התנגשויות עדתיות חדשות בסוריה

על אף שכלל אזרחי סוריה סבלו מהדיכוי של בשאר אל־אסד, אין זה מבטיח ששלום ייכון בין העדות והדתות במדינה לאחר נפילת משטרו. התנגשויות אלימות בין קבוצות אתניות ודתיות למעשה כבר פרצו לפני שבועות, כשבאזור החוף פתחו קבוצות חמושות המזוהות עם המשטר במרד, ובעקבות זאת תקפו קבוצות ג'יהאדיסטיות את תושבי האזור העלווים.

השבוע נרשמה הסלמה: עימותים אלימים התלקחו בפרבר ג'ראמנה שליד דמשק, בעקבות הקלטה שהופצה ברשתות החברתיות ובה נשמע אדם מעליב את הנביא מוחמד. ההקלטה יוחסה בטעות לאיש הדת הדרוזי מרוואן כיוואן, והובילה לזעם רב בקרב מוסלמים סונים קיצונים שקראו לנקמה בדרוזים. גל השמועות הביא לעימותים מדממים שגבו את חייהם של לפחות 10 בני אדם, בהם שישה דרוזים.

כיוואן הכחיש נמרצות כל קשר להקלטה, ואמר בסרטון שפרסם: "אני מכחיש באופן מוחלט שההקלטה נעשתה על ידי. לא אמרתי זאת, ומי שעשה זאת הוא אדם רשע המעוניין לעורר מדנים בין מרכיבי העם הסורי". גם משרד הפנים הסורי הודיע כי ממצאים ראשוניים של החקירה מצביעים על כך שכיוואן אינו עומד מאחורי ההקלטה.

לאחר שעות של קרבות רחוב והפגזות בג'ראמנה, קראה המנהיגות הדתית והפוליטית של העדה הדרוזית לרגיעה. עם זאת, בהצהרה שפרסמה, הטילה את מלוא האחריות לאירועים על הרשויות

במקביל, גורמים דרוזיים שבעבר נמנו עם תומכי המשטר הניפו את הדגל הדרוזי בג'ראמנה וקראו קריאות גנאי נגד משטרו של אחמד א־שרע וארגונו הג'יהאדיסטי, היאת תחריר א־שאם.

לאחר שעות של קרבות רחוב והפגזות בג'ראמנה, קראה המנהיגות הדתית והפוליטית של העדה הדרוזית לרגיעה. עם זאת, בהצהרה שפרסמה, הטילה את מלוא האחריות לאירועים על הרשויות ודרשה "חשיפת העובדות והפסקת מסעי ההסתה". במקביל, גינתה המועצה את ההתקפה החמושה על העיר.

איש מכוחות הביטחון הדרוזיים עומד במשמרת בג'ראמנה, פרבר מדרום־מזרח לדמשק, 29 באפריל 2025 (צילום: Rami al SAYED / AFP)

האירועים האחרונים חושפים שוב את השבריריות העדתית בסוריה ואת מגבלות השליטה של משטר א־שרע. על אף ניסיונותיו להציג יציבות, המדינה עדיין משופעת בפעילות של ארגונים וקבוצות ג'יהאדיסטיים, שחלקם פועלים בחסות או בשיתוף פעולה עם המשטר עצמו – מצב שמקשה על מאבק אפקטיבי באסלאם הקיצוני.

בשבוע שעבר נעצרו בכירים בג'יהאד האסלאמי – ארגון טרור פלסטיני המזוהה עם איראן – אך מדובר בגוף זר הנתמך בידי טהרן, ולא באותם פלגים מזוינים מקומיים שצמחו בשטח סוריה לאורך שנות מלחמת האזרחים. עבור המשטר, מדובר במטרה פחות נוחה.

עבור המשטר החדש, מדובר באתגר אסטרטגי: הוא שואף להסיר את הסנקציות הבינלאומיות שנותרו מהתקופה של אסד, אך כל תקרית כזו רק מרחיקה את סוריה מהשגת יציבות מדינית

חודש אפריל נרשם עד כה כשקט יחסית, עם ירידה באירועים האלימים בין תומכי משטר אסד לבין כוחות המשטר החדש. גם לאחר התקרית בג'ראמנה, שיתפו כוחות הביטחון של א־שרע פעולה עם מיליציות דרוזיות כדי למנוע התדרדרות נוספת בשטח. אך בתוך הקלחת הסורית פועלים יותר מדי שחקנים עוינים – דבר המקשה על ייצוב המצב.

עבור המשטר החדש, מדובר באתגר אסטרטגי: הוא שואף להסיר את הסנקציות הבינלאומיות שנותרו מהתקופה של אסד, אך כל תקרית כזו רק מרחיקה את סוריה מהשגת יציבות מדינית וממהלך שיקום כלכלי שהמדינה זקוקה לו נואשות.

חברי כוחות הביטחון של סוריה בדמשק, 29 באפריל 2025 (צילום: Bakr ALKASEM / AFP)

מצרים זועמת על דברי טראמפ בנוגע לתעלת סואץ

מצרים הגיבה השבוע בזעם לדבריו של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ, שקרא לאפשר לספינות אמריקאיות לעבור בתעלת סואץ ללא תשלום. טראמפ טען כי ארה"ב סייעה בבניית התעלה – טענה שזכתה להכחשה נחרצת מצד מומחים וגולשים מצריים.

בעוד קהיר הרשמית שמרה על שתיקה, מומחים, עיתונאים וחברי פרלמנט הביעו תרעומת פומבית, שהמחישה את הרגישות הרבה שמצרים מייחסת לתעלה – נכס לאומי היסטורי, מקור גאווה, וספק הכנסה מרכזי למדינה.

ראש איגוד העיתונאים המצרי כינה את דבריו של טראמפ "מסוכנים", "מטורפים" ו"נטועים בחשיבה קולוניאלית". הוא הדגיש כי העם המצרי שילם מחיר כבד – בחיי אדם ובמשאבים – עבור בניית התעלה והפעלתה

פרופסור עלי א־דין הילאל, מומחה למדעי המדינה באוניברסיטת קהיר, הבהיר כי תעלת סואץ היא אומנם נתיב מים בינלאומי, אך היא שוכנת בשטח ריבוני מצרי ומנוהלת על פי חוקיה הלאומיים של מצרים, בהסכמה בינלאומית מלאה. לדבריו, דרישתו של הנשיא טראמפ למעבר חופשי לספינות אמריקאיות סותרת את החוק הבינלאומי ואת אמנת קונסטנטינופול.

ראש איגוד העיתונאים המצרי, חאלד אל־בלשי, כינה את דבריו של טראמפ "מסוכנים", "מטורפים" ו"נטועים בחשיבה קולוניאלית". הוא הדגיש כי העם המצרי שילם מחיר כבד – בחיי אדם ובמשאבים – עבור בניית התעלה והפעלתה.

תעלת סואץ, 2019 (צילום: Mass Communication Specialist 3rd Class Amber Smalley, U.S. Navy via AP)

המגישה המצרית הבכירה למיס אל־חדידי, תקפה את טראמפ בפוסט שפרסמה ברשתות החברתיות, והאשימה אותו בבורות היסטורית. היא ציינה כי לארה"ב לא היה שום חלק בבניית או תפעול התעלה, שנחנכה בשנת 1869 – בתקופה שבה, לדבריה, "ארה"ב עוד התאוששה ממלחמת האזרחים ועסקה בבעיות פנימיות". לדבריה, מעבר הספינות מוסדר בהסכמים בינלאומיים, וטענותיו של טראמפ אינן מבוססות לא מבחינה משפטית ולא היסטורית.

גם בזירה הפוליטית נרשמה תגובה חריפה. חבר הפרלמנט מוסטפא בכרי כינה את דבריו של טראמפ "שטויות", וכתב כי הקריאה למעבר חופשי מתעלמת מההסכמים המשפטיים הקיימים ומהמחיר ששילם העם המצרי, תוך עיוות עובדות היסטוריות.

נראה כי בקהיר מקווים שטראמפ ישנה את עמדתו ושהסוגיה תיעלם בהדרגה מסדר היום, כפי שקרה עם רעיונות אחרים שעלו בעבר, כמו "הריביירה העזתית"

חבר פרלמנט נוסף, מחמוד בדר, הצטרף אליו והצהיר: "מצרים לא נותנת לאף אחד 'להגן' עליה – לא לארה"ב ולא לרוסיה. התעלה נבנתה, נשמרת ונשלטת בידי מצרים".

למרות הסערה הציבורית, הנשיא עבד אל־פתאח א־סיסי, ראש הממשלה מוסטפא מדבולי, שרים וחברי פרלמנט רבים נמנעו מלהגיב רשמית. מקור מצרי מסר לסוכנות רויטרס: "אנחנו לא נוהגים להתייחס לאמירות שמתפרסמות ברשתות החברתיות".

נראה כי בקהיר מקווים שטראמפ ישנה את עמדתו ושהסוגיה תיעלם בהדרגה מסדר היום, כפי שקרה עם רעיונות אחרים שעלו בעבר, כמו "הריביירה העזתית".

צוללת של הצי האמריקאי הנושאת טילי טומהוק עוברת בתעלת סואץ, 7 באפריל 2023 (צילום: US Navy via AP)

אלג'יריה מתרחקת מ"האריה האפריקאי"

יותר מ־2,000 חיילים התכנסו השבוע בתוניסיה במסגרת תרגיל צבאי רב־לאומי נרחב בשם "האריה האפריקאי 2025". התרגיל, שנערך במקביל בתוניסיה, גאנה, סנגל ומרוקו, כלל כ־10 אלף חיילים מ־40 מדינות שהתאמנו בלחימה בטרור בתנאים עירוניים, התמודדות עם נחשים ארסיים והפעלת כטב"מים.

בעוד עתידו של נאט"ו מעורר סימני שאלה בבירות ערב ובוושינגטון, בתוניסיה שיתפו פעולה כוחות מארה"ב, צרפת, איטליה, ספרד ותוניסיה – מה שמדגיש את ההיבט הבין־גושי של התרגיל. אף שבשנים האחרונות תוניסיה הפגינה קירבה גוברת לרוסיה ולסין, לרבות ביקורים רשמיים של הנשיא קייס סעיד בטהרן ובבייג'ינג, במישור הביטחוני היא עדיין נשענת על שותפות עם המערב.

למרות סימנים להתקרבות הדרגתית בין וושינגטון לאלג'יר, ההנהגה האלג'יראית ככל הנראה עדיין אינה בשלה לשיתוף פעולה צבאי עם מדינה שנחשבה עד לאחרונה ליריבה

אלג'יריה, שהוזמנה להשתתף בתרגיל, בחרה לבסוף להימנע מהשתתפות – אך ציינה באופן פומבי כי קיבלה את ההזמנה מארה"ב.

למרות סימנים להתקרבות הדרגתית בין וושינגטון לאלג'יר, ההנהגה האלג'יראית ככל הנראה עדיין אינה בשלה לשיתוף פעולה צבאי עם מדינה שנחשבה עד לאחרונה ליריבה מובהקת. ייתכן גם שהשיקול היה אסטרטגי: לא להרגיז את מוסקבה, שמספקת את מרבית מערך הנשק של הצבא האלג'יראי.

התרגיל מתקיים על רקע גידול משמעותי בנוכחות הרוסית והסינית באפריקה, במאמץ להציע אלטרנטיבה לשותפות הביטחונית עם ארה"ב.

כוחות מארה"ב ומרוקו משתתפים בתרגיל "האריה האפריקאי", 31 במאי 2024 (צילום: AP Photo/Mosa'ab Elshamy)

השבוע בתולדות מזה"ת: בן לאדן מחוסל

ב־2 במאי 2011, כמעט עשור לאחר פיגועי 11 בספטמבר, ביצעה ארה"ב את מבצע "חנית נפטון", במסגרתו חוסל מנהיג אל־קאעידה, אוסאמה בן לאדן. המבצע הסודי, שאושר על ידי נשיא ארה"ב דאז ברק אובמה, בוצע על ידי כוחות מיוחדים אמריקאיים שהסתערו על מתחם מבוצר בעיר אבוטאבאד שבפקיסטן, שם התגורר בן לאדן עם בני משפחתו.

שני מסוקי בלאק הוק המריאו מאפגניסטן והובילו את הלוחמים אל היעד. בן לאדן נורה בראשו במהלך הפשיטה, שנמשכה כ־40 דקות. גופתו הועברה לאפגניסטן לצורך זיהוי ולאחר מכן נקברה בים הערבי, בהתאם למנהגי האסלאם. באותו לילה הכריז אובמה רשמית על חיסולו של בן לאדן בפני העם האמריקאי והעולם כולו.

הממשל האמריקאי לא עדכן את פקיסטן מראש על המבצע – מהלך שגרר מתיחות דיפלומטית בין המדינות. פקיסטן הכחישה שידעה על נוכחותו של בן לאדן בשטחה, אך גרסה זו הוטלה בספק

הממשל האמריקאי לא עדכן את פקיסטן מראש על המבצע – מהלך שגרר מתיחות דיפלומטית בין המדינות. פקיסטן הכחישה שידעה על נוכחותו של בן לאדן בשטחה, אך גרסה זו הוטלה בספק, בין היתר בשל קרבת המתחם לאקדמיה הצבאית המרכזית של פקיסטן.

במהלך הפשיטה אספו הלוחמים מחשבים, מסמכים ודיסקים קשיחים, שסיפקו מידע מודיעיני רב ערך על פעילות אל־קאעידה, קשרים עם ארגוני טרור נוספים, וכן הנחיות ישירות של בן לאדן.

העמוד הראשי של "הלוס אנג'לס טיימס" אחרי חיסולו של בן לאדן, 2 במאי 2011 (צילום: AP Photo/Damian Dovarganes)

המבצע זכה לתמיכה רחבה בארה"ב וברחבי העולם, אך גם עורר ביקורת משפטית ואתית. ראיות מצולמות של גופת בן לאדן לא פורסמו מעולם לציבור.