זאת לא הייתה מלחמה רגילה. לא היה חשש שישראל תכבוש את איראן, גם לא ההיפך. כל צד היכה ביריבו בתפיסת המלחמה החדשה: ישראל עסקה בגריעת יכולות הגרעין והשיגור של איראן, איראן התמקדה בפגיעה באזרחים ישראלים כדי להפיק מחיר על כך שישראל תוקפת את איראן.
גריעת יכולות – זה המוטו שנולד במלחמה הזאת בת 12 הימים. גם גריעת יכולות של מדינה שמחזיקה מעצמה – מעצמה אזורית. את יכולות ההפקה של נשק גרעיני, את כורי ההפקה, את המדענים שהידע בידיהם ואת אוסף המנהלים או מפקדים שמנהלים את ההפקה הזאת. אלה היכולות שהיה בהן כדי להפיק איום משמעותי על ישראל ואולי על העולם כולו.
חיים אסא מנהל "אימפקט" – מכון לאסטרטגיה ישראלית. היה אסטרטג הקמפיין של יצחק רבין (1992) וציפי לבני ( 2009). הוא כיהן כיועץ לביטחון לאומי בממשלת רבין, וכיו"ר חברת סייקן וראש המעבדה למשחקי מלחמה אסטרטגיים באוניברסיטת תל אביב
מתחילת השנה נרצחו בישראל 20 נשים על רקע של אלימות במשפחה. האלימות המשתוללת אינה פוסחת על נשים מאף קבוצה בישראל, ולרוצחים לא משנה גיל הקורבן, ההשתייכות החברתית או המיקום הגיאוגרפי.
אחת הנרצחות האחרונות היא קוותר זיתאווי בת ה-60 מאום אל-פחם, שנדקרה למוות בידי בנה. הוא ניסה לרצוח בדקירות גם את אשתו ההרה. בשבת לפניה נרצחה דניאלה יעקובוביץ', בת 67 מנהריה, שבנה דקר אותה למוות. כמה ימים לפני כן נרצחה ילנה גאלובסקי, בת 51 מבת ים, כשבן זוגה דקר אותה לעיני בתם והתאבד. הרשימה האיומה והמדממת הזו הולכת ומתארכת, שתיקת הרשויות רועמת וברור לכולנו שהרצח הבא הוא רק עניין של זמן.
עו"ד מרים זלקינד היא מנהלת הקליניקה למשפט ומגדר במכללה למנהל, בעלת תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית ותואר שני במשפטים מאוניברסיטת תל אביב עם התמחות במדיניות ציבורית.
שובל גל היא סטודנטית למשפטים במכללה למנהל, משתתפת בקליניקה למשפט ומגדר ומתנדבת במקלט לנשים נפגעות אלימות וילדיהן.
דונאלד טראמפ אוהב להשוות את עצמו לפרנקלין ד. רוזוולט, אחד מהנשיאים האגדיים של ארצות הברית. הנושא עולה אצלו בהרבה הקשרים, בעיקר בנוגע לכהונה השלישית של רוזוולט, כאשר טראמפ רומז בעדינותו הרגילה שגם הוא שוקל זאת (בניגוד לתיקון ה-22 לחוקה).
בישראל, חוגים מסוימים משווים את טראמפ לרוזוולט ואת בנימין נתניהו לווינסטון צ'רצ'יל כחלק מהאדרת שני המנהיגים. אך יש הבדלים מהותיים בין טראמפ לרוזוולט.
פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי. ראש המרכז לחקר המוח של אוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
צימצום הסחר זה דבר טוב או רע? ירידה בצריכה, בבזבוז המשווע, בשינוע, בהררי האשפה, בהתחממות הגלובאלית, בהרס היערות, האגמים והנהרות זה דבר טוב או רע? השליטה של הכלכלנים בעולם היא דבר טוב או רע?
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
מאמר מעניין!
נקודת מבט מחוץ לקופסה. יחד עם זאת יש שאלות לא פתורות באסטרטגיה המוצגת.
אביא שתי נקודות:
1. האם בניית כח הגנה של אירן נחשבת לאיום על ישראל? פעולות כגון התבצרות, הגנת נ"מ ועדה.
התקפה עליהם תחשב לאירוע בינ"ל לא קביל.
מאידך אי גריעה של הפעולות להגנה, מאפשר מעבר נוח יותר לבניית כח השמדה.
2. האם מדינה כגון מצרים, אשר לפי התפיסה שבמאמר, יכולה להתעצם באמצעי השמדה מאחר ויש הסכם שלום עימה. אך יציבותו של המשטר הנוכחי אינו מובן מאליו ומחר יכול להתחלף במשטר שיפר את ההסכמים עם ישראל והופך באחת לאיום קיומי. ומה אז? האם ישראל תוכל להתמודד עם האתגר בשלב מתקדם לאחר שמצרים כבר תהיה בשלה למתקפת השמדה על ישראל.
אשמח להתייחסות.
תודה!