בזמנו כתבתי כאן פוסט על הנאומים שלא היו, הנאומים החלופיים שהייתי מצפה לשמוע מראש הממשלה וחבריו לדרג המדיני והפוליטי ב-8 באוקטובר. הייתי מצפה לנאומים שמתמקדים בהרכנת ראש, בקשת סליחה, לקיחת אחריות, יושרה ואמירת האמת לציבור – בדגש על זו הכואבת, כזו שבדרך כלל מסכנת את עתידו הפוליטי או המקצועי של הנואם. נאומים שכידוע לכולנו וכאמור – לא היו.

את האלטרנטיבה לפוליטיקה ולהנהגה הקיימת מתיימר להציג היום בקול רם ועיקש בעיקר איש אחד: יו"ר מפלגת הדמוקרטים, אלוף במיל' יאיר גולן שמו. לוּ הייתי נאיבי, הייתי מצפה ממנו בדיוק לאותם נאומים שלא היו. לאלטרנטיבה לַקַּיָּם.

את האלטרנטיבה לפוליטיקה ולהנהגה הקיימת מתיימר להציג היום בקול רם ועיקש בעיקר איש אחד: יו"ר מפלגת הדמוקרטים, אלוף במיל' יאיר גולן. לוּ הייתי נאיבי, הייתי מצפה ממנו בדיוק לאותם נאומים שלא היו

אבל אני לא נאיבי, כך שלא התאכזבתי כשצפיתי בנאומו בכנס שדרות, עת מי שמעלה על נס את דגל הדמוקרטיה, במקום להרכין ראש מול ציבור כאוב – בחר להטיח בהם דברים; עת במקום לגלות אמפתיה כלפי אזרחים שבמשך יומיים היו נעולים בממ"דים תוך תחושת סכנה אמיתית לחייהם – בחר להאדיר את עצמו ולהסגביר להם כמה גבורה הוא גילה בזמן שהם ישבו "לבטח (!) בממ"דים"; במקום להסביר לציבור למה קריאות ה"בוגד" אינן לגיטימיות, ולקחת אחריות על הדברים שאמר – אלו שגרמו לזעם ופגיעה עמוקה כל כך בקרב התושבים – בחר לדרג את פחדנותם.

אז הרשו לי לכתוב נאום אלטרנטיבי, נאום שהיה מרגיע את הרוחות, כמדומני, ולא רק זו, אלא שהיה מייצר אלטרנטיבה ומשאיר לקואליציה לעשות חמוצים. נאום שלדעתי גם היה עוזר יותר, פוליטית, לגולן עצמו:

"תושבי הדרום היקרים, אני מודע לטראומה שעברתם. למחיר הדמים ששילמתם. לכעס, לזעם, לכאב האינסופי ולאכזבה. לא רק למחיר הבלתי-נתפס ששילמו תושבי העיר שדרות בדמות למעלה מ-50 נרצחים ונופלים, אלא גם כאן בבאר שבע.

"מתחילת המלחמה, אתם, בני העיר היקרה הזו, שכלתם לפחות 26 מטובי בניכם בקרב. העיר הזו היא השלישית בדירוג הנורא של ההקרבה הצבאית במלחמה הזו, לאחר ירושלים ותל אביב. אני מודע לכך שבעקבות כל זה, אמירתי בשבוע שעבר נגעה בעצבים חשופים ופגעה בכם. אתם, אלה שחוו את הטבח ואלו ששלחו ושולחים את ילדיכם לקרב, הרגשתם נבגדים. אני מתנצל. מעולם לא התכוונתי לפגוע בשמם של בניכם הגיבורים.

"מתחילת המלחמה שכלתם את טובי בניכם בקרב. אני מודע לכך שאמירתי בשבוע שעבר נגעה בעצבים חשופים ופגעה בכם. אתם, אלה שחוו את הטבח ואלו ששולחים את ילדיכם לקרב, הרגשתם נבגדים. אני מתנצל"

"אתם עצמכם בעיניי גיבורים. במשך יומיים ישבתם בממ"דים, נתונים לכיבוש של ארגון טרור אכזרי וצמא דם ולחשש מיידי לחייכם.

"אני רוצה לפנות ללב שלכם, שתדעו: דבריי אולי הוצאו מהקשרם, ייתכן אף שכשלתי בלשוני – דבר אחד אני לא: אני לא בוגד. אני בצד שלכם. אני אוהב אתכם. ב-7.10 יצאתי מביתי וסיכנתי את חיי בניסיון להציל כל אחד ואחת מכם. לא הייתי חייב, עשיתי את זה מתוך מחויבות עמוקה וסולידריות אמיתית כלפיכם. אתם העם שלי ואין לי ארץ אחרת.

"אף אחד לא חף מטעויות ואני מבין מאוד שאתם כועסים עליי – על זה קודם כל באתי להתנצל אך בעיקר להבהיר: אל תתנו למילה לא-מוצלחת לבלבל אתכם. המעשים הם אלו שמדברים. ומעשיי לכל אורך עשרות שנותיי בשירות המדינה, כולל באותו יום ארור – מוכיחים דבר אחד: אני פטריוט, אני ציוני, אני חייל של צה"ל, של מדינת ישראל ושל עם ישראל – להם נשבעתי אמונים לכל חיי.

"אני מבין את מי שיבחר להמשיך לכעוס עליי, אבל אני קורא לו לראות את התמונה המלאה. אני מצידי אוהב אתכם, ללא הבדלי מוצא, שיוך פוליטי ומין ואמשיך לשכב על הגדר למענכם עד נשימתי האחרונה.

"אף אחד לא חף מטעויות ואני מבין מאוד שאתם כועסים עליי – על זה קודם כל באתי להתנצל אך בעיקר להבהיר: אל תתנו למילה לא-מוצלחת לבלבל אתכם. המעשים הם אלו שמדברים"

"מתוך לקיחת אחריות ומתוך ענווה, אני מציע לכם לקחת איתי חלק בהפיכתה של המדינה האהובה שלנו למקום טוב יותר. להגשמתו של החזון הציוני להיות בית חופשי, שוויוני וצודק עבור העם היהודי וכל אזרחי מדינתו, ולמגדלור של שגשוג ומוסר עבור העולם כולו. בואו נבנה יחד חברה טובה יותר. בואו נעשה את זה יחד. תודה לכם".

*  *  *

ובנימה אישית אליך יאיר: רוצה להציע אלטרנטיבה? דו איט. כי מההאדרה העצמית, מההתנגחות וההטפה, או מהדרישה מאתנו האזרחים להרגיש שהמנהיגים "עושים לנו טובה" – יש לנו מספיק.

ועוד מילה אחרונה לסיום: תיאטרון האבסורד, במהלכו גולן קורא לבנימין נתניהו "בוגד" ואחריו עולה איתמר בן גביר וקורא לגולן עצמו "בוגד" – חייב להיפסק. הסתה זו הסתה זו הסתה, ובפעם האחרונה היא הסתיימה בהירצחו של ראש ממשלה בישראל.

אם חלילה יקרה משהו ליאיר גולן, בן גביר יצטרך להיעצר בעוון הסתה לרצח. לא פחות. כנ"ל הפוך: אם חלילה יקרה משהו לנתניהו, גולן יצטרך להיעצר בעוון הסתה לרצח. לא פחות.

רק לפני 9 שנים, סביב קמפיין של "אם תרצו" שתייג אמנים מסוימים מן השמאל כ"בוגדים", התגובה הפוליטית הנחרצת הייתה גינוי מקיר לקיר. מנתניהו, יואב קיש, מירי רגב ונפתלי בנט ועד יאיר לפיד ובוז'י הרצוג.

בנימה אישית אליך יאיר: רוצה להציע אלטרנטיבה? דו איט. כי מההאדרה העצמית, מההתנגחות וההטפה, או מהדרישה מאתנו האזרחים להרגיש שהמנהיגים "עושים לנו טובה" – יש לנו מספיק

מה שהיה קונצנזוס של שפיות עד לפני שנים בודדות בלבד – הפך לקונצנזוס של אי-שפיות, במסגרתו אנשים מתחרים כמה דמוני ניתן להוציא את הצד השני. זה חולני, וזה חייב להיפסק עכשיו, לפני שיהיה מאוחר.

מנדי שפירו הוא יוצר ומפיק טלוויזיה (עכשיו קרוב, מחובר/ת ועוד), בן 27 ואב לילד. בוגר ישיבות ומכון הסמכה לרבנות. דתל"ש. כותב בנושאי יהדות ודתות, היסטוריה, פילוסופיה, פסיכולוגיה, תרבות, אקטואליה ופוליטיקה.