המאבק נגד הפוליטיזציה של תפקיד נציב תלונות הציבור על שופטים עלול להפוך בימים הקרובים למאבק פרסונלי, תוך הסטת תשומת הלב מההיבט העקרוני של המאבק.

כך צפוי לקרות, אם בג"ץ יימנע מלהוציא היום (רביעי) צו ביניים שימנע את כינוסה הצפוי מחר (חמישי) של הוועדה לבחירת נציב התלונות על שופטים. הוועדה, בראשות שר המשפטים יריב לוין, צפויה בהתאם לפרסומים לבחור את השופט בדימוס אשר קולה לנציב הבא.

השאלה אם קולה הוא משפטן ראוי לשאת בתפקיד הרגיש, אינה רלוונטית. כל מועמד, גם המנוסה והמתאים ביותר, שייבחר על ידי הוועדה – שהיא תוצר של השינוי בחוק הנציבות שנחקק לפני חודשיים במסגרת ההפיכה המשטרית – יהיה פסול.

ועדה פוליטית לא יכולה למנות לתפקיד הזה מועמד שיהא מעל לכל חשד וייהנה מאמון הציבור והמערכת המשפטית. זו בדיוק הסיבה שבגללה על בית המשפט להזדרז ולהוציא עוד היום צו שיקפיא את הליכי עבודת הוועדה.

ועדה פוליטית לא יכולה למנות לתפקיד הזה מועמד שיהא מעל לכל חשד וייהנה מאמון הציבור והמערכת המשפטית. זו בדיוק הסיבה שבגללה על בית המשפט להזדרז ולהוציא עוד היום צו שיקפיא את הליכי עבודת הוועדה

בהתאם לחוק החדש, בוועדה לבחירת הנציב מכהנים שבעה חברים – ארבעה מהם מייצגים בדרך זו או אחרת את רצון הממשלה: לצד לוין מכהנים בה גם השרה עידית סילמן, יו"ר הקואליציה ח"כ אופיר כץ, ונציג הרבנים הראשיים, הדיין בדימוס יצחק זר.

אשר קולה בבית המשפט המחוזי בנצרת, בעת כהונתו כשופט, 7 ביוני 2022 (צילום: דוד כהן/פלאש90)

שלושת החברים הנותרים יהיו מיעוט ג'נטלמני ומנומס בדיון הצפוי בוועדה – המשנה לנשיאת בית המשפט העליון בדימוס אליקים רובינשטיין, נשיאת בית הדין הארצי לעבודה בדימוס ורדה וירט-ליבנה, והסנגורית הציבורית הארצית ענת מיסד-כנען.

חמש עתירות תלויות ועומדות בבג"ץ נגד התיקון לחוק נציבות התלונות על שופטים, ואולם קושי פרוצדורלי הכרוך בסדרי העבודה הפנימיים של בג"ץ עלול למנוע הוצאת צו ביניים עוד קודם להתכנסות הוועדה.

חמש עתירות תלויות ועומדות בבג"ץ נגד התיקון לחוק נציבות התלונות על שופטים, ואולם קושי פרוצדורלי הכרוך בסדרי העבודה הפנימיים של בג"ץ עלול למנוע הוצאת צו ביניים עוד קודם להתכנסות הוועדה

העתירות הוגשו בסמוך לאחר שהכנסת אישרה את התיקון לחוק, והונחו על שולחנו של השופט התורן באותה עת, יוסף אלרון. אלרון הורה למדינה להגיב לעתירות, ובמקביל דחה את הבקשה להוצאת צו ביניים באותה עת.

במקום תגובה מקדמית לעתירות, הפרקליטות הגישה לפני כחודש ימים, בשם היועצת המשפטית לממשלה, בקשה לקבוע את העתירות לדיון בפני הרכב. הפרקליטות הדגישה את חשיבות העתירות וציינה כי הן "מעלות שורה של שאלות חוקתיות ומשטריות כבדות משקל, היורדות לשורש עקרון הפרדת הרשויות ועצמאות הרשות השופטת".

הפרקליטות ביקשה שהדיון יתקיים בהקדם, על מנת למנוע "מעשה עשוי" – או במילים פשוטות, מינוי נציב בהתאם לשיטת המינוי החדשה.

שופט בית המשפט העליון יוסף אלרון (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

השופט אלרון אמנם העביר את הדיון להרכב, אפילו הרכב בכיר – נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, המשנה לנשיא נעם סולברג והשופטת דפנה ברק-ארז – אך הדיון בפניהם יתקיים רק בעוד חודשיים, בתחילת חודש יולי, ובינתיים אלרון דחה שוב בקשות שהופנו אליו להוציא צו ביניים. פירוש הדבר שנוכח מהירות פעולתו של לוין, כבר צפוי להיות "מעשה עשוי", בדמות מינוי נציב.

ישיבתה הראשונה של הוועדה לבחירת הנציב התקיימה לפני שבועיים, ובה גובשו כללי עבודת הוועדה, שאינם כוללים פרסום מקדים של שמות המועמדים ומתן זמן להערות הציבור. בדיון מחר צפויות להתקיים הצבעות ולהתקבל החלטות.

אמש, לאחר שנודע כי לוין הורה על כינוס הוועדה המיועד למחר, הגישו העותרים לבג"ץ בקשה בהולה נוספת לצו ביניים. "קבלת החלטה בעניין מינוי הנציב תסכל את ההכרעה בעתירות על מכלול סעדיהן", נכתב בבקשה.

אמש, לאחר שנודע כי לוין הורה על כינוס הוועדה המיועד למחר, הגישו העותרים לבג"ץ בקשה בהולה נוספת לצו ביניים. "קבלת החלטה בעניין מינוי הנציב תסכל את ההכרעה בעתירות על מכלול סעדיהן", נכתב בבקשה

"בית המשפט יתבקש ליתן צו שלפיו לא תתקיים הצבעה ולא תתקבל החלטה בעניין מינויו של הנציב עד להכרעה בעתירות או עד לקבלת החלטה אחרת, על ידי המותב הדן בהן".

המילים האחרונות האלה מרמזות על הקושי הפרוצדורלי שאליו נקלעו העותרים. לכאורה, מרגע שעתירות עוברות לדיון בפני הרכב, וההרכב שאמור לדון בהן נקבע, גם קבלת ההחלטות בעניינן אמורה לעבור לידי ההרכב.

נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

אלרון אמנם דחה עד עתה את הבקשות למתן צו ביניים בעתירות, אבל ההרכב – בראשות הנמסיס של אלרון, הנשיא עמית – אולי יראה את הדברים אחרת.

אלא שנהלי העבודה הפנימיים של העליון קובעים שהתיק עובר לטיפול ההרכב רק שבועיים לפני מועד הדיון, ובינתיים הוא מצוי אצל השופט התורן שקלט את העתירה. ובקיצור, הכדור עדיין במגרשו של השופט אלרון.

בהחלטתו האחרונה, שניתנה ערב כינוסה הראשון של הוועדה לפני כשבועיים, קבע אלרון כי "לא הוצגה תשתית מספקת – עובדתית או משפטית – שלפיה כינוסה הראשון של הוועדה עלול להוביל להתייתרות העתירות"

בהחלטתו האחרונה, שניתנה ערב כינוסה הראשון של הוועדה לפני כשבועיים, קבע אלרון כי "לא הוצגה תשתית מספקת – עובדתית או משפטית – שלפיה כינוסה הראשון של הוועדה עלול להוביל להתייתרות העתירות".

אולי כעת, ערב כינוסה השני של הוועדה, שבה היא בוודאות אמורה לקיים דיון לגופם של המועמדים לתפקיד, ולקיים הצבעה, הוא יסכים להודות שקיימת תשתית מספקת להוצאת צו ביניים.

אם עבודת הוועדה לא תוקפא ואכן ייבחר נציב חדש, הדבר צפוי לעוות ולשבש את הדיון הציבורי והמשפטי המתבקש בעניין חוק הנציבות.

נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אורי שהם מגיש את הדוח השנתי לשר המשפטים יריב לוין ולממלא מקום נשיא בית המשפט העליון עוזי פוגלמן. 26 במרץ 2024 (צילום: דוברות הרשות השופטת)

בית המשפט בוודאי ידרוש מהעותרים לתקן את עתירותיהם, להוסיף לסעדים החוקתיים גם סעדים מנהליים נגד החלטת הוועדה, להוסיף את הנציב החדש שייבחר כמשיב נוסף לעתירות, והדיון הציבורי כולו יסטה לשאלה האם "הקפלניסטים" חוסמים את מועמדו של לוין, ש"כל חטאו" היה שהתייצב לאחרונה לצד הממשלה בראיונות עיתונאיים.

הדבר יקשה מאוד על המשימה המוטלת על כתפיו של בג"ץ: לדון בחוקתיותו של חוק שתכליתו המפורשת היא להכניס סוס טרויאני לעמדת כוח כלפי המערכת המשפטית כולה, על מנת ליצור מאזן אימה בין השופטים לבין הפוליטיקאים.