המועצה המקומית אפרת, התנחלות באזור גוש עציון שבגדה המערבית, מתכננת להקים מרכז אומנים ליישוב. המועצה אף ערכה ישיבות לשיתוף הציבור בתוכנית זו. לפי המועצה, המרכז עתיד לקום בשכונת "גבעת הדגן" שבתחומי היישוב – אך בפועל, השטח המיועד נמצא מצפון להתנחלות ומדובר בהרחבה שלה.

דרור אטקס, מנכ"ל ארגון "כרם נבות" העוקב אחר פעילות הבנייה בהתנחלויות, טוען כי השטח המדובר הוא אדמה פרטית בבעלות פלסטינים מהכפר אל־ח'דר. לדבריו, מדובר בתוכנית לבנייה בלתי חוקית — גם לפי החוק הישראלי. את טענותיו הוא מבסס על מפה רשמית של המנהל האזרחי ביהודה ושומרון.

לדברי אטקס: "מדובר באדמות פרטיות של פלסטינים מחוץ לשטח ההתנחלות הרשמי, שנתפסו בעבר בצו צבאי עבור בניית גדר ההפרדה. משרד הביטחון החל לבנות את הגדר ב־2006 אך לא סיים את בנייתה. הצו עדיין בתוקף, וממילא אסור לבנות בנייה אזרחית על אדמה פרטית, גם אם הופקעה לצרכים ביטחוניים.

"מדובר באדמות פרטיות של פלסטינים מחוץ לשטח ההתנחלות הרשמי, שנתפסו בעבר בצו צבאי עבור בניית גדר ההפרדה. אסור לבנות בנייה אזרחית על אדמה פרטית, גם אם הופקעה לצרכים ביטחוניים"

"לפני איזה עשר שנים מתנחלים התחילו להציף את השטח בשאריות עפר מבנייה בתוך אפרת. הצבא לא מנע זאת, למרות שהשטח נתפס על ידו ואמור לשמש מתישהו בעתיד לבניית הגדר. עכשיו המתנחלים משתלטים על השטח. לא ייאמן כמה חוצפה יש להם וכמה ריקבון יש במערכת שמאפשרת להם את זה".

במועצת אפרת לא מכחישים את טענתו של אטקס. גורם במועצה מציין כי משרד הביטחון בנה בזמן המלחמה הנוכחית בשטח מצפון לאפרת – שבו נועדה לקום הגדר – כביש ביטחון המגן על היישוב, וכי השטח שבו מיועד לקום מרכז האומנים נמצא מדרום לכביש הביטחון, כך שלמעשה הוא הפך לחלק מאפרת.

מפת ההתנחלות אפרת והשטח מצפון לה, חלקו בבעלות פלסטינית פרטית (צילום: מפה של המנהל האזרחי, באדיבות דרור אטקס)

מהמועצה המקומית אפרת נמסר בתגובה: "מדובר במרכז אומנים נייד. השטח מצוי בתחום הביטחוני של אפרת".

נטען שהשטח נמצא על קרקע פרטית של פלסטינים, שהופקעה לצרכים ביטחוניים בלבד, ולכן אסור לבנות בו בנייה אזרחית בשום מקרה. זה נכון?
"זאת התגובה שלנו".

לדברי מאיר מירון יהושע, פעיל למען זכויות הפלסטינים מההתנחלות הקרובה, קיבוץ כפר עציון: "ההחלטה על הקמת המרכז היא התחכמות צינית וניסיון נלוז לעקוף את צו התפיסה המקורי של השטח, המצביעה על גישה עיוורת ל'אחר'. אני מניח שבלבם של אלה שהשתתפו בהחלטה רצו מחשבות שונות להצדיק אותה, מהיתממות ותירוצים ועד גאווה שהם מקדמים את יישוב הארץ.

"קשה לי לחשוב על חקלאי שיושב על גבעה מול חלקת אדמה ששייכת לו אבל לא נגישה לו, ורואה אותה הופכת למרכז פעיל ושוקק חיים של שכניו המתנחלים. הוא בוודאי מרגיש תסכול וכאב וגם חשש מהעתיד"

"למעשה, הקמת המתחם לא תשנה בהרבה את חיי היום־יום של הפלסטינים תושבי האזור, שממילא כבר שנים אין להם גישה לשטח שלהם. וזה מטלטל בעיניי. קשה לי לחשוב על חקלאי שיושב על גבעה מול חלקת אדמה ששייכת לו אבל לא נגישה לו, ורואה אותה הופכת למרכז פעיל ושוקק חיים של שכניו המתנחלים. הוא בוודאי מרגיש תסכול וכאב וגם חשש מהעתיד".

עד כה לא התקבלה תגובה מהמנהל האזרחי.

"איבדנו עניין בזכויות של השכנים שלנו"

באזור גוש עציון – הכולל את אפרת ואת ההתנחלויות שבמועצה האזורית גוש עציון – הוקמו בשנתיים וחצי האחרונות – מאז הקמת הממשלה הנוכחית ובעיקר מאז פרוץ המלחמה – מאחזים לא חוקיים רבים, כמו בשאר הגדה המערבית.

השטח שמצפון להתנחלות אפרת (צילום: דרור אטקס)

בין השאר, הוקמו בגוש עציון המאחזים "נתיב האבות", הסמוך להתנחלות הוותיקה אלעזר, ו"גבעת תלתן", הסמוך לעיר־התנחלות ביתר עילית. כמו כן, ההתנחלות נווה דניאל הורחבה מערבה, ומעלה רחבעם הורחבה דרומה. במקביל, חלה באזור עלייה במספר המקרים שבהם "נערי גבעות" מתעללים בפלסטינים ומשחיתים את רכושם.

רבים מהמקרים הביאו לפציעות של פלסטינים, ואחד מהם אף הסתיים במוות: חליל סאלם חלאוי, בן 40 ממזרח ירושלים, נורה למוות בכפר ואדי רחאל שליד בית לחם על ידי כוח ההגנה המרחבית (הגמ"ר) של אזור אפרת והמאחז הסמוך "חוות העיטם". במקביל, התרחשו באזור גם אירועים רבים של אלימות פלסטינית, לרבות פיגועי טרור שבחלקם נרצחו ישראלים.

בעבר קידמה מועצת גוש עציון מיזמים כלכליים משותפים עם פלסטינים מהאזור, וחלק מתושבי הגוש טיפחו קשרים חברתיים עם שכניהם ואף סייעו לתושבים עניים

מתנחלי גוש עציון – בעיקר בחלקו המערבי והוותיק, שבו נמצאת גם אפרת – נחשבים מתונים וליברליים, ובקרב מתנחלים מאזורים אחרים אף ל"שמאלנים". בעבר קידמה מועצת גוש עציון מיזמים כלכליים משותפים עם פלסטינים מהאזור, וחלק מתושבי הגוש טיפחו קשרים חברתיים עם שכניהם ואף סייעו לתושבים עניים.

הגוש הוא מרכז לתנועות של מתנחלים הומניסטים, כמו "שורשים", המקיימת מפגשים עם פלסטינים ובעבר פעלה מול צה"ל כדי לבלום מקרי התעמרות בהם. לאופיו של הגוש יש שורשים היסטוריים: באזור התקיימה התיישבות יהודית כבר בתקופת המנדט הבריטי, כמה מההתנחלויות בו צמודות לקו הירוק, ולפי תוכניות שלום שונות הן מיועדות להסתפח לישראל אם וכאשר תוקם מדינה פלסטינית.

חייל יוצא מרכב צבאי באזור פיגוע מכוניות התופת בגוש עציון. 31 באוגוסט 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

אבל פעילי זכויות אדם, מתוך גוש עציון ומחוצה לו, טוענים כי מאז פרוץ המלחמה חל שינוי עמוק ביחסם של מתנחלי הגוש כלפי שכניהם הפלסטינים. יוני מזרחי, חבר צוות מעקב התנחלויות בארגון "שלום עכשיו", אומר: "אני חושב שמתנחלי גוש עציון ראו את עצמם בעבר כשונים מרוב המתנחלים – יותר בתוך הקונצנזוס. חלקם גם פעלו לקדם שלום.

"ראש המועצה, ירון רוזנטל, אף אמר על עצמו בעבר, 'אני בכלל לא מתנחל'. אבל נראה שהגישה השתנתה אצל רבים מהם. אחת המתנחלות שם אמרה לי, 'עד 7 באוקטובר האמנתי בדו־קיום'. זה חלק משינוי תפישתי שקרה בחברה היהודית גם בתוך שטח ישראל.

"מה שהשתנה מאז פרוץ המלחמה זה קצב הבנייה, ההיקף והבוטות. בכל הגדה יש הרבה יותר סלילת כבישים ויותר מאחזים וחוות – וגם בגוש עציון"

"אבל בפועל, גם לפני המלחמה, בגוש עציון בנו עשרות שנים מאחזים לא חוקיים, שחלקם פשוט הרחבות של ההתנחלויות שנחשבות 'חוקיות' לפי החוק הישראלי. מה שהשתנה מאז פרוץ המלחמה זה קצב הבנייה, ההיקף והבוטות. בכל הגדה יש הרבה יותר סלילת כבישים ויותר מאחזים וחוות – וגם בגוש עציון.

"נראה שהממסד בגוש עציון כבר לא מנסה להתנער מהבנייה הלא חוקית. רוזנטל כיום מתגאה בכך שהלחץ שלו על הצבא הביא להרס בתים של פלסטינים, שנבנו בכלל מחוץ לשטח המועצה שלו, בזמן שהוא מתעלם מבנייה לא חוקית בהיקף ענק בשטח המועצה". רוזנטל ומועצת גוש עציון סירבו להגיב לדברים.

חבר צוות מעקב התנחלויות בארגון "שלום עכשיו", יוני מזרחי (צילום: באדיבות המצולם)

גורם בהנהגת מתנחלי האזור אומר: "האמירה שמשהו השתנה ביחסנו לשכנים לא מופרכת, אבל יש לזה רקע. כשפלסטינים גרים ליד ביתך, טראומת 7 באוקטובר מקפיאה את הדם. בנוסף, הגוש הוא מהאזורים הכי מגויסים בארץ, אין כאן משפחה בלי מישהו במילואים ונפלו לנו חיילים רבים. רבים מאיתנו פעילים במאבק להחזרת החטופים. כל זה לא משאיר לנו מקום לאמפתיה לפלסטינים".

גם יהושע מסכים שחל שינוי בגוש. לדבריו: "המקרה של מרכז התרבות מצטרף לפעולות נוספות של יישובי הגוש ששמים אצבע בעין לשכנים שלנו. אני בהחלט מוטרד מהאווירה והכיוון של הציבור שלנו, שכיום כמעט לא מסתכל בכלל על הצרכים והזכויות של הפלסטינים, כולל אלה שמתיישבים כאן מכירים אישית.

"אני בהחלט מוטרד מהאווירה והכיוון של הציבור שלנו, שכיום כמעט לא מסתכל בכלל על הצרכים והזכויות של הפלסטינים, כולל אלה שמתיישבים כאן מכירים אישית"

"לחלק מהגוש, כולל אפרת, היו בעבר יחסי שכנות טובה עם הפלסטינים. בין אלה שהובילו את השכנות הטובה והסיוע לפלסטינים היו גם הרב של אפרת לשעבר, שלמה ריסקין.  כיום, מתנחלי המאחזים הרימו את הראש ומתקיפים פלסטינים – אפילו בגוש עציון. יש כאן תופעות שמזכירות מקומות כמו יצהר.

"נערי גבעות מגיעים לבתים ולאוהלים ומתנכלים לתושבים, מכים, שורפים, שוחטים כבשים, משחיתים ציוד. והיה את המקרה הנורא שאירע בגבעת עיטם. רוב הציבור כאן נגד האלימות והטענה שמדובר בשוליים, שרובם לא מגוש עציון, די נכונה. אבל יש הרבה עצימת עיניים.

מאיר מירון יהושע, פעיל זכויות אדם מכפר עציון (צילום: באדיבות המצולם)

"יש לנו קבוצה שפועלת מול הצבא בדרישה להגן על הפלסטינים מאלימות. היו מקרים שהצלחנו להביא את הצבא לפעול. אבל כשמדובר על עוולות כלפי פלסטינים בבנייה והרחבה של יישובים, אף אחד לא מעז לומר כלום. גם כשהבנייה רומסת זכויות, מונעת מהם לנוע, להגיע לאדמות שלהם ולהתפרנס.

"7 באוקטובר היה טראומה קשה שעוררה פחד מובן. אבל הטראומה הזאת גם העלתה מעל פני השטח בעיות שורשיות שנמצאות אצלנו מאז ומתמיד. היחס שלנו לפלסטינים כיום גורם לי לתהות, אם מאחורי היחס הנחמד והידידותי שלנו אליהם לפני שבעה באוקטובר עמדה בכלל מוסריות אמיתית".