום למחר, או לכל היותר בתוך כמה חודשים. אלא שב"סרט" הזה, שבו ניסו לבטל את שטר 200 השקלים מהיום למחר, כבר צפינו לפני פחות משנה — והוא כמעט הסתיים באסון כלכלי.
אלא שב"סרט" הזה, שבו ניסו לבטל את שטר 200 השקלים מהיום למחר, כבר צפינו לפני פחות משנה, והוא כמעט הסתיים באסון כלכלי
הפעם הראשונה שניסו לבטל את שטר ה־200
ראש הממשלה בנימין נתניהו הנחה בסוף ספטמבר אשתקד לכנס דיון דחוף עם שר האוצר, נגיד בנק ישראל וגורמי אכיפה, במטרה לקדם במהירות את ביטול שטר ה־200 שקל — הפעם כחלק מהמאבק בהון השחור.
ברגע שהציבור שמע על האפשרות ששטר ה־200 שקל יהפוך בתוך זמן קצר לנייר חסר ערך, החלה בהלה. אזרחים – מהציבור החרדי, דרך סוחרי מט"ח, ועד לאנשים פרטיים ששמרו שטרות במגירה – מיהרו לפנות לחלפני כספים כדי להמיר את שטרות ה־200 שלהם לשטרות של 100 שקל או לדולרים.
התורים בצ'יינג'ים הפכו למחזה סוריאליסטי: אנשים עמדו עם חבילות של שטרות ונאלצו להסכים לשערי חליפין מופרכים. שער השקל בצ'יינג'ים חצה אז את 4.2 שקלים לדולר, בעוד השער הרשמי עמד על 3.8 בלבד – פער שהעיד על משבר אמון חריף בשקל. בעלי הצ'יינג'ים דיווחו באותם ימים על מחסור חמור בדולרים ובשטרות קטנים. "היסטריה שלא נראתה שנים", תיארו זאת בתקשורת.
היו אף עסקים שסירבו לקבל שטרות של 200 שקל מחשש שיהפכו לבלתי חוקיים. תארו לעצמכם: לקוחות מגיעים למכולת, מושיטים שטר של 200 שקל, ובעל המכולת מביט בהם כאילו הציעו לו תשלום בריבוע גזור מגליל נייר טואלט. הכלכלה הישראלית, שגם כך התמודדה עם עליות מחירים ואי־ודאות, הפכה באחת לזירה של חוסר אמון – תנאי בסיסי לקיומה של מערכת מוניטרית יציבה.
היו עסקים שסירבו לקבל שטרות של 200 שקל מחשש שיהפכו לבלתי חוקיים. תארו לעצמכם: לקוחות מגיעים למכולת, מושיטים שטר של 200 שקל, ובעל המכולת מביט בהם כאילו הציעו לו תשלום בריבוע גזור מגליל נייר טואלט
הבלגן הזה לא נמשך זמן רב. בנק ישראל, שהבין את פוטנציאל המשבר שאליו עלולה להתדרדר הכלכלה, הוציא כבר ב־26 בספטמבר הודעה רשמית בניסיון לכבות את השרפה: "שטר ה־200 ממשיך להיות חוקי, ואין שום תוכנית לבטל אותו". ההודעה הזו, לצד רמיזות על הצורך בשמירה על יציבות ואמון הציבור, קטעה את חלום הממשלה להפוך את ישראל למדינה ללא שטרות גדולים.
הרעיון החדש: לסנן שטרות – ולמה זה לא יעבוד
כדי להימנע מכאוס מהסוג שחוותה ישראל בספטמבר, הציג סער חידוש במכתבו: כשלב ראשון לקראת ביטול השטר, הציע להוציא מיידית מהמחזור רק את סדרות השטרות שידוע כי מצויות בידי חמאס. אלא שמדובר בפתרון לא מעשי.
ראשית, עד פרוץ המלחמה זרמו שטרות רבים אל רצועת עזה וממנה – דרך אנשים, סחורות והברחות – כך שלישראל אין כיום מידע מדויק ומסודר על מספרי הסדרות הנמצאות שם. גם לא ברור עד כמה מהלך כזה יהיה אפקטיבי בכלכלה ההישרדותית, הסגורה והמסוגרת של עזה, ועד כמה יושפעו שם בפועל מביטול השטרות.
דבר שני, כל ניסיון "לסנן" סדרות שטרות ספציפיות בתוך ישראל יחייב את הבנקים, הכספומטים והעסקים המקומיים להצטייד בסורקי שטרות, להכשיר עובדים ולנהל מאגר עדכני של שטרות אסורים. האזרחים שומרי החוק יידרשו להחזיק אפליקציות לזיהוי סדרות שטרות ולסרוק בעזרתן כל שטר ששמור בארנק, בכספת או מתחת לבלטות. בקיצור – מסורבל, יקר ולא פרקטי. ובוודאי שלא פתרון "מיידי", שהוא תנאי בסיסי להצלחת תוכניתו של סער.
עבור האזרחים שומרי החוק, המשמעות תהיה החזקת אפליקציות לזיהוי סדרות שטרות – וסריקת כל שטר בארנק, בכספת או מתחת לבלטות. בקיצור: מסורבל, יקר ולא פרקטי – ובוודאי שלא "מיידי"
וזה עוד לפני שהתייחסנו לסוגיית אוכלוסיית הגיל השלישי, האנאלפביתים הדיגיטליים, או חרדים שאינם יודעים או אינם יכולים לתפעל אפליקציות. הללו יהפכו מיידית לטרף קל להונאות, ורבים מהם יגלו באיחור שהשטרות שבידיהם אינם שווים יותר מהנייר שעליו הודפסו.
כשאחד מיוזמי ההצעה של סער, ד"ר אדם רויטר, נשאל מה יעלה בגורלן של אוכלוסיות אלו, השיב: "שיבקשו מהשכן שיסרוק את השטרות שלהם". עם רמת טיעון כזו, מבקש סער לטלטל מדינה שלמה.
אל תבלבלו את סער עם עובדות
כאוס בשוק המט"ח? תוכנית שאי אפשר להוציא לפועל? חוסר יעילות? כל אלו לא יעצרו את סער. אם אפשר לנצל את ההזדמנות כדי להסית נגד גוף ציבורי ולהטיל עליו את מחדלי הממשלה — אז למה לא? והפעם, האשם התורן הוא נגיד בנק ישראל, שצורף לחבורת ה"סרבנים" הפוגעים במאמץ המלחמתי.
"יש צורך לקדם בדחיפות מלחמה כלכלית בחמאס. ככל שבנק ישראל יתמיד בסירובו לשתף פעולה עם המהלך – אציע לבחון את קידומו באמצעות החלטת ממשלה וחקיקה, במידת הצורך", כתב סער לראש הממשלה. איום שברור לכולם כי לא יתממש. אבל אם אפשר לגרוף עוד כותרת – זה שווה לא פחות מכמה סדרות של שטרות 200 שקל.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנולמגיב דן להב,
מדובר בסוג אחר של החלפת מטבע. ככל שזכור לי, הלירה המשיכה לשמש הילך חוקי, עד שבהדרגה יצאה מהמחזור ובאותו האופן השקל נכנס בהדרגה למחזור.
השינוי התבטא בעיקר במחשבים, בקופות ובניירת.
אם יום לפני השינוי קנית סל מוצרים שעלותו 890 לירות, קיבלת חשבון בו הסכום לתשלום היה 890 לירות, ושילמת 890 לירות, הרי שביום השינוי, על אותו סל מוצרים הסכום לתשלום היה 89 שקלים, אבל אתה שילמת עדיין באותם שטרות שהיו בידיך, לירות, את אותו סכום ששילמת ביום הקודם – דהיינו 890 לירות.
ראש פלוגות הסער שסופו יהיה כראש פלוגות הסער המקורי מנסה לצבור נקודות בקרב הבייס הליכודי שעד לפני כמה חודשים ראה בו, ובצדק, בוגד. ובכן, הבוגד סער (התואר משתנה מצד לצד לפי הקפיצה הפוליטית העדכנית) יודע היטב שבפוזיציה הקודמת שלו כשותפם הפוליטי בתחילת המלחמה של גדי אייזנקוט ובני שוונץ הוא בלם את הדחתו של נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון וכפה על ראש ארגון המחבלים, הדיקטטור הצורר, הבוגד (בפרשות קטאר והצוללות) ורוצח החטופים ביבים שקרניהו להאריך את כהונתו של פרופ' ירון לקדנציה שניה בתפקיד הנגיד. עכשיו, כשטיח הרצפה של השטן שקרניהו הוא עושה במצוותו את ההפך הגמור – מסמן מחדש את הצלב על גבו של פרופסור ירון לקראת חיסולו הקרב ובא כנגיד. אחרי ראש השב"כ, ראש המוסד (שסומן כמטרה להדחה במוצאי שבת בתחקיר המטומטם בערוץ 12) יגיע גם תורו של הנגיד, למרות שהבבונים בבייס של שקרניהו ומשת"פיו בקושי יודעים להגות את צמד המילים מדיניות מוניטרית, שלא לדבר על הפירוש (ההגייה שלי מושלמת אבל גם אני לא יודע את הפירוש, לא מבין בכלכלה).