בהקשר של כוונת ממשלת ישראל להשיג "ניצחון מוחלט" וסירובה לדון על "היום שאחרי" במלחמת המבול בחמאס ובעזה, אולי ראוי להיזכר בדברים שכתב זאב ז'בוטינסקי לפני כמאה שנים בספרו "שמשון". ז'בוטינסקי הביא את דבריו של הקשיש החכם משעלבים, שלח בן-יובל, לשמשון, לאחר שזה נקט פעולה צבאית כדי להחזיר לאנשי שעלבים את כל ראשי העדר שגנבו מהם אנשי הכפר חרש שבשבט בנימין. השיח נפתח בהערה ובעקיצה של שלח, הקשיש החכם, לשמשון, שהוא (=שלח) לא זכה לראות, וכנראה גם לא יראה, איש שהוא גם רב-כוח וגם חכם.

שמשון, הידוע בכך שהוא רב-כוח, חוקר את שלח החכם: "ומה היה עושה חכם?"

שלח: "חכם היה לוקח מבני חרש שלושה רבעים מן העדר, ואת החלק הרביעי היה שוכח […]". 

שמשון: "אבל צריך להיות דין צדק". 

שלח: "אם נשפוט על פי הצדק המלא, נצטרך לרגום את כל בני האדם באבנים. וגרוע מכול הוא הניצחון המוחלט (בספר שהוא תרגום מרוסית כתוב "הניצחון המלא"). אין זה לטובה – וגם לא כמנהג השכנים; והלוא אנחנו שכניו של חרש".

ללא שום ספק, השיחה בסיפור בין שלח החכם ושמשון משקפת את דעתו של ז'בוטינסקי, לפיה על מנהיגים, גם במדיניות וגם במלחמה, להציב מטרות לפעולה, כך שלאחריה "ביום שאחרי" אפשר יהיה לחיות בשלום עם האויב של היום.

השיחה בסיפור בין שלח החכם ושמשון משקפת את דעתו של ז'בוטינסקי, לפיה על מנהיגים, גם במדיניות וגם במלחמה, להציב מטרות לפעולה, כך ש"ביום שאחרי" אפשר יהיה לחיות בשלום עם האויב של היום

ז'בוטינסקי היה אוהב עמו ואדם חכם. לאור התובנה של ז'בוטינסקי (להלן "תובנת ז'בוטינסקי") נבחן את מה שמעוללים אלה, שמתיימרים שהם תלמידיו הרואים בו מורה, בדרך אל המלחמה ובמלחמה עצמה במלחמת המבול שאנחנו חווים כבר חודשים רבים. עוד מעט יימלאו למלחמה הארורה הזו שנתיים.

*  *  *

מלחמת ישראל בעזה נפתחה בטבח נפשע של חמאס באזרחי ישראל. בעקבותיו תקפה ישראל את רצועת עזה מתוך כוונה להשמיד את חמאס ועל הדרך פגעה בעשרות אלפי לא מעורבים, ביניהם אלפי ילדים, נשים וקשישים, החריבה בתי מגורים, פגעה במוסדות ובתי חולים, גירשה אנשים מאזור אחד לאזור אחר בתוך הרצועה וגרמה לרעב של תושבי הרצועה. ואת כל ההרג וההרס הזה ליוו דיבורים של אנשי שלטון בישראל על גירוש תושבי עזה והתיישבות של אזרחי ישראל ברצועת עזה – בקיצור סיפוחה.

חמאס תקף את ישראל וטבח והרג אזרחים, ולמרות שידע שהתגובה של ישראל תהיה קשה וכואבת ותביא סבל לתושבי רצועת עזה – הוא לא נרתע ותקף ופשע. איך שלא נסובב את הדברים, חמאס, שבחר בדרך מלחמה ולא בשלום, נושא באחריות להרס ולאסון שישראל מחוללת ברצועת עזה ותושביה.

אבל הדיון כאן הוא על האחריות שלנו ולא של חמאס. האחריות שלנו, על הבחירות שאנחנו עשינו ועושים, ועל הפעולות שנקטו ונוקטים אלה שבחרנו בהם. האחריות שלנו לכל הנוראות שאנחנו מחוללים במלחמה שלנו בעזה.

ממשלות ישראל לדורותיהן, מאז ממשלת בנימין נתניהו הראשונה (לאחר שהיה מראשי המובילים להשמדת אוסלו – התקווה והתהליך), למעט הניסיון הכושל של אהוד ברק והמעשה הלא גמור של אהוד אולמרט, לא פעלו למציאת פתרון מדיני עם הפלסטינים, ובכך נתנו ונותנות הצדקה למלחמה של הפלסטינים בנו.

ממשלות ישראל לדורותיהן, מאז ממשלת נתניהו הראשונה, למעט הניסיון הכושל של ברק והמעשה הלא גמור של אולמרט, לא פעלו למציאת פתרון מדיני עם הפלסטינים, ובכך נתנו הצדקה למלחמה של הפלסטינים בנו

זה מאוד לא טוב. בכלל, העם שלנו לא מוכן לסלוח למנהיגות הצבאית על כשל בפעולת מלחמה, אבל הוא סלחן גדול למנהיגי המדיניות על אזלת ידם במציאת פתרון מדיני לבעיות של ישראל (זה נובע ממשיחיות, חמדנות ופחדנות בעם, שניזונות עלי ידי פוליטיקאים מהימין).

העם הטיפש (=אנחנו) לא בוחר בהנהגה שתפתור את הסכסוך ותסיימו, אלא בהמשך הסכסוך וניהולו. כל הנ"ל מביא אותנו להסיק שממשלות נתניהו כולן לא פעלו לאור תובנת ז'בוטינסקי, שעל פיה היה עליהם להבטיח לישראל – מדינת היהודים בארץ ישראל – חיים בשלום עם תושבי הארץ כולם.

הרשות הפלסטינית שואפת להקמת מדינה פלסטינית בהסכמה עם ישראל. היא מתנגדת לפעולות טרור של פלסטינים נגד ישראל, ומתייצבת בצדה של ישראל נגד התארגנות פלסטינים לפעול בנשק ובפיצוץ מטענים לפגוע באזרחי ישראל. אבל כשהיא פונה למוסדות בינלאומיים בגלל גזל אדמות בשטחים הכבושים והתעמרות של מדינת ישראל ואזרחי ישראל בפלסטינים, ממשלת ישראל מכנה זאת "טרור מדיני". קשה להאמין שלצביעות הזו יש אחיזה אצל אנשים סבירים, אבל בתקשורת הישראלית כן יש לה אחיזה.

מכל מקום, נתניהו סולד מהרשות הפלסטינית שמייחלת לפתרון מדיני, ולכן הוא מחליש אותה, ואז פוסל הידברות איתה כי היא חלשה. וכדי להעצים את חולשתה אצל הפלסטינים בשנים שקדמו לטבח 2023 – הוא סייע בכסף לחמאס, המתנגד לפתרון מדיני שתהיה בו פשרה אשר תבטיח קיום מדינה יהודית ציונית בארץ ישראל.

העם שלנו לא מוכן לסלוח למנהיגות הצבאית על כשל במלחמה, אך הוא סלחן למנהיגי המדיניות על אזלת ידם במציאת פתרון מדיני. הוא לא בוחר בהנהגה שתפתור את הסכסוך ותסיימו, אלא בהמשך הסכסוך ובניהולו

ישות מדינית בה שולט חמאס לא מפריעה לנתניהו ולימין בישראל – חמאס הוא פרטנר למלחמה ולא פרטנר לשלום, ואין סכנה להסכם אתו שיסכן את המשך קיומם של יישובי היהודים בשטחים הכבושים. בקיצור ניהול מדיניות הפוכה למה שמתבקש מתובנת ז'בוטינסקי.

ולעניין אופי המלחמה מאז טבח חמאס ב-7 באוקטובר 2023, אותה אנחנו מנהלים במוצהר נגד חמאס, ולמעשה נגד רצועת עזה כולה. זוהי מלחמת נקם שהביאה ומביאה להרג המוני של לא מעורבים, ובוצעו בה פשעי מלחמה רבים של חיילי צה"ל (רבים מהפושעים האלה מפרסמים את עצמם ואת פשעיהם ברשת; בסביבה שלהם הם זוכים ל"הידד"). ההרג העצום והנפשע שאנחנו מעוללים בעזה פוגע בסיכוי להשיג חיים בשלום עם שכנינו בעתיד הקרוב. זה ודאי לא בהתאם לתובנת ז'בוטינסקי.

*  *  *

גם כל ניהול הסכסוך של ישראל עם איראן למניעת התחמשותה של איראן בנשק גרעיני – לא היה בהתאם לתובנת ז'בוטינסקי. הבעיה של מדינה פונדמנטליסטית סוררת כמו איראן החמושה בנשק גרעיני זו באמת בעיה עולמית. בעיה עולמית, שיש לישראל בה עניין מיוחד.

במישור הצבאי ישראל הייתה צריכה לפעול בעיקר, וכנראה רק, להשגת מידע מודיעיני (למרות כל ההתלהבות בתקשורת מבחורינו המצוינים וטייסינו הגיבורים). על ישראל היה לקיים פעילות דיפלומטית אינטנסיבית, דיסקרטית, בחדרי חדרים וללא פרסום עם ממשלות ארצות הברית, מדינות אירופה ורוסיה ולקבל מהן הבטחה שהן יפעלו בדיפלומטיה, ואם יידרש גם בכוח, כדי למנוע התחמשות של איראן בנשק גרעיני.

ישות מדינית בה שולט חמאס לא מפריעה לנתניהו ולימין – חמאס הוא פרטנר למלחמה ולא לשלום, ואין סכנה להסכם אתו שיסכן את את יישובי היהודים בשטחים הכבושים – מדיניות הפוכה למתבקש מתובנת ז'בוטינסקי

ההתייצבות של ישראל בזירה העולמית כמדרבנת ודוחפת ראשית לפעילות צבאית נגד איראן מעצימה ומאריכה את הסכסוך של איראן אתנו, עד כדי מניעה של השגת שלום בין שני עמים שראויים לכך.

יאיר טל הוא מהנדס מכונות שעבד במספר חברות. היום הוא גמלאי. חקר את ניהול המלחמה במלחמת יום הכיפורים והשלים את כתיבת הספר ישראל טל: פרקים למלחמת יום הכיפורים אשר יצא לאור ב-2019 בהוצאת "ידיעות ספרים". ספרים נוספים שלו יצאו לאור בהוצאת "טפר – הוצאה לאור": אכזבה וגאווה – מלחמת יום הכיפורים ב-2023; ו-טליק: פרקי חיים ב-2024.